שתף קטע נבחר

לנחות על השלג באלסקה

דניאל מירון, קברניט ישראלי שעובד בחברת תובלה אמריקנית, היה בטיסה שגרתית כששכבת קרח הצטברה על השמשה ובקשר התקבלו דיווחים שאי אפשר לבלום על מסלול הנחיתה הקפוא. מבהיל? כך נראה עוד יום במשרד המעופף

 

 

87 אלף טיסות מסחריות חוצות את שמי צפון אמריקה ביממה אחת. בלא מעט מהטיסות האלה אפשר למצוא טייסים כחול-לבן, שהעבירו את מרכז חייהם לכאן כדי להגשים את חלום הטיסה. חלקם חוזרים לבסוף לטוס בחברות בארץ אחרי שצברו ניסיון רב, וחלקם נשארים באוויר החלום האמריקני. בינתיים, במדינת אלסקה אני הישראלי היחיד שמתכונן להמראה באחת הטיסות הבודדות אל החוג הארקטי.

 

לגור במינוס 50 מעלות: הפרק הקודם של הטייס שלנו באלסקה

 

בתא הטייסים הצפוף של ה-737 היינו ארבעה – קברניטה, פקח העמסה, דוב הטייס היהודי כצופה ואני בכיסא הקצין הראשון. היעד שלנו היה נום (Nome), עיר עם 3,500 תושבים בלבד אך מטרופולין שוקק חיים במונחים של אלסקה. יש שם חיי לילה, בית חולים, בית סוהר ומסלול נחיתה רעוע. העיר היא נקודת הסיום של מרוץ מזחלות הכלבים הגדול בעולם ואירוע הספורט הגדול באלסקה, ה-Iditarod, אבל נגיע לזה בהמשך.

 

דוחפים מצערת קדימה, ותוך דקות המטוס נמצא בגובה של 30 אלף רגל ובמהירות של 0.8 מאך (80% ממהירות הקול). מסלול ההנמכה לוקח אותנו מעל ים ברינג, עשרות מיילים בודדים מהמיגים הרוסיים שמחכים להזנקה בסיביר לקראת מטוס אמריקני תועה. במהלך ההנמכה התחילו להצטבר גבישי קרח ענקיים ולכסות את שטח השמשה הקדמית המחוממת, אינדיקציה שנכנסנו לאזור התקרחות חמורה. הקרח שמצטבר עלול לפגוע בביצועי הנחיתה של המטוס ובפעולת המנועים, ולכן הוחלט לטפס חזרה ולחזור לשדה היעד באנקורג', העיר הגדולה באלסקה.

 

מטוס ה-737 ומטען מזדמן על המסלול המושלג 

 

דניאל בתא הטייס 

 

במהלך הנחיתה באנקורג', כאשר קרח שאספנו שעות קודם לכן עדיין מכסה את השמשה, קיבלנו דיווח ממטוס אחר שהזהיר כי יכולת הבלימה על המסלול הפתוח היחיד היא אפסית. המשמעויות ברורות – נחיתה היא בלתי חוקית ומסוכנת, והמשך טיסה סביב בדלק שאוזל במהירות היא הרע במיעוטו.

 

אנחנו מחליטים להמשיך לחוג באוויר ומופנים לשדה משנה קרוב. כל הדרך העיניים לא יורדות ממדי הדלק, תוך האזנה לתנאי מזג האוויר המידרדרים. לא משנה מה, יש רק הזדמנות אחת לנחות. סופרים את הגובה למסלול: 300 רגל, 200, 100, 50, 20, ולאחר שעות רבות בתוך הערפל הגלגלים נוגעים בשלג המכסה את הקרקע. את השעות הבאות העברנו בתדלוק, המתנה לשיפור במזג האוויר והפסקת צהריים בבייגל שופ היחיד באלסקה, בהמלצת דוב הטייס היהודי. יום עבודה שתוכנן לארבע שעות התארך ל-13 שעות, אך בסוף הגענו הביתה וכך גם המטען שלנו – עשרות כלבי מזחלות עייפים.

העיר אנקורג' באלסקה (צילום: shutterstock)
העיר אנקורג' באלסקה(צילום: shutterstock)

 

עם החברים הטייסים הישראלים 

 

אמנם הייתי בשבוע חופש, אבל חזרתי לאחר מכן לשדה התעופה שלוש פעמים כדי לאסוף את בן, יוני ולידור - טייסי יונייטד איירליינס מטקסס שחיכו שהטמפרטורה תעלה ממינוס 30 למינוס 10 כדי לבוא. יחד יצאנו עם כמה חברות מקומיות על אופנועי שלג, בדרך לבקתה מבודדת מתחת לאורות הצפון.

 

 

לאחר כשבוע, כשחזרתי לעבודה, גיליתי שפקח ההעמסה הקבוע שלי הוחלף. הסיבה: שבוע קודם לכן, אחרי הטיסה שלנו, הוא חזר הביתה, קיים יחסי מין עם יצאנית, רצח אותה ונתפס על ידי השכנים החמושים כשהוא גורר אותה החוצה מגולגלת בשטיח. שעה קודם לכן הוא עוד ישב מאחוריי עם גרזן מילוט בין הרגליים. הצגתי את עצמי בפני פקחית ההעמסה החדשה, קטנה וידידותית, הסתכלתי על הגרזן והנעתי מנועים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דניאל מירון
דניאל מירון נוחת בתנאים קשים באלסקה
צילום: דניאל מירון
מומלצים