שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הילד שוב מציק? 7 תגובות שיגרמו לשינוי

    אם כל פעם שהילד מציק אתם אומרים לו להפסיק או מרחיקים אותו מהאחים שלו, ההתנהגות תחזור על עצמה. למה בכלל ילדים מציקים ומה אתם יכולים לעשות כדי לשפר את המצב?

    נושא ההצקות הוא נושא כאוב. גם במסגרות החינוך, אך גם אחרי הצהריים, בבית, בין אחים ובמפגשים חברתיים של הילדים. כשהצקות קטנות, מעצבנות אך נסלחות, הופכות לגדולות יותר או בתדירות גבוהה יותר מדובר בבעיה שיש להתייחס אליה ברצינות.

     

    הפתרון הנפוץ של הרחקת הילד המציק או הענשתו במידור חברתי ברוב המקרים לא רק שאינה עוזרת אלא אף מחמירה את המצב, שכן היא מגדילה את הפער והתסכול מעצמם ומהסביבה. הם מבינים שההתנהגות שלהם לא היתה מקובלת אך הם תקועים במעגל התנהגות אכזרי שמחזיר אותם שוב ושוב לאותה נקודה.

     

    כשהילד חווה תסכול כלשהו הוא מוציא אותו על הסביבה (צילום: shuttrtstock) (צילום: shuttrtstock)
    כשהילד חווה תסכול כלשהו הוא מוציא אותו על הסביבה(צילום: shuttrtstock)

    למה ילדים מציקים?

     

    1. תשומת לב

    יש ילדים שכל כך צמאים לתשומת לב עד שהם מוכנים לקבל אותה גם בצורה שלילית. הם יודעים שהתנהגותם לא רצויה ושיכעסו עליהם, אך גם כעס זו התייחסות שמראה שלמישהו אכפת ושהם לא "שקופים".

     

    מה עושים? כדי למגר התנהגות פוגענית אצל ילדים יש לתת להם מענה לתשומת לב בצורה חיובית. אומנם התנהגות שלילית יותר בולטת ולכן יש נטייה להגיב אליה, אך אם מודעים לצורך אפשר בקלות לשים לב גם להתנהגויות חיוביות ולהאיר דווקא אותן בתשומת לב חיובית מיידית.

     

    לדוגמה, לומר בארוחה משפחתית: "אני רואה שיובל כבר סיים ומחכה לנו בסבלנות". תגובה פשוטה כזו יכולה לעיתים למנוע את התנהגות האופיינית עליה מעירים לו בקביעות: "יובל, אם סיימת זה לא אומר שאתה יכול להפריע לאחרים!".

     

    אפשרות נוספת מומלצת היא לתת לו עבודות יזומות המותאמות לכישוריו ויכולותיו, עליהן יזכה לשבח וכך יחווה תשומת לב חיובית ותחושת סיפוק והערכה, שהן ללא ספק תגמול הולם ומשתלם יותר מאשר תשומת לב שלילית.

     

    המטרה היא שיבין ברמת החוויה שכדאי לו הרבה יותר לפעול ממקום חיובי מאשר להציק כי הוא מתוגמל על כך גם אישית וגם חברתית. לדוגמה עזרה לאח צעיר יותר בבניית מודל בלגו, או בשיעורים, או לתת אוכל לחיית מחמד של הבית, קיפול כביסה ועוד.

     

    קראו עוד:

    מאיזה גיל ילדים מתייחסים לצבע עור?

    לטייל עם הבת ולשכוח מהעולם

    10 משפטים שיעודדו את הילדים

     

    2. צורך באיזון

    ילד שסובל מהצקות חוזרות ונשנות בבית ספר או מביקורות בלתי פוסקות, ירגיש קטן ומוחלש. קשה מאוד לבנות בטחון עצמי וחוסן פנימי כשמקטינים אותך שוב ושוב ולכן כדי לאזן את ההרגשה ולהרגיש חזק הוא יזדקק למקור חיצוני, כגון אח קטן, שכן צעיר, או אפילו חבר, שהוא יוכל להקטין כדי להרגיש חזק.

     

    מה עושים? כשההתנהגות בבית היא קיצונית ושונה מאוד מההתנהגות בבית הספר, כדאי לבדוק ברגישות גם עם הילד וגם עם המחנכת מה קורה בבית הספר. לעיתים שיחה תספיק כדי להאיר את פני הדברים, להביאם למודעות וליצור את השינוי המיוחל. במקרים אחרים תדרש מעורבות רחבה יותר של צוות בית הספר או טיפול רגשי לחיזוק הילד. במקביל, מומלץ לכוון אותו למקומות בהם יוכל להרגיש חזק באופן בו הוא לא פוגע באחרים אלא עוזר להם וכמובן לשבח אותו על כך.

     

    ילד יושב (צילום: shutterstock)
    נסו לבדוק מה עובר עליו בבית ספר(צילום: shutterstock)

    3. החזק שולט

    ילד שחווה בגיל צעיר הצקות קשות שלא נפתרו ולא קיבלו התייחסות הולמת המעבירה מסר ברור שזו לא הדרך להשגת מטרות, עשוי להגיע למסקנה שהחזק שולט. ילד כזה עשוי לקבל החלטה שבחיים אף אחד לא יציק לו יותר עם התובנה שהוא יהיה החזק והוא יציק לאחרים. מעבר לזה, בין ילדים תמיד יהיו כאלו שיעריצו את כוחו או יעדיפו לעמוד לצידו מול אחרים, כדי שלא יפגע גם בהם וכך הוא מקבל את תחושת השייכות הנכספת, גם אם במקרה זה היא מאולצת כי נובעת מיראה ולא מכבוד.

     

    מה עושים? במקרה כזה מומלץ לעבוד עם הילד על דרכי תקשורת. מבחינתו הצקות זו שפה שמעבירה מסר ויש לך רק שתי אפשרויות: אתה הנשלט או השולט. במציאות הצקות הן ברירת מחדל, שפה שנאלצים להשתמש בה כשיש מחסור בשפה אחרת. לכן למידה של פתרונות חלופיים בשיתוף פעולה והדברות תועיל לו מאוד גם אישית וגם חברתית.

     

    עם ילדים צעירים אפשר לדבר על גיבורי על - ברור לכולם שהם חזקים, אך הם משתמשים בכח שלהם בתבונה ולמטרות עזרה. עם בוגרים יותר אפשר לדבר על סגנונות הנהגה והובלה, חיובי או שלילי.

     

    4. הומור

    לפעמים המקור הוא ילד שמתהדר בכובע של "ליצן החצר". הוא רוצה להצחיק אך לא פעם קורה שהוא חוצה את הגבול בין מצחיק למציק.

     

    מה עושים? הומור זה דבר נהדר ושימושי ולכן לא נבטל אותו אלא נלמד את הילד להיות מודע לתזמון ולמקום. מתי השימוש בהומור משרת אותו ומתי פוגע בו. למשל, יש הבדל בין לומר משהו בצחוק לחבר שמכיר אותו ואת ההומור שלו לבין לומר זאת למישהו חדש. כדאי גם שידע שהומור הכולל רעשי גוף למיניהם מעוררים הדי צחוק אך בו בזמן גם מגעילים ודוחים חברתית. וכמובן יש ללמד את הילד את ההבדל החשוב בין "לצחוק עם" השובר קרח, משחרר ונעים לעומת "לצחוק על" הפוגעני ומשאיר צלקות, גם אם מעלה חיוך באותו רגע.

     

    איך משפרים את היחסים בין האחים?

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    5. אימפולסיביות

    ילד המגיב באימפולסיביות הוא לרוב ילד המפרש כל דבר כמכוון אליו, נגדו, ולכן מבלי לחשוב פעמיים הוא מגיב בתוקפנות מילולית או פיזית. התגובה שלו היא מיידית מבלי לקחת בחשבון את התוצאות האפשריות להתנהגותו. יש שיביעו אחר כך חרטה ויצטערו בכנות על מה שעשו או אמרו בלהט הרגע ויש שלא יוכלו להכיל את התוצאה של מעשיהם ויאשימו את האחר בפגיעה בו.

     

    מה עושים? הדרך להתמודד עם הצקות שונות הנובעות מתגובות אימפולסיביות היא קודם כל ללמד אותו להבדיל בין מצב סכנה, בו אכן הוא נדרש לתגובה מהירה לבין מצב שכלל לא מסוכן עבורו וחבל שיסתבך. אם ילד נתקל בו במשחק כדורגל זה אמנם לא נעים אך בהחלט לא מסוכן ואין צורך "להחזיר" לו.

     

    חשוב לפתח אצל הילד ראייה מרחבית יותר, לעזור לו להבין שלא תמיד הדברים קשורים אליו או מכוונים נגדו, שיתכן ולאחר היו כוונות שונות וגם אם כן, תגובה שקולה עדיפה בהרבה ומקטינה את הסיכוי בפגיעה עליה יתחרט.

     

    עבודה עם ילד אימפולסיבי היא מורכבת יותר. אין לצפות לשינוי מתוך התובנה מאחר וברגע האמת עוד אין מחשבה אלא תגובה. יכולת השהיית התגובה היא כמו שריר שיש לפתח אצלו. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות מודל א.פ.ר.ת האדלרייני, שיכול להיות מאוד יעיל למטרה זו: מה היה האירוע? מה היתה הפרשנות שלו לאירוע? איזה רגש עלה בעקבות הפרשנות? ומה היתה התגובה כתוצאה מכך?

     

    לאחר שענה על כל שהוביל לתגובה שסיבכה אותו אפשר לבדוק איך פרשנויות שונות היו מובילות לרגש שונה וכתוצאה מכך לתגובות שונות. ככל שתגיעו ליותר דוגמאות תגדל הראיה המרחבית שלו ותחליף את הפרשנות הצרה, שאומרת שהכל אישי נגדו.

     

    לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    6. הפרעת קשב

     ילד עם הפרעת קשב הוא לעיתים לא צפוי ולא עקבי בתגובותיו. הוא יכול להיות חבר נהדר ורגיש לסביבתו ופעמים אחרות לפגוע מבלי להבין מה העניין. להיות סבלני או חסר סבלנות וקצר רוח. מגן על חבריו או מציק להם.

     

    מה עושים? חשיבות האבחון פה היא גדולה משום שהתנהגות הנראית כנובעת מהפרעת קשב יכולה לנבוע גם ממקור אחר, למשל רגשי, קושי לימודי, מחוננות, או טונוס שרירים נמוך וכל אחד מאלו מן הסתם צריך יהיה מענה אחר. הטיפול שהוכח כיעיל ביותר במקרה של הפרעת קשב מאובחנת הוא שילוב של טיפול תרופתי והתנהגותי-רגשי.

     

    ללא טיפול הולם עשוי הילד לחוות תסכולים אישיים וחברתיים שיפגעו בבטחונו העצמי ובאמונתו ביכולותיו. מתנגדים לטיפול תרופתי? אנא מצאו אלטרנטיבות הולמות, אך אל תשאירו את הילד ללא מענה. הפרעת קשב היא לא דבר חולף וזה לא משהו נשלט, לכן לא הוגן להעמיד את הילד במצב של תסכול יומיומי, לכעוס עליו ולהעניש אותו כשיש לו קושי אמיתי להתנהל אחרת.

     

    7. קושי בהתמודדות עם תסכולים

    כשהילד חווה קושי כלשהו, ברמה השפתית, הקוגניטיבית, או המוטורית ומוציא את תסכוליו על הסביבה.

     

    מה עושים? במקרה כזה יש לאתר את מקור הקושי, רצוי באבחון ממוקד כדי להתאים את המענה הנכון ביותר לצרכיו.

     

    חשוב לזכור:

    ● יש הורים שמחכים ש"זה יעבור". הצקות לא עוברות מעצמן.

     

    ● התקשורת עם בית הספר היא חשובה לרווחתו של הילד. אם היה אירוע חריג בבית, חיובי או שלילי, שעשוי להשפיע על תפקודו של הילד במסגרת החינוכית חשוב לעדכן בכך את המורה או איש צוות אחר, בהתאם למקרה.

     

    ● אם אתם מקבלים מבית הספר תלונות על הצקות חוזרות ונשנות זו לא רק הבעיה של המערכת אלא, בעיקר, איתות מצוקה של הילד שלכם. הכי טוב עבורו יהיה אם תשתפו פעולה עם הצוות החינוכי בחשיבה משותפת ממה נובעת התנהגות זו ואיך ניתן לעזור לו להתמודד בדרך חלופית, שאינה פוגענית, בבית הספר ומחוצה לו.

     

    ● במידת הצורך או ההמלצה, תתייעצו עם גורמים מקצועיים. לעיתים נדרשת הדרכת הורים להתגבר על קושי ולעיתים נזקק הילד עצמו למענה טיפולי וחשוב לזהות זאת.

     

    ● המסר שהצקות הן לא מקובלות כדאי מאוד שיהיה אחיד ומדובר גם בבית הספר וגם בבית.

     

    שימו לב: בעיית הצקות לא נפתרת מעצמה ולרוב אף תחמיר ללא התייחסות הולמת ומתן כלים מותאמים.

     

    מטפלת משפחתית מוסמכת, מייסדת מרכז "מתחברים" לכישורים חברתיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בעיית הצקות לא נפתרת מעצמה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים