שתף קטע נבחר

סגנו של אפי נוה מסביר למה התפטר

עמיתיי יטענו נגדי שאני יורה בנגמ"ש, אולם הנגמ"ש שלי הוא מערכת המשפט. סגן יו"ר לשכת עורכי הדין מסביר מדוע התפטר ברקע פרשת אפי נוה

  

 

התכווצתי כאשר צפיתי אמש (יום ד') בתמונות של אפי נוה מובל להארכת המעצר בבית המשפט. זו הייתה בוודאי תגובתם של צופות וצופים רבים, אבל עבורי זה לא היה רק אינסטינקט של אזרח החרד לשלומה של מערכת המשפט, אלא גם של אדם הצופה בעמית למקצוע בשעתו הקשה ביותר. אני לא מתבייש לומר שלצד האכזבה העמוקה חשתי גם חמלה כנה.

 

 

אני מכיר היטב את אפי ויודע שמדובר באדם מורכב, שלא מצטמצם לדמות החד-ממדית שמצטיירת מדיווחי התקשורת. יחד עם זאת, ברור היה לי שלטובת ציבור עורכי הדין ולטובת שלומה של מערכת המשפט, עליו לפרוש לאלתר מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין. לכן, עוד לפני התפוצצות הפרשה הגשתי את התפטרותי מתפקיד סגן יו"ר הלשכה, ביחד עם שני חבריי, עו"ד שחר אורגד שכיהן גם הוא כסגן, ועו"ד משה טייב שכיהן כמשנה ליו"ר הלשכה.

 

לצערי, רבים מעמיתיי להנהגת הלשכה בחרו לשתוק גם כשנורות האזהרה סביב התנהלותו של אפי נראו בבירור לכל עין. קשה מאוד להפנות עורף לשותף לדרך, אבל כשהבחירה היא בין נאמנות לבעל ברית פוליטי לבין נאמנות לציבור, זו שעת המבחן הגדולה שלנו כנבחרי ציבור. קיוויתי שהבחירה שלי ושל חבריי להתוות את הדרך באמצעות דוגמה אישית ולהתפטר תעורר את בכירי הלשכה לפעולה שתצמצם במשהו את הפגיעה האנושה באמון הציבור במערכת, אך לצערי לא כך קרה.

 

ליקוי המאורות הזה נובע מהזדהות טבעית של חברים בארגון עם המערכת שאליה הם משתייכים - הזדהות אשר מבלי משים מאפילה על מחויבותם לאינטרס הציבורי. לתפישתי, העצמתה של לשכת עורכי הדין מעולם לא הייתה מטרה בפני עצמה, אלא כאשר היא מעצימה את חוסנה של מערכת המשפט; כאשר היא פוגעת בה, היא חדלה מלמלא את תפקידה ויש לרסן אותה. לכן אני סבור כי אף שחשוב שקולם של עורכי הדין ימשיך להישמע באשר למינוי שופטים, יו"ר הלשכה עצמו לא צריך להיות חבר בוועדה לבחירת שופטים, ואני מקווה שלפחות בעניין זה מעז ייצא מתוק ותבוטל חברותו בה.  

 עורך דין אפי נוה פרשת המין והמנויים (צילום: מוטי קמחי )
עו"ד אפי נוה בבית המשפט(צילום: מוטי קמחי )
 

עו
עו"ד מעיין אמודאי

כמעט כל מי שהשתתף בכנסי הלשכה במלונות הפאר של אילת ראה במו עיניו כיצד הקשר הזה בין שופטים וחלק מבעלי התפקידים הבכירים בלשכה משחית את קודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית. המראות המביכים של שופטים שמתחנפים לבכירי הלשכה - שלא לדבר על אלה שמבקשים לעצמם טובות הנאה קטנות, כגון סוויטה מפוארת או בקבוק יין יוקרתי - הם הניצנים שמהם גדל פרא עץ השחיתות. אני יודע שרבים מעמיתיי יטענו נגדי שאני יורה בנגמ"ש, אולם הנגמ"ש שלי הוא מערכת המשפט. לשכת עורכי הדין אמורה להיות השריון שלה. לא להפך.

 

למרות תחושות הקבס שעולות מפרשת נוה, חשוב לאפשר למערכת הצדק לעשות את עבודתה ולא להפוך את בית הדין של התקשורת לתחליף לבית המשפט. החשדות נגד אפי נוה קשים ומדירים שינה מעיני כולנו, אולם נדמה שבתקופה האחרונה שכחנו או הדחקנו את קיומה חזקת החפות, שהיא אחד מעקרונות היסוד שבלעדיו לא יכול הליך משפטי הוגן להתקיים.

 

כאיש ציבור, ובייחוד כיו"ר לשכת עורכי הדין שמצופה לנהוג על פי אמות מידה מחמירות במיוחד, נוה לא יכל להישאר בתפקידו ולכבול אליו את המערכת שבראשה הוא עומד, בשעה שהוא נאבק במערבולת שאליה נקלע; אולם כאדם וכאזרח, הוא זכאי ליומו בבית המשפט.

 

נוה יתייצב בקרוב מול שופטות או שופטים שכל מדינה בעולם הייתה מתגאה בהם, והם בלבד אלה שצריכים להכריע את גורלו. במיוחד היום, חשוב לזכור שרובם המכריע של בכירות ובכירי מערכת המשפט בישראל הם אנשים ישרי דרך, אשר עושים לילות כימים בשמם של עקרונות נעלים. תפקידה של לשכת עורכי הדין הוא להעצים את המערכת הזאת - לא לזהם אותה ואף לא להעצים את עצמה. אני מקווה שמהפרשה הכאובה שאנו חווים כעת נלמד לפחות את הלקח החשוב הזה. אם כך יהיה, מערכת המשפט תצא מחוזקת משעת השפל הזו.

 

  • עו"ד מעיין אמודאי הוא סגן ראש לשכת עורכי הדין

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים