רמב"ם: ילדת המבחנה הראשונה בביה"ח - ילדה תאומים
נעמה פלינט־ברודסלי כיכבה לפני 33 שנים בכותרות העיתונים בתור תינוקת המבחנה הראשונה שנולדה בבית החולים רמב"ם בחיפה. עכשיו המעגל נסגר כשאותה תינוקת - שהפכה מאז לד"ר שחוקרת את התפתחות העובר - שבה לאותו בית חולים וילדה בו תאומים
ד"ר פלינט־ברודסלי היא ילדת המבחנה השלישית שנולדה בישראל והראשונה בתולדות בית החולים רמב"ם. "אימא שלי, שרה, לא יכלה ללדת בצורה טבעית, והטכנולוגיה של הפריות המבחנה הייתה אז ממש בחיתוליה בישראל", סיפרה פלינט־ברודסלי. "ב־1985 אמא הגיעה לפרופ' יוסף איצקוביץ־אלדור מחלוצי התחום בישראל, ששימש בזמנו כמנהל מחלקת נשים ברמב"ם וחוקר בעל־שם עולמי בתחום, והייתה בין הראשונות בארץ שעברו את התהליך. כך אני נולדתי".
מילדת מבחנה לחוקרת עוברים
הלידה של תינוקת המבחנה עוררה בזמנו עניין תקשורתי רב ותמונת התינוקת נעמה, המוחזקת בידי הוריה המאושרים, הופיעה בכותרות העיתונים. היא עצמה שמעה לראשונה על דרך הגעתה לעולם רק כשהייתה בת עשר.
"עשור לאחר שנולדתי הייתה שוב התעניינות תקשורתית, וביקשו לעשות פולו־אפ על הלידה שלי", נזכרה פלינט־ברודסלי. "זה היה השלב שבו הוריי סיפרו לי, שאמי לא יכלה להיכנס להיריון באופן טבעי, ולכן נעזרו ברופא שפשוט השתמש בזרע ובביצית, הפגיש ביניהם ואז החזיר אותי לבטן של אמא.
"האמת היא שזו תמיד הייתה האנקדוטה הנחמדה שסיפרתי עליה בסיטואציות שונות, כשהתבקשתי לספר משהו על עצמי. תמיד אמרתי שאני ילדת מבחנה מהראשונות בארץ. רבים לא ידעו מה זה במדויק ולכן נדרשתי להסביר". זו גם הסיבה שתחום המחקר שבו עוסקת כיום ד"ר פלינט־ברודסלי באוניברסיטת חיפה הוא תחום התפתחות העוברים.
את התאומים שלה ושל בן זוגה, נדב, הרתה ד"ר פלינט־ברודסלי באופן ספונטני. זו לא הייתה הפתעה גמורה עבורם, שכן במשפחתה יש תאומים שאינם זהים, ואילו אביו של נדב הוא תאום זהה.
בשל העובדה שמדובר בהיריון של תאומים, שהוגדר כהיריון בסיכון, זכו בני הזוג לליווי של ד"ר עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ברמב"ם. "היריון מרובה עוברים נחשב לבר־סיכון מעצם הגדרתו", הסביר ד"ר שולט.
"משום כך, הוא מקרה רפואי מאתגר יותר, הן ליולדת והן לצוות הרפואי שמלווה אותה. אם בעבר היה מדובר באירועים נדירים, משום שהיו תלויים בהתפתחות טבעית בלבד של ההיריון כמו בהיריון של נעמה, הרי שמאז לידתם של תינוקות ה־IVF הראשונים בישראל - ביניהם נעמה - בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מקרים של לידות תאומים, שלישיות ואפילו רביעיות. זאת בעקבות העלייה בכמות טיפולי הפוריות בישראל. עם העלייה בכמות הלידות, אנו צוברים יותר ויותר ניסיון בטיפול בהריונות הללו וביילודים, כדי שיסתיימו בלידה מוצלחת לאם ולתינוק".
התאומים של בני הזוג פלינט־ברודסלי, שני בנים שזכו לשמות גבע ועומר, נולדו ביום חמישי שעבר, בשבוע ה־36 להיריון, במשקל של 2.250 קילוגרמים ו־2.100 קילוגרמים בהתאמה. "אחרי צירים של שעות ארוכות, תוך ניסיון ועידוד של הצוות ללדת בלידה רגילה, הלידה התפתחה לכיוון אחר ולבסוף ילדנו בקיסרי", שיחזרה היולדת המאושרת. "אנו מודים כמובן למחלקת יולדות א' ברמב"ם, ומה שחשוב זה שהתאומים שלנו כאן ושאנחנו מאושרים".
לפנייה לכתב/ת 
