שתף קטע נבחר
 

את מי מעניינת הטרדה מינית? יש פריימריז

אחרי חשיפת הנגיעה של ברושי בח"כ נחמיאס ורבין גינה ח"כ עמר בר-לב את המעשה. אבל כשקולות הקיבוצים על הכף, פתאום הוא מעריץ שלו

 

ח"כ עמר בר-לב (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
ח"כ עמר בר-לב(צילום: מוטי קמחי)

יותר מחצי שנה עברה מאז נגע ח"כ איתן ברושי באופן לא ראוי בחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. ימים ספורים לאחר מכן חשף עקיבא נוביק בחדשות 10 מעשי חמורים שביצע ברושי לכאורה באישה לפני כ-15 שנים במעלית. 183 ימים לקחו לאיתן ברושי להודיע שלא יתמודד לכנסת הבאה. 183 ימים שבהם אנחנו, הציבור, שילמנו את שכרו, שימשיך לצאת מכיסנו עוד כחודשיים עד לבחירתה של כנסת חדשה.

 

 

מעבר להטרדה הפומבית של חברתו למפלגה ולמחנה הפוליטי, והאשמות חמורות נוספות לכאורה, היו גם רחשים על נשים נוספות שמפחדות להיחשף (חלקן כן נחשפו בעמוד הפייסבוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'). אמנם ברושי טוען לחפותו במקרים האחרים – תחליטו אתם מה דעתכם על אמינות הבדיקות העיתונאיות שבוצעו - אך עדיין נותר המקרה של ח"כ נחמיאס ורבין שלו היו עדים רבים. מדובר במקרה שאולי היה מתאפשר בשנות ה-60, אבל לא בעידן METOO# ועוד בכנסת ישראל.

 

לאורך כל הזמן הזה מדהים היה לראות את ברושי מתעלם בעזות מצח מכל ההאשמות נגדו, מהמחאות הציבוריות, מההשעיה שלו, מהמחאות של פעילות המפלגה ומקריאות היו"ר אבי גבאי וחברי מפלגתו להתפטרותו. מה אפשר לו להישאר במקומו?

 

רמז לתשובה נמצא בטוויטר של חבר מפלגתו, ח"כ עמר בר-לב, שלאחרונה בירך אותו עם פרישתו והודה לו על העשייה שלו ועל ייצוג ההתיישבות העובדת בכנסת היוצאת, "באופן נחוש ומעורר הערצה".

 

אלא שנבירה קלה בארכיון טוויטר מגלה שמיד לאחר המקרה יצא אותו בר-לב נגד ברושי. אז מה השתנה? התשובה היא הפריימריז, הבחירות המקדימות במפלגת העבודה. הברכה לברושי היא במילים אחרות "יש לי פריימריז ואני רוצה את קולות הקיבוצים, יותר ממה שאכפת לי מנשים שנפגעו מינית מברושי. תבינו, אתן לא מעניינות. METOO? את מי זה מעניין בשעת פריימריז".

 

אותו מצייץ בגישה כל כך שונה: 

 

 

 

ח"כ בר-לב היה אמנם היחיד שמעז לברך את ברושי כעת, אבל הוא לא האחראי היחיד. בעת חשיפת הפרשה רבים נמנעו מלהגיב או לגנות את הסיפור. השתיקה הרועמת, שמהווה דה-פקטו גיבוי מהמחנה שלו, אפשרה לברושי להמשיך ולאחוז בכיסאו תוך כדי התעלמות בוטה מהמציאות הקורסת סביבו.

 

קשר השתיקה היה חזק יותר מקול הזעקה של הנשים הפגועות, מההשפלה של חברת הכנסת ומקריאות ההתפטרות של יו"ר הסיעה, יו"ר המפלגה וחברות כנסת חזקות.

 

ברושי השכיל לבנות סביבו מחנה פוליטי איתן ויציב בזכות שליטתו בקולות ההתיישבות העובדת, וכנראה ידע גם לפדות את כוחו הפוליטי ולהלך אימה לא רק באמצעות עורך דינו, אלא גם באמצעות אלפי פקודי הקיבוצים הסרים למרותו.

 

עצוב שכוחו של אדון הקיבוצים היה חזק משל חברתו למחנה שבה פגע, ושגם עזבה את הכנסת, עם או בלי קשר. עצוב שיש שבחרו בפוליטיקת פריימריז קטנה וכניעה לכוח, על פני המעשה הנכון של גיבוי נפגעות ודחיית פוגעים.

 

מכעיס שקולות הקיבוצים חשובים מציבור הנשים, מהמהפכה שאנחנו עושות ומהקווים האדומים שאנחנו עובדות כל כך קשה לשרטט. הפריימריז הן הזדמנות להזכיר ששתיקה אל מול הטרדות מיניות כמוה כתמיכה במטרידנים.

 

  • אור סרי היא חברת מפלגת העבודה, פעילה חברתית וממארגנות מחאת הנשים

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים