שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    היישוב בגליל שהפך למחסן נשק בשליטת עבריינים: סיפורו העגום של טובא זנגריה
    מארב יריות והשלכת רימונים על פוליטיקאים, שריפת בניין המועצה וגן ילדים, תחנת משטרה חסרת אונים ו-6,500 תושבים שחוששים לפתוח את הפה. ליד כפר הנשיא וראש פינה מתנהל כבר שנים יישוב קטן תחת טרור מקומי אבל איש לא מוכן לשתף פעולה כדי למגר אותו. "בדואים זה בדואים", מסביר ראש המועצה הקודם. ביקור מצולם בשטח הפקר בלב הגליל העליון

     

     

    רק באירועים נדירים מגיעה המועצה המקומית טובא זנגריה לתודעת הציבורית ונדירים עוד יותר המקרים שבהם ההקשר הוא חיובי. היישוב הבדואי הקטן בגליל העליון, 6,500 תושבים בקושי, מתחזק היטב את הדימוי השלילי שאימץ הישראלי הממוצע על כפרים ערביים רבים ברחבי הארץ: מערב פרוע נטול חוק, רווי פשיעה, דל באכיפה, בעל מאפיינים שבטיים חזקים ומסוכסך עד לשד עצמותיו. "מחסן נשק אחד גדול", מגדיר אותו תא"ל (מיל') צביקה פוגל, שבעבר, במשך שנתיים סוערות, היה יו"ר הוועדה הקרואה ביישוב (ראו להלן), תפקיד שעלה לו בניסיון רצח ממארב יריות ושאר סיוטים כגון הצתת מכוניתו.

     

    בין ידיעות על רצח, הצתות, כנופיית ענק שעסקה בפשיעה חקלאית ועוד, בולט בטובא זנגריה – כמו בעוד יישובים במגזר הערבי בישראל – המאבק הקיצוני והאלים סביב הבחירות המקומיות ואיוש המועצה. לאחר הבחירות בסתיו האחרון שרפו אלמונים את בניין המועצה המקומית שלוש פעמים בתוך חודש, ולעבר ביתו של ראש המועצה הנבחר עו"ד ויסאם עומר בוצע ירי והושלך רימון.

     

    בביקור השבוע בכפר עדיין ניכר ריח השריפה בבניין. בקומה הראשונה נמצאת תחנת המשטרה המקומית אבל פעילות המועצה בקומה השנייה והמפויחת הועברה למיקום אחר, שנשמר בדיסקרטיות מסיבות מובנות. רק דגלי ישראל שמונפים על הגג מזכירים שלא מדובר באתר קרבות.

     

    ראש המועצה עומאר, אגב, מסרב להתראיין. "המצב ביישוב מורכב ומתוח", מסכים אחד השוטרים לומר לנו את האנדרסטייטמנט של השנה. גם הוא יודע שהמשטרה חסרת אונים. איש מתושבי טובא זנגריה לא מוכן לשתף איתה פעולה ובכך הם מבטיחים את המשך שליטת העבריינים ביישוב.

     

    גם איתנו כמעט איש לא היה מוכן לדבר. בטח לא למתוח ביקורת ספציפית על מישהו אחר בכפר. בשלב מסוים זיהו כמה ילדים את המצלמות שלנו ורגמו אותנו באבנים. נאלצנו לברוח. ככה זה בטובא זנגריה.

    ערב אל-הייב הוא אחד השבטים הבדואים הגדולים במזרח התיכון. ב-1908 הקימה משפחה מהשבט כפר סמוך למעיין עין טובא, מזרחית לראש פינה. במהלך מלחמת העצמאות שכנע מפקד הפלמ"ח יגאל אלון את בני השבט להילחם לצדו נגד הכוחות הערביים ומאז נשמרה ברית דמים חריגה שבמסגרתה משרתים רבים מתושבי הכפר בכוחות הביטחון השונים. לאחר תום מלחמת העצמאות העבירה המדינה הצעירה תושבים מהכפר הסמוך זנגריה אל שטח הכפר של טובא וזאת הסיבה המפותלת לשמו הארוך ויוצא הדופן של היישוב, שב-1988 הפך למועצה מקומית. אלא שהשדרוג לא הביא שקט או רגיעה. להיפך.

     

    על הרקע הזה מטפחים תושבי טובא זנגריה תפיסה פרדוקסלית וייחודית בקרב הערבים בישראל: חרף השירות הפעיל בכוחות הביטחון, כחולי המדים לא יזכו כאן לשיתוף פעולה. או כפי שאמרו לנו: "צבא כן – משטרה לא".

    בניין המועצה השרוף (צילום: אסף קמר)
    בניין המועצה השרוף(צילום: אסף קמר)

    אימאן עיסא תושבת הכפר (צילום: אסף קמר)
    אימאן עיסא. "זה קןרה בכל היישובים הערביים"(צילום: אסף קמר)

     

     

    מול אחד מגני הילדים בטובא זנגריה, שגם הוא הוצת לאחרונה, עומדת אימאן עיסא, אחת השכנות, ומנסה – בהצלחה חלקית בלבד - להסביר את החיים ביישוב שנפל בשבי כנופיות עבריינים. "בהתחלה הילדים בגן פחדו מההצתה והיריות אבל כבר התרגלנו", היא אומרת. "אנחנו לא יודעים מי יורה ותאמין לי שכל הגברים כאן הם אחים בשבילי ואני אוהבת את כולם. אבל אירועים כאלה מתרחשים בכל היישובים הערביים. המשטרה עושה את תפקידה היא צריכה לפתוח קצת את העיניים".

     

    עיסא הייתה כאמור אחת הבודדים שהסכימו לדבר למצלמה או בכלל. הרוב מפחדים מההשלכות. "זאת כנופיית עבריינים אלימה שמחסלת את כל מתנגדיה ביישוב", אמר לנו מישהו. "אם הם יידעו שדיברתי יירו לי על הבית, יציתו לי את המכונית, יאיימו על הילדים שלי. המשטרה? היא לא תעשה עם זה כלום".

     

    תושב אחר שחשש להצטייר כמלשן ומשתף פעולה עם המשטרה הוסיף: "כולם בטובא יודעים מי הם העבריינים ואיפה הם גרים. הם קרובי משפחה שלי מדרגה שנייה ושלישית, כמו כל הכפר הזה. אם אני אדבר עם המשטרה - יהרגו אותי".

     

    הוא מצביע לכיוון קיבוץ כפר הנשיא הסמוך ואומר: "אתם רוצים להבין מה זאת אפליה? שיריות שמחה מחתונה אצלנו פגעו בכפר הנשיא, עוד באותו הלילה השוטרים טיפלו ביורים. אבל אצלנו יורים אחד על השני, רוצחים, מציתים וזורקים רימונים, ולאף אחד לא אכפת".

     

    "בדואים זה בדואים"

    השייח חוסיין אל הייב, קצין צה"ל במילואים, הוא נכדו של מנהיג הכפר שכרת את הברית ההיסטורית עם הפלמ"ח לפני יותר מ-70 שנה. עד הבחירות האחרונות הוא היה ראש המועצה במשך שנים ארוכות. הוא דווקא לא חושש לארח אותנו, אבל אופטימיות לגבי העתיד של היישוב קשה לסחוט ממנו. "בדואים זה בדואים", הוא אומר.

     

    לדבריו, את הבחירות האחרונות הוא הפסיד בגלל זיופים, אבל הוא בכל את מאחל הצלחה לראש המועצה החדש. על תפקוד המשטרה, שמנסה לאכוף את החוק בסיוע התושבים, הוא אומר: "המשטרה פועלת אבל המאפיה מסתובבת חופשי. המשטרה רוצה לסמוך על עדויות ראייה של התושבים, אבל פה זה שבט בדואי. אם אני אגיד שראיתי את אחי או בן דוד יורה, אז אני קונה את האיבה שלו. המשטרה יכולה לגרום פה למלחמת אחים. התפיסה השבטית הבדואית לא תשתנה. התושבים כאן לא אומרים שהם לא משתפים פעולה, אלא מבקשים מהמשטרה לעשות את העבודה שלה".

    מפה מפות טובא זנגריה כפר הנשיא ראש פינה ()

    שייך חוסיין אל הייב נכדו של מנהיג הכפר שלחם במלחמת העצמאות יחד עם הפלמ
    ראש המועצה לשעבר. "המאפיה מסתובבת חופשי"(צילום: אסף קמר)

     הייב סעוד תושב הכפר בסלון ביתו ()

    מה עוד מפריע לו? חוק הלאום. "מהיישוב שלנו נפלו 16 חיילים ומהשבט שלי נפלו 56 חיילים במלחמות ישראל", הוא אומר. "מה אגיד למשפחות שלהם? הדם שלכם אדום ושלנו כחול? זה לא מקובל. השבט שלי הוא מבוני מדינת ישראל".

     

    באחד המוסכים ביישוב עובד הייב סעוד, שדובר עברית רהוטה ובקיא בפוליטיקה הישראלית, ולאחר לא מעט היסוסים הוא מוכן להתראיין בפנים גלויות. לטענתו התקשורת מקצינה את תיאור המצב בטובא זנגריה והתושבים יכולים לטפל בכל הבעיות גם ללא עזרת המשטרה. "טובא זנגריא הוא כפר יפה וכולם כאן משפחה אחת. כל אחד תלוי בשני", הוא מתעקש. "את העבריינים של הכפר אפשר לספור על אצבעות הידיים. אנחנו לא צריכים פה את המשטרה".

     

    חוץ מנגמ"שים יש שם הכל

    תא"ל צביקה פוגל, שהיה ראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים בטובא זנגריה מ-2007 ועד 2012, ושרד ניסיון חיסול, מתעקש שהמשטרה לבדה לא תוכל לפתור את הבעיות ביישוב.

     

    "הדרך היחידה לשנות את המציאות בטובא זנגריה היא לשלב את התושבים במרקם החיים הישראלי, וזה תלוי רק בטובאנים ולא בשום גורם אחר", הוא אומר. "80% מהתושבים מוכנים מחר בבוקר לעזוב את טובא, למכור את הבית ולעבור לגור במקום אחר. הבעיה היא שהם לא יצליחו למכור את הבית. מצד שני 20% מהתושבים מתנהלים בדו-פרצופיות. כשהם יוצאים מטובא הם כפופים לחוק הישראלי, אבל כשהם נכנסים ליישוב הם חיים תחת החוק הטובאני. לאף אחד אין את האומץ להתמודד וכולם נגררים".

     

    פוגל מייחס חשיבות רבה למיקום הגיאוגרפי, למוצא האתני של התושבים ולהיסטוריה הציונית של טובא זנגריא: "מדובר ביישוב בדואי יחיד בכל המרחב, והם תרמו רבות לתקומת מדינת ישראל. איסלאמיסטים שונאים אותם, הדרוזים מרמת הגולן מזלזלים בהם, ומהרגע שנגמרה מלחמת השחרור - איבדנו אותם. נתנו להם להתנהל כממלכה עצמאית ובתוך הממלכה היה להם נוח: מדברים ערבית בלבד, מתחתנים עם כמה נשים. יש כמות נשק שיכולה לחמש חטיבת חי"ר. חוץ מנגמ"שים יש להם הכול. יום אחד הנשק הזה יופנה לכיוון היישובים היהודים".

     

    ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה בחומרה כל מעשה אלימות ובריונות באשר הוא, ופועלת במישור הגלוי והסמוי בכדי למצות את הדין עם אותם עבריינים פורעי חוק. בשנים האחרונות בוצעו מספר תהליכים לחיזוק הבטחון האישי של תושבי האזור במטרה להוביל לשינוי נורמת הציות לחוק. בשנה שעברה הוקמה בכפר (המונה 6,500 תושבים) נקודת משטרה המונה 24 שוטרים. רק בשבוע שעבר בתום חקירה סמויה, נעצרו 15 חשודים רובם תושבי הכפר, בעבירות סחיטה ודמי חסות, הצתות ועבירות מס וכנגד חלקם כבר הוגשו כתבי אישום.לפני כשנתיים בחקירה סמויה שעסקה בסחיטה ודמי חסות שנוהלה ביחידה המרכזית של מחוז צפון נעצרו עשרות חשודים בהשתייכות לארגון פשיעה, והוגשו 28 כתבי אישום כנגד אנשים וחברות ובנוסף חולטו כ-32 מיליון שקלים כסף ורכוש רב שצברו חברי ארגון הפשיעה".

     

    בנוסף, בשנים האחרונות תוגברה הפעילות המשטרתית באזור בכח אדם ובאמצעים, מהלך שהוביל לירידה משמעותית בכמות הפשיעה באזור, תפיסות רבות של אמצעי לחימה והגשת עשרות כתבי אישום נגד עבריינים. במסגרת שיתוף פעולה והבנות שהושגו ע״י המשטרה עם ראש המועצה הנבחר, נקודת המשטרה החלה לפעול במבנה הרשות המקומית בכפר, זאת בכדי לשדרג עוד יותר את שירותי המשטרה באזור.

    משטרת ישראל תמשיך להיאבק בפורעי חוק בנחישות, במטרה להגן על האזרחים הנורמטיביים ולמנוע מקרי פשיעה ואלימות מעין אלו.". 

     

    ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "המשרד פועל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל למיגור התופעה והאלימות. ביוזמת המשרד נפתחה תחנת משטרה הממוקמת בבניין מועצת הרשות, וזאת כדי לתת מענה מיידי לכל פנייה. עם היוודע מקרה שריפת מבנה המועצה, משרד הפנים הקצה 1.8 מיליון שקל לטובת שיפוץ הבניין. לעניין התקציב, הרשות ניצבת בפני תוכנית הבראה במטרה לאזן את גירעונותיה ולספק שירותים נאותים לתושבים, זאת בסיוע משרד הפנים וגורמי המקצוע".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים