טיפול בבית, שת"פ בין בתי חולים | עוד פתרונות למשבר במערכת הבריאות

לאחר שרופאים בכירים ואחיות במערכת הבריאות ניסו לשים את האצבע על הפתרונות האפשריים לקריסתה, שלושה מומחים בניהול מערכות בריאות מנסים להסביר כיצד ניתן להפוך את הרעיונות למציאות.

בין ההצעות שעלו מדבריהם של הרופאים והאחיות הייתה הגדלת ההשקעה הלאומית, הוספת תקנים ומיטות, הגדלת המקום במוסדות השיקום בכדי לשחרר מיטות בבתי החולים, מעבר לטיפולים ביתיים, הרחבת סמכויות של האחיות או הגדלת הצוות האדמיניסטרטיבי בכדי להקל על שחרור החולים וכן יותר שיתופי פעולה בין בתי חולים.

העומס בבתי החולים - איך ניתן לטפל בו?(צילום: שמיר אלבז)

"בסוף, הכול זה בעיות של תקציב"

"יש פה שני סוגים של בעיות", אמר פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, "כסף והחלטה מערכתית".

זו לא השנה הראשונה שסוגיית המחסור במיטות ובכוח האדם מורגשת במערכת, וניכר כי ישנו פער בין יכולת הקיבולת של בתי החולים למתקנים, מיטות וכוח האדם. "המערכת לא קיבלה את התקצוב הראוי לה עם עליית הדרישות לאורך השנים ולכן יש שחיקה בתשתיות" , קובע פרופסור בן נון.

בן נון מציע להגדיל את המימון הציבורי של משרד הבריאות שלטענתו עומד כיום על 62% מהתוצר הציבורי. "במדינות ה-OECD התקציב הזה מהווה 75%", לדבריו.

"המערכת לא קיבלה את התקצוב הראוי לה". פרופ' בן נון

פרופסור בן נון למעשה מציע שני פתרונות להגדלת תקציב מערכת הבריאות. הראשון הוא הגדלת המיסוי על דמי הבריאות והשני הוא הגדלת תקציב המדינה המיועד לבריאות. "צריך להגדיל את המס שמשלמים המעסיקים על בריאות. הציבור יביע לכך נכונות לשלם מס בריאות גבוה יותר אם הוא יקבל תמורה, אנו רואים זאת בכך שאנשים פונים לפרקטיקה הפרטית ומשלמים יותר", אמר בן נון.

המקור השני לתקצוב לדבריו הינו לקיחת נתח גדול יותר מתקציב המדינה: "אנחנו שיאני העולם בביטוחים פרטיים ותשלום על שירותי בריאות, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יכריעו כי הם נותנים יותר למערכת לפני שהיא תקרוס".

ד"ר יצחק ברלוביץ', מנכ"ל בית חולים וולפסון בין השנים 2006 ל-2017, מסכים עם פרופ' בן נון ואומר כי "בסוף, הכול זה בעיות של תקציב וכסף".

"המערכת חייבת ללמוד להתייעל"

שני הרופאים מאמינים כי מלבד פתרון בעיית התקצוב, יש דרך נוספת לטפל בבעיות של מערכת הבריאות.

"כמה מההצעות שהוצגו בכתבה קשורות להתייעלות פנימית, וכמו כל מערכת גדולה גם למערכת הבריאות יש יכולת להתייעל", קובע פרופסור בן נון. "יש היום חולים שיושבים במסדרון ויש כאלו שלא צריכים להיות שם. הניסיון מוכיח שטיפולי בית יותר זולים ופחות זיהומיים. כמעט בכל העולם יש ניסיון לעבור לטיפולים אלו", אומר פרופ' בן נון.

"ברפואה מרחוק אפשר לעקוב אחרי המטופל באפליקציות וזה חוסך זמן ומקום. בנוסף, יש מקום לבחון מחדש ערוצי תקשורת בין בתי החולים. כיום יש הרבה כפילויות במחלקות ובקופות החולים. תאר לך מצב שבו בתי חולים מסוימים היו מטפלים בדברים מסוימים והיה שיתוף פעולה בין בתי החולים".

"המערכת חייבת ללמוד להתייעל". ד"ר ברלוביץ'

ד"ר ברלוביץ' מסכים עם הנחה זו וטוען כי התיאום בין בתי החולים יהיה אפשרי רק כאשר מישהו יראה מלמעלה את התמונה הגדולה. הוא אמר כי "בכל בית חולים עושים דברים דומים. מי אמר שצריך מחלקת נוירוכירורגיה בכל בית חולים? לא צריכה להיות תחרות בין בתי החולים, צריך לצמצם את המחלקות המיוחדות בכל בית חולים".

"צריך שכל בית חולים יתמקצע במשהו והחולים ינועו ביניהם לפי הצורך. למשל אם משרד הבריאות יחליט שבבילינסון תהיה מחלקת לב ענפה ובשיבא מחלקה אונקולוגית, אז חולי לב ילכו לבילינסון וחולי סרטן לשיבא. ככה לא נבזבז כספים ובני אדם על מחלקות כפולות".

בנוסף, ד"ר ברלוביץ' מסכים להצעה הקוראת לעבור לטיפול ביתי. לדעתו מדובר בשיטת טיפול הרבה יותר זולה למערכת. "צריך למפות את החולים, להחליט מי יכול ללכת לטיפול ביתי וכך לפעול. הצוות בבית החולים צריך להפריד בין החולים שחייבים להיות בהית החולים לבין אלו שיכולים להיות בבית".

הצעה נוספת של ד"ר ברלוביץ' היא להשתמש בקדמה הטכנולוגית בכדי לקצר תהליכים. "אנחנו ב-2019, אנשים יכולים לקבל מכתבי שחרור בוואטסאפ או במייל, לא צריך שזה יהיה בכתב ועל נייר ובכך יחסכו בעובדים או בעבודה לעובדים. ברגע שישתחררו יותר מהר, יהיה צורך בפחות מיטות אשפוז".

"המערכת חייבת ללמוד להתייעל, הרופאים היום עושים הרבה מאוד עבודה שהיא לאו דווקא רפואית, אלא יותר אדמיניסטרטיבית כמו לברר תשובות לשאלות, למלא טפסים וכו', אפשר לתת את העבודות האלו לעובדים ששכרם נמוך יותר ובכך להקטין עלויות. כך גם לגבי אחיות שניתנו להם הרבה תפקידים של כוח עזר שאמור להיות זול יותר", הוסיף.

"לשפר את איכות הרפואה בקהילה". פרופ' הלפרן

"המשבר הגדול - ברפואה הקהילתית"

בניגוד לפרופ' בן נון וד"ר ברלוביץ', המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות פרופ' זמיר הלפרן, טוען כי הפתרון נמצא בעיקר ברפואה הקהילתית.

"שם נמצא המשבר הגדול. יש בעיה ברצף התפעולי של המטופלים מהיציאה מהאשפוז או המיון לפגישה עם הרופא בקהילה", הוא אומר. "חייבים לשפר את איכות הרפואה בקהילה והחיבור בינה לבין הרפואה בבתי החולים, ואז אנשים לא ישובו אליהם".

פרופ' הלפרן מתייחס גם לעניין האשפוז הביתי ומציע אותו כפתרון יעיל למשבר. "כיום משך האשפוז הממוצע בבתי חולים הוא שלושה ימים. הגיע הזמן שנעבור לטיפול ביתי. זה לעבור לטיפול יותר הוליסטי. מכיוון שמרבית התחלואה היום היא של מחלות כרוניות, עדיף שהטיפול בהן יהיה בבית כשהטיפולים המורכבים יישארו בבתי חולים".

הוא הוסיף כי "עושים זאת רק בהגדלת התקציב לרפואה קהילתית ולתומכי רפואה בקהילה. אם יהפכו את המקצוע של רופא משפחה ורופא קהילה למקצוע מתוגמל יותר וישנו את התקנון לטובת הרפואה הקהילתית אז יותר אנשים שלומדים רפואה ירצו להגיע אליו. זו הדרך להצלחה".