שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "אי אפשר לטייל עם הילדים בלי רכב": האנשים שתקועים בשבת
    מה קורה בסוף השבוע לאנשים שלא מחזיקים רכב פרטי? הם לא יכולים לצאת לבלות, לטייל או אפילו לקניות או לבקר בני משפחה, בלי להוציא מאות שקלים על מוניות. ככה זה נראה מהעיניים שלהם. כשלי התחבורה הציבורית בישראל, כתבה שלישית בפרויקט המיוחד של ynet ו"ידיעות אחרונות"

     

     

    צפו: האנשים שתקועים בשבת בלי תחבורה ציבורית    (צילום: ניצן דרור)

    צפו: האנשים שתקועים בשבת בלי תחבורה ציבורית    (צילום: ניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תחנות אוטובוס בנס ציונה (צילום: רועי רובינשטיין)
    תחנת אוטובוס בנס ציונה. "הבעיה מתחילה בסוף השבוע"(צילום: רועי רובינשטיין)

     

    בתחילת השבוע הדגמנו כיצד נראים ונחווים כשלי התחבורה הציבורית בישראל. הראינו את היעדר התכנון, את האיחורים הבלתי נסבלים, את הדרך הארוכה שנאלצים לעשות כל אלה שמוותרים על רכב פרטי. הפעם בחרנו להתמקד בסופי השבוע – הזמן שבו רבים מאיתנו מבקשים לצאת לטיול עם המשפחה, לבילוי עם החברים או אפילו לקניות, משום שאין זמן במהלך השבוע.

     

    התכנון הלקוי, האוטובוס שלא מגיע והפקקים. מה קרה לתחבורה הציבורית בישראל?

     

    מראשון לציון לתל אביב בשעה. נגישות - אפס. מסע מדכא בתחבורה הציבורית בישראל

     

    אמבר גולט, בת 45 מבת ים, תלויה לחלוטין בתחבורה הציבורית. גם אם הייתה רוצה, אין לה את האפשרות לרכוש רכב. "אני בחורה עיוורת ונעזרת רק בתחבורה ציבורית כדי להגיע ממקום למקום", היא מסבירה.

     

    במשך רוב ימות השבוע, היא מסתדרת איכשהו. מתמודדת עם האיחורים, עם הזמן המבוזבז, עם הצפיפות. בסוף השבוע, היא פשוט תקועה. כחובבת שיט, דווקא את הזמן הפנוי שנותר לה עבור התחביב, היא מתקשה לנצל כראוי. "בסוף השבוע נמנע ממני לנסוע לשוט בגלל שאין לי איך להגיע", היא מספרת. "הספונטניות נלקחת ממני בשבת. תמיד יש צורך בתכנון מראש, כמו לקבוע עם חברים ומשפחה שיבואו או יאספו אותי. העניין הוא שגם החברים העיוורים שלי לא יכולים להיפגש בשבת כי אין תחבורה ציבורית".

     

    אמבר גולט  ()
    אמבר גולט. לא יכולה להיפגש עם החברים

     

    איתן שלו, בן 38, מתגורר עם משפחתו בתל אביב ולא מחזיק רכב, "מתוך אידיאולוגיה", כדבריו. "מתוך בחירה המשפחה שלי לא מחזיקה מכונית. אנחנו מתניידים באוטובוסים ובאופניים ברחבי העיר. ביום יום זה נהדר נוח ואקולוגי. הבעיה מתחילה בסופי שבוע".

     

    כאשר אין תחבורה ציבורית נורמלית במהלך השבת, איתן ומשפחתו פשוט נאלצים להסתפק בגבולות תל אביב. "אני לא יכול לקחת את הילדים ולטייל בארץ היפיפייה שלנו בלי לשכור מכונית ולהוציא מאות שקלים", הוא אומר, ומדגים כיצד זה אף עשוי להיות חמור יותר: "בראש השנה אמא שלי נעשתה חולה ואח שלי לקח אותה לבילינסון. זה לא היה נשמע כמו משהו רציני אז החלטתי לחכות למוצאי החג ולקחת את האוטובוס הראשון".

     

    איתן שליו  ()
    איתן שלו עם ילדיו. "נאלצים להשאר בגבולות תל אביב"

    איתן חיכה 45 דקות בתחנה אך האוטובוס לא הגיע. "בסוף לקחתי מונית והגעתי לבית החולים בסביבות שבע בערב", הוא אומר. "שעה וחצי אחרי זה אמא שלי כבר נפטרה. לו הייתה תחבורה ציבורית לא הייתה לי בכלל דילמה, הייתי תופס את האוטובוס על הבוקר ונוסע להיות איתה במקום לעשות את החשבון אם שווה לי בכלל להוציא 60 שקל על מונית, זה אבסורד".

     

    "היכולת של אנשים לסוע ולפגוש את המשפחה - זה החיים עצמם"

     ל-58 אחוז מהמשפחות בעשירון התחתון אין אפילו כלי רכב אחד, והתלות שלהם בתחבורה הציבורית מוחלטת – גם לא מבחירה. שרי הממשלה, אלה שמחליטים למנוע תחבורה ציבורית בשבת גם באזורים חילוניים לחלוטין, "כדי לשמור על הסטטוס קוו", מתניידים כולם ברכבים. רובם יכולים לצאת בשבת לטייל, לפגוש חברים או לארגן ארוחות משפחתיות הרחק מהבית. הם לא מרגישים את המחסור.

     

    שביט גליקמן, בת 23 מראשון לציון, חלמה מאז נערותה להתנדב בארגון "איגי". "כבר שלושה חודשים שאני מתנדבת ב'בר נוער', לנוער גאה בתל אביב", היא מספרת. "הבעיה היא שהמועדון פועל רק במוצאי שבת ואני גרה רחוק ואני לא ניידת. בשכונה שבה אני גרה אין אוטובוסים במהלך סוף השבוע, ואפילו לא במוצאי שבת. היה שלב שכמעט חשבתי לוותר על ההתנדבות. אבל זה לא העניין היחיד, בגלל שאין תחבורה ציבורית בשבת אני גם לא יכולה לעבוד".

     

    שביט גליקמן עם חבריה  ()
    שביט גליקמן עם חבריה

    אנה קיסליצינה, בת 26 מרמת גן, עלתה לארץ לפני שמונה שנים מקזחסטן. "כסטודנטית בשנקר הייתי צריכה להחזיק מבחינה כלכלית גם בית וגם לימודים. כשאחותי הקטנה עלתה לישראל, היה צריך ממש לארגן הפקה מורכבת כדי שנבלה יחד בשבתות – הזמן היחיד שהיה לי".

     

    כמו אנה, גם ספיר קלדרון שמתגוררת עם בעלה בכפר סבא מתקשה לפגוש את אמה שמתגוררת רחוק ממנה. "ההורים שלי גרושים והמצב הכלכלי של אמא לא מאפשר לה להחזיק רכב", היא אומרת. "אנשים עם רכב יכולים לחלל שבת, ומי שאין לו תקוע בבית. מאז שעברנו לכפר סבא אמא הייתה אצלנו רק פעם אחת. עכשיו זה פחות קריטי, אבל מה נעשה בעתיד כשיהיו לנו ילדים ונצטרך עזרה? וגם: מרגיש לי שהיא לבד הרבה פעמים אבל מצד שני לא רוצה להטריח אותנו. הלוואי שהיה לי איך לעזור לה יותר".

     

     

    אנה וסופיה קיסיליצינה ()
    אנה וסופיה קיסיליצינה

     

    את עיקר הכעס שלו, מפנה איתן שלו למשרד התחבורה. "למה השר לא מאפשר הפעלת תחבורה ציבורית כלשהי בשבת כדי לאפשר לאנשים להתנייד?" הוא שואל. "למה נהגי המוניות יכולים לעבוד בשבת ונהגי אוטובוס לא? בעיניי זה נושא שצריך לעסוק בו בבחירות. זה החיים עצמם, היכולת של אנשים להגיע לעבודה ולפגוש את המשפחה".

     

    אורי קידר, מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית" שנאבקת בין השאר לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, מזדהה כמובן עם איתן. "הרוב המוחלט של הציבור בישראל תומך בתחבורה ציבורית בשבת, ומי שעומד בינו ובין הרצון הזה אלה פוליטיקאים פחדנים שנוסעים ממילא ברכב פרטי שבעה ימים בשבוע", הוא אומר.

     

    "העובדה שאדם שאין לו רכב פרטי נצור בביתו בשבת היא בושה ואסור לתת לזה להמשיך. כמי שמשתמש בתחבורה ציבורית כל יום בעצמו, אני יודע את מי אני רואה איתי ברכבת ובאוטובוס ואת מי לא. אסור לתת לקבוצה קטנה ושבעה שממילא לא משלמת את המחיר על היעדר התחבורה הציבורית, להמשיך לתקוע את כולנו ולהשאיר את ישראל הרחק מאחורי כל העולם המערבי. תחבורה ציבורית בשבת היא צו השעה, ואין שום סיבה שזה לא יקרה כבר בכנסת הקרובה".

    ynet תחקירים  ()

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אנה וסופיה קיסליצינה. לא יכלו להפגש בשבת
    מומלצים