ספלינטרנט: שתי מעצמות, שתי רשתות

מלחמת הרשתות(עיבוד תמונה. צילום: shutterstock)

"משמעות הגלובליזציה היא שגם הסינים יכולים לשחק במגרש הזה", הוסיף שמידט, "אנחנו צפויים לראות הובלה סינית יוצאת מן הכלל במוצרים ובשירותים מקוונים. הסכנה היא, שכמובן נראה גם במקביל סוג אחר של הובלה - כזו שמבוססת על שיטת ממשל שונה, שכוללת צנזורה, בקרה ושליטה", אמר.  

על פי שמידט, הכל מתחבר ליוזמה הסינית המכונה "החגורה והדרך" (Belt and Road Initiative). יוזמה זו, BRI בכינויה המקוצר, היא למעשה המדיניות שהוגדרה על ידי המפלגה הקומוניסטית ובעיקר על ידי נשיא סין הנוכחי, שי ג'ינפינג, שמתווה את הכיוון שסין צריכה להתמיד בו כדי להפוך למעצמת על ולהשפיע על העולם. 

הרעיון פשוט: בואו נייצר "כביש" מהיר ומודרני, שאליו יצטרפו מדינות נוספות מבחירה. אנחנו ניתן להן את הטכנולוגיה והקדמה "מייד אין צ'יינה" והן יתמכו בנו, כלכלית אבל בעיקר מדינית. במילים אחרות: יצירת גוש חוסם, שיורכב ממדינות שהיו מוגדרות עד לפני מספר שנים כ"עולם השלישי" או "העולם המתפתח", כמו הודו ומדינות דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון, דרום אמריקה ואפריקה. 

מחלקים את האינטרנט. טראמפ ושי(צילום: רויטרס)

סין רואה את עצמה כיום כמעצמת העל המקבילה לארה"ב. מלחמת הסחר שהנשיא טראמפ מנהל נגדה היא פועל יוצא ישיר של יוזמת BRI. גוגל, למשל, לא ממש זרה ליוזמה הזו. החברה הסתירה במשך תקופה ארוכה כי הכינה תוכנית להשקת שירותים דיגיטליים בסין, ש"עומדים בעקרונות המפלגה" - כלומר נכפפים בפני הצנזורה הסינית. התוכנית זכתה לכינוי "דרגונפליי" והיא התבססה על גרסה מצונזרת של מנוע החיפוש של גוגל. חשיפתה הביאה ללא מעט הרמות גבה בארה"ב: זה היה נראה כאילו גוגל מוכנה למכור את עקרונותיה עבור גישה לאוכלוסייה הסינית.

הספלינטרנט

האמת, כנראה, לא כל כך רחוקה, אבל שונה במקצת. גוגל, כמו אפל ועוד חברות טכנולוגיה, נמצאות במלכוד: שירותיהן לא ממש זמינים לצרכן הסיני. על כל שירות אמריקאי יש מקבילה סינית. "טנסנט" הסינית היא המקבילה של גוגל, "וויצ'ט" הסינית היא המקבילה של פייסבוק וטוויטר, "טיק-טוק" היא המקבילה של סנאפצ'ט, וואווי היא יצרנית הסמארטפונים הפופולרית במדינה ולנובו היא יצרנית המחשבים העיקרית. למעשה, אין לסינים באמת צורך אמיתי, שאין לו תחליף, בשירותים האמריקאיים.

היחידה שהצליחה להתמודד בהצלחה עם התחליפים הסיניים היא מיקרוסופט, וזאת בזכות "התאמה מקומית" שביצעה למערכת ההפעלה חלונות, כך שתעמוד בתנאי השלטונות. אגב, התוצאה היא, שחלונות 7 עדיין יותר פופולרית בסין מאשר חלונות 10.  

גם אפל עדיין מצליחה לפעול בסין, אבל במחיר מכירת עקרונותיה, שבהם ההגנה על פרטיות המשתמשים, שהמנכ"ל טים קוק מצהיר עליה בכל עת שניתן. בהתאם לחוק הסיני, אפל מחזיקה את תשתיות שירותיה ללקוחות הסינים בסין עצמה, וכך בעצם נמצאת תחת הפיקוח של בייג'ינג.  

ההפרדה המובנית בין השירותים הדיגיטליים בסין ובמערב, היא הבסיס למה שבדאבוס החלו לכנות בשם "ספלינטרנט", אינטרנט מפוצל. הנחת המוצא היא, שהאינטרנט בגרסתו הנוכחית - רשת חופשית ללא רגולציה ובחינם - לא יוכל להתקיים לאורך זמן. ככל שהזמן עובר, יותר ויותר מדינות מטילות מגבלות מקומיות על פעילות ברשת. החל מחוקי הפרטיות האירופיים, ה-GDPR, עבור דרך חוקי אחסון המידע ברוסיה (פוטין דורש כי מידע על אזרחי רוסיה יהיה נגיש לרשויות בשטח רוסיה עצמה), וכלה בביטול תקנות נייטרליות הרשת שקידם טראמפ, באמצעות מינוי אישי של ראש ה-FCC, האחראי עליהן.  

כל המהלכים הרגולטוריים הללו מוכיחים שהשליטה באינטרנט נמצאת בפועל בידי המדינות השונות. ה"גלובליזציה" היא מילה יפה, אבל היא לא ממש מתקיימת במציאות. ממשלות מקימות גבולות גם במרחבים הווירטואליים, וזה לא משהו שהולך להשתנות.  

אריק שמידט. כדאי להקשיב לו(צילום: AP)

בשלב הנוכחי, ההפרדה בין האינטרנט המערבי והאינטרנט הסיני מתבססת בעיקר על מקור השירותים. אבל זה לא מסתכם רק בכך. סין היא ספקית גדולה מאוד של תשתיות תקשורת במחירים סבירים ובאיכות גבוהה. וואווי ו-ZTE, שני המותגים שחוזרים ועולים לכותרות בשנים האחרונות, הם חוד החנית של בייג'ינג בניסיון להפוך את הטכנולוגיה הסינית לברירת מחדל. אליהם פונות מדינות שאין בידן לשלם את המחירים הגבוהים שדורשות חברות הענק המערביות סיסקו, אינטל, אריקסון, אלקטל ונוקיה. "זה לא סין נגד שאר העולם", אמר קייפו לי, אחד ממשקיעי ההון סיכון החשובים בסין, ל-CNBC במהלך כנס דאבוס, "זה סין ביחד עם כל המדינות שיאמצו את הטכנולוגיה הסינית".  

דגש על AI

ולצד התשתיות יש גם שירותים מקוונים. גם אנחנו, כישראלים, עושים כבר שימוש בלא מעט שירותים סיניים ואנחנו אפילו לא שמים לב לכך: כל כך התרגלנו לפייסבוק, לווטסאפ, לגוגל ולאינסטגרם, שאנחנו שוכחים שכל הזמנה מעלי אקספרס או מדיל אקסטרים היא למעשה שימוש בשירות אינטרנט סיני. לא במקרה ממשלת סין מסבסדת את המשלוחים של פריטים בדולר או שניים לכל העולם. כן - המשלוח ה"חינמי" של האביזר הזול שקניתם ברשת במחיר מגוחך, משולם על ידי הממשלה הסינית. המטרה של המהלך הלכאורה-לא-כלכלי הזה היא פשוטה: קחו גאדג'טים מטופשים בשקל, אבל ספקו לנו את הכסף הזר שלכם. 

וסין זקוקה עדיין לדולרים. אלה שווים יותר מהכסף המקומי, היואן. המדינה מימנה את מה שמכונה "הנס הכלכלי" שלה באמצעות הלוואות שהוענקו לה על בסיס הגידול האדיר של המשק שלה. אבל מדובר בבועה שהתנפחה, וכעת הרשויות מנסות למצוא דרך למנוע ממנה להתפוצץ ולהרוס את המציאות הוורודה שבה חיים מיליארד ו-300 מיליון אזרחים. ייצור של מוצרי צריכה זה עסק טוב, וסין אכן הפכה בשנים האחרונות ל"רצפת הייצור" של העולם המערבי, אבל שולי הרווח בתחום נמוכים בהרבה מאשר בעסקי השירותים והתוכנה, או במילים אחרות - אפליקציות.  

"אם תקחו סמארטפון של אדם כלשהו בעוד כחמש שנים, אתם תראו, שהתפלגות האפליקציות המותקנות במכשיר שלו תהיה חצי-חצי", התנבא לי, ממי שבעברו היה גם מנהל הנציגות המקומית של גוגל, לפני שזו יצאה מסין לפני חמש שנים. מעבר לשירותי המסחר האלקטרוני, עלי באבא, טנסנט ועוד חברות סיניות, מתרחבות לכמעט כל עסק חכם אפשרי: החל משירותים פיננסיים שמתחרים בפייפאל, עבור דרך שירותי תחבורה שיתופית או אפילו רכב אוטונומי, וכלה בפתרונות בינה מלאכותית.  

זו האחרונה, אגב, היא העסק המוביל שסין מצפה לו. בינה מלאכותית (AI) נחשבת כטכנולוגיה החשובה ביותר שתסייע לעצב את עתיד הכלכלה העולמית ב-20 השנים הקרובות. מדובר במושג רחב, שמאגד בתוכו פיתוח תוכנות שיידעו "ללמוד לבד" ולהתאים עצמן לצרכים המשתנים. זה תחום שיאפשר קידום אוטומטיזציה של תחומים רבים, כגון ייצור תעשייתי, פיתוח טכנולוגיות חדשות ושיפור באיכות התשתיות וזמינותן לאוכלוסייה הגדלה.  

בעיית הרגולציה

המצב כיום הוא שסין עדיין משתרכת מאחורי ארה"ב במחקרי בינה מלאכותית. מנגד, היא מובילה

בכל הקשור להטמעתה בשטח. אבל המצב עשוי להשתנות במהרה. הסיבה לכך היא הרגולציה המכבידה שקיימת במערב על טכנולוגיות בינה מלאכותית. מדינות רבות רוצות להבין כיצד הטכנולוגיה עובדת - בעיקר כדי להטיל אחריות במקרים של תקלות או תאונות בעתיד. זה חשוב במיוחד, למשל, בכל הנוגע למכוניות אוטונומיות. אבל בסין המצב שונה: הממשלה מקדמת מדיניות הרבה יותר חופשית בשימוש ובהטמעה של בינה מלאכותית ביום-יום. 

התוצאה היא, שחברות סיניות אולי לא מובילות במחקר ובפיתוח, אבל האוניברסיטאות ומכוני המחקר הממומנים על ידי הממשלה - כן. מיקרוסופט ו-IBM מחזיקות במספר הפטנטים הגדול ביותר כיום בתחום הבינה המלאכותית, אבל ברשימת האקדמיות המובילות, כ-17 מתוך 20 המובילות בהגשת פטנטים בתחום הן סיניות.  

לאט ובטוח, סין מכשירה את עצמה להפוך למושיעת העולם השלישי: תנו להם אינטרנט בזול, אפליקציות בזול ובינה מלאכותית - וסביר שיוותרו על מעט חופש בשביל ליהנות מהם.