חדשות ארכיאולוגיה

אבן פינה לגן ארכיאולוגי בבית הנשיא

ביום ראשון , 9 בדצמבר, יתקיים טקס הנחת אבן פינה לגן ארכיאולוגי חדש שיוקם במשכן בית הנשיא בירושלים. רשות העתיקות נענתה לבקשת הנשיא, משה קצב, להקים גן ארכיאולוגי שיציג פריטים היסטוריים בנושא "מורשת ישראל בארצו".

בגן יוצגו פריטים ארכיטקטוניים כגון: כותרות, עמודים, כתובות אבן וחלקי פסיפס החל מתקופת בית ראשון, ממלכת ישראל ויהודה, תקופת בית שני ומתקופת המשנה והתלמוד. המוצגים שיוצגו בגן הארכיאולוגי נחשפו בחפירות רמת רחל ובתל דן, בחפירות שבוצעו בדרום הר הבית וכן קטעי פסיפס מקיסריה וירושלים.

לטקס הנחת אבן הפינה בחרה רשות העתיקות חלק ממשקוף עשוי בזלת מתקופת המשנה והתלמוד שנמצא בטבריה.

הסתיים הפרסום המדעי של מגילות ים-המלח

לאחר 50 שנות מחקר, מודיעה היום (ה') רשות העתיקות על סיום הפרסום המדעי של מגילות ים-המלח (המגילות הגנוזות). ההכרזה תעשה בספרייה הציבורית בניו יורק. כמחווה לתושבי העיר בעקבות אירועי ה- 11 בספטמבר, תקדיש רשות העתיקות את הכרך האחרון של הפרסום, לראש עיריית ניו יורק, רודולף ג'וליאני, ולתושבי ניו יורק.

בתחילת שנות ה- 50, לאחר זיהוי וצילום של יותר מ- 15.000 קטעי גוויל ופפירוס, החלה עבודת המחקר והפרסום המדעי של מגילות ים-המלח ע"י צוות של כ-10 מומחים. עקב אופי העבודה והמספר המצומצם של החוקרים הובאו לדפוס במהלך 35 השנים שלאחר מכן 8 כרכים בלבד. אז החלה להישמע ביקורת על אחריותה של מדינת ישראל לעיכוב בפרסום החומר.

עם הקמת רשות העתיקות בשנת 1990, ננקטו צעדים לקידום המחקר והפרסום: פרופ' עמנואל טוב מונה לעורך ראשי וכן הוגדל צוות החוקרים. כתוצאה משינויים אלו הובאו לדפוס עוד 29 כרכים במהלך עשר השנים האחרונות.

ממצאים חשובים בחפירות ליד מצודת דוד

בחפירה ארכיאולוגית בירושלים, מדרום למצודת דוד בשטח המכונה "הקישלה", נחשפו מתחת לרצפת המבנה התורכי 9 בריכות מטויחות מימי הביניים. ייתכן והבריכות שימשו - לפי צורתן והממצא שהתגלה בתוכן - לצביעת בדים או לחילופין לעיבוד עורות.

בעומק של שלושה מטרים מרצפת המבנה התגלו שני קירות מסיביים מקבילים בציר דרום-צפון. הקירות מושתתים על סלע-האם, אורכם כ-50 מטר ורוחבם כ-2 מטר. בין הקירות ישנו מילוי של אדמה ואבנים. הקירות מתוארכים לתקופתו של המלך הורדוס (בין 4 ל-37לפנה"ס) על סמך ממצא שהתגלה באתר, הכולל מטבעות וכלי חרס.

מכתבי יוסף בן מתתיהו ידוע על קיומו של ארמון מפואר שהקים הורדוס מדרום למגדלים שכלולים כיום במצודת דוד. קיימת סבירות גבוהה שהקירות הגדולים שנחשפו שימשו כקירות תמך לבמה מלאכותית עליה נבנה הארמון. מתחת לקירות אלו הותקנה תעלת ניקוז עמוקה שניקזה את מי השופכין מהארמון אל העמק ממערב.

ממערב לקירות נתגלתה חומת העיר מהתקופה החשמונאית (מאה שנייה לפנה"ס) הבנויה מאבנים גדולות מסותתות ורוחבה כחמישה מטרים.

בשלב האחרון של החפירה נחשף קיר קדום, שעל פי הממצאים, יש לייחסו ככל הנראה, לסוף תקופת הברזל - תקופתו של המלך חזקיהו (מאה שמינית לפנה"ס). ייתכן שהקיר שנחשף שימש כחומת העיר בתקופה הנידונה ואם כך הוא הדבר הרי שישנה כאן תרומה רבה וחשובה להבנת הממצא הארכאולוגי ומחקר תולדות ירושלים.

נתפסו חשודים בגניבת עתיקות בדרום השפלה

מפקחי רשות העתיקות ושוטרי פלוגת התפר של מג"ב דרום לכדו השבוע 6 מתושבי כפר מאג'ד שמעבר לקו הירוק, החשודים שהשתייכו לחולייה שעסקה בשנה האחרונה בשוד עתיקות באזור שקף שבדרום השפלה.

החשודים נלכדו "על חם" בשעה שביצעו חפירות שוד במערת קבורה מהמאה ה- 8 לפנה"ס. ברשותם נמצאו פריטים עתיקים שהספיקו ללקט מהאתר ביניהם: נרות שמן, קנקנים, קערות ועוד.

מהיחידה למניעת שוד עתיקות נמסר כי אזור שקף שופע באתרים ארכיאולוגים המועדים לשוד עתיקות - בשל קירבתם לקו הירוק, וכי חפירות השוד גורמות לנזקים בלתי הפיכים לאתרים. החשודים יובאו היום להארכת מעצר בפני שופט בית משפט השלום באשקלון. שוד עתיקות הוא עבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר.

נחשפה אמת מים מהמאה ה-8 לספירה ליד קיבוץ נען

בחפירות הצלה שעורכת רשות העתיקות בימים אלו, לשם סלילת כביש חוצה ישראל בסמוך לקיבוץ נען, נחשפה אמת מים מהמאה ה- 8 לספירה. עפ"י מקורות היסטוריים נבנתה אמת המים ע"י מייסד העיר רמלה, החליף סולימאן בן-עבד אל -מלכ, והיא הובילה מים לאורך של יותר מ- 10 ק"מ, מתל גזר לרמלה העתיקה.

עפ"י הערכות, אמת המים סיפקה את מי השתייה של תושבי רמלה העתיקה בכמות המגיעה למאות קוב לשעה.

מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אמיר גורזלזני, מסר כי עד כה נחשף תוואי של כ- 150 מ' של אמת מים מטויחת, "במצב

השתמרות נדיר, עם כל האלמנטים האופייניים, לרבות שני פירים ששימשו לביקורת על זרימת המים ולתחזוקה שוטפת של האמה".

חברת 'חוצה ישראל', המממנת את חפירות ההצלה, נעתרה לבקשת רשות העתיקות להרחיב את החפירות הארכיאולוגיות בכ- 30 מ' כדי לאתר קטעים מאמת המים שישומרו באתרם.

נחשף בי"כ מהתקופה החשמונאית ליד מודיעין

בית כנסת עתיק מתקופת החשמונאים נחשף השבוע במהלך חפירות הצלה שערכה רשות העתיקות ליד מודיעין. בית הכנסת שפעל עד תקופת מרד בר כוכבא ממוקם בלב שרידי יישוב יהודי מתקופת בית שני.

בסמוך לבית הכנסת נחשפה חצר גדולה ובה שתי יציאות אשר הובילו למערכת מסתור המתוארכת למאה השנייה לספירה. שרידי טייח צבעוני שנתגלו על ריצפת בית הכנסת מעידים כי קירותיו היו מכוסים בטיח בגווני אדום, כתום ולבן. סמני שריפה וממצאי קרמיקה ומטבעות שנתגלו במקום, מעידים כי בית הכנסת נשרף בתחילת המאה ה- 2 ע"י הרומאים.

מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אלכסנדר און, מסר כי מבנה בית-הכנסת דומה מבחינת הבנייה והתכנון לבתי-הכנסת שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות בגמלא, במצדה ובהרודיון.

במהלך החפירות נחשפו ממצאים ייחודיים, ביניהם שתי חותמות אבן, האחת בעלת תבליט של ענבים והשנייה בעלת כתבות ביוונית, וכלי אבן האופייניים ליישובים יהודים ממי הבית השני. כמו כן נתגלו כלי חרס מהתקופה החשמונאית ועד התקופה המוסלמית הקדומה, כלי זכוכית מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הרומית וכ- 20 מטבעות ברונזה וכסף מהתקופה הרומית.

תערוכה בניר דוד: מי אתם האטרוסקים

במוזיאון לארכיאולוגיה אזורית וים-תיכונית בגן השלושה (הסח'נה) שבעמק בית שאן מתקיימת תערוכת קבע חדשה בנושא האטרוסקים. את התערוכה אוצר מנהל המוזיאון, דרור סגל.

סגל מספר כי האטרוסקים היו עם מסתורי עם תרבות ייחודית, שהופיע במהלך האלף הראשון לפנה"ס בצפון מערב איטליה.

"על מוצאם חלוקים החוקרים כבר שנים רבות", אומר סגל, "אין כמעט עדויות היסטוריות כתובות ונחשפו מעט בתי מגורים. אולם אתרי הקברים הגדולים בשולי הערים האטרוסקיות, מספקים ממצאים רבים השופכים אור על עולמם המופלא של האטרוסקים. עם זה הם השפיעו רבות על הרומאים ואף נטמעו לבסוף באימפריה הגדולה. רבים מהאיטלקים המודרניים רואים עצמם בגאווה כצאצאי האטרוסקים".

סגל מציין כי האטרוסקים הצטיינו בחרשות מתכת, צורפות וחרסות.

המוצגים בתערוכה שייכים לאוספי המוזיאון. בתערוכה שולבה טכניקה של תלת מיימד, עם מוזיקה עתיקה, ציורי קיר של מישל קישקה, תאורה וריחות מיוחדים. בין המוצגים תכשיטי זהב מלפני 2,500 שנה, קסדת לוחם וכלי חרס נדירים. עיצוב התערוכה: יורם פוני, חברת מייצג-ירושלים. פרטים בטלפון 6586352-04.