שתף קטע נבחר

דומיניק ווסט (מקנולטי מ"הסמויה"): "לגברים קשה עם פרטנרית חזקה מהם"

אתם מכירים אותו בתור השוטר הקשוח והשרמנטי ג'ימי מקנולטי מ"הסמויה", אבל בסרט החדש "קולט" דומיניק ווסט מגלם גבר חלש וקנאי, שנקלע למאבקי אגו עם אשתו. בריאיון ל-ynet הוא מגלה שאנשים עדיין צועקים "משטרה" כשהוא עובר ברחוב, ומסמן מטרה לעתיד: "הייתי שמח לגלם נבל בסרט של ג'יימס בונד"

אחד הדברים המפתיעים בדומיניק ווסט הוא המבטא הבריטי שלו. השחקן שהתפרסם בתור השוטר ג'ימי מקנולטי בסדרה "הסמויה" מסתיר את מוצאו בהצלחה בתפקידיו האמריקאים. אולם בריאיון טלפוני הוא מתנהל בכזו טבעיות, עד שלרגע נדמה שמדובר במתחזה. כאשר אני אומרת לו "וואו, איזה אנגלי", הוא צוחק בהבנה - ככל הנראה הערה שהוא שומע בתדירות גבוהה.

 

 

שלא כמו שחקנים אחרים שנתקעו בתפקיד הטלוויזיוני שלהם, ווסט דווקא הצליח למנף את ההצלחה. מאז שסדרת המופת "הסמויה" ירדה מהמסכים, הוא משחק בשלל תפקידים בטלוויזיה ובקולנוע. נכון, אף אחד מהם לא משמעותי כמו מקנולטי, אבל לכו תתחרו במה שרבים מחשיבים כסדרה הכי טובה שעלתה אי פעם על המסכים. בימים אלה הוא משחק ב"הרומן", שכבר חודשה לעונה חמישית, אותה יצר חגי לוי הישראלי (אך פרש אחרי העונה הראשונה), ובמיני סדרה החדשה של רשת BBC "עלובי החיים" בתור ז'אן ולז'אן. גם בקולנוע הוא פעיל, ולפני שנה הוא השתתף ב"הריבוע" המוערך וגם ב"טומב ריידר", המוערך פחות. עכשיו הוא משחק בדרמה התקופתית "קולט", שתעלה בסוף השבוע הקרוב לאקרנים.

 

בסרט "קולט", המבוסס על סיפור אמיתי, ווסט מגלם את ווילי, סופר פריזאי נהנתן שמנהל רומן עם כפרייה בשם קולט (קירה נייטלי). להפתעתם הרבה של סובביו הוא מתחתן איתה וביחד הם מקימים בית בפריז. את פרסומו קנה ווילי לאו דווקא בזכות כישרון הכתיבה שלו, אלא בעזרת סופרי צללים ששכר, שליטשו והעלו על כתב את רעיונותיו. כאשר הוא נקלע לחובות כלכליים, בין השאר בגלל הפזרנות הרבה שלו, כישרונה הספרותי של קולט מתגלה, והיא מתחילה לכתוב עבורו ספרים המבוססים על התבגרותה בכפר. סדרת הספרים שהתחילה בספר "קלודין בבית הספר" נוחלת הצלחה רבה - וכשקולט מבקשת לספר לעולם שהיא זאת שכתבה אותם, מערכת היחסים בין השניים עולה על שרטון. 

 

מתוך
"הדמות שלי מתנהלת בחוסר חן". מתוך "קולט"

זהו לא רק סיפורה של אישה המצליחה להשתחרר מכבלי בעלה, אלא גם סיפור על מערכת יחסים מורכבת, שבמרכזה עומדת קנאה. ואף שעלילת הסרט מתרחשת במאה ה-19, ברור לכולם כי קולט היא הדמות החזקה בסיפור, בעוד שווילי נסמך על מעמדו בלבד, חסר כישרון אמיתי. ווסט, שלרוב מגלם גברים בעלי ביטחון עצמי נדרש לגלם הפעם דמות חלשה, לעיתים אף פתטית. מכירים את האימוג'י החדש שמשמעותו "כזה קטן"? זוהי כנראה ההגדרה הכי טובה לדמותו. "לא חשבתי עליו ככה", אומר ווסט כשאני שואלת איך היה לגלם דמות כל כך חסרת אונים, "מה שמשך אותי לסיפור הוא העובדה שהגבר הזה, שהיה אחד הסופרים המפורסמים בפריז, נאלץ לצפות בדמות הראשית שלו מתפתחת. הוא התנהל באופן מאוד גרוע וחסר חן, ובסוף גם איבד את אהבת חייו. מבחינתי היה משהו סימפטי בחולשה שלו".

 

נראה שתחילה ווילי נמשך לרוח העצמאית של קולט, אבל אחרי החתונה הוא חש מאויים ממנה ומנסה לרסן אותה. זה משהו שקורה במערכות יחסים רבות.

"אני חושב שבאופן כללי, לגברים קשה להיות עם פרטנרית יותר חזקה מהם. יש פה הרבה גאווה גברית ואגו פגוע. גם אשתי יותר חזקה ממני, ואני חושב שגם אני די גרוע בזה. בעיניי, היה מעניין לראות מאבק של זכר אלפא, בזמנים שבהם גברים נחשבו לנעלים על נשים. מעניין לראות מה קורה כשהם צריכים להתעמת עם העובדה שהם הצד החדש במערכת היחסים."

 

כדי שדרמה תקופתית תצדיק את עצמה, היא חייבת להיות רלוונטית לתקופה. "קולט" בהחלט עונה על ההגדרה הזאת - מלבד הדמות הפמניטסית שהקדימה את זמנה ועומדת במרכז הסרט, "קולט" עוסק גם בנטיות מיניות, מופעים אוונגרדים ובאלימות נגד נשים. "אתה יודע שזה סיפור טוב כשהוא מרגיש רלוונטי. הם מדברים שם על נושאים גדולים וחשובים, העניין הזה של להיות מפורסם - זה משהו שמאוד בולט בעידן הרשתות החברתיות. וגם העיסוק בפוליטיקה מגדרית", אומר ווסט, ומוסיף: "אם עושים סרט היסטורי, הוא חייב להיות רלוונטי. אני מניח שההיסטוריה נעה במעגל והחוויה האנושית חוזרת על עצמה ונכונה לתקופות שונות".

 

כמובן שכמו כל סרט תקופתי, גם פה לתלבושות ולמראה החיצוני יש חשיבות רבה, ובמקרה הנוכחי השחקן מתהדר באחד השפמים המרשימים שנראו בתקופה האחרונה בקולנוע. "הוא לא אמיתי, אבל הוא היה מאוד מעצבן", צוחק ווסט, "ברגע ששמתי אותו מייד הרגשתי צרפתי".

 

 

דומניק ווסט (צילום: AP)
"סרט היסטורי חייב להיות רלוונטי". דומיניק ווסט(צילום: AP)

ווסט, שכאמור מככב גם בטלוויזיה וגם בקולנוע, מזגזג בין שני המדיומים הללו. בשנים האחרונות, במיוחד לאור הצלחתה של נטפליקס ורשתות סטרימינג אחרות, נראה שמעמדו של הקולנוע הולך ופוחת, ואנשים מעדיפים לצרוך את התוכן שלהם בבית, בין אם מדובר בסרט באורך מלא או בסדרה. 

 

יש שישאלו בשביל מה לצאת מהבית כשיש סדרה כמו "הסמויה" בטלוויזיה.

"בעיניי, אי אפשר לנצח את החוויה הזאת של לשבת עם זרים גמורים, עם מערכת סאונד טובה ומסך ענק. אני לא חושב שיש משהו שמנצח את זה, ואני לא חושב שטלוויזיה תשנה זאת. אבל את צודקת - הדבר הכי טוב הוא ללכת לקולנוע ואז לראות 'הסמויה'".

 

מה שהפך את "הסמויה" לסדרה כל כך מוערכת היא יכולתו של היוצר שלה, דיוויד סימון, להיכנס לעובי הקורה של הנושאים שמעצבים את החברה והפוליטיקה האמריקנית, כמו שחיתות ועוני, דרך התמקדות במקום אחד, בולטימור. כל עונה חקרה נושא אחר, בין אם זו מערכת החינוך, התקשורת או הפוליטיקה. הפרקים נמשכו כשעה, ולפעמים התנודות העלילתיות היו כה איטיות, שלא בטוח שהיום הסדרה הייתה מצליחה, בטח לא כשהנייד שלנו כל הזמן מצפצף לידנו.  

 

הסמויה (צילום: HBO)
"הכי טוב ללכת לקולנוע ואז לראות 'הסמויה'"(צילום: HBO)
 

אחד הדברים שמאפיינים את "הסמויה" הוא אורך הרוח שנדרש מהצופים. אתה חושב שהיום זה היה עובד?

"אני משתתף עכשיו ב'הרומן' שגם היא מאוד איטית, ועדיין זוכה לפופולריות. אני לא חושב שהעובדה שאנחנו כל הזמן מחוברים לטלפון גורמת לנו להפרעות קשב. אבל אם כן, אז נדפקנו. אם אנחנו לא יכולים להחזיק מחשבה ליותר מכמה שניות, אז אנחנו באמת צריכים לעשות משהו עם הטלפונים האלה".

 

איך החיים שלך השתנו בעקבות הסדרה?

"אני מניח שעוצרים אותי יותר ברחוב. זה שינוי לטובה כי אנשים כל הזמן מחמיאים לי ולסדרה. אני מקבל ביטחון כל יום, וזה לא משהו שכולם מקבלים".

 

כשאתה הולך ברחוב עדיין צועקים לך "חמש אפס" (שם קוד למשטרה בבוליטימור)? 

"כן, האמת שכן. לפני כמה זמן הייתי בזירת אגרוף וצעקו לי כמה פעמים. לא תמיד זה 'חמש אפס,' הרבה פעמים זה 'מקנולטי'".  

 

ברור שמקנולטי היה תפקיד חייך. יש לך עוד תפקיד חלומות?

"הייתי שמח לגלם נבל בסרט של ג'יימס בונד".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים