שתף קטע נבחר
 

כשהחבר הסעודי שלך מגיב לך בטוויטר

הממלכה לא יכולה לקיים קשרים פומביים עם ישראל, ולכן הרשתות מאפשרות לה ערוץ תקשורת בלתי מחייב להכשרת דעת הקהל בארץ לקראת הסדר

 

 

זמן קצר לאחר הרצח של אורי אנסבכר פרסם משתמש טוויטר סעודי את הציוץ הבא: "בשם העם הסעודי אנו מוסרים את תנחומינו לעם הישראלי על מותה של הנערה אורי על ידי מחבל פלסטיני ומבקשים מאלוהים את רחמיו עליה, ומשבחים על המעצר המהיר של המחבל הפלסטיני על ידי הכוח הישראלי שב"כ והמשטרה המיוחדת". מתחת להודעה זו הופיעה תמונתה המחייכת של אנסבכר ולצדה דגלי סעודיה וישראל.

 

 

הציוץ זכה לתגובות אוהדות יחסית: יותר מ-240 "לייקים" (פיברוטים) וציוצים רבים מחדש (ריטוויטים). לאחר שתרגמתי את עיקרי הציוץ לעברית, הגיבו משתמשים סעודים אחרים בהודעות חמות כלפי ישראל: אחד כתב "אנחנו נגד החמאס המחבלים", ואחרת הוסיפה ש"סעודיה וישראל אחד (הם)".

 

נסיבות רציחתה של אנסבכר הובילו לתגובה חריגה גם מצד גורמים פלסטינים: חמאס והג'יהאד האסלאמי לא פרסמו הודעות תמיכה ברוצח ערפאת ארפאעיה כפי שעשו במקרים קודמים, ובכיר בפתח הכלוא בישראל אף הגדיר את המעשה "בושה לעם הפלסטיני". ובכל זאת, הציוץ הסעודי חריג בגינויו המוחלט של הרצח "על ידי מחבל פלסטיני", ובהבעת הצער הלאומית שהופנתה לציבור הישראלי. התגובות החיוביות הרבות לציוץ על ידי משתמשים סעודים מבטאות לכאורה התקרבות לא רשמית ביחסים בין סעודיה וישראל ברשתות החברתיות, שהינה חלק ממגמה רחבה יותר.

 

הפנייה של גורמים סעודים ישירות לציבור הישראלי אינה לגמרי חדשה: כבר במרץ 2018 פנה לואי אל-שריף, עיתונאי סעודי השולט בעברית, בסרטון אל הציבור הישראלי והרגיע אותו שלסעודיה אין שום כוונה לאיים על ישראל. במסר מצולם נוסף בעברית מנובמבר 2018 טען אזרח הממלכה שהסעודים "רוצים שלום עם ישראל" והביע את רצונו לבקר בתל אביב.

 

בעידן של דיסאינפורמציה ופייק ניוז, מסרים כאלה מעוררים את השאלה באיזו מידה הם משקפים את דעתו של האדם הממוצע ברחוב הסעודי. חשוב להדגיש שמסרים אלו, גם אם אינם מופצים על ידי חשבונות רשמיים, כמעט שלא יכולים להתקיים ללא אישור כלשהו מהשלטון. סעודיה היא מונרכיה אבסולוטית, והשיח החופשי המועט ממילא שהיה קיים בה הצטמצם עוד יותר בשנתיים האחרונות תחת שלטונו של מוחמד בן סלמאן.

מוחמד בן סלמאן (צילום: AP)
מוחמד בן סלמאן(צילום: AP)

נקודה זו נכונה גם לגבי השיח ברשתות החברתיות: לפי חוק פשעי הסייבר בממלכה, אלה המפיצים "פייק ניוז המשפיעים לרעה על הסדר הציבורי", עלולים להישפט לעד חמש שנות מאסר ולקבל קנס של עד שלושה מיליון ריאל (כמעט שלושה מיליון שקל). לכן, גם אם הסרטונים והמסרים ברשתות החברתיות מופצים ככל הנראה על ידי אזרחים פרטיים ולא על ידי גורמים רשמיים, יש לראות בהם מסרים עקיפים מהמשטר הסעודי לציבור הישראלי.

בשנים האחרונות יש לסעודיה ולישראל אינטרס משותף להתקרב. על רקע התעצמות האיום האיראני (הקרוב הרבה יותר לריאד מאשר לתל אביב, והיווה את ההצדקה להתערבות הסעודית בתימן ב-2015), ועליית האסלאם הרדיקלי, סעודיה רואה בהתקרבות לישראל מהלך רצוי. אולם היעדר פתרון הסוגיה הפלסטינית לא מאפשר לסעודים התקדמות גלויה במגעים עם ישראל: המרכיב המרכזי ביוזמת השלום הערבית, שאותה הציגה סעודיה ב-2002, הינו הצורך בהסכם ישראלי-פלסטיני כתנאי לנרמול היחסים עם העולם הערבי, ותנאי זה לא השתנה מאז.

 

בהיעדר התקדמות, ועל רקע הדיווח בערוץ 13 על כך שנתניהו דחה יוזמה מדינית סעודית לחידוש תהליך השלום ולשיקום עזה אחרי "צוק איתן", הרשתות החברתיות מאפשרות לסעודים ערוץ תקשורת ישיר ולא מחייב מול הציבור הישראלי. השימוש ברשתות מאפשר לסעודיה לנהל נורמליזציה לא רשמית מול דעת הקהל הישראלית, להביא לחשיפה הדרגתית של סעודיה כגורם המתנגד לטרור הפלסטיני ולשלטון חמאס בעזה, מעוניין בשלום ומראה לישראלים ש"יש עם מי לדבר".

 

מצד שני, מאחר שחשבונות אלה אינם מזוהים עם גורם רשמי בסעודיה, כל זמן שלא חלה התקרבות פומבית ביחסים התכנים לא מחייבים את ההנהגה, ולכן לא יביכו אותה במקרה של שינוי גישתה לישראל בעתיד.

 

הסעודים, אגב, אינם היחידים המשתמשים ברשתות החברתיות כערוץ תקשורת מול הציבור במדינה זרה. משרד החוץ הישראלי פתח לאחרונה שתי "שגרירויות וירטואליות" (למעשה, חשבונות פייסבוק וטוויטר שמעלים תכנים בערבית), מול עיראק ומול מדינות המפרץ, מתוך הבנה שחרף היעדר יחסים דיפלומטיים, אזרחיהן מביעים עניין גובר בישראל.

 

אולם כאמור, בעוד שישראל מנסה לקדם שיח באמצעות חשבונות רשמיים, הסעודים פועלים אחרת. המסרים שלהם נועדו אולי להכין את דעת הקהל הישראלית (והערבית) לנורמליזציה כתוצאה מעסקת שלום אזורית של ממשל טראמפ. כל עוד אין התקדמות בסוגיה הפלסטינית, נראה שהאינטראקציה בין סעודיה וישראל נידונה להמשיך ולהתקיים בין משתמשים רגילים ברשתות החברתיות, לצד המשך היחסים החשאיים המוכרים ביניהן.

 

  • אדם הופמן הוא דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית וחוקר בדסק לחקר רשתות מזרח תיכוניות ע"ש דורון הלפרן במרכז משה דיין שבאוניברסיטת תל אביב

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים