שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סכסוך שכנים: חניה שהוחלפה הגיעה לביהמ"ש

    בני זוג מירושלים הסכימו על החלפת חניות עם דיירת אחרת, אולם אחרי שמכרו את הדירה סירבו הרוכשים לעמוד בהסכם שבעל פה. מה נקבע?

    בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע לאחרונה בסכסוך שכנים על שימוש בחניות הבניין: רוכשי דירה בעיר סירבו לפעול לפי הסכמה ישנה של המוכרים להחליף את החניה עם דיירת אחרת, והשופטת חגית מאק קלמנוביץ קיבלה את עמדתם וקבעה כי אי אפשר לכפות עליהם לעמוד בתנאי שלא אוזכר בחוזה המכר.

     

    הרקע למחלוקת היה קושי של שכנה לחנות בחניה שלה בשל מגבלה פיזית, ולכן היא ובעלה גיבשו מול בעלי דירה אחרת הסכם להחלפת החניות. בהסכם, שנחתם ב-2015, נקבע כי ברגע שהבניין יירשם בטאבו תעודכן ההחלפה בצו רישום הבית המשותף וכך תהפוך לרשמית.

     

    כשנה לאחר מכן, ובטרם נרשמו ההצמדות החדשות בלשכת רישום המקרקעין, הזוג שהחליף את החניה מכר את דירתו מבלי לאזכר את הנושא בחוזה המכר. במשך כמה חודשים התירו הרוכשים לשכנה להמשיך להשתמש בחניה שלהם, עד שהודיעו שהם רוצים אותה בחזרה וסירבו לחתום על תיקון שיעגן את ההסכמות מ-2015 בצו הבית המשותף.

     

    בתגובה הגישו נגדם המוכרים והשכנים תביעה לאכיפת ההתחייבות להחלפת החניות. התובעים טענו שהרוכשים ידעו על ההסכם והתחייבו בעל פה לעמוד בו, אולם חזרו בהם משום שהשכנים התנגדו לבקשתם להוספת מרפסת לדירה.

     

    הרוכשים טענו מנגד שהתירו לשכנה להמשיך לחנות בחנייה כדי להימנע מעימות, אבל לא סברו כי מדובר בהתחייבות חוזית, שהרי אין לה זכר בחוזה המכר או בכל מסמך אחר שקשור לרכישת הדירה. לטענתם, ההתחייבות החוזית להחלפת החניות חלה רק על התובעים בינם לבין עצמם.

     

    ואכן השופטת חגית מאק קלמנוביץ קיבלה את עמדת הרוכשים. היא קבעה כי ידיעה כשלעצמה על החלפת חניות לא מעידה על כך שהרוכשים מחויבים לפעול בהתאם כל עוד לא הוכח שהיו מודעים לקיומו של הסכם מחייב.

     

    העדויות של המתווך בעסקה, עורכי הדין המעורבים והצדדים עצמם העלו כי המידע שניתן לדיירים החדשים היה כללי ונאמר תוך שימוש במילים "שכנות טובה", "מחווה של רצון טוב" וכדומה. אף אחד לא יידע אותם בזמן אמר שיש מחויבות חוזית ברורה כלפי השכנים, והם מעולם לא הסכימו להחלפה פורמלית ומחייבת בין החניות.

     

    השופטת הוסיפה כי באופן כללי יש קושי בהישענות על טענה להתחייבות בעל פה בעסקת נדל"ן גדולה שכוללת הסכמה חוזית כתובה וברורה לגבי הדירה והרכוש המשותף שהוצמד לה.

     

    בהתחשב בכך שמדובר בזכויות בדירת מגורים, "מן הנכסים החשובים והיקרים שיש בדרך כלל לאדם מן היישוב", אי אפשר לטעון במחי יד וללא הסבר משכנע כי הסכמות בעל פה גוברות על הסכמה בכתב. לפיכך התביעה נדחתה והתובעים חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד חגי מזרחי
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד ליאון אמירס, עו"ד צליל בראשי זכריה
    • עו"ד אילן גלזר עוסק בדיני מקרקעין
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: אורי אקרמן
    עו"ד אילן גלזר
    צילום: אורי אקרמן
    מומלצים