שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    הנשק הסודי של ירושלים מכה שנית

    הוא התגלה בחנות ירקות ומאז עובד סביב השעון. אויב מושבע של מכבי ת"א, האוהדים סומכים עליו ובר טימור אפילו קיבל ממנו חיזוק. אחרי שהביא אליפות, "שומי" עשה זאת שוב. תנו לו להניף את הגביע!

    ראשית, לכל אלו שלא חיים בכדור הארץ ועדיין לא מכירים את שומי, ניתן להיכנס לפרק הראשון בספר: "הנשק הסודי של האוהד שהביא אליפות".  תזכורת: הכל התחיל ב־24.11.2016. הקבוצה השנואה עליי מאז שאני ילד השיגה ניצחון ענק על אולימפיאקוס בהיכל השלום והאחווה.

     

    די.ג'יי סילי הפך לסטף קרי עם 5/8 מחוץ לקשת ורמי "אין לי מה להוסיף" הדר הפך לפיל ג'קסון. ספאנוליס האגדי נראה כמו שחקן של מכבי קריית גת. מכבי עלו לראשונה למאזן חיובי של 4:5 ביורוליג. שני המשחקים הבאים היו יחסית קלים. שניהם בבית, מול אנאדולו אפס ובאמברג, לא בדיוק מאריות אירופה.

     

    אוהדי מכבי ת"א לא מתקרבים אליו. שומי ()
    אוהדי מכבי ת"א לא מתקרבים אליו. שומי

     

    ב-29.11.16 הלכתי לחנות הירקות ליד הבית וקניתי את השום. כאן התחיל סיפור האהבה. כשאני חושב על זה, זה התאריך שבו התגייסתי לצבא 15 שנה לפני. כן. אני ושומי יצאנו למלחמה. הוא הספיק להביא להפועל ירושלים אליפות בעונתו הראשונה וגביע בעונתו השלישית! הספק מדהים – שומי אובראדוביץ'!

     

    אבל אל תחשבו שלהיות שומי זה דבר פשוט. זו עבודה מאתגרת ומעייפת סביב השעון. חובת ההוכחה תמיד עליך, יש ציפיות גבוהות מהאוהדים ואסור לך לאכזב. בניגוד לשחקנים שמגיעים למועדון ועוזבים לאחר עונה או שתיים, שומי הוא חלק אינטגרלי ממועדון הכדורסל הפועל ירושלים. למרות שהשום הנפלא הזה דורש המון אנרגיות, הוא מביא לכל המערכת ואוהדי הפועל ירושלים האהובים אושר גדול וזה שווה הכל.

     

    לא פעם ראו אותי אוהדים אחרי הפסד ליגה ושאלו אותי: שומי, איך הפסדנו? הם תמיד מקבלים את אותה תשובה: שומי מופיע במשחקים הגדולים, הליגה היא רק בשביל להעביר את הזמן. לפני שנגיע לשבוע הגביע, אספר איך שומי משפיע על תחומים נוספים בספורט הישראלי. יש לי חבר מכביסט (לא כולם מושלמים) בשם שי שבו. שבו, תוריד ת'יד. אחרי שספג לא מעט מהלומות משומי בשנתיים האחרונות, שבו התחנן בתחילת העונה ששומי לא יפריע לקבוצת הכדורגל שלו וקיבל בהבנה שאמשיך להתעלל בקבוצת הכדורסל. ביקש וקיבל.

     

    שומי מבקש סליחה מאוהדי הפועל באר־שבע, בכל זאת מדובר בחבר. שבו, מברוק על הטרבל השנה. נחזור לכדורסל. החודש האחרון היה מאוד לא פשוט עבורי. שומי היה מרוכז מאוד במטרה להביא את הגביע לירושלים ולא היה שם בשביל הקבוצות האהובות מהיורוליג. חשוב לציין ששומי מקבל לפעמים החלטות אסטרטגיות, שבן אדם רגיל לא יכול להבין. למשל, ההחטאה של ג'ף ברוקס ממילאנו עם הבאזר הייתה מתוכננת מראש. מכבי הגיעו זחוחים למשחק הגביע בשבוע שלאחר מכן וחטפו בראש. שומי חוזר בגדול בשבוע הבא במילאנו, מקווה רק שלא יגיע שיכור מחגיגות השמחה של הגביע.

     

    הגענו לשבוע הגביע, בארנה הנפלאה בירושלים. השבוע התאפיין בהתרגשות שיא של כל האוהדים, נחושים להחזיר את הגביע לירושלים לאחר תקופה ארוכה, מאז אותו גמר מופלא ב-2008. מדובר באוהדים הכי נפלאים בארץ, שמלווים את הקבוצה גם בטוב וגם ברע. מה שהאוהדים לא ידעו זה שחודש לפני משחקי הגביע, ביקרתי בארנה ודאגתי ששומי ייכנס לחדר הלבשה. שומי לא התאפק ודפק תמונה עם המלתחה של בר טימור.

     

    הפועל ירושלים הנפת גביע (צילום: אורן אהרוני)
    גם שומי רוצה להשתתף בחגיגה(צילום: אורן אהרוני)

     

    עכשיו אתם מבינים את השלשה של בר בסוף הרבע השלישי בגמר? לפני המשחקים התקשרתי לקבל ברכה משושנה סנדוק האגדית. שושנה הימרה שננצח ב-7 את חולון (פינקה אותנו בהפרש כפול) וב-17 בגמר. פחות מדקה לסיום הגמר, היה בדיוק 17 הפרש. בסוף נגמר 15. גברת סנדוק, עליי לא תעבדי שלא פגעת בול, אני יודע שיש לך כוחות על טבעיים.

     

    ערב הגמר הגיע. לפני המשחק, הייתי מרוכז בלנחס את פוקסיאנו, אוהד ראשל"צי מוכר ומנחוס בפני עצמו. חששתי ממנו יותר משחששתי מכל השחקנים של ראשון ביחד. אחרי שהזהרתי את שומי מפניו, רשמתי לפוקסיאנו הודעה שיסתפק באליפות של 2016 ושאין לו סיכוי בגמר. שומי יאכל אותו. במחצית הראשונה ישבתי באולם עם אוהדי ראשל"צ. הייתה אנרגיה שלילית וישבו סביבי כמה אוהדים כתומים מנחוסים.

     

    קיבלתי את החלטת המשחק, שבמחצית השנייה אני עובר מקום ועומד באחד המעברים, כדי שאף אחד לא יפריע לי במשימה. ברבע השלישי, שומי התחיל להשתולל והוכיח שוב כמה הוא ענק. אללה שומי, אללה שומי, עמה עמה עמה, אין כלום, אין כלום, שומי שומי שוומממממייייי!!!!!!!!!! כאשר ההפרש הגיע כמעט ל-20, אותם אוהדים של ראשון התחננו שאחזור לשבת במקום הקודם, צחקתי בפניהם ונופפתי בשום.

     

    השום של הפועל ירושלים (צילום: שי מנחם)
    השום בחדר ההלבשה(צילום: שי מנחם)

     

    עכשיו עזבו לרגע את הגביע שלקחנו. הפועל ירושלים זו משפחה. בעלים נפלאים כמו אייל חומסקי האהוב וגיא הראל שאוהב את הקבוצה מכל הלב. התברכנו בבעלים שהם קודם כל אוהדים ויש להם לב ענק, מהיכרות אישית. כמובן שלא נשכח את אורי אלון, שהביא ווינריות ותרומתו למועדון מכריעה ביותר. עודד קטש, תהנה יא מלך. מגיע לך התואר הזה, בנית קבוצה נפלאה. יש לך עוזרים מעולים ומאמן כושר נפלא.

     

    השנה יש לנו תלכיד נפלא של אנשים בקבוצה. בכוונה אני אומר אנשים, כי לפני שמדובר בשחקנים טובים מאוד, מדובר באנשים מעולים (יותם יותם הלפרין). גם כל אלו שעובדים מאחורי הקלעים וזכיתי להכיר, הם אנשים מדהימים וחמים: ציון, מיכל, שני, שחר, אבישי. תודה לכם ולשאר החבר'ה שעמלים קשות עבור הקבוצה. מעריכים אתכם מאוד. יאללה, פתחתם לכולנו את התיאבון. השמיים הם הגבול. שנתראה בעוד שמחות אדומות.

    בקשה קטנה: תנו לשומי להניף ת'גביע!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עוז מועלם
    שומי ביקר אותו לפני הגמר. טימור
    צילום: עוז מועלם
    מומלצים