מגפת המיופיה: הסיבות לעלייה בקוצר הראייה - והשיטות לטיפול

קוצר ראייה, (מיופיה), היא תופעה בה עצמים קרובים נראים בבירור, ואילו עצמים רחוקים נראים מטושטשים. שכיחותה של המיופיה עולה ברחבי העולם בשנים האחרונות, בעיקר במזרח ובדרום מזרח אסיה. על פי מחקרים זה קורה בגלל עלייה בשימוש במסכים - מחשבים, סמארטפונים וטלוויזיות.

בקרב הצעירים כ-80%-70% סובלים מקוצר ראייה, בעוד בקרב אלו הסובלים מקוצר ראייה גבוה, המספרים עומדים על 10-20% בגילאי 10-13. 

קיראו עוד

קוצר ראייה. שעות ארוכות מול המסך(צילום: shutterstock)

הסיבות לעלייה במקרי המיופיה

שימוש גובר במסכים: כפועל יוצא מהשימוש המתגבר במסכים, גדלה השהייה בבית ובמקומות סגורים. צמצום זמן החשיפה לאור יום מגדיל את הנזק לעיניים ומגדיל את קוצר הראייה.

הצפייה במסכים בקירוב לעיניים גורמת לחוסר מאמץ של העיניים, מה שמשבש את הראייה למרחוק ויוצר קוצר ראייה. למעשה כל עבודה ממושכת מקרוב תגרום לקוצר ראייה.

הימצאות מרובה במבנים סגורים ומיעוט של זמן בחוץ: על פי מחקרים רבים, באזורים עם אחוזי מיופיה גבוהים (מזרח ודרום מזרח אסיה, כאמור), קיים עומס לימודי גבוה ומיעוט של זמן מחוץ למבנים, מה שהביא למסקנה שהמיופיה לא נובעת מגורם גנטי.

מחקרים בסין הראו עוד שאם מוסיפים שעה וחצי של פעילות מחוץ לכיתה, ישנה ירידה של 30%-40% בהתפתחות המיופיה.

מהן הסכנות בקוצר ראייה?

מיופיה שמתחילה בגיל צעיר מהווה גורם סיכון לקטרקט, גלאוקומה והיפרדות רשתית בגיל מבוגר יותר, בשל התארכות גלגל העין. תופעת קוצר הראייה הולכת וגדלה עם הגיל.

כיום, הצפי הוא שעד שנת 2050 למעלה מ-50% מאוכלוסיית העולם תפתח מיופיה.

האטת קצב התפתחות המיופיה יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים הקשורים במיופיה, ולאובדן כושר הראייה בשלב מאוחר יותר בחיים.

קיימות מספר דרכים לשלוט על קוצר הראייה שמתחיל אצל ילדים (בגילאי 8-14), אך לא ניתן לעצור את התופעה לחלוטין.

שיטות  לשליטה על קוצר הראייה

בחודש אפריל 2016 פורסם בכתב העת "אופתלמולוגיה" מחקר שבדק 16 שיטות לשליטה במיופיה בקרב ילדים ונוער. רובן של השיטות במחקר מבוסס על פחות מאמץ לעין בראייה מקרוב וגם שיטות תרופתיות.

להלן כמה מהשיטות המובילות:

1. שימוש בטיפות אטרופין

בריכוזים ובמינונים נמוכים משפיעות על מערכת העצבים ומשמשות להרחבת האישונים בעין. באפשרותן של הטיפות לשתק את יכולת צמצום האישון ולא לאפשר לעין לבצע אקומודציה (התמקדות) לקרוב.

מסקנות המחקר היו שהשימוש באטרופין בריכוזים מסוימים יעיל בשליטה על קוצר ראייה.

חסרונות השיטה: אין מספיק מידע על ההשלכות בשימוש קבוע לתקופה ארוכה וקיימות תופעות לוואי נוספות כגון אי נוחות, ראייה מטושטשת מקרוב ורגישות לאור.

2. אורטוקרטולוגיה (הרכבת עדשות מגע קשות במהלך השינה)

 בשיטה זו מרכיבים המטופלים עדשות מגע קשות לשימוש במהלך השינה, כשעדשה זו משנה את מבנה הקרנית וממתנת את התפתחות קוצר הראייה.

חסרונות: חוסר הנוחות של עדשות קשות המחייב ביקורות תכופות אצל הרופא על מנת לבדוק שלא נגרם נזק לקרנית.

3. הרכבת עדשות רכות (מייסייט)

שיטה נוספת חדישה ופשוטה יחסית ההיא הרכבת עדשות מגע רכות, הנקראות מייסייט בעלות מבנה דו מוקדי, מולטיפוקלי, הגורם להפחתת הטשטוש בהיקף הרשתית.

לעדשה זו שני איזורי תיקון ראייה (עם המרשם המתבקש לראייה טובה) ושני איזורי טיפול, מה שגורם לעין לא להתארך ומפחית את העלייה במיופיה. אלו הן עדשות יומיות, המתאימות בעיקר לילדים בשל הטיפול הקל בהן. העדשות אינן מזיקות ואין לשימוש בהן תופעות לוואי.

במחקרי השוואה שנערכו בין ילדים המשתמשים בעדשות מייסייט לעומת ילדים שהרכיבו עדשות רגילות לתיקון ראייה, נמצא שקצב התקדמות המיופיה פחת ב- 59% בשלוש שנים, וקצב התארכות גלגל העין פחת ב-52% באותה תקופה.

בסיכומו של דבר, שילוב של בילוי זמן רב יותר בחוץ, לא מול מסכים, בשילוב עם שיטות קליניות להאטת קוצר הראייה, יכול להוביל לשליטה במגיפה של עולם הראייה.

הכותבת היא אופטומטריסטית ברשת אופטיקנה