שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    11 דרכים לחיזוק הביטחון העצמי של הילדים
    הראו להם את החוזקות שלהם, עודדו אותם יותר על הדרך ופחות על התוצאה ותנו להם משימות בהתאם ליכולות ולגילם. כך תעזרו לילדים לחזק את הביטחון העצמי

     

     

    כולנו רוצים ילדים שבטוחים בעצמם ומודעים ליכולות שלהם. הבשורה הטובה היא שיש הרבה פעולות שאתם יכולים לעשות כדי לעזור להם להבין מהם החוזקות והכשרונות שלהם, דבר המשפיע על הביטחון העצמי.

     

    מאיה שפילמן, פסיכותרפיסטית ומטפלת במשחק:

     

    1. מודעות עצמית

    אחד המרכיבים החשובים ביותר לפיתוח יכולת עמידות נפשית היא מודעות עצמית לחוזקות. מודעות זו יכולה לסייע לילד לגבש דימוי עצמי חיובי ואמונה בעצמו וביכולותיו. כך יוכל הילד, גם אם הוא חווה כישלון, להישען על חוזקות שהוא מכיר בעצמו ולשמור על אמונה שבפעם הבאה יצליח יותר.

     

    מומלץ לסייע לילדים לפתח מודעות לרגשות, מחשבות והתנהגויות שמקדמות או חוסמות אותם. כדאי ללמד ילדים ללמוד מניסיונות עבר, לגלות דברים חדשים על עצמם, מה הדברים שקשים להם, שמלחיצים או מצערים אותם, ללמד אותם מה הוביל להצלחה, איך לעשות יותר מאותו דבר או מה לעשות פחות.

     

    2. פיתוח תחושת מסוגלות ושליטה

    אנשים חשים סיפוק רב יותר מחייהם כשיש להם אפשרות להחליט החלטות משמעותיות לגבי עצמם, דבר המגביר את תחושת השליטה. גם ילדים יכולים לקבל החלטות לגבי חייהם, כבר מגיל צעיר מאוד (איזה בגד ללבוש, לאיזה חוג ללכת, בחירה בין חלופות לבילוי משפחתי ועוד). הצלחה בביצוע משימות ובשליטה על מיומנויות שנרכשו, יוצרת אצל הילד תחושה של "אני יכול", "לדעה שלי יש משמעות".

     

    מהלך התפתחותם של ילדים נע באופן כזה שאט אט יכול הילד לעשות עוד ועוד דברים בצורה עצמאית ולפתח נפרדות מעשית ורגשית מהוריו. למרות הנטייה הטבעית לגונן על הילד ולהסיר מכשולים מדרכו, יש חשיבות עצומה לאפשר לילדים את האוטונומיה שהם מבקשים לעצמם על מנת שיראו בעצמם אינדיבידואל עצמאי בעולמו.

     

    ילדים יכולים לקבל החלטות כבר מגיל צעיר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ילדים יכולים לקבל החלטות כבר מגיל צעיר(צילום: shutterstock)

    שירי בכר, מנחת הורים ומרצה:

     

    3. לומר שאנחנו סומכים עליהם

    בשם הכנות, אין צל של ספק שאנחנו לא תמיד סומכים עליהם. ברור שהיינו רוצים להאמין שהם יפגינו עצמאות וייקחו אחריות, אבל קשה לנו להניע אותם לפעולה, אנחנו למודי אכזבות, כי הם כבר הפרו הבטחות לא פעם, וגם כשכבר עשו, זה לא בדיוק כפי שביקשנו. אבל למעשה, האמונה שלנו בהם היא צידה מעולה לדרך, ובכוחה להניב השתדלות.

     

    תאמרו את המשפט הזה בכל קריאה לפעולה, גם כשאתם מפקפקים, עד שתאמינו. תאמרו שאתם סומכים עליהם שיעשו, שיפגינו אחריות, שישתדלו, שידעו להפעיל שיקול דעת. זו קריאה לפעולה שאינה קשורה בתוצאה, היא קשורה למאמץ והשתדלות, ומזינה את הדימוי העצמי. כשהם ידעו שאתם סומכים עליהם שיעשו ויצליחו, הם לא יפקפקו בעצמם.

     

    קראו עוד:

    איך מגיבים תלמידים כשהמורה לובש חצאית?

    אנחנו האמהות לילדים שהם "קצת אחרת"

    שנתיים אחרי מות בנה - נאבקת על פיקוח בגנים

     

    4. להחמיא להם

    "מה ההורים שלך יספרו לי עליך אם אשאל?" - תחשבו על השאלה הזו כשאלת בוחן. עד כמה הילדים שלנו רואים את העוצמות שלהם דרך העיניים שלנו. עד כמה אנחנו מחמיאים להם, ואומרים להם בפניהם דברים טובים. או שמא אנחנו עסוקים יותר בביקורת?

     

    הילדים שלנו רואים את עצמם דרך העיניים שלנו. תקדישו מחשבה וזמן, וחלקו להם מחמאות בשוטף. שבו איתם, ספרו להם מה אתם רואים בהם, תמנו את העוצמות. ספרו להם שהם יפים, מצחיקים, סבלניים, חכמים, נדיבים, חרוצים, עצמאיים, בוגרים, מתגברים, אחים נפלאים וחברים נאמנים. ספרו להם עליהם, כדי שיכירו בערך עצמם.

     

    ואל תשכחו, שבכל העולם, בכוחכם לחזק את תחושת הערך שלהם, יותר מכולם.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים , מוסמכת מכון אדלר:

     

    5. משימות מתאימות לגיל וליכולת

    ככל שהילד שלנו יתנסה במגוון של משימות ויצליח בהן, כך תהיה לו תחושה של הצלחה והביטחון העצמי שלו ביכולות ובכישורים שלו יגדל. לכן, כהורים, עלינו לתת לילד להתנסות בכמה שיותר משימות המתאימות לגיל וליכולת שלו.

     

    כך לילד שלנו תהיה חוויה של הצלחה והוא יאמין ביכולותיו ויהיה מוכן להתנסות גם בהמשך במשימות מורכבות יותר. כבר בגיל הצעיר הילד שלנו יכול למלא משימות ולהרגיש משמעותי. בגיל שנה וחצי הוא כבר יכול לזרוק חיתול משומש לפח, בגיל שלוש הוא יכול לנגב את השולחן, להשקות עציצים וכו'. עלינו להיות יצירתיים ולאפשר לילד שלנו להתנסות בעצמו בכמה שיותר פעולות, כך הוא מתנסה בפועל ולומד שהוא יכול ומסוגל.

     

    6. לעודד על הדרך ולא על התוצאה

    הנטייה הטבעית שלנו היא להסתכל על התוצר הסופי. כך נעשה לציור שהילד מביא מהגן או לציון של מבחן איתו חוזר הילד מבית הספר. אך האמת היא שנכון להתייחס דווקא לתהליך הלמידה ולא בהכרח לתוצאה. הרי גם אם הציון של הילד במבחן נמוך, המטרה שלנו היא שבפעם הבאה בה ייבחן הילד במקצוע הזה, הוא יאמין בעצמו וייצפה להצליח.

     

    לכן, עלינו לעודד אותו על היכולות שראינו במהלך הדרך כמו יכולת ההתמדה, החריצות, ההשקעה או ההבנה של החומר. כך הילד שלנו לא יעריך את עצמו על פי התוצאה במבחן אלא בהתאם ליכולות שזיהינו אצלו במהלך הדרך. כהורים, ככל שנתייחס ליכולות בתהליך ולאו דווקא לתוצאה, כך נוכל להעלות את התפיסה והאמונה העצמית של הילד לגבי עצמו.

    עדיף לעודד יכולות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עדיף לעודד יכולות(צילום: shutterstock)
      

    הדס שמואל, מטפלת באמצעות אומנות-מוזיקה (MA):

     

    7. יצירת משימה ייעודית לילד

    יש לזהות במה הילד הכי טוב. אפשר לעשות את זה דרך עבודה משותפת עם הילד או כאשר אנחנו נשקף לו תחומים בהם ראינו כי הוא טוב במיוחד. הטוב לא חייב להיות משהו מאוד גדול, אבל הוא צריך להיות כנה כדי שיהיה ניתן לעבוד דרכו.

     

    לשם האדרתו נדרשת פעמים רבות יצירתיות לשם גיוס חשיבה על הצגת החוזקות בדרך חדשה. כך למשל ילד שמאוד טוב במחשבים ואוהב להסתכל בסרטים של יוטיוברים אבל מאוד בודד בכיתה ומתקשה בכניסה לסיטואציות חברתיות, ניתן להזמין אותו לצלם בהפסקה את הסביבה שלו ולערוך מהצילומים סרט אותו ישתף בכיתה בשעת חינוך, או ילד שמאוד טוב בציור יכול לקבל אחריות על קישוט הכיתה או לוח יעודי מסוים.

     

    כאשר הוא יחווה הצלחה, הביטחון שלו יגדל והדימוי העצמי ישתפר מכיוון שיוכל להכיל את כל חלקי האני, החזקים יותר ופחות אך כולם מתקיימים בו ומגדירים אותו.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    8. להתמודד עם חוויה לא נעימה

    פעמים רבות ילדים נמנעים מלהתמודד עם משהו שהייתה בו חוויה לא נעימה. כאשר אנו חווים אי נוחות מחוויה מסוימת אנחנו נמנעים לחזור עליה. זו חרדה והיא יכולה להראות פעמים רבות כחוסר ביטחון עצמי.

     

    ילד עם קשיי ויסות למשל, שחווה במסייבת יום הולדת קושי להתנהל בשל עודף גירויים או פשוט נאמר ללא הרף שם שהוא מפריע או "לא מוצא את מקומו" עלול להימנע מביקור בימי-הולדת.

     

    כאשר נזהה את הדפוס נוכל לעזור בהתמודדות עם החרדה על ידי פירוק לגורמים: הוא לא אוהב שמסתכלים עליו? נעזור לו לא להתבלט בכניסה על ידי זה שנקדים הגעה למשל. הוא לא אוהב לעמוד בסיטואציה שבוחרים אותו? נעזור לו להיות בשליטה שם על ידי הבנת חוקי הבחירה למשל. מומלץ להימנע מלעצב מציאות חדשה, אלא כמו תמיד, לתת כלים להתמודדות עם המציאות הקיימת.

     

    נערה (צילום: shutterstock)
    לעזור להם להתמודד עם חרדות(צילום: shutterstock)

    תמר כהן לביא, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים וצוותי חינוך:

     

    9. יצירת במה

    חשוב לזהות אצל כל אחד מהילדים מהן החוזקות שלו, התחומים בהם הוא חזק וטוב. לאחר הזיהוי מומלץ להציג את החוזקות האלה לקהל. הקהל יכול להיות בני הבית, ההורה השני או האחים וגם בני משפחה מורחבת או חברים.

     

    למשל ילד שטוב בציור אפשר לתלות ולמסגר ציור שלו בבית, ילדה שטובה בריקוד יכולה למשל להופיע ביום שישי בערב בפני המשפחה וילד שמרכיב חלקים בלגו אפשר לצלם את הדגם שבנה ולשלוח בקבוצת הווטסאפ המשפחתית.

     

    כאשר החוזקה מוצגת החוצה הילד רואה ומבין שבתחום הזה הוא טוב וחזק. ההבנה הזאת תסייע לו מאד. הבנה של הילד שהוא טוב מאוד בכדורגל ופחות טוב למשל בקריאה תזמן שיח בו ההורה יבליט את נקודות החוזקה ומתוך ידיעה שיש דברים שאני מוצלח וטוב אוכל לחזק ולשפר תחומים חלשים יותר.

     

    10. תרומה לאחר

    כל אחד מאיתנו מכיר את התחושה שמרגישים אחרי שעוזרים למישהו. כאשר חבר פונה אלינו לעזרה ואנחנו יודעים שהצלחנו לסייע לו אנו מוצפים בתחושה טובה.

     

    ילד שעוזר להורים, מסייע לאחים, לחברים או מתנדב במסגרת חינוכית או קהילתית מרגיש שזקוקים לו, שסומכים עליו ותחושת הערך העצמי שלו עולה. ילד שכזה יאמר לעצמו שצריכים אותו, שהוא נחוץ ולכן ירגיש שהוא תורם ומועיל.

     

    כהורים עלינו להדגיש ולשקף לילד במה הוא תורם. התרומה יכולה להיות בעזרה במטלות הבית ובמקרה שכזה נאמר לילד תודה ובעיקר נודה לו על שאפשר לסמוך עליו, על כך שמגלה אחריות או מפחית את נטל הבית עבורנו. אפשר להדגיש את התרומה שלו בכך שהוא ייעץ לנו בדילמה בה אנו מתחבטים ואז נוכל לשבח אותו על האוזן הקשבת או על העצה הטובה שבחר לייעץ לנו.

     

    11. אני אחראי על ההצלחה שלי

    כאשר הערך העצמי נמוך, לילד יש פחות מוטיבציה ליזום משימות. כהורים אנו צריכים לייצר עבורו מצבים בהם הוא יחווה הצלחה. כאשר נייצר סיטואציה בה הילד יחווה תחושה של הצלחה, המוטיבציה שלו תגדל וכך הערך העצמי.

     

    חשוב שהילד אשר יחווה הצלחה ונשקף לו במילים בזכות מה הצליח. אם נאמר "כל הכבוד לך" או "איזה יופי שהצלחת" מצב הרוח שלו יתרומם אך לא יתבצע תהליך למידה.

     

    הוא צריך ללמוד ולהבין בזכות מה הצליח. חשוב שתשקפו לו שהוא אחראי להצלחה שלו. תחושת המסוגלות שלו תגדל והבנה שאם הצליח במשימה מסוימת בזכות היכולות שלו הוא יכול להתמודד עם אתגרים נוספים כי היכולות נמצאות אצלו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    עודדו אותם על היכולות שלהם
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים