שתף קטע נבחר

ליצמן עוזר לכולם? זה פשוט שקר

אם אתה מקדם מישהו בתור לבדיקה רפואית, באותו רגע אתה דוחה תור של אישה אחרת. אם אתה מעניק תרופה שלא מהסל למקורבת פלונית, אתה פוגע בתקציב ובזכויות של מרוחק אלמוני

כפרי בשל נפלה פרשת השבוע מעץ התורה למפתן ביתו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. עצובה, דומעת ומדממת, היא ניצבה בפתח ואמרה חרישית: "כבר אלפי שנים שאני מנסה להבהיר, מתחננת שתבינו, שתיקחו אחריות, שתבחרו בטוב, ואתם בוחרים ב....

 

הייתי רוצה להאמין שאתם בוחרים בעסקנות, בכוח ובפוליטיקה, את זה עוד ניתן להבין, אבל מה שנחשף השבוע חמור מכוחנות והרבה יותר תמוה, אתה מונע אפשרות העמדה לדין של אישה שחשודה בשבעים וארבע עבירות מין בקטינות, מתוכן גם מעשי אונס?! מה, למען השם והתורה, דחף אותך לשם?"

 

המורה החשודה וסגן השר ליצמן (צילום: אלכס קולומויסקי)
המורה החשודה וסגן השר ליצמן. "עוזר לכולם"(צילום: אלכס קולומויסקי)

 

עוזר לכולם

בחיוך מלא אהבת ישראל ובתנועת יד רחבה, של מי שלא מאמין שבגללו התורה מסוגלת לבכות, הזמין ליצמן את פרשת 'כי תשא' לסלון ביתו. יש לו תשובה נהדרת וגם אם הציבור והמשטרה, לא מקבלים אותה, הוא בטוח שהתורה תשמח בה: "השתדלתי לעזור מבלי להיכנס לכל הפרטים. זה אגודת ישראל... 80% מהפניות אליי אני לא מכיר וזה אמת ויציב. אנחנו צריכים להמשיך בזה ולנסות לעזור לכולם. אני חושב שאצלי הדלת פתוחה לכולם. הצוות שלי חזק והוא עוזר לכולם".

 

"אתה יודע, השיבה לו 'כי תשא', 'אני עוזר לכולם' היא טענה מסמאת עיניים. מנהיגות אחראית מייצרת סדרי עדיפויות. תראה אותי למשל", המשיכה הפרשה לפרוש טיעוניה, "אני מצווה על שמירת השבת אבל הציווי שלי נפתח במילה מוזרה 'אך' (שמות לא, יג): "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" מה כל כך 'אך' בשמירת השבת? הדרשנים הבינו את זה מיד. 'אך' היא מילית שנועדה למעט, להגביל ומכאן הם למדו שלא צריך לשמור את כל השבתות, אלא רק את אלה שמאפשרות חיים (מדרש אגדה בובר, כי תשא יג, ומקומות נוספים): "אך את שבתותי תשמורו. .. כי יש שבתות, שאתה שובת ויש שבתות שאין אתה שובת: כגון שהוצרכו להביא מיילדת או להציל מן הליסטים, או מן הדליקה, או מכל דבר שיש בו פיקוח נפש, או חולה לבשל לו, כל אלו וכיוצא בהם דוחים את השבת".

 

 

בית חולים (צילום: רועי עידן)
בית חולים. קידום של מישהו הוא על חשבון מישהו אחר(צילום: רועי עידן)

 

"אתה רואה," היא אמרה לליצמן, "ערכים לא גרים באי בודד, הם תמיד במערכת יחסים, והבגרות המוסרית נמדדת ביכולת לארגן סדרי עדיפויות. שמירה עיקשת של השבת, למשל, היא לא התנהגות יהודית ראויה, אלא התנהגות אינפנטילית - התחמקות מאחריות אישית. כל שבת, וכל פעילות בשבת, צריכה להיבחן לגופה".

 

וזו גם לא אמת

"הטענה שאתה 'עוזר לכולם' היא פשוט שקר. שהרי בעודך מסייע (לכאורה, הוסיפה הפרשה, לכאורה) למלכה לייפר לחמוק ממשפט באוסטרליה, אתה מתאכזר לשלוש נשים צעירות (וכנראה לרבות נוספות) שרואות את ראשי ההנהגה הרוחנית שלהן ואת מדינת העם היהודי, מקיימים בהן אונס שני, שמים למרמס את עדויותיהן ואת הצלקות הרוחניות, הנפשיות והפיזיות להן.

 

אין כזאת חיה 'אני עוזר לכולם'" סיכמה הפרשה בעצב (אפילו חשק ללגום מהתה המתוק לא היה לה) אתה (לכאורה) עוזר לחשודה במעשים איומים לחמוק ממשפט ו(לכאורה) פוגע בבנות הקהילה שלך, הקהילה החרדית, שנפלו קרבן לפדופילית מתוך הקהילה. זה לא היה אמור להיות ההיפך?

 

אם אתה מקדם מישהו בתור לבדיקה רפואית, באותו רגע אתה דוחה תור של אישה אחרת. אם אתה מעניק תרופה שלא מהסל למקורבת פלונית, אתה פוגע בתקציב ובזכויות של מרוחק אלמוני. וכשאתה מבקר את הרב ברלנד בבית החולים, אתה פוגע בנפש קרבנותיו. בדיוק על זה נאמר: אין ארוחות חינם שהרי מישהי תשלם את החשבון.

 

 

יהודי לא מגרש פרשה

בשלב הזה ליצמן הראה סימנים של חוסר שקט, הוא היה מעדיף שהפרשה תלך לבקר מצפון של מישהו אחר, אבל מה לעשות, יהודי לא מגרש פרשה, ולכן הוא קירב אליה את צלוחית הרוגלעך.

 

היא בטח מכירה את הכלל של רבי יוחנן 'אין משיחין בשעת הסעודה' כך שהיא תכרסם ואני ארוויח זמן ואולי נכניס את השבת וחסל סדר מצפונים... אבל הפרשה לא נולדה באירופה, אלא במדבר, בדרך בין מצריים לארץ ישראל, ורוגלעך זה לא בדיוק המן שלה אז היא המשיכה לנדנד למצפון של ליצמן: אתה יודע, לצערי אני הפרשה של 'חטא העגל', אלפי שנים אני מסתובבת בעולם עם הכתם הזה על שמלת התורה השלי. אהרון הכהן הוא כאב גדול, גם הוא ניסה לעזור לכולם; הוא היה יד ימינו של משה ועלה אתו על הר סיני, הוא קיבל על עצמו את התפקיד האחראי והמכובד של ניהול עבודות המשכן, וממש במקביל הוא בגד בערכים האלה ובנה עגל (שמות לב, א-ד): "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים ...וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן: וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה".

 

מנהיגים בציפוי טפלון

ליצמן צקצק בלשונו כמשתתף בצער הפרשה, אבל הפרשה עצרה אותו "לא תאמין, זה לא החלק הכי נורא. גרוע מהעגל עצמו הייתה העובדה שאהרון לא לקח אחריות על חטאו. הרי במפורש כתבתי שהוא עשה את העגל בחרט, עבד עליו והכין אותו במאמץ ומתוך כוונה. אבל כשמשה נוזף בו, הוא חומק מאחריות ומציע סיפור מוזר (שם כד): "וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה" היום אתם קוראים לזה 'טפלון' " אמרה הפרשה לליצמן, "אבל בתורה בחרנו לכנות את ההתנהגות הזו 'ויצא העגל'. ככה זה כשלא לוקחים אחריות. שום עגל לא נוצר מעצמו. זה נורא לדבר על לשכה חזקה, או על איש שעוזר לכולם. אתה לכאורה עזרת לפדופילית ופגעת בקרבנות. קח אחריות".

 

לתקן את אהרון

"ואתה יודע מה?" הוסיפה הפרשה, "גם ההתחמקות של אהרון מאחריות היא לא החלק החמור ביותר. הדבר החמור באמת היא שכל כך הרבה נענשו בעוון העגל, ואהרון יצא נקי והוסיף לתפקד ככהן הגדול.

אני מקווה שאתה תשלם את המחיר," אמרה הפרשה הפנתה את גבה השפוף והלכה לחפש מצפון יהודי אחר לעשות אצלו שבת.

 

דעי לאן את הולכת

השבוע התקיימו שתי שמחות מפורסמות בחסידות גור: נישואי נכדו של האדמו"ר ואירוסי נכדתו של ליצמן. חשוב שידעו הנשים הצעירות והגברים הצעירים לאן הם נכנסים. על פי עדויות רבות של חסידות וחסידי גור (שנחשפו לאחר מותה של אסתי ויינשטין והודות לספר האמיץ שפרסמה): בעלך לא יקרא לך לעולם בשמך. הוא יקרא לך פססס... אתה אולי תקרא לאשתך: 'הי' ובהמשך, כשיהיו ילדים: תקרא לה: ''אימא. יחסי מין תקיימו רק במשורה (פעם בחודש) באישור ובפקוח, ותוך תיאורים מפורטים שתמסרו למדריך החתנים. אתם לא תלכו יחד ברחוב ולא תנהלו שיחות חולין בבית. ועוד תקנות הרסניות ושתלטניות שהמציא ממוחו הקודח הרבי של גור.

 

אם חס וחלילה הילד שלכם יהרהר בענייני מין או יחזיק ברשותו טלפון סלולרי הוא יהיה חשוף לטיפולים פסיכיאטריים חסרי אחריות ואף לסירוס כימי.

אם לא היה מדובר בחסידות כל כך חזקה ועשירה, המשטרה כבר הייתה מתערבת. אבל הכוח מאתרג את פשעי גור.

 

 

הקשר המיני

אין מנוס מהמחשבה שמה שקושר בין 'ערכיה' של חסידות גור לבחירתו הלכאורתית של ליצמן להגן על חשודה בפדופיליה, הוא משיכה לאזורי טאבו מיני. חסידות גור שטופה בעיסוק בפרטי פרטים של חיי המין של קהילתה. תקנות החסידות מעידות על פרוורסיה של יוצרן ועל אלימות מינית, רגשית ורוחנית של האדמו"ר ועושי דברו בקהילה.

תמיכה במתלוננות נגד לייפר, היא למרבה הטירוף, פגיעה באווירת האלימות וההתעללות המינית המוצהרות של החסידות. לא רק ליצמן צריך לעמוד לדין, גם האדמו"ר, ואת המחנה יש לטהר מחטאי העגל.

 

 

 

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי
מורה מלכה לייפר חשודה התעללות אוסטרליה יעקב ליצמן חשוד
צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי
מומלצים