שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי גרועים בקולנוע ב-2018: שרלוק הולמס ודונלד טראמפ
    פרסי פטל הזהב ("הראזי") חולקו כמיטב המסורת לסרטים הכי פחות מוצלחים של השנה החולפת. "הולמס ו-ווטסון" התעלו מעל כולם עם ארבעה פרסים ובהם הסרט הגרוע ביותר, ונשיא ארה"ב טראמפ גבר על מתחריו בשתי קטגוריות. ומי זכתה בכבוד המפוקפק, אבל מועמדת השנה גם לאוסקר?

    קבלו אותם, בלי מחיאות כפיים: פרסי פטל הזהב חולקו הלילה (שבת) בפעם ה-39 לסרטי הקולנוע הגרועים ביותר של השנה החולפת. המנצח - כלומר, המפסיד - הגדול של הערב הוא "הולמס & ווטסון" בכיכובם של וויל פארל וג'ון ס. ריילי.

     

    "הולמס & ווטסון" גרף ארבעה פרסים: הסרט הגרוע ביותר, הרימייק הגרוע, שחקן המשנה הגרוע לריילי, והבמאי הכי גרוע לאיתן כהן (לא ההוא מצמד האחים הידוע. הסירו דאגה מעל לבכם). גם אנחנו, אגב, מצאנו בסרט מקום לשיפור, אם להתנסח בעדינות.

     

    מתוך
    כל כך גרועים שמגיע להם פרס. מתוך "הולמס & ווטסון"

     

    בפטל הזהב (או בשמו העממי, "הראזי") זכה השנה גם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהצליח לגרוף לא פסלון אחד - אלא שניים: השחקן הגרוע ביותר והצמד הגרוע, יחד עם היועצת הבכירה שלו בבית הלבן, קליאן קונוויי. בשני המקרים מדובר בהופעת האורח של טראמפ בתור עצמו בסרט התעודה הפוליטי של מייקל מור, "פרנהייט 11/9". טראמפ, שנחשב עד לפני כמה שנים לבן בית בעולם התקשורת, ומאז שיצא ממנו שרוי בהתנגחויות הדדיות בלתי פוסקות עם התעשייה, בוודאי ימצא כבר את דרכו האלגנטית להתייחס לסוגייה. בזכייתו הצליח לגבור על שמות חזקים לא פחות: ג'וני דפ, ג'ון טרבולטה, וויל פרל וברוס וויליס.

     

    ועל מי אנחנו מהמרים באוסקר?

     

    גם בקטגוריית השחקנית הראשית הגרועה ביותר נרשם מאבק צמוד, בין ג'ניפר גרנר, אמבר הרד, הלן מירן, אמנדה סייפרייד ומליסה מקארתי. בסופו של דבר זכתה מקארתי, על הופעתה בשני סרטים: "בובה של רצח" ו-Life of the Party. זהו הישג מרשים במיוחד, בהתחשב בכך שמקארתי מועמדת השנה גם לפרס אוסקר בקטגוריית השחקנית הראשית, על תפקידה בסרט "האם אי פעם תסלחי לי?". על עצם המועמדות הכפולה, זכתה בפרס ניחומים שהראזי מעניק בטוב לבו במקרים כאלה.

     

    מליסה מקארתי. גם באוסקר (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    מליסה מקארתי. גם באוסקר(צילום: GettyImages)

    פרסי הראזי מוענקים בכל שנה בשיאה של עונת הפרסים, שתי יממות לפני טקס פרסי האוסקר. כאשר כולם מסביב מבקשים להחמיא, לשבח ולהחניף, אנשי הראזי - הציניקנים המחוספסים של השטיח האדום - מעדיפים לעלוב, לעקוץ ובעיקר, לשמור על פרופורציות.

     

    בהיסטוריה של הפרס נרשמו גם כמה רגעים מחויכים להפליא, כאשר הזוכים בלעו את כבודם, גילו הומור והגיעו לאסוף את הפסלונים. כך למשל, בשנת 2005, הגיעה האלי ברי - שבשלב זה כבר החזיקה בפרס אוסקר  - לאסוף את הפרס על הופעתה המאכזבת ב"אשה חתול", ואפילו נשאה נאום, שהיה מופת של פאסיב-אגרסיב: "לא שאפתי אי פעם להיות כאן, אבל תודה!", אמרה אז, "אני מקווה לא לראות אתכם שוב לעולם".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים