שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עברת את גיל 50 ואתה סובל? אולי חסר לך טסטוסטרון
    המומחים עדיין חלוקים בשאלה אם גם גברים סובלים מתופעות גיל המעבר, אבל דבר אחד ברור כשמש: רמות ההורמון ה"גברי" טסטוסטרון הולכות ופוחתות עם הגיל, נתון שיש המייחסים לו השפעות מרחיקות לכת. האם הפתרון הוא נטילת תחליפי טסטוסטרון? אל תהיו בטוחים. הצצה מסקרנת לתחום שעדיין יש בו יותר שאלות מאשר תשובות
    כולנו מכירות את הסימנים ויודעות שמתישהו בתחילת העשור השישי לחיינו, פלוס־מינוס, הם יגיעו גם אלינו: גלי חום, עצבנות, ירידה בחשק המיני ונדודי שינה. אבל מה קורה כשמי שסובל מכל התופעות האלה הוא דווקא הגבר?

      

    אחרי שנים של ויכוחים באשר לעצם קיומו של גיל המעבר בגברים ‑ שטרם הוכרעו סופית, לפחות מבחינה מדעית ‑ יש כבר מי שלא לוקח סיכון: עשרות מיליוני גברים ברחבי העולם מטופלים בשנים האחרונות בטסטוסטרון, הורמון המין הגברי, בעקבות ירידה חדה ברמתו בדם.

     

    עולם הרפואה עוד לא יודע בדיוק להסביר את הסיבות לירידה הזו, וגם לא ממש בטוח בדיוק איך לטפל בה, אבל עצם קיומה המאיים שפוגע בשורה של מאפיינים גבריים, מדחף מיני עד מסת השריר, הספיק כדי לגרום לזינוק של אלפי אחוזים במכירות תכשירים המספקים טסטוסטרון סינתטי.

      

    עכשיו מתברר שלא די בזאת שגם גברים גולשים בקושי למחצית השנייה של חייהם, אלא שגיל תחילת הסימפטומים המבטאים את ירידת הטסטוסטרון בגוף ‑ צעיר יותר מבעבר. כלומר, גם גברים צעירים עלולים לסבול מתופעות כאלה. בטור שפירסם בספטמבר האחרון, גילה איאן קרנר, מטפל זוגי הכותב על זוגיות וסקס ל־CNN, כי הוא רואה בקליניקה שלו יותר ויותר גברים צעירים המוטרדים מבעיות בתפקוד המיני, שניתן לייחס אותן לרמות נמוכות של טסטוסטרון.

      

    האם המין הגברי הולך ומאבד את הגבריות שלו?

      

     

    גבר (צילום: shutterstock)
    תחילת הסימפטומים הגברים מתחילים מוקדם יותר(צילום: shutterstock)

     

    גבר מזדקן

    הוויכוח על גיל המעבר הגברי ‑ מצב פיזיולוגי אמיתי או מיתוס שגורם למשבר פסיכולוגי - מתחיל, מתברר, כבר בשלב הסמנטיקה. "גיל המעבר, המשקף מצב מעבר של 'בין לבין', הוא מושג מטעה, משום שבניגוד לאישה, שהשחלות שלה מפסיקות להפריש הורמונים בשלב מסוים, גבר ממשיך להפריש טסטוסטרון ולייצר זרע עד יומו האחרון", אומר פרופ' מרק גלזרמן, ראש תחום רפואת מין ומגדר באוניברסיטת תל־אביב, ומנהל המרכז לחקר רפואת מין ומגדר בבילינסון. "גם השם מנופאוזה גברית הוא שגוי, משום שלגבר אין ווסת, וכך גם המושג אנדרופאוזה שגוי ‑ הפסקת האנדרוגנים, הורמוני המין הגבריים ‑ משום שהפרשת האנדרוגנים מתחילה לרדת כבר בגיל 30. המינוח הנכון הוא מחסור באנדרוגנים של הגבר המזדקן".

      

    למרות שהם עשויים להתבטא בצורה דומה, תסמיני ההזדקנות המכונים "גיל המעבר" בגברים ובנשים משקפים מציאות שונה בתכלית. בניגוד לנשים, שאצלן חלה ירידה חדה ברמות הורמוני המין, שמבטאות למעשה את סיום גיל הפריון ואת הפסקת פעילות השחלות, הירידה של רמות הטסטוסטרון בגברים היא איטית, אך עקבית. על פי ההערכות, מדי שנה חלה ירידה של כשני אחוז ברמות ההורמון, מגיל 30 ומעלה. עד גיל 80, 40 עד 50 אחוז מהגברים יהיו בעלי רמת טסטוסטרון שמוגדרת בתחום הנמוך של הנורמה, אם לא פחות מזה.

      

    ברוב המקרים, ירידה זעירה כזו לא תגרום לתסמינים כלל, עד שהיא מצטברת לחסר משמעותי. אולם חלק מהגברים מדווחים על הצטברות גבוהה של שומן גוף ועל מסת שריר מופחתת, האופיינית למצב של חסר בהורמון, כבר בשלבים מוקדמים יותר. מצב כזה עשוי להתבטא בתופעות שונות, בהן אי־תפקוד מיני, הפרעות בשינה, שינויים תכופים במצבי הרוח ועצבנות, איבוד מסת השריר וירידה ביכולת להתעמל, ירידה באנרגיה, דכדוך ובעיות בריכוז ובזיכרון.

      

    "התופעות הללו, שמופיעות בתכיפות גבוהה אצל נשים בגיל המעבר, קיימות בהחלט גם אצל גברים, אם כי לא בשכיחות גבוהה כמו אצל נשים", אומר פרופ' גלזרמן. "הסטטיסטיקות אינן מדויקות, אבל רוב המחקרים מדברים על חמישה עד שבעה אחוזים מהגברים שסובלים מתופעות כאלה, בהן גם אוסטאופורוזיס, בריחת סידן, המעלה את הסיכון לשברים בעצמות. אבסולוטית מדובר במספרים עצומים של גברים".

      

    פרופ' נפתלי שטרן, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ולחץ דם בבית החולים איכילוב, רואה גם את התמונה הגדולה. "אנחנו יודעים שיש ירידה ברמת הטסטוסטרון האישית לאורך השנים, ויש גם ירידה כללית ברמות ההורמון. מדידות עדכניות שנעשו בחו"ל במשך עשרות השנים האחרונות הראו שיש ירידה חדה בערכים שנמדדו היום, לעומת אלה שנמדדו לפני 30 שנה. זה מזכיר תופעה אחרת שהתרחשה אצל גברים, ירידה בספירת הזרע. שתי התופעות הללו נצפו במקביל, אם כי לא בטוח שיש ביניהם קשר".

     

    החיים המודרניים

    הטסטוסטרון הוא הורמון המין הגברי, מה שגורם לגברים להרגיש "גברים". הוא אחראי על הקול העמוק, השרירים הגדולים יחסית ושיער הפנים והגוף. טסטוסטרון הוא גם זה שמאותת לגוף להתחיל בהתבגרות המינית בגיל ההתבגרות, ויש לו תפקידים רבים בתפקוד מיני תקין: הוא משמש כגורם ביצירת זרע, שותף ביצר המיני ובהיווצרות זקפות, אבל משפיע גם על תחומים אחרים, בהם מצב רוח ומצב קוגניטיבי.

      

    חסר בטסטוסטרון עלול לפגוע בתפקוד מערכות הגוף השונות ובאיכות החיים. על פי ההערכות, חמישית מהגברים באירופה סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון. שכיחות התופעה גדלה עם העלייה בגיל, ושכיחה יותר בגברים הסובלים מעודף משקל ומסוכרת. לפי הספרות הרפואית, כ־20־40 אחוז מהגברים בגיל 45 ומעלה מאובחנים עם רמות נמוכות של ההורמון.

      

    תסמיני חסר אינם בלעדיים לתחום המיני וכוללים תופעות ספציפיות פחות, כגון עייפות, חוסר מרץ וריכוז, ירידה בכוח השריר. חלק מהתופעות המיוחסות לגיל המעבר בגברים לא קשורות כלל לירידה ברמת הטסטוסטרון, אלא למאפיינים שונים של החיים המודרניים: דיכאון וחרדה, מחסור בשינה, תזונה גרועה, עישון ושתיית אלכוהול ואורח חיים יושבני. "כשרמות ההורמון נמוכות מאוד, קל מאוד לזהות את התופעות שקשורות בהן", אומר פרופ' שטרן. "אבל תופעות דומות עשויות להופיע במגוון של מצבים, ולא תמיד קשורות בטסטוסטרון".

      

    על מנת להעריך את הגורם לתלונות השכיחות ולבדוק האם מדובר במחסור בטסטוסטרון או בגורם אחר, מומלץ לבצע בדיקות לבחינת רמתו בדם. אולם הדבר אינו פשוט כפי שהוא נשמע. המספרים שאמורים, לכאורה, לקבוע את טווח הנורמה ואת החריגות ממנה אינם חד־משמעיים. "ירידה בטסטוסטרון יכולה להתרחש גם בתוך תחומי הנורמה", אומר פרופ' שטרן. "מה שנורמלי עבור גבר אחד, אינו בהכרח נורמלי עבור שני. פרט לרמות הטסטוסטרון עצמו, יש את התגובה האינדיווידואלית של הגוף אליו. אצל גברים שמנים, רקמת השומן הופכת את הטסטוסטרון לאסטרוגן, שהוא הורמון נשי. לכן חשוב לבדוק לא רק את רמות הטסטוסטרון, אלא גם את היחס בינו לבין אסטרוגן".

     

    הבעיה במדידת רמות ההורמון נוגעת גם לתנודתיות הרבה שלו. רמות הטסטוסטרון בגוף משתנות בתכיפות רבה: הוא מגיע לשיאו בסביבות שמונה בבוקר ומשתנה לאורך שעות היממה. המספרים עשויים להיות גבוהים משמעותית כשמדובר בגברים צעירים לעומת גברים מבוגרים יותר, והם משתנים אפילו בהתאם לסיטואציה: ירידה במשקל הגוף עשויה להעלות את הרמות, וטיפול בילדים, כך גילה אחד המחקרים, עלול דווקא להוריד אותן. כך שבדיקה אחת, שנערכת בנקודת זמן ספציפית, עשויה לגלות רק חלק קטן ולא מייצג של התמונה. זאת ועוד: הטווח התקין של הטסטוסטרון משתנה בין קופות החולים השונות. כך יכול לקרות, שנבדק מסוים יוגדר בקופה מסוימת כבעל רמות תקינות, בעוד קופה אחרת תגדיר אותו כמי שנמצא בחסר.

      

    טיפול בעייתי

    במקרה של טסטוסטרון נמוך, ניתן לשקול שימוש בטיפול הורמונלי חלופי, הניתן בישראל בהזרקה או בג'ל למריחה. נתונים שנאספו בארה"ב מראים כי השימוש בתחליפי טסטוסטרון עלה ב־65 אחוז מ־2009 ל־2013, ומספר המרשמים זינק מ־1.3 מיליון ב־2010 ל־2.3 מיליון ב־2013. 70 אחוז ממרשמי הטסטוסטרון נרשמו לגברים בריאים בני 40 עד 64.

      

    אולם רוב המשתמשים מתעלמים מהבעייתיות המובנית בטיפול: הידע אודות התועלת הטמונה בתכשירי טסטוסטרון מוגבל מאוד. מחקרים שנערכו עד היום לא הוכיחו שיפור בבריאות הכללית של מי שמטופל בהורמון והמומחים, כך מתברר, לא מצליחים להחליט בינם לבין עצמם לא רק מה נחשב לרמה נמוכה של טסטוסטרון, אלא גם מתי יש לטפל בו ואילו סיכונים בריאותיים פוטנציאליים עומדים בפני המטופלים לפני ואחרי הטיפול.

      

    "בניגוד לנשים, שאצלן יש מחקרים של עשרות שנים על השלכות של טיפול הורמונלי חליפי, בגברים אין בכלל מחקרים כאלה", אומר פרופ' שטרן. "המחקרים הקיימים לא נערכו לטווח ארוך ובחנו פרמטרים מוגבלים בלבד. מעבר לסוגיית היעילות, גם נושא הבטיחות לא ברור. בשנים האחרונות יש חשש שטיפול כזה מגביר תחלואה ממחלות לב וכלי דם, הגם שידוע שרמות טסטוסטרון נמוכות עלולות אף הן לגרום למחלות כאלה. טיפול בטסטוסטרון דומה מאוד לטיפול במחלה כרונית. לכן הוא חייב להתבצע בידי אנדוקרינולוג מומחה, שבקיא בתחום ויעקוב אחר המטופל בקפידה, כדי לוודא שהטיפול לא יגרום לעלייה מסוכנת ברמות ההורמון מחד, ומאידך יהיה אפקטיבי דיו כדי לגרום לשיפור בהרגשה".

      

    משבר אמצע החיים של גברים, מזכירים המומחים, נובע לא רק מהורמונים מידלדלים. "לא במקרה, הגיל שבו מופיעות התופעות האלה הוא הגיל שבו כל ההגדרה של הגבריות משתנה", אומר פרופ' גלזרמן. "זה הגיל שבו חלק מהגברים כבר לא מובילים בעבודה, לחלקם מציעים פרישה מוקדמת. החלק המגדרי בתהליך ההזדקנות קשה לא פחות מהחלק הביולוגי. מי שמוצא את עצמו בלי תעסוקה נוהג לספר שהוא עסוק מעל ומעבר, אבל זה שטויות. בפועל, ברוב המקרים הוא לא עסוק, הוא פשוט מדוכא".

      

    בניגוד לנשים, שיש להן לגיטימציה להתלונן ולטפל בעצמן, גברים מוצאים את עצמם במצבים כאלה ללא מענה רפואי הולם. "לנשים יש רופא נשים", ממשיך פרופ' גלזרמן. "לגברים אין רופא שמתמחה ברפואת הגבר, למעט באספקטים של פוריות. לאורך כל חייו הגבר הוא המין החלש, לפחות מבחינת מחלות ותוחלת חיים, וגם השילוב בין המגבלות הביולוגיות לחברתיות פועלות במובהק נגדו.

     

    כל אישה בגיל הרלוונטי שתלך לרופא נשים תישלח לבדיקת צפיפות עצם, אבל גברים לא יופנו אליה, למרות שהם נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה במקרה של שבר בצוואר הירך. עבודה שנעשתה בבילינסון הראתה, שמתוך עשרות אלפי ביקורים במרפאה לצפיפות העצם, פחות מעשרה אחוז היו של גברים. חייבים להעלות את המודעות הן בקרב הציבור והן בקרב אנשי הרפואה, ולפרק את הסטיגמה שקשורה בעניין הזה. אם אתה מרגיש לא טוב, פיזית או נפשית, כדאי שתלך לדבר על זה עם איש מקצוע".

     

    גבר (צילום: shutterstock)
    פעילות גופנית עשויה אף היא להעלות את רמת ההורמון בגוף(צילום: shutterstock)

     

    שינויים באורח החיים

    אם אתם סובלים מאחת או יותר מהתופעות שתוארו כאן, כדאי לכם לשקול גם שינויים באורח החיים, בראש ובראשונה שמירה על משקל גוף תקין. פעילות גופנית הכוללת אימוני כוח, בהם הרמת משקולות, עשויה אף היא להעלות את רמת ההורמון בגוף.

      

    מחקר שפורסם במארס 2018 גילה כי גברים שנוהגים לרכוב על אופניים מגיל צעיר הם בעלי רמות טסטוסטרון דומות לאלה של גברים צעירים. המחקר מצא כי גברים שיכולים לרכוב מאה קילומטר בפחות משש שעות וחצי אינם מפתחים תסמינים של גיל המעבר, ופעילות מערכת החיסון שלהם זהה לזו של הצעירים.

      

    "הממצאים שלנו מפריכים את ההנחה האוטומטית, שהתבגרות הופכת אותנו בהכרח ליותר שבריריים", אומרת פרופ' ג'נט לורד, מנהלת המכון לדלקת ולהזדקנות באוניברסיטת ברמינגהם. "יש לנו כעת עדות חזקה לכך שעידוד אנשים להתחייב לפעילות גופנית לאורך חייהם הוא פתרון למצב שבו אנחנו חיים יותר, אבל לא יותר בריאים".

      

    המלצה אחרת היא שמירה על תזונה בריאה. מומחים ממליצים לאכול פחמימות שמתעכלות לאט, בהן פירות המכילים כמות גבוהה של סיבים, ירקות ודגנים מלאים. פתרון נוסף הוא מניעת מתח ושמירה על שגרת שינה מספקת.

     

     

    ואם אתם מתאמנים - למה השרירים עלולים להיתפס אחרי ריצה:

     

    צילום: ניר כהן וניצן דרור

    צילום: ניר כהן וניצן דרור

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

      

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים