דליפת שתן: כל הפתרונות שיפתרו את הבעיה

מספר רב של נשים בישראל, יש המדברים על כ-30% ואף יותר ככל בעולה הגיל, סובלות מבריחת שתן אולם ממשיכות לסבול בשל המבוכה. התופעה אמנם לרוב אינה מסוכנת, אבל פוגעת קשות באורח החיים וגורמת לעיתים לנשים להימנע ממפגשים חברתיים, אינטימיים או אפילו פעילות ספורטיבית.

קיראו עוד

מהי דליפת שתן?

יציאת שתן בלתי רצונית שפוגעת באיכות החיים. "נשים רבות סובלות מאירועים בודדים של דליפת שתן בעת שיעול או פעילות גופנית כששלפוחית השתן מלאה" מסביר פרופ' ליאור לבנשטיין, מנהל יחידת נשים ואחראי השירות האורוגינקולוגי בביה"ח רמב"ם. "אולם ההגדרה של דליפת שתן היא כאשר היא מפריעה לתפקוד ואיכות החיים.

"ההגדרה היא סובייקטיבית. אצל אחת תיתכן דליפת שתן של כמה טיפות פעם בחודש שפוגעת באיכות החיים, ואילו אצל אחרת תופיע דליפת שתן כל כמה ימים ללא תלונה על פגיעה באורח החיים".

דליפת שתן. כשזה פוגע באיכות החיים(צילום: shutterstock)

אלו סוגי דליפות שתן קיימות?

דליפת שתן במאמץ: במצב זה בעת עלייה בלחץ התוך בטני כתוצאה מפעילות גופנית, שיעול, עיטוש, צחוק. התופעה מופיעה לרוב סביב גיל ה-40 ומעלה.

דליפת שתן בדחיפות: תופעה שכיחה יותר בנשים מבוגרות. זהו הצורך הפתאומי הבלתי צפוי ללכת לשירותים, עם זמן התראה קצר. לעיתים התופעה מופיעה כהליכה לשירותים בתדירות גבוהה ביום או בלילה.

"בעבר נהוג היה להגדיר דליפת שתן בדחיפות כאשר יש צורך במתן שתן יותר משמונה פעמים ביום", מסביר פרופ' לבנשטיין, "אולם על פי ההגדרה החדשה אין מספר חד משמעי, וההגדרה נקבעת לפי ההפרעה באיכות החיים באופן סובייקטיבי, לפי דיווח המטופלת".

תסמונת השלפוחית הרגיזה : מצב המשלב דחיפות בהטלת שתן, עם או בלי דליפת שתן, תדירות בהליכה לשירותים גבוהה וצורך בהטלת שתן בלילה (נוקטוריה). התסמונת מכונה "סינדרום שלפוחית רגיזה רטובה", והיא מתייחסת למקרים בהם הנשים אינן מספיקות להגיע לשירותים בזמן ולכן יש את דליפת השתן.

• דליפת שתן מעורבת: דחיפת שתן במאמץ עם דליפת שתן בדחיפות.
  

• דליפת שתן פונקציונלית: מופיעה אצל נשים המצויות במצב תפקודי ירוד, כאשר ההתראה של הצורך לגשת לשירותים אינה מתורגמת במוח לפעולה. התופעה שכיחה בקרב נשים במצב סיעודי, או במחלות דמנציה כמו אלצהיימר.
  

• פיסטולה: פתח שנוצר בין שלפוחית השתן לנרתיק הגורם לדליפת שתן מתמדת, דרך הנרתיק. התופעה עלולה להתרחש בעקבות מצבים גינקולוגיים או אחרי הקרנות אצל נשים הסובלות מגידולים ברחם.
  

• דליפת שתן כתוצאה מהצפה: מצב בו שלפוחית השתן עברה את הקיבולת המרבית שלה, וכל טיפה נוספת של שתן אינה מאפשרת לשלפוחית להכיל אותה. התוצאה היא דליפת שתן. התופעה מתרחשת אצל נשים הסובלות מצניחה של דפנות הנרתיק והרחם הגורמת לחסימת השופכה כך ששלפוחית השתן אינה מתרוקנת.
  

• מחלות ומצבים רפואיים: סוכרת, זיהומים וגידולים עשויים להוביל לדליפת שתן ותדירות מוגברת בהליכה לשירותים.
  

מדוע השתן דולף?

בריחת השתן מתרחשת בשל חולשה של סוגר שלפוחית השתן (ספינקטר) שממוקם באזור השופכה, בשל לחץ על שלפוחית שתן, הריונות, לידה מכשירנית הגורמת לטראומה באזור האגן או בשל גנטיקה. עם זאת, במרבית המקרים, לא נמצאת הסיבה לדליפת השתן (מצב הקרוי: אידיופתי).

מתי אישה צריכה להגיע לגינקולוג?

אישה הסובלת מבריחת שתן בלתי רצונית הפוגעת באורח חייה צריכה לפנות לגינקולוג", ממליץ פרופ' לבנשטיין, "אבל הסטטיסטיקה מראה שרק שליש מהנשים שסובלות מהבעיה – מגיעות לבדיקה של מומחה לנושא, וגם אז, באיחור של 3 עד 5 שנים, אם בגלל מודעות נמוכה או מבוכה".

מה כוללת הבדיקה הרפואית?

במרבית המקרים סיפור המקרה, הבדיקה הגופנית והרקע הרפואי מובילים לאבחנה שמספיקה כדי להמליץ על תחילת הטיפול. במקרים מסוימים בהם ההיסטוריה הרפואית לא ברורה והטיפולים אינם נותנים מענה מספיק, נשלחת המטופלת למבחן אורודינמי. מדובר בבדיקה מרפאתית שמטרתה לבחון את תפקוד שלפוחית השתן.

במהלך הבדיקה המתבצעת במרפאה, מחדיר הרופא שני צנתרים, האחד לשלפוחית השתן והשני לנרתיק או לפי הטבעת. הרופא ממלא את שלפוחית השתן בנוזל ובודק את הקיבולת המרבית של שלפוחית השתן והאם הלחץ בשלפוחית נותר קבוע או שקיימות תנודות בלחץ.

המבחן מסייע לאפיין את קיבולת שלפוחית השתן ויכולתה להתרוקן באופן תקין. במקרים אחרים עשוי הרופא לשלוח את המטופלת לבדיקת אולטרסאונד של שארית השתן לאחר ריקון השלפוחית.

אלו טיפולים מוצעים לבריחת שתן?

• פיזיותרפיה של רצפת האגן: טיפול המבוצע על ידי פיזיותרפיסטית ייעודית על מיטה גינקולוגית, בתדירות של 8 מפגשים ומעלה. במהלך כל טיפול מנוטרים שרירי רצפת האגן באמצעות חיישנים ומתבצעים תרגילים לחיזוק שרירי האגן והרפייתם. היעילות של הטיפולים על פי הספרות הרפואית מגיעה ל-60 עד 70 אחוזים.
  

• לייזר וגלי רדיו: טיפולים שעדיין לא הוכחו כיעילים בספרות הרפואית, במהלכם מוחדר מכשיר נרתיקי הפולט גלי לייזר או גלי רדיו הגורמים לחימום דפנות הנרתיק. "התיאוריה שעומדת מאחורי הטיפולים היא שהחימום משנה את רקמות החיבור ובכך מובילים לשיפור תפקוד השתן והנרתיק", מסביר פרופ' לבנשטיין, "עם זאת לא ברורות עדיין הסכנות מהטיפול ואין מספיק הוכחות ליעילותו".
  

• כיסא אלקטרומגנטי: טיפול הנמצא בשימוש שנים רבות בגירסאות שונות ומיועד לטיפול בתסמונת השלפוחית הרגיזה. במהלך הטיפול יושבת המטופלת במשך 28 דקות על כיסא, שלמעשה מבצע אימון לשרירי רצפת האגן בעוצמה ובתדירות שלא ניתנים להשגה על ידי אימון עצמי. פרופ' לבנשטיין טוען ש"יעילות הטיפול אינה גבוהה ועל כן הוא אינו מומלץ על ידי רוב המרכזים הרפואיים או האיגודים לגינקולוגיה בעולם". אולם גרסה חדשה ויעילה יותר של הכסא, שאושרה לאחרונה על-ידי ה-FDA ושנקראת HIFEM (ראשי תיבות של - High Intensity Focused Electromagnetic Technology) הצליחה להראות שיפור ניכר באחוזים גבוהים בבריחת השתן של הנשים שהשתמשו בו. לעת עתה מדובר במספר מחקרים קטנים, אולם סביר שמחקרים נוספים יתווספו בעתיד והטיפול, בשל היותו לא פולשני, יקבל מעמד גבוה יותר.
  

הכיסא האלקטרומגנטי לטיפול בדליפת שתן

• תרופות אנטיכולינרגיות: מיועדות לטיפול בדליפת שתן בדחיפות. התרופות משפיעות על קולטנים בשלפוחית השתן וגורמים להרפיית השלפוחית כך שהיא יכולה להתמלא מבלי שתתכווץ באופן בלתי רצוני. עם זאת התרופות כוללות תופעות לוואי של יובש בפה ועצירויות הגורמות לנשים רבות להפסיק את נטילת התרופה.
  

• טיפול התנהגותי: נועד לנטר את צריכת הנוזלים של האישה וסוג הנוזלים שחלקם מגבירים את ההשתנה (ובהם משקאות המכילים קפאין ואלכוהול). במהלך הייעוץ לומדת המטופלת לצרוך את כמות הנוזלים הנכונה, ולהפחית משקאות משתנים.
  

• הזרקת בוטוקס לשלפוחית השתן: טיפול הגורם להרפיית השריר ומונע משלפוחית השתן להתכווץ בצורה בלתי רצונית. הטיפול מתבצע בחדר פעולות ובמהלכו מוזרק הבוטוקס לתוך השלפוחית תחת טשטוש (סדציה). הטיפול אינו בסל התרופות, עלותו כ-3,000 שקלים לכל הזרקה, ויש לחזור עליו אחת ל-9 חודשים.
  

• ניתוח: המוצא האחרון המומלץ לנשים הסובלות מדליפת שתן חמורה או כזו שלא הובילה לשיפור בעקבות שאר הטיפולים. הניתוח נמשך 10 עד 15 דקות והוא מתבצע בהרדמה אזורית או מקומית. במהלך הניתוח מוחדר סרט סינתטי התומך בשופכה ומונע את דליפת השתן.
  

• קוצב סקרלי: מתקן המושתל בחוט השדרה במיקום S3 באזור העכוז, המעצבב את שלפוחית השתן. הקוצב הסקרלי מושתל בחדר ניתוח תחת שיקוף רנטגן, והוא שולח אותות חשמליים לשלפוחית השתן. הטיפול נחשב ליעיל אך אינו בסל התרופות. עלות הקוצב בלבד מגיעה לכ-17 אלף דולרים. הטיפול נחשב יעיל בכ-70% מאלה אצלם נכשלו הטיפולים האחרים.
  

ייעוץ מקצועי: פרופ' ליאור לבנשטיין, מנהל יחידת נשים ואחראי השירות האורוגיניקולוגי בביה"ח רמב"ם