המנהל ומדריך הנערים שנספו בשיטפון יואשמו בהריגה בכפוף לשימוע

הפרקליטות קיבלה החלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע בגין הריגה נגד מנהל מכינת בני ציון יובל כאהן והמדריך אביב ברדיצ'ב. סניגוריהם זומנו לשימוע. כתב האישום יוגש בשל חלקם באסון בנחל צפית בו נספו תשע נערות ונער בחודש אפריל בשנה שעברה. יש לציין כי לאחר השימוע סעיפי האישום יכולים להשתנות.

עוד החליטה הפרקליטות כי התיק נגד המדריכה שהתריעה ייסגר מחוסר אשמה. היא הייתה שותפה לארגון הטיול ונחקרה בחשד לגרימת מוות ברשלנות.

כתב החשדות המלא שהוגש על ידי הפרקליטות

ההרוגים באסון השיטפון

"התעקשו לקיים את הטיול למרות האזהרות ובכך גרמו למותם"

מכתב החשדות שנשלח לסניגורים, עולה כי למרות הצטברות התרעות ואזהרות רבות, מפני שיטפונות הצפויים בנחלי הדרום באזור אשר בו תוכנן הטיול בימים שקדמו לארוע, אשר היו בידיעתם המלאה של ברדיצ'ב וכהאן לפני היציאה לטיול ובמהלכו, הם לא ביטלו את הטיול והתעקשו לקיימו.

יובל כאהן ואביב ברדיצ'ב

לפי החשד, הובא לידיעת כאהן בימים שקדמו לאירוע כי "כל הטיולים של משרד החינוך באזורים של השיטפונות בוטלו", אולם הוא התעלם מהמידע. כמו כן, הובא לידיעת החשודים מידע אודות חוות דעתו המקצועית של סגן מפקד יחידת חילוץ ערבה שהתנגד לקיום הטיול במועד בו תוכנן, אולם הם התעלמו מעמדתו.

בנוסף, אחת המדריכות במכינה, שהייתה אחראית על הכנת הטיול, הפצירה בחשודים, בימים שקדמו לאירוע, שלא לקיים את הטיול, משום שהיא "מפחדת" משיטפון, אולם החשודים התעלמו מאזהרותיה ומחששותיה.

כמו כן הובא לידיעת החשודים מידע קונקרטי מחברת חיזוי מזג אוויר שנשכרה על ידי המכינה לשם כך, לפיו ביום הטיול קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור, אולם החשודים התעלמו ממידע זה.

עוד עולה כי הטיול המקורי תוכנן תחילה לנחל צאלים, ואולם בשל סגירת מסלול ההגעה לנחל זה, ברדיצ'ב החליט לשנות את מסלול הטיול לנחל תמר ונחל צפית, למרות שכל ההתרעות בדבר החשש משיטפונות התייחסו גם לאזור בו מצויים נחלים אלה. זאת למרות שמעולם לא טייל בנחלים אלו קודם לכן, למרות שלא הכיר את התוואי שלהם, מבלי שהוא או המטיילים ערך הכנה כלשהי לטיול בהם, ולמרות שכבר בערב שלפני יום האסון, קיבל תחזית מזג אוויר, לפיה קיימת סכנת שיטפונות בנחלי האזור.

מחאת ההורים(צילום: אדיר ינקו)

לפי החשד, כאהן ידע כי הקבוצה נאלצה לבטל את הטיול לנחל צאלים בשל הגשמים שירדו במקום, וידע כי הוחלט לטייל במסלול חלופי, אך נמנע מלברר עם החשוד ברדיצ'ב פרטים לגבי המסלול שבו צפויים לטייל החניכים ביום למחרת.

בבוקר יום האסון עצמו, ברדיצ'ב קיבל ממקורות שונים התרעות בדבר החשש לירידת גשמים והיווצרות שיטפונות באזור בו עתיד היה להתקיים הטיול. למרות זאת, בשום שלב לא פעל לביטול הטיול והנחה להמשיך בו כסדרו.

כאהן, שנמסר לו ביום הטיול כי החניכים מטיילים בתוך תוואי נחל, לא עשה מאומה כדי למנוע את המשכו של הטיול, למרות כלל ההתרעות והאזהרות מפני סכנת השיטפונות.

יש לציין כי בשעה 11:40, עשרים דקות לפני שהקבוצה נכנסה לתוך ערוץ נחל צפית, ברדיצ'ב קיבל התרעה ממוקדת מחברת החיזוי מטאו-טק, ולפיה החל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל זה. לפי הפרקליטות, במקום להפסיק את הטיול לאלתר בשל כך, הוא הנחה את החניכים להמשיך בכניסה לתוך תוואי הנחל.

גם כאהן, שקיבל אף הוא מידע "בזמן אמת" על ירידת הגשמים באגן הניקוז של הנחל והסכנה הצפויה לחניכים עקב כך, לא עשה מאומה כדי להפסיק את הטיול.

בעקבות מחדלים אלה, קבוצת המועמדים למכינה וחניכיה נכנסה לתוך ערוץ נחל צפית, הגיעה לקטע המעוקי הצר של הנחל, ובשלב זה נפגעה ע"י שיטפון חזק מאד. בכתב החשדות נכתב, כי לכאורה, במעשיהם ובמחדליהם האסורים, החשודים גרמו למותם של עשרה מחברי הקבוצה ולחבלה חמורה של שני המועמדים למכינה, בקלות דעת, וזאת בכך שהשניים נטלו סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות הקשות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנוע אותן.

בפרקליטות ציינו כי בעוד כמה חודשים ייכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין, הכולל שינוי ההגדרות של עבירות ההמתה, ואז יוגדר מעשה זה כעבירת "המתה בקלות דעת", שעונשה המירבי הינו 12 שנות מאסר. "שינוי זה יחול על החשודים, אם יוחלט לאחר השימוע להגיש נגדם כתב אישום". אמרו.

עוד הדגישו בפרקליטות כי בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם ייערך להם שימוע בפני פרקליט מחוז דרום. ההחלטה הסופית תתקבל על ידי פרקליט המדינה לאחר השימוע.

לחשודה נוספת, ששימשה מדריכה במכינה בעת האירוע, נמסרה הודעה כי התיק נגדה נסגר מחוסר אשמה, שכן התברר כי היא ביקשה כמה פעמים ואף התעקשה לבטל את הטיול, אך כל בקשותיה נדחו על ידי החשודים, שהיו ממונים עליה.

התיק נחקר על ידי יחידת הונאה דרום במשטרת ישראל ולווה על ידי עורכי הדין ואדים סיגל ודרור שטורק מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).

ההורים: "זה המינימום שמגיע להם"

איציק אור, אביה של אלה ז"ל, שנספתה באסון אישר את הדברים: "מהבדיקות שעשיתי בדקות האחרונות עולה שככל הנראה יובל ואביב יואשמו בהריגה, ולגבי שאר המעורבים אין תשובה. כעסתי, זה לא תקין, אבל זה מה יש. אם המדינה מעבירה את המידע לתקשורת לפני שאנחנו מקבלים אותו – נשארו רק דמעות. הריגה לאביב ויובל זה המינימום שמגיע להם. פחות מזה, זו כבר הייתה יריקה בפרצוף של המשפחות, אבל אנחנו יודעים שעוד אנשים צריכים לעמוד לדין, ואנחנו לא הולכים לוותר. המשפחות כרגע בהלם".

אתי בללי, אמה של גלי ז"ל שנספתה באסון: "אני מעכלת. לפחות יש איזושהי תחושה שמישהו הפעיל את מלוא שיקול הדעת והתקבלה החלטה נכונה. אם היה אי פעם ספק שיובל אחראי למחדל הזה אז לפחות בשלב הזה אנחנו מקבלים את האישור, שלא רק אנחנו במלחמה הזו ולא רק אנחנו חושבים ודואגים בעניין. שמחה אין כאן, ובטח שאנחנו עוד מאוד רחוקים ממיצוי ההליך, שזה אומר שתוקם וועדה וכל מי שנתן לעולם המכינות להתנהל בצורה הזו, עדיין לא לקח את האחריות ונתן את הדין. יש עוד דרך ארוכה עד שיובל ייתן את הדין, וזה שעשרה חודשים הם מסתובבים כאילו כלום ורק אנחנו מסתובבים עם התחושה הזו, זה הזוי".

הורי ההרוגים באסון(צילום: שאול גולן)

הורי ההרוגים באסון כשחזרו לנחל עם חלק מהניצולים(צילום: הרצל יוסף)

(צילום: הרצל יוסף)

אריק שמיר, אביה של שני ז"ל: "זה קשה מאוד, בעיקר שמוסדות המדינה ומשרד החינוך ומשרד הביטחון לא לוקחים אחריות ולא הקימו ועדת חקירה עדיין למה שקורה במכינות. אנחנו ממשיכים במאבק הזה לתקן את המפעל החשוב הזה. לגבי כתב האישום, זה משהו שהיה ברור לנו בהתחלה ושמובילי הטיול הזה צריכים להיות מואשמים בהריגה. הם חצו הרבה מאוד רמזורים אדומים והמשיכו, ומי שחוצה רמזור אדום וגורם להריגה – אשם בהריגה. מי שמתחמק מאחריות זה משרד הביטחון והחינוך, והוועדה עדיין לא הוקמה. גם מועצת המכינות שבדקה וקראה להקמת וועדת חקירה – היא עדיין לא קמה. לא יאומן שאחרי אסון כל כך נורא, לא מוקמת וועדת חקירה, ויש הרבה כשלים שצריך לתקן".

עו"ד ציון אמיר המייצג את המדריך(צילום: מוטי קמחי)

להורים היו טענות קשות באשר להפקת הלקחים מהאסון, והם דרשו מראש הממשלה בנימין נתניהו וממשרד החינוך להקים ועדת חקירה ממלכתית במקום הוועדה הפנימית שהקים משרד החינוך ביחד עם משרד הביטחון. בחודש ינואר נפגש נתניהו עם ההורים והבטיח שישקול את הנושא אך ועדה כזאת לא הוקמה.

ההורים אף הפגינו לפני כחודשיים מול מכינת בני ציון ברחוב טרומפלדור בתל אביב. הם מחו על כוונת המכינה לחדש את פעילותה בשנה הבאה, ודרשו להקים ועדת חקירה עצמאית כאמור.

סניגוריו של יובל כאהן, עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין, הגיבו: "אנו מבקשים תחילה להביע צער עמוק לכאבן של המשפחות, שאיבדו את היקר להן מכל באסון הנורא ושולחים להן את תנחומינו הכנים. באשר להחלטת הפרקליטות על העמדתו לדין של יובל כאהן - ולבטח בעבירה חמורה כעבירת ההריגה - סבורים אנו כי זו איננה מתיישבת עם דמותו של יובל כמנהיג ערכי, איש חינוך מהמעלה הראשונה ועם התנהלותו האחראית ככלל ובאירוע המדובר בפרט. אנו תקווה כי לאחר שנשטח משנתנו במסגרת הליך השימוע, תגיע הפרקליטות לכלל מסקנה כי אין מקום להעמידו לדין".

סניגורו של אביב ברדיצ'ב, ציון אמיר, אמר בתגובה: "הופתעתי לשמוע על החלטת הפרקליטות להעמיד לדין באשמת הריגה. על פניו מדובר באישום מופרך מהיסוד. יש יסוד להניח כי במהלך השימוע האישום הזה ישונה".

ממשרד החינוך טרם נמסרה תגובה.