שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מעברות" - לראות איך נראה החלום ושברו
    המעברות היו מפעל שנוי במחלוקת, ששיכן מאות אלפי עולים ומשפיע על החברה שלנו באופן מהותי עד היום. הסדרה "מעברות" המשודרת ב"כאן", היא הפרויקט התיעודי הראשון שמביא את סיפורם של מחנות העולים והמעברות באופן מקיף ויסודי, דרך סיפוריהם של שוכני המעברות עצמם, ובאופן החושף פרטים חדשים ומפתיעים רבים ומנתץ סטריאוטיפים נפוצים בשיח הישראלי הנוכחי. מיכל ליבר-רונן, בטור דעה על הסדרה

    לאחרונה החל גל נוסטלגיה כלפי אירועים מכוננים בהיסטוריית המדינה. לא ברור אם זו סקרנות, הרצון להגיע לאמת או פשוט ניסיון להעביר מידע היסטורי חשוב. אך ישנה מגמת עליה ביצירת סרטים דוקומנטריים על פרשיות שונות שהסעירו את המדינה. הסרטים "חטיפה - קו 300", "תעלומת ילדי תימן" ו"רוצחות מבית טוב", הם רק שלושה מהסרטים שעלו בשנת 2018 ואין ספק שהם הצליחו להציף ולהעלות שוב לדיון הציבורי את האירועים המוסרטים.

     

    הסדרה הדוקומנטרית "מעברות" אותה יצרו אריק ברנשטיין, שי להב, דינה צבי-ריקליס והילה שלם בהרד, ממשיכה קו זה ומנסה להעביר את תקופת שנות הצנע בישראל של שנות החמישים. שנים המאופיינות בגלי עלייה המוניים ממזרח אירופה ומארצות המזרח. באוניות ובאוויר, בתנאים קשים ובדוחק רב כשמטרה אחת גיבשה את כולם: להגיע לארץ ישראל הנשגבת, זבת החלב והדבש.

     

    "קו העוני" - שיר הנושא של הסדרה "מעברות":

    מילים: רוני סומק. לחן: שי צברי ודודוש קלמס. ביצוע: שי צברי. במאית ועורכת הקליפ: נטע שניצר. צלם הקליפ: מעין בלך. עריכת אונליין: פלג לוי. מפיקי הקליפ: קובי מזרחי ורונה כהן.

     

    בתקופה זו המדינה הייתה בחיתוליה ולכן כמות הבעיות בה הייתה גדולה ובכל תחום אפשרי: קשיי קליטה, הקמת היישובים, תעסוקה, כלכלה ורעב. יחד עם זאת, צלחנו אותם והקמנו מפעלים ומשקים חקלאיים רבים, הוקם הצבא שמגן עלינו עד היום מפני האויבים שסביבנו, וגם בתחום הרוח נעשתה התפתחות יפה.

     

    נקודות שנויות במחלוקת שעדיין רלבנטיות מאוד

    הסדרה "מעברות", המשודרת ב"כאן 11", מונה ארבעה פרקים המשרטטים את סיפורן של המעברות, החל מקום המדינה ועד לאמצע שנות החמישים. היא מתבססת על תחקיר מעמיק, חומרי ארכיון נדירים ועל ראיונות עם עשרות אנשים שהתגוררו כילדים וכנערים במעברות, או שעבדו בהן כאנשי מקצוע (עובדים סוציאליים, שוטרים, אחיות וכו'). במסגרת הסדרה נחשפים פרטים חדשים רבים, לצד נקודות שנויות במחלוקת שעדיין רלבנטיות מאוד בדיון הציבורי העכשווי. 

     

    תושבי המעברות בשנות החמישים (צילום: באדיבות
    "התמקדות בעולים מהמזרח שלטענת המרואיינים המזרחים, קיבלו יחס נחות מהעולים מאירופה"(צילום: באדיבות "כאן" 11)
     

     

    בפרק הראשון של הסדרה התקיים דיון על שנת 1949. בפרק הועבר מידע היסטורי ודמוגרפי על העליות השונות והכמות האדירה של עולים שהגיעו לארץ. הפרק התמקד בעולים מהמזרח (עירק ותימן) שלטענת המרואיינים השונים (המזרחים) קיבלו יחס נחות מהעולים מאירופה. אחד הנושאים שדובר עליהם בהרחבה היה הריסוס בחומר הדברה נגד כינים.

     

    נאמר שהעולים מאירופה קיבלנו הסבר למה הוא נועד, בעוד העולים מהמזרח לא הבינו את משמעותו וחטפו מכך הלם. וכמו שהסביר הסופר אלי עמיר: "עם פומפה כזאת שופכים עליהם פודרה....זו הייתה באמת פגיעה". ואיך אפשר מבלי להזכיר את נושא חטיפת התינוקות התימנים. הפרק הסתיים בשנת 1950, בה הוקמה המעברה הראשונה.

     

    למזג את העולים ל"כור היתוך" חברתי

    הפרק השני שנקרא החלום, (וישודר הערב, יום ד', ה-27/2/19) מתמקד בשנים 1950-1951. בשנים אלה בוצע מעבר מאוהל לצריפון במעברה וההקצבות שהיו מנת חלקם של העולים נגוזות - כעת על העולים להתפרנס בכוחות עצמם ולמצוא עבודה.

     

    תושבי המעברות בשנות החמישים (צילום: באדיבות
    "השהייה במעברות הייתה הפעם הראשונה שיהודים מתפוצות שונות חיו יחד בבית משותף, וההבדלים התרבותיים ביניהם בלטו מאוד"(צילום: באדיבות "כאן" 11)

     

    ניתן לראות את חילוקי הדעות בין לוי אשכול לדוד בן גוריון בנוגע לגל העלייה מבגדד. הראשון התנגד מטעמים כלכליים והשני היה בעד, מחשש שלא תינתן להם עוד הזדמנות לעלות לארץ. הפרק מתמקד בקיבוץ הגלויות שנוצר במעברות, בו נקלטו עולים מאירופה ומהמזרח.

     

    הרעיון היה למזג את העולים ל"כור היתוך" חברתי, כדי להפוך את החברה הישראלית לחברה אחידה. עם זאת, חזון לחוד ומציאות לחוד. השהייה במעברות הייתה הפעם הראשונה שיהודים מתפוצות שונות חיו יחד בבית משותף, וההבדלים התרבותיים ביניהם בלטו מאוד.

     

    רעבים, מובטלים ובאותו צריפון

    המרואיינים ציינו כי שררו יחסי שנאה וקנאה בין אשכנזים למזרחים משום ש"ישנו פחד מהשונה" כמו שאמר אלי עמיר. בד בבד החיבורים והקשרים בין העדות השונות תרמו גם לשיתופי פעולה מפתיעים.

     

    צפו בפרומו של הסדרה "מעבורות" המשודרת ב"כאן":

     

    הפרק מאופיין בסיפורים מרגשים ועצובים על הרעב העז שחשו המשפחות במעברות: "הבטן הייתה נדבקת לנו לגב מרוב רעב..", שחיפשו פת לחם, על הקושי הנפשי להתמודד עם המצב החדש והקשה ועל הקונפליקטים שהיו בין הילדים במעברה לילדים בשיכון שלמדו בכיתות מעורבות. בסופו של דבר, העולים במעברות מצאו עצמם רעבים, מובטלים והמשיכו לחיות באותו צריפון למרות שהובטח להם שזהו פתרון זמני. קרי, החלום ושברו.

     

    נושא המעברות הוא חלק מההיסטוריה שלנו כישראלים שחיים במדינת ארץ ישראל ולכן חשוב לדון ולהציגו בצורה מוחשית לדורנו ולדור העתיד. אני רואה בפרויקט זה חשיבות רבה ושמחה על התובנות לממשו.

     

    הפרק הבנוי בצורה מעניינת וקולחת, היה בעיני אחד המרגשים בסדרה זו. השילוב של תוכן היסטורי ואינפורמטיבי (באמצעות קולה המרענן והרדיופוני של יעל אבקסיס) עם סיפורים אישיים, סרטונים היסטוריים וציורים משעשעים, יצר סקרנות ורצון להמשיך לצפות. שי להב שאחראי על המוזיקה הכניס שירים ומוזיקת רקע שמצליחים להעביר לצופה את רוח התקופה.

     

    אחד הסיפורים שריגשו אותי מאוד היה סיפור על ילדה שחזרה הביתה, ראתה טיפות דם על הרצפה ומצאה את אמה שרועה על הרצפה עם ורידים פתוחים. סיפור קורע לב שהצליח להעביר גם את קשיי ההסתגלות הנפשיים של העולים.

     

    תושבי המעברות בשנות החמישים (צילום: באדיבות
    "ההלם הראשוני שחוו העולים ואכזבתם מהתקופה הארוכה בה חיו כפליטים בניגוד למה שהובטח להם"(צילום: באדיבות "כאן" 11)

     

    המעבר מאוהלים לצריפונים, ותנאי המעברה מעלים שוב את הנקודה בה דן הסרט התיעודי, "סאלח פה זה ארץ ישראל" על יהודי צפון-אפריקה. שילוב קטעי הסרט "סאלח שבתי" בפרק המחישו מאוד את ההלם הראשוני שחוו העולים ואת אכזבתם מהתקופה הארוכה בה חיו כפליטים בניגוד למה שהובטח להם.

     

    סיפורי הרעב, הקור העז שפקדם והתנאים ההיגייניים הגרועים בהם היו שרויים, תרמו לתחושת אמפטיה. לטעמי יוצרי הסדרה הצליחו להציג תמונה מוחשית על המצב הקשה בו גרו העולים בשנים אלה. תמונת מצב שחשוב שכולנו, תושבי המדינה בגילאים שונים, נכיר.

     

     

    מחנות העולים והמעברות היו פתרונות דיור זמניים שהמדינה הקימה מיד עם ראשיתה, כדי לשכן את כמויות הענק של העולים שהגיעו אליה בתוך זמן קצר. במשך ארבע השנים הראשונות לקיומה שוכנו בהם למעלה משלוש מאות אלף עולים, שהגיעו מכל קצוות תבל, והתגוררו במבנים ארעיים כמו אוהלים, פחונים, בדונים ועוד.

     

    הוקמו למעלה מ-130 מעברות, שהתפרסו כמעט בכל הארץ, מרביתן בין חדרה וגדרה, בסמוך לישובים קיימים. מרבית המעברות פונו עד אמצע שנות החמישים ויושביהן עברו לשיכונים, אבל רבבות עולים עדיין שכנו במעברות הנותרות, חלקם אפילו עד לשנות השבעים.

     

    המעברות היו מפעל שנוי במחלוקת, ששיכן מאות אלפי עולים – היום ישראלים וותיקים - ומשפיע על החברה שלנו באופן מהותי עד היום. ועדיין, הוא נשכח כמעט לגמרי מהתודעה הציבורית.

     

    הסדרה "מעברות" היא הפרוייקט התיעודי הראשון שמביא את סיפורם של מחנות העולים והמעברות באופן מקיף ויסודי, דרך סיפוריהם של שוכני המעברות עצמם, ובאופן החושף פרטים חדשים ומפתיעים רבים ומנתץ סטריאוטיפים נפוצים בשיח הישראלי הנוכחי.

     

    • הפרק השני בסדרה "מעברות" ישודר הערב, יום ד' ה-27/2/19, בשעה 21:00 בתאגיד כאן 11.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות "כאן" 11
    "מטרה אחת גיבשה את כולם: להגיע לארץ ישראל הנשגבת, זבת החלב והדבש"
    צילום: באדיבות "כאן" 11
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים