45 עמודים: ההכרעה המלאה בתיקי נתניהו

החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד

א. פתח דבר:

1. החלטה זו עוסקת בממצאי שלושה תיקי חקירה בהם נחקר ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו (להלן: "נתניהו") כחשוד. תחילה אעמוד על השתלשלות העניינים בטיפול בשלושת התיקים, לאחר מכן אציג את העמדות השונות שהובאו בפניי ביחס אליהם ואת עמדתו של פרקליט המדינה, ולבסוף אפרט את החלטתי.

תיקי נתניהו - כל הכותרות:

פרקליט המדינה המליץ על שוחד בכל התיקים

בליכוד חיכו ליועמ"ש כדי לפתוח בקמפיין

קואליציית כתב האישום: מתיישרים לפי נתניהו / פרשנות

2. אפתח את ההחלטה בהדגשת שני דברים משמעותיים השזורים לכל אורכה:

הראשון: החלטתי בעת הזו משמעה שאני שוקל להעמיד לדין את החשודים שעניינם יפורט להלן. פשוטו כמשמעו. טרם התקבלה החלטה סופית. ככל שהחשודים יחפצו בקיום הליך שימוע, הליך השימוע יתקיים בלב פתוח ובנפש חפצה.

השני: החלטה זו אינה פורסת את מלא התמונה העובדתית העולה מתיקי החקירה, ואת מכלול הטעמים הניצבים בבסיס ההמלצות שבאו בפניי ובבסיס החלטותיי, מעבר לאשר יפורט בהחלטה זו, ובתקצירים של כתבי החשדות שהוחלט להביא לידיעת הציבור. השתדלתי ליתן את עיקרי הדברים במסגרת זו אולם לא ניתן להרחיב מעבר לכך מן הטעם שהרחבת התמונה העובדתית בעת הזו, מעבר למפורט, עלולה לפגום בהליך השימוע ובהליך הפלילי, ככל שיתנהל.

ב. השתלשלות העניינים:

המידע שהתקבל וההחלטה לפתוח בחקירה פלילית

3. ביום 10.7.16 הודעתי כי על פי המלצת פרקליט המדינה, מר שי ניצן, וראש אגף החקירות והמודיעין דאז, ניצב מני יצחקי, אישרתי למשטרת ישראל לקיים בדיקה הנוגעת למידע בעניינו של נתניהו לפיו נתניהו ביצע לכאורה עבירות מתחום טוהר המידות. המדובר היה בבדיקה של שני נושאים. הראשון הוא בחינת שתי הקלטות שהיו מצויות בטלפון הנייד של ארי הרו (להלן: "הרו"), מי שכיהן בתקופות שונות כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה. הקלטות אלה תיעדו שני מפגשים בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, מר ארנון מוזס (להלן: "מוזס"), שנערכו במעון ראש ממשלה בחודש דצמבר 2014. השני הוא בחינת מידע מחשיד בעניינים שונים נוספים הנוגעים לטוהר המידות אשר התקבל בידי משטרת ישראל.

4. המידע שהתגלה בבדיקה האמורה, לימד כי לאורך שנים נתנו אנשי העסקים ארנון מילצ'ן (להלן: "מילצ'ן") וג'יימס פאקר (להלן: "פאקר") טובין בעלויות ובהיקפים משמעותיים לנתניהו ולרעייתו גב' שרה נתניהו, שעיקרם סיגרים ושמפניות. במקביל, ניתוח הדברים שנשמעו בשתי הקלטות וברור פרטים מסויימים מהשיחות במסגרת הבדיקה, לימדו על "חשד סביר לביצוע עבירה" שנעברה באותן שיחות וסביבן. לפיכך, הוריתי על פתיחה בחקירה פלילית - הן ביחס לקבלת טובות ההנאה והן ביחס לעולה מן הקלטות.

5. בהתאם לכך נפתחו שני תיקי החקירה. האחד הוא תיק 1000, שעניינו במערכת היחסים בין נתניהו למילצ'ן ופאקר; והשני הוא תיק 2000, שעניינו במערכת היחסים בין נתניהו למוזס.

6. בתאריך 2.1.2017, עם סיום חקירתו הראשונה של נתניהו כחשוד, הודעתי כי ראש הממשלה חשוד בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות.

במסגרת שני תיקי החקירה בוצעו פעולות חקירה רבות, ובכללן חקירת נתניהו, מוזס ומילצ'ן כחשודים, גביית עדויות מעשרות רבות של עדים, חלקם בחו"ל, עריכת מחקרי תקשורת ותפיסת מסמכים רלוונטיים. כן התקיימו במהלך תקופת שתי החקירות עשרות ישיבות עבודה משותפות בראשות פרקליט המדינה ובראשותי, ובהשתתפות בכירי משרד המשפטים, ראש אגף החקירות והמודיעין, ראש יאח"ה וחוקרי המשטרה, אשר במסגרתן הציגו צוות החוקרים והפרקליטות המלווה את תמונת המצב העדכנית בכל הקשור לממצאי החקירה, ונבחנו פעולות נוספות שיש לבצע. בכל שלב ושלב בחקירה, ההחלטות בדבר היקפה וגדריה, כמו גם קביעת הפעולות הדרושות לברור החשד לביצוע העבירות, התקבלו על ידי, לאחר התייעצות עם פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל.

7. חקירת שני התיקים 1000 ו-2000 - נוהלה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, בפיקודו של מפקדה לשעבר, תת-ניצב כורש ברנור, ותחת פיקוחו ההדוק של ראש אגף חקירות ומודיעין לשעבר, ניצב מני יצחקי, ולאחר פרישתו לגמלאות, תחת פיקוחו של סגנו דאז, ראש אגף חקירות ומודיעין דהיום, ניצב גדי סיסו. החקירה לוותה בראשיתה ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), בראשותה של גב' נורית ליטמן. לאחר סיום תפקידה זה של גב' ליטמן ומינויה לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), נמשכה החקירה בליווי של פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) (להלן: "פרקליטות המחוז"), בראשותה של פרקליטת המחוז, גב' ליאת בן-ארי שווקי. החקירה בכללותה נערכה בהנחייתו של פרקליט המדינה, מר שי ניצן, ובפיקוחי הצמוד.

8. אומר את הידוע: אמת המידה שהדריכה אותנו בכל שלב ברור החשדות בחקירות השונות הייתה אחת ויחידה – חקר האמת ובירור החשדות למעשים פליליים עד תום.

העברת חומר החקירה שנאסף לפרקליטות המחוז

9. ביום 14.2.2018 הועבר לפרקליטות המחוז חומר החקירה שנאסף בשתי החקירות. כן הועברו מסמכי סיכום החקירות שערכה משטרת ישראל, אשר הובאה בהם עמדת משטרת ישראל ביחס לממצאי החקירה כדלקמן: ביחס לתיק 1000 עמדת משטרת ישראל הייתה כי חומר הראיות מבסס תשתית ראייתית כנגד נתניהו לביצוע עבירת קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים בכל הנוגע ליחסיו עם מילצ'ן, ועבירת מרמה והפרת אמונים בגין יחסיו עם פאקר. כמו כן, עמדת משטרת ישראל היתה כי התגבשה תשתית ראייתית כנגד מילצ'ן לביצוע עבירה של מתן שוחד. ביחס לתיק 2000 עמדת משטרת ישראל הייתה כי התגבשה תשתית ראייתית כנגד נתניהו לביצוע עבירת בקשת שוחד ממוזס ועבירת מרמה והפרת אמונים, וכנגד מוזס לביצוע עבירה של הצעת שוחד. במסגרת החקירה ניתנה לפאקר חסינות מפני העמדה לדין.

10. מחומר הראיות שנאסף בחקירת תיק 1000 עלה, בין היתר, ובתמצית, כי לאורך שנים נתנו מילצ'ן ופאקר לנתניהו ולרעייתו שרה נתניהו (להלן: "גב' נתניהו"), טובות הנאה, בעיקר סיגרים ובקבוקי שמפניה. זאת, בהיקפים משמעותיים ובשווי כספי מצטבר גבוה. כך, בתקופה שבין שלהי שנת 2006 ועד לסוף שנת 2016 (שהיא תקופה שתחילתה עשר שנים לפני יום פתיחת החקירה), הועברו טובות הנאה בסך מצטבר של לא פחות מ – 956,801 ₪ ממילצ'ן ופאקר לנתניהו ורעייתו. מתוך סך זה נתן מילצ'ן סך של לא פחות מ – 727,627 ₪ ואת היתרה נתן פאקר. בתקופה שבין שלהי שנת 2011 ועד לסוף שנת 2016 (שהיא תקופה שתחילתה חמש שנים לפני יום פתיחת החקירה), הועברו טובות הנאה בסך מצטבר של 718,847 ₪, ממילצ'ן ופאקר לנתניהו ורעייתו. כאמור, חלק הארי של טובות הנאה שהועברו בחמש שנים אלה היה קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות בשווי כולל של 696,247 ₪, כאשר מתוכם ניתנו 467,073 ₪ על ידי מילצ'ן, ו – 229,174 ₪ על ידי פאקר.

עוד התברר כי במהלך התקופה שבה נתניהו ורעייתו קיבלו את טובות ההנאה, פעל נתניהו בעניינים הנוגעים לאינטרסים עסקיים ואישיים של מילצ'ן, בין היתר, תוך שימוש בסמכויותיו השלטוניות שנמסרו לידו במסגרת תפקידיו הציבוריים.

11. מחומר הראיות שנאסף בחקירת תיק 2000 עולה כי מוזס הציע לנתניהו הצעה שעניינה בהטיית הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות" ובשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים. זאת, בתמורה לכך שנתניהו יפעיל את השפעתו כראש הממשלה לקידום חוק במתווה מוסכם שיגביל את פעילותו העסקית של העיתון "ישראל היום" ובכך יטיב עמו כלכלית באופן משמעותי. במסגרת החקירה, בחודש אוגוסט 2017, נכרת עם ראש לשכתו של נתניהו לשעבר, הארי הרו, הסכם "עד מדינה".

אגב הטיפול בתיק 2000, עלו טענות לפיהן יש מקום לחקור את כלל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק, ובכללם שרת המשפטים דאז וחברי הכנסת שחתמו על הצעת החוק. טענה זו נבחנה לעומקה. הפרקליטות המלווה את התיק הכינה חוות דעת מקצועית בנוגע לכך, ועל בסיסה התקיימו בפניי דיונים. בבחינת הנושא נמצא כי אין תשתית ראייתית המבססת חשד סביר לפיו חברי הכנסת הללו, למעט אחד, ביצעו עבירה פלילית כלשהי, ולפיכך הוחלט שלא לפתוח בחקירה. יודגש, כי המצב הראייתי בעניין זה היה שונה לחלוטין לגבי השיח בין נתניהו למוזס – שכן בעניינו הובאו בפני רשויות אכיפת החוק הקלטות, וכן ראיות נוספות שנאספו בהמשך, מהן עלה חשד סביר לביצוען של עבירות פליליות.

לגבי אחד מחברי הכנסת, ח"כ כבל, העלה חומר החקירה אינדיקציות לשיחות רבות שהתקיימו בינו לבין עורך ידיעות אחרונות רון ירון ומוזס. ח"כ איתן כבל, הוא אשר יזם את הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, התשע"ד-2004, שנודעה בשם "חוק ישראל היום". על פי האינדיקציות בחומר החקירה, השיחות בין ח"כ כבל ובין ירון ומוזס נסובו סביב הצעת החוק האמורה שכאמור עשויה הייתה להיטיב משמעותית עם מוזס. בתוך כך עלה גם כי ח"כ כבל פנה לרון ירון והלין על אופן סיקורו, באופן שעורר שאלה האם ח"כ כבל, ירון ומוזס, כרכו בין שני הדברים - הצעת החוק המיטיבה עם מוזס מזה, וסיקורו בקבוצת "ידיעות אחרונות" מזה. נוכח החשד שעלה, החלטתי שיש מקום לברר את הדברים במסגרת חקירה פלילית והוריתי לחקור את ח"כ כבל ומוזס כחשודים בעבירת שוחד.

12. במסגרת בחינת כיווני החקירה של תיק 2000 וגדריה, בחנתי גם את האפשרות לחקור את מערכת היחסים בין נתניהו למוזס באספקלריה של דיני ההגבלים העסקיים, ובכך להרחיב את החקירה גם לברור חשד לביצוע עבירות לפי חוק ההגבלים עסקיים. זאת בפרט ביחס להתנהגותו של מוזס שהוא "מנהל עסקים" (כמשמעו של מונח זה בחקיקה הרלוונטית). אולם נוכח עמדת גורמי המקצוע הבכירים שנשמעו בפניי, לפיה אין בחומר החקירה אינדיקציות לביצוע "עבירה מוגמרת" של "הסדר כובל", ובשים לב לכך שליבתו של תיק 2000 מצויה בעבירות שחיתות שלטונית, ולאור שיקולים מקצועיים נוספים, מצאתי כי במצב הראייתי הקיים, האינטרס הציבורי בברור ממוקד ויעיל של ליבת החשדות מחייב למקד את החקירה בעבירות השחיתות השלטונית. בהחלטתי זאת ראיתי לנגד עיני, מעבר לאמור לעיל, גם את הצורך בברור האמת ביחס לעבירות השחיתות השלטונית, על פי תוכנית החקירה, במהירות האפשרית וביסודיות, וכדי שלא להרחיב את החקירה לאפיקים אלה של עבירות לפי חוק ההגבלים עסקיים, שסביר שחקירתם הייתה מאריכה ומסרבלת את החקירה. שאלה זו נבחנה מפאת הזהירות שוב לאחרונה, וחזרתי והגעתי למסקנה, על דעת פרקליטת המחוז ופרקליט המדינה, כי אין מקום לפתוח בחקירה באפיק זה.

13. לאחר בחינת חומר הראיות בשני תיקי החקירה, ונוכח אירועים שהתרחשו סמוך לכך בתיק חקירה אחר שהיה רק בתחילתו - תיק 4000, עליו אפרט מיד, ובפרט לאור חתימה על הסכמי "עד מדינה" עם שני מקורבים לנתניהו שעדותם השפיעה גם על שני תיקי החקירה האמורים, הנחיתי את משטרת ישראל לבצע פעולות השלמת חקירה שונות, לרבות חקירות נוספות של החשודים עצמם. מדובר היה במספר רב של פעולות חקירה, שארכו מספר חודשים שהתחייבו כדי לקבל תמונה מלאה של האירועים והחשדות.

אציין כי אירועים אלה חידדו כי בין שלושת התיקים בהם נחקר נתניהו כחשוד ישנן נקודות השקה משמעותיות. כן עלה כי ישנם עדים מהותיים שעדותם רלוונטית לכל אחד משלושת התיקים וחלק מחומרי החקירה אף היה משותף לשלושת התיקים. לפיכך החלטתי על דעת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל ופרקליט המדינה, שיש לדון ולקבל החלטות במאוחד בטיפול בשלושת התיקים בהם נחקר נתניהו כחשוד.

14. אפתח מעין סוגריים בתיאור הטיפול בשני התיקים בהם נחקר נתניהו כחשוד, ואתאר להלן את התפתחותו של תיק חקירה חדש – תיק 4000, שלישי במספר, אשר גם בו נחקר נתניהו כחשוד בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות.

15. בחודש יוני 2017 פתחה מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך בחקירה גלויה נגד חברת בזק ונושאי משרה בכירים בה, בחשד לביצוע עבירות לפי חוק ניירות ערך ולפי חוק העונשין. ממצאי החקירה הצביעו על קיומו של קשר חשאי וחריג שנרקם בין מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר (להלן: "פילבר") לאנשי בזק, שקידם את בזק בהיבטים רגולטוריים שונים. סימני השאלה שהתעוררו ביחס למניעים שבבסיס התנהלותו החריגה של פילבר, גרסאותיו השונות במהלך החקירה ולפניה, וממצאי חקירה נוספים, הובילו להרחבת מעגל הנחקרים בפרשה. מן הראיות שנאספו במסגרת זו התעורר חשד לפיו אלוביץ' נתן לנתניהו ולשרה נתניהו טובות הנאה בדמות הטיית הסיקור התקשורתי בעניינם באופן חריג באתר האינטרנט "וואלה" (להלן: "וואלה"), בעד פעולות רגולטוריות הקשורות בתפקידו של נתניהו. לפיכך אישרתי פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה גם בתיק זה.

16. נוכח טיב החשדות ומורכבות התיק, הוקם צוות חקירה משולב, אשר היה מורכב מחוקרי מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בראשות גב' ציפי גז שחקרו את תיק בזק המקורי, ומחוקרי היחידה הארצית לעבירות כלכליות במשטרת ישראל, בפיקודו של תת-ניצב אלי אסייג. הצוות, אשר פעל תחת פיקוחו ההדוק של ראש אח"מ, ניצב גדי סיסו, חקר את תיק "4000". גם חקירה זו לוותה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

17. החקירה הגלויה בתיק 4000 החלה ביום 18.2.2018. במסגרת החקירה נחקרו מספר חשודים, וביניהם: נתניהו; שרה נתניהו; שאול אלוביץ'; איריס אלוביץ'; יאיר נתניהו; זאב רובינשטיין, (מקורב של משפחת נתניהו ושל אלוביץ' שעבד בעבר כסמנכ"ל שיווק בקבוצת יורוקום שבבעלות אלוביץ'); אור אלוביץ', בנו של אלוביץ'; סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק; עמיקם שורר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבזק; ואלי קמיר, יועץ חיצוני של בזק שעסק בשירותי לובי עבור החברה. כמו כן, בתיק נחקרו עשרות רבות של עדים, מתחום התקשורת ומתחום הרגולציה, וכן עדים שהשתייכו למעגל המקורבים של נתניהו ורעייתו בתקופה הרלוונטית לחשדות. בנוסף, בוצע חיקור דין בארצות-הברית. במסגרת החקירה נתפסה מדיה דיגיטלית בהיקף משמעותי ונערכו מחקרי תקשורת לגורמים שונים. בתוך כך, נחתמו בתיק גם שני הסכמי עד מדינה: בחודש פברואר 2018 נחתם הסכם עד-מדינה עם פילבר; ובחודש מרץ 2018 נחתם הסכם עד-מדינה עם ניר חפץ, אשר שימש כיועץ התקשורת של נתניהו בתקופה הרלוונטית לחשדות (להלן: "חפץ").

18. מחומר החקירה בתיק 4000 עולה, בתמצית, כי נרקמה מערכת יחסים של "תן וקח" - בין אלוביץ' לבין נתניהו. לפי חומר החקירה, מצד אחד, אלוביץ' היטה את הסיקור ב"וואלה" לטובת נתניהו, באופן חריג ביותר, כדי שייטיב עמו ועם חברות שבשליטתו ובהן חברת "בזק", ומצד שני, פעל נתניהו, תוך ניצול כוחו השלטוני והביצועי בתחום הרגולטורי, כדי להיטיב עם חברת "בזק", בתמורה להטיית הסיקור. לפי הראיות, נתניהו דרש בעצמו ובאמצעות מקורביו, באופן תדיר, פעמים רבות, הטייה של הסיקור באתר "וואלה". אלוביץ' פעל רבות למימוש הדרישות שהתקבלו מנתניהו וסביבתו, באמצעות הנחיית אנשי האתר ובראשם מנכ"ל וואלה, אילן ישועה. מדובר היה בהשתדלות חריגה ביותר בעבור נתניהו, ובהיענות חריגה לדרישותיו - מבחינה כמותית ואיכותית - אם בדרך של הענקת סיקור אוהד וחיובי, ואם בהסרה או עיכוב של סיקור בעל גוון ביקורתי, והכל באופן שמשרת את מטרותיו של נתניהו. ואכן, במקביל, נתניהו, בכובעו כשר תקשורת וכראש הממשלה, אישר או היה מעורב באישור, של פעולות רגולטוריות משמעותיות ביותר הנוגעות לאלוביץ' ועסקיו שהיטיבו עימו בסכומי עתק. חומר הראיות מלמד כי כל הפעולות האלה נעשו מתוך רצון של נתניהו לספק תמורה לחברת "בזק" וחברות נוספות שהיו בשליטת אלוביץ' בעבור הטיית הסיקור ב"וואלה" וביודעו שההיענות החריגה של אלוביץ' ניתנה לו מתוך ציפיה ומטרה שיפעיל את סמכויותיו השלטוניות לטובתו.

מחומר הראיות עלו גם שני אירועים המלמדים על חשד לביצוע עבירות נוספות. כך עלה כי גב' שרה נתניהו ויאיר נתניהו הנחו את חפץ ליצור קשר עם איריס אלוביץ' ולוודא שהיא מוחקת את תכתובות הטלפון ביניהם, וזאת על רקע חשש מפתיחה בחקירה שתעסוק במערכת היחסים של נתניהו עם אלוביץ'. כן עלה אירוע נוסף שעניינו מרמה שבוצעה לכאורה על ידי שרה נתניהו כלפי מבקר המדינה ונציגיו בשנת 2016 בקשר עם תשלום שכרו של ניר חפץ בגין שירותי ייעוץ תקשורת שהעניק למשפחת נתניהו. לפי העולה מחומר הראיות משפחת נתניהו היתה אמורה לשלם על שירותיו של ניר חפץ כיועץ תקשורת פרטי שלהם, אולם היא לא היתה מעוניינת לשלם את שכרו. לפיכך, שרה נתניהו וחפץ סיכמו, ביוזמתה, כי היא תשלם לחפץ באמצעות המחאות אישיות סכומים שהתחייבה לשלם עבור שירותיו, והוא יחזיר לה סכומים אלה בכסף מזומן, באופן שיביא לכך ששרה נתניהו לא תשלם בפועל עבור שירותיו של חפץ, אך תוכל להציג מצג לגורמים שידרשו זאת, לפיו שכרו שולם על ידה.

לאחר סיום חקירת תיק 4000, ביום 3.12.18 העבירו משטרת ישראל ורשות ניירות ערך את עמדתן לפיה התגבשה תשתית ראייתית כנגד נתניהו לביצוע עבירות לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; נגד שרה נתניהו בעבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא) ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט; נגד שאול אלוביץ', בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, הדחה בחקירה, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד איריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; ונגד זאב רובינשטיין בעבירות של תיווך במתן שוחד ולקיחת שוחד (בצוותא). כן נכללו המלצות לגבי חשודים נוספים.

בחינת הראיות וגיבוש עמדות בתיקים

19. וכעת אשוב לתיאור תהליך העבודה. לאחר העברת מכלול חומרי החקירה בתיקים 1000 ו-2000 לפרקליטות המחוז, החלו גב' בן-ארי וצוותה בבחינת הראיות ובשלב מאוחר יותר החלו בגיבוש טיוטות חוות דעת בקשר לתיק. מלאכה יסודית זו נעשתה בד בבד עם ביצוע השלמות החקירה, תוך שחומרי החקירה החדשים הועברו מיידית למחוז ושולבו ברקמת הניתוח הראייתי והמשפטי. עם סיום השלמות החקירה, הושלמו גם טיוטות חוות הדעת בשני התיקים הללו בהם נחקר נתניהו כחשוד, והועברו לפרקליט המדינה. בהמשך לכך, קיים פרקליט המדינה ישיבות רבות עם אנשיו בקשר לתיקי החקירה. במהלכן של ישיבות אלו לובנו לעומקן הסוגיות המשפטיות והראייתיות העולות מחומרי החקירה. לבקשת פרקליט המדינה אף הכינה פרקליטות המחוז מסמכים משלימים בסוגיות שונות. בסיום הדיונים הללו, הועברו חוות הדעת ומכלול החומר הקיים לעיוני.

20. בהמשך לכך, לאחר שחומרי החקירה בתיק 4000 הועברו לפרקליטות, קוימו ישיבות דומות גם ביחס לתיק זה ואף לגביו גובשה חוות דעת שהועברה לעיוני.

21. החל מחודש דצמבר 2018, קיימתי סדרה ארוכה של ישיבות לצורך לימוד חומרי החקירה שנאספו בשלושת התיקים בהם נחקר נתניהו כחשוד, ולצורך בחינתם. יצוין כי עוד בטרם קבלת חוות דעת הפרקליטות, בתום הדיונים שנערכו בראשות פרקליט המדינה, הכרתי את עיקר הראיות שנאספו בתיק. כלל הדיונים אותם קיימתי בקשר לתיקים בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד היו מעמיקים ויסודיים ביותר. במסגרת הדיונים הרבים, בפורומים שונים, שנפרסו על פני מאות שעות עבודה, ניתחנו את משמעות הראיות והשאלות המשפטיות העולות מהן, עמדנו על הדין המצוי, וליבנו את חוות הדעת מאירות העיניים שכתבה פרקליטות המחוז בנדון. הדיונים התנהלו בלוח זמנים שנקבע מראש, עוד בתחילת חודש נובמבר, ועל פי תכנית עבודה.

22. בדיונים אשר התקיימו בפניי, השתתפו, לפי העניין, בנוסף לפרקליט המדינה, גם גורמים שונים כדלקמן: מהפרקליטות: המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), מר שלמה (מומי) למברגר; המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), גב' נורית ליטמן; המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) לשעבר, פרקליט מחוז חיפה (פלילי) דהיום, מר עמית אייסמן; מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, מר ג'ואי אש, וסגניתו גב' נעמי גרנות; וכמובן פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), האמונה על הטיפול בתיקים, גב' ליאת בן-ארי שווקי, סגנה מר יהונתן תדמור, גב' סוזנה שור, עוזרתה של פרקליטת המחוז, והצוותים הממונה מטעמה: בקשר לתיקים 1000,2000 - ראש הצוות ד"ר אלון גילדין, גב' קרן צבירן, וגב' הדר וינשטיין, ובקשר לתיק 4000 - מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות המחוז, גב' יהודית תירוש, סגנה מר אמיר טבנקין, מר אבי ארוניס, וגב' ניצן וולקן. ממחלקות הייעוץ המשפטי לממשלה השתתפו: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), מר רז נזרי, ועוזרו מר נדים עבוד; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) גב' עמית מררי, וכן גב' רעות גורדון וד"ר יונתן קרמר, שסייעו לה.

כן השתתפו עוזריי: ד"ר גיל לימון, מר חגי הרוש, גב' עדי מנחם וגב' נעה לוזנר; ועוזרי פרקליט המדינה: מר אסף שביט, מר אבישי קראוס וגב' סיון פיכמן.

כלל המשתתפים בדיונים היו מחויבים מאוד ועשו כל שלאל ידם לחידוד השאלות העומדות לדיון ולהבהרת הסוגיות הרלוונטיות, ופעלו לסייע לי בקבלת ההחלטה הנכונה. במהלך הדיונים אף הוכנו מסמכים משלימים שונים לבקשתי, אשר סייעו בליבון סוגיות שהתעוררו.

23. אתייחס כעת לעמדות שהונחו בפניי בכל תיק ותיק בנפרד. בתוך כך אדגיש כי החלטה זו מתייחסת אך לחשודים אשר עניינם מובא להכרעתי. במסגרת תיק 4000 נחקרו כחשודים גם מעורבים נוספים, אשר עניינם יוכרע בנפרד על ידי גורמים שונים המוסמכים לכך; וכן נחקרו ע"י רשות ניירות ערך חשדות נוספים ביחס לאלוביץ', בעיקר לביצוע עבירות כלכליות, אשר הם יוכרעו על ידי פרקליטת המחוז.

ג. העמדות ביחס לממצאי החקירה:

24. להלן יפורטו עמדות משתתפי הדיונים שהובאו בפני פרקליט המדינה ובפניי.

העמדות בתיק 1000

25. בתום הדיונים, דעת כל המשתתפים הייתה שממצאי חקירת תיק 1000 מצדיקים לשקול את העמדתו של נתניהו לדין פלילי. אולם ביחס לעבירה שנכון לשקול לייחס לנתניהו, נחלקו הדעות, וזאת כמפורט להלן:

26. פרקליטת המחוז סברה כי חומר הראיות שנאסף בתיק מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בגין עבירה של לקיחת שוחד ממילצ'ן. כן סברה כי יש די ראיות להעמיד את מילצ'ן בגין עבירה של מתן שוחד. בנוסף סברה פרקליטת המחוז כי חומר הראיות שנאסף בתיק מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בעבירות מרמה והפרת אמונים, הן בגין קבלת טובות ההנאה ממילצ'ן, הן בגין שורת הפעולות שביצע בניגוד עניינים חריף ומתמשך בקשר לאינטרסים של מילצ'ן, והן בגין קבלת טובות ההנאה מפאקר. המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) אחזה באותה דעה.

27. מנגד, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), פרקליט מחוז חיפה (פלילי) ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, סברו כי חומר הראיות שנאסף בתיק אינו מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בעבירת שוחד, אלא בעבירות מרמה והפרת אמונים. זאת, הן בגין קבלת טובות ההנאה ממילצ'ן, הן בגין שורת הפעולות שביצע בניגוד עניינים חריף ומתמשך בקשר לאינטרסים שלו, והן בגין קבלת טובות ההנאה מפאקר. עוד סברו אלה כי אין בנסיבות העניין מקום להעמיד לדין את מילצ'ן בגין שותפות לעבירת הפרת האמונים, וזאת בשים לב לנסיבות המקרה ולכך שמדובר באזרח שאינו עובד ציבור – יסוד הנדרש בדין להתגבשותה של עבירה זו. אציין כי גם אלה שסברו כי יש מקום להעמיד לדין את נתניהו בגין עבירת קבלת שוחד ואת מילצ'ן בגין עבירת מתן שוחד, הבהירו כי ככל שיוחלט שאין מקום להעמיד לדין את נתניהו בעבירת קבלת שוחד אלא אך בעבירת מרמה והפרת אמונים, הרי שאז גם דעתם היא שיש לגנוז את תיק החקירה נגד מילצ'ן בגין מכלול שיקולי הענין.

העמדות בתיק 2000

28. בתום הדיונים, נחלקו הדעות ביחס לאפשרות העמדתם לדין של נתניהו ומוזס בתיק זה.

29. פרקליטת המחוז סברה שיש תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין של נתניהו בגין עבירה של בקשת שוחד והתניית שוחד, ולהעמדתו של מוזס לדין בגין עבירה של הצעת שוחד. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה אחזו באותה הדעה.

30. מנגד, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים) סבר כי במכלול נסיבות העניין אין תשתית ראייתית ברמה הנדרשת בפלילים להעמדת נתניהו ומוזס לדין. פרקליט מחוז חיפה (פלילי) סבר כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של נתניהו בעבירה של בקשה או התניית שוחד, אך כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להעמדתו של נתניהו לדין בעבירת מרמה והפרת אמונים, ולהעמדתו של מוזס לדין בעבירת הצעת שוחד.

31. ביחס לח"כ כבל, דעת הכל הייתה כי ממצאי החקירה אינם מלמדים ברף הדרוש בפליליים כי כבל או מוזס כרכו את אופן הסיקור של כבל בייזום או קידום הצעת החוק. בנסיבות אלו, הכל המליצו לגנוז את תיק החקירה נגדו.

העמדות בתיק 4000

32. בתום הדיונים, דעת כל המשתתפים הייתה שממצאי חקירת תיק 4000 מלמדים כי מערכת היחסים בין נתניהו לאלוביץ' ורעייתו גב' איריס אלוביץ', מגבשת עבירת שוחד. הכל סברו כי יש די ראיות להוכיח כי טובות ההנאה ניתנו לנתניהו על ידי אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ' ונלקחו על ידי נתניהו בעד פעולות במילוי תפקידו, ולפיכך יש לשקול להעמיד את שניהם לדין בגין עבירה זו, בכפוף לשימוע.

33. עוד הייתה הסכמה מלאה בין משתתפי הדיונים ביחס ליאיר נתניהו, שאף הוא נחקר כחשוד בפרשה זו. דעת הכל הייתה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין פלילי בעבירת שוחד בה נחקר כחשוד, וזאת נוכח קשיים ראייתיים בנוגע להוכחת מודעותו לפעולות השלטוניות שביצע נתניהו בתמורה לסיקור ובנוגע ליסוד הנפשי הדרוש להתגבשות העבירה מכח דיני השותפות.

34. ביחס לאפשרות העמדתה לדין של רעיית ראש הממשלה גב' נתניהו בגין עבירת שוחד, נחלקו הדעות. מוסכם על הכל כי גב' נתניהו הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור שהופנו ל"וואלה", אם באופן ישיר ואם באמצעות מתווכים. עם זאת, לא הייתה הסכמה באשר למידת מודעותה לפעולות השלטוניות שביצע נתניהו בתמורה לסיקור, ולמידת מודעותה לעילה שבגינה ניתנו ונלקחו טובות ההנאה שפורטו לעיל. ממילא עלתה שאלה האם ניתן לראות בנסיבות העניין את בני הזוג נתניהו כמי שאכן פעלו בצוותא ללקיחת שוחד.

פרקליטת המחוז סברה כי יש די ראיות גם להעמדתה לדין של הגב' נתניהו בעבירת השוחד, כמבצעת בצוותא עם נתניהו. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הצטרפו לעמדת פרקליטת המחוז.

מנגד, עמדתם של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) ופרקליט מחוז חיפה (פלילי) הייתה כי אין סיכוי סביר להרשעת גב' נתניהו, וזאת, כאמור, על רקע חוסר בראיות לגבי מידת מודעותה לפעולות הרגולטוריות ובשל חסר ראייתי להוכחת שותפות עם מר נתניהו בתכנית הפעולה בכללותה.

35. בנוגע לחשד שנבדק בעניינה של שרה נתניהו הנוגע לביצוע עבירות מרמה בקשר לתשלום שכרו של ניר חפץ כיועץ התקשורת של המשפחה, עמדת פרקליטת המחוז הייתה כי אין די ראיות להעמידה לדין בחשד זה, וזאת נוכח העדר סיוע לעדות עד המדינה חפץ, כנדרש בדין, אף שעדותו נמצאה אמינה.

36. בנוגע לחשד שנבדק בעניינם של שרה נתניהו ויאיר נתניהו, הנוגע לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי חקירה, חרף העובדה שנמצאה בחקירה תשתית עובדתית המלמדת על מעורבותם של שרה נתניהו ויאיר נתניהו במחיקת הודעות טקסט בעלות חשיבות לחקירה, בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי ולהעלים ראיות, דעת הכל הייתה כי היא אינה מספקת לשם העמדתם לדין פלילי. זאת, בעיקר בשל העדרה של ראיית סיוע לתמיכה בעדותו המפלילה של עד המדינה חפץ, אף כי זו נמצאה אמינה.

ד. המלצת פרקליט המדינה:

37. בתום סדרות הדיונים הממושכות, לאחר שמיעת כלל הדעות שהובעו בתהליך העבודה הסדור שנערך, ולאחר בחינת כלל החומרים הרלוונטיים, מסר לי פרקליט המדינה כדלקמן:

38. תיק 1000: בתיק זה פרקליט המדינה החליט לאמץ את עמדת פרקליטת המחוז בנוגע למערכת היחסים של נתניהו עם מילצ'ן. עמדתו היא שיש די ראיות להוכיח כי טובות ההנאה בהיקף הנרחב בו ניתנו, ובדרכים החריגות בהן ניתנו, נלקחו בעד פעולות במילוי תפקידו של נתניהו. פרקליט המדינה אימץ את עמדת פרקליטת המחוז גם בנוגע למערכת היחסים עם פאקר, שכן מהראיות עולה כי טובות ההנאה בהיקף הנרחב בהן נתקבלו ובדרכים החריגות בהן נלקחו, נמסרו והתקבלו בזיקה לתפקידו של נתניהו כראש ממשלה.

לפיכך, המליץ בפניי פרקליט המדינה לשקול להעמיד את נתניהו ומילצ'ן לדין בעבירה של לקיחת ומתן שוחד, נוכח התשתית הראייתית הקיימת באשר למערכת היחסים ביניהם; וכן לשקול להעמיד את נתניהו לדין בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בשל מערכת יחסיו עם מילצ'ן ובשל מערכת יחסיו עם פאקר - והכל בכפוף לשימוע.

39. תיק 2000: גם בתיק זה הודיעני פרקליט המדינה כי החליט לאמץ את עמדת פרקליטת המחוז. לעמדת פרקליט המדינה, מחומר הראיות בתיק זה, הכולל בראש ובראשונה את השיחות שהוקלטו - בהן משוחחים נתניהו ומוזס - וכן ראיות נוספות, עולה התמונה הבאה: מוזס הציע לנתניהו שוחד בדמות הטיית סיקורו בקבוצת ידיעות אחרונות בתמורה לכך שנתניהו יפעל לקידום חוק שיגביל את "ישראל היום" בצורה שתיטיב באופן משמעותי מאד עם מוזס וידיעות אחרונות. נתניהו מצידו ביקש ממוזס את הטיית הסיקור בקבוצת ידיעות אחרונות לטובתו ולטובת בני משפחתו ולרעת יריביו הפוליטיים, והכל באופן שיסייע להצלחתו בבחירות הקרבות לכנסת, וזאת בתמורה לקידום החוק על ידו.

לפיכך, פרקליט המדינה המליץ בפניי לשקול להעמיד את נתניהו לדין בגין עבירה של בקשת והתניית שוחד ואת מוזס לדין בגין עבירה של הצעת שוחד – לפי סעיף 294 לחוק העונשין – בכפוף לשימוע. כן המליץ פרקליט המדינה לאמץ את עמדת כל משתתפי הדיון ולגנוז את התיק נגד ח"כ כבל.

40. תיק 4000: לעמדת פרקליט המדינה, מחומר הראיות בתיק זה עולה כי נרקמה בין הצדדים עסקת "תן וקח" - מצד אחד, אלוביץ' היטה עד מאד את הסיקור ב"וואלה" לטובת נתניהו, כדי שייטיב עמו ועם בני משפחתו, ומצד שני, פעל נתניהו, תוך ניצול כוחו השלטוני והביצועי בתחום הרגולטורי, כדי להיטיב עם חברת "בזק" וחברות נוספות שהיו בשליטת אלוביץ', בתמורה להטיית הסיקור. כך, נתניהו ביקש בעצמו ובאמצעות מקורביו, באופן תדיר, פעמים רבות, הטייה של הסיקור באתר "וואלה". כך עשתה גם גב' נתניהו. אלוביץ' ואשתו, באמצעות אנשיהם, ובראשם אילן ישועה מנכ"ל וואלה, פעלו רבות למימוש הבקשות שהתקבלו מנתניהו וסביבתו. מדובר היה בהשתדלות חריגה ביותר בעבור נתניהו, ובהיענות חריגה לדרישותיו - מבחינה כמותית ואיכותית - אם בדרך של הענקת סיקור אוהד וחיובי, ואם בדרך של הסרה או עיכוב של סיקור בעל גוון ביקורתי, והכל באופן שמשרת את מטרותיו הפוליטיות והאישיות של נתניהו.

יש להדגיש, כי אין מדובר בשינוי סיקור נקודתי לטובת נתניהו, אלא בגיוס מערכתי ושיטתי של אתר "וואלה" לשינוי שיטתי של הסיקור. אלוביץ' יצא מגדרו ועשה כל שלאל ידו כדי לספק סיקור כמבוקש לנתניהו באתר "וואלה", וזאת מתוך כוונה ברורה, העולה מחומר הראיות, לכך שבתמורה, נתניהו ינצל את סמכותו הביצועית וכוחו השלטוני כדי להיטיב מבחינה רגולטורית עם חברת "בזק" וחברות נוספות הנתונות לשליטתו. ואכן, במקביל, נתניהו - בכובעו כשר תקשורת וכראש הממשלה - אישר או היה מעורב באישור, של פעולות רגולטוריות משמעותיות ביותר הנוגעות לחברת "בזק" וחברות אחרות שהיו בשליטת אלוביץ', שהיטיבו עימן. חומר הראיות מלמד, כי כל הפעולות האמורות, נעשו מתוך רצון של נתניהו לספק תמורה לאלוביץ' בעבור הטיית הסיקור ב"וואלה" וביודעו שההיענות החריגה של אלוביץ' ניתנה לו מתוך ציפייה ומטרה שיפעיל את סמכויותיו השלטוניות לטובתו. אם כן, מניתוח מכלול הפעולות, בהצטרפן יחד למערכת ראיות נסיבתית, מתגבשת לדעת פרקליט המדינה מסקנה ברורה לפיה עמד ביסוד הפעולות של נתניהו מניע מושחת ופסול.

ביחס לאפשרות העמדתה לדין של גב' נתניהו בעבירת שוחד, סבר פרקליט המדינה כי יש מקום לשקול לעשות כן. זאת משום שקיימות ראיות רבות המלמדות כי אשת ראש הממשלה הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור שהופנו ל"וואלה", אם באופן ישיר ואם באמצעות מתווכים. עוד עולה, לטעמו, כי שניהם פעלו למען מטרה משותפת, תוך מודעותה לכך שנתניהו מבצע במילוי תפקידו, בתמורה, פעולות שנועדו להיטיב עם בני הזוג אלוביץ'. לפיכך סבר כי יש די ראיות להעמדתה לדין בעניין זה.

כן, הסכים פרקליט המדינה עם דעת כל המשתתפים בדיונים לפיה אין תשתית ראייתית מספקת להעמדתם לדין של שרה נתניהו ויאיר נתניהו בגין עבירה של שיבוש מהלכי חקירה. זאת בשל העדרה של ראיית סיוע לתמיכה בעדותו המפלילה של עד המדינה חפץ, אף כי זו נמצאה אמינה. בנוסף, קיבל פרקליט המדינה את העמדה לפיה יש לגנוז את תיק החקירה בו נחקרה שרה נתניהו כחשודה בעבירת קבלת דבר במרמה, בקשר להצגת מצג שווא בפני מבקר המדינה, והמליץ בפניי לקבל את עמדת פרקליטת המחוז גם בעניין זה.

41. לפיכך, המליץ בפניי פרקליט המדינה לשקול להעמיד את בנימין נתניהו וגב' נתניהו בעבירות שוחד וכן לשקול להעמיד לדין את נתניהו גם בגין ביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים; עוד המליץ לשקול להעמיד לדין את שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ' בעבירות שוחד ועבירות נוספות שפורטו לעיל - והכל בכפוף לשימוע.

ה. מבחן דיות הראיות להעמדה לדין של ראש ממשלה:

42. בפתח הדברים אבקש להדגיש את העיקרון הבסיסי, המהווה אבן יסוד בשיטתנו המשפטית, ואשר עובר כחוט השני בפסיקת בית המשפט העליון ובהכרעותיהם של היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם בחקירות הנוגעות לראש הממשלה ולאישי ציבור אחרים, לפיו אמת המידה שלאורה נבחנים חומרי החקירה אחת היא "הן לשועי ארץ והן לפשוטי עם". כפי שהבהיר לא אחת בית המשפט העליון:

"נקודת המוצא העקרונית היא שכל האזרחים שווים בפני החוק. שוויון הכול בפני החוק הוא כלל בל יעבור בשיטתנו המשפטית. עקרון השוויון 'הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו'."

43. תפיסה יסודית זו היא שהדריכה אותי בבואי לבחון את מסד הראיות שהתגבש בתיק הנדון, ולאורה יושם המבחן האחיד אותו יש להפעיל לעניין העמדתו של אדם לדין פלילי – הוא מבחן "האפשרות הסבירה להרשעה". כדברי בית המשפט העליון באחת הפרשות:

"אכן, אין צריך לומר, כי ראש ממשלה המבצע עבירה צריך ליתן את הדין על עבירתו; ודינו לעניין זה אינו יכול להיות שונה מדינו של 'אחד האזרחים'. בשאלה אם יש ראיות מספיקות להעמדתו לדין יש להחליט, כמו ביחס לכל אזרח, על-פי מבחן האפשרות הסבירה להרשעה".

44. בהתאם למבחן האמור, נדרשת התביעה הכללית לבחון אם קיימת הסתברות סבירה לכך שבית המשפט יפסוק כי אין כל ספק סביר שהנאשם אשם בביצוע העבירה. אכן: "הגשת כתב אישום, על אף שהתובע עצמו מעריך כי רב הסיכוי שהנאשם יזוכה על הסיכוי שיורשע בדין, איננה מצב תקין ורצוי. תוצאותיו של ההליך הפלילי, גם אם אינו מסתיים בהרשעה, גורליות מכדי שייעשה 'ניסוי' בהגשת כתב אישום". הדברים הובהרו היטב ע"י היועץ המשפטי לממשלה דאז, שופט בית המשפט העליון דהיום מני מזוז, בהחלטתו בפרשת "האי היווני", שם הדגיש כי:

"אין מקום לגישה, לפיה מקום שקיים ספק בלב התובע בדבר קיומן של ראיות מספיקות להרשעתו של אדם, עליו להגיש כתב האישום, ולהותיר את המלאכה לבית המשפט. על התובע מוטל להעריך בעצמו את הראיות, ובמסגרת זו גם להתחקות אחר החלטתו של בית המשפט בהערכת הראיות ובמשקל שייתן להן, ועל יסוד הערכה כוללת זו עליו להגיע למסקנה, האם אמנם קיימת 'הסתברות סבירה להרשעה'."

45. בה בעת, נקבע כבר בעבר על-ידי בית המשפט העליון, כי נוכח רגישותן ומשמעותן הרבה של החלטות מעין אלו בתיקים בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד, קיימת הצדקה לנקוט במהלכי בחינה מיוחדים של חומר הראיות, כמו גם בזהירות תהליכית ובהקפדה יתרה בגיבוש ההכרעה המשפטית. וכך קבע בית המשפט, בהתייחס למלאכת גיבוש ההחלטה בדבר העמדה לדין בפרשת "האי היווני":

"בהקימו צוות מקצועי מיוחד, שעליו הוטל לשוב ולבדוק את חומר הראיות, גילה היועץ המשפטי את דעתו כי בגיבוש הערכתו בדבר קיום אפשרות סבירה להרשעתו של שרון נדרשת מידת זהירות מיוחדת ומוגברת. בתפיסה זו לא נפל כל פגם. בנקטו מידה מוגברת של זהירות במקרה הנדון נהג היועץ המשפטי על-פי הכלל הידוע, המחייב כל רשות מנהלית להתחשב, לקראת גיבוש החלטתה, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנתון ובכל השיקולים הנוגעים לעניין. רכיב מרכזי בגיבושה של החלטה מנהלית הוא היקף המשאבים שמוטל על הרשות להשקיע, באופן סביר, במלאכת השקילה והבדיקה המתחייבת בנסיבות העניין למניעתה של החלטה מוטעית. כלל זה חל גם על היועץ המשפטי ועל כלל הגורמים המוסמכים במערכות האכיפה, שבגיבוש החלטותיהם, אם להורות על פתיחת חקירה או להגיש כתב-אישום במקרה כלשהו, הריהם מצווים להתחשב, בין היתר, גם בהשלכות האפשריות שתהיינה לקבלתה של החלטה מוטעית (השוו: בג"ץ 3993/01 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ודנג"ץ 7516/03 נמרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה. ככל שלטעות בהחלטה כאמור עלולות להיות השלכות רחבות יותר, יידרש הגורם המחליט לקיומה של בדיקה מוקדמת מפורטת יותר ולמידות זהירות והקפדה מוגברות בגיבוש מסקנתו."

46. בהתאם לאמור אכן ננקטה ביחס לשלושת תיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד – הקפדה מוגברת בהליכי הבחינה של חומרי הראיות וגיבוש ההחלטה בנושא. כפי שתואר לעיל, גובש צוות מקצועי רחב, הכולל בכירים בפרקליטות המדינה ושני משנים ליועץ המשפטי לממשלה, לצורך בחינת חומר החקירה וגיבוש המסקנות. צוות זה כלל את חברי הצוות המלווה מטעם פרקליטות המחוז, אשר ליוו בפועל את מכלול פעולות החקירה וכן בכירים רבים שפורטו לעיל. הדיונים שנערכו בהשתתפות אנשי הצוות, תחילה בראשות פרקליט המדינה ולאחר מכן בראשותי, היו מעמיקים ויסודיים. נשמעו בהם דעות שונות בפתיחות ובקשב רב. ודוק: זהירות והקפדה יתרה ביחס לתהליכי הבדיקה וקבלת ההחלטות – כן; אך יישום סטנדרט ראייתי שונה – לא ולא.

ו. החלטות:

47. בתיאור העמדות עמדתי על כך שנפלה מחלוקת בין משתתפי הדיונים ביחס לחלק מהחשודים וביחס לחלק מהחשדות. בהקשרן של מחלוקות מעין אלה, התייחס בית המשפט העליון למהותה של מלאכת הערכת הראיות, והבהיר:

"העמדה לדין מחייבת, בראש וראשונה, קיומה של תשתית ראיות מספקת להגשת כתב אישום, המעמידה אפשרות סבירה להרשעה... מלאכת הערכת הראיות היא מורכבת ורבת פנים. אין די בהערכה כמותית של הראיות; יש צורך בהערכה איכותית שלהן, ובשקילתן על-פי מימד הערכתי-הסתברותי מבחינת רמת הציפייה להרשעה שיפוטית על-פיהן. הערכת הראיות על-פי כמותן ואיכותן לצורך קביעת רמת ההסתברות להרשעה על-פיהן היא פונקציה אנושית קשה מאוד למדידה. היא בנויה על התרשמות והערכה של חומר הראיות, הן פרט לפרט, והן במכלול. היא מבוססת במידה רבה על כושר הערכה וניבוי לגבי רמת ההסתברות כי בית משפט, בפניו יובאו הראיות, יראה להרשיע על-פיהן על-פי מבחן של ביטחון באשמת הנאשם מעבר לספק סביר. הערכה זו של הראיות נעשית באמצעות כלי ההיגיון והחושים גם יחד; היא בנויה על בדיקה טכנית של הראיות, בצד הערכת משקלן הסגולי ומהימנותן, בהשתלבותן זו עם זו למערך כולל... מלאכת הערכת הראיות במשמעות זו נתונה לאיש המקצוע, האמון על מלאכה זו, על רקע ניסיון מקצועי מצטבר ורב-שנים. בהיות ניתוח הראיות לצורך העמדה לדין פרי הערכה של היגיון וחושים גם יחד, ייתכן שוני בהערכות אנשי המקצוע, מעולים ומיומנים ככל שיהיו, לגבי אותה תשתית ראייתית עצמה. לא בהכרח ניתן לומר כי האחד שוגה והאחר צודק." (ההדגשה אינה במקור)

48. סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה מצווה כי היועץ המשפטי לממשלה - ראש התביעה הכללית - הוא זה אשר יכריע בשאלת העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן. משכך, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה בחן את מכלול חומר הראיות שנאסף בחקירה, את שאלות העובדה והמשפט שעולות ממנו, את חוות דעת פרקליטות המחוז והדעות שהועלו במהלך הדיונים, ואת המלצת פרקליט המדינה, מוטלת עליו האחריות לקבל את ההחלטה בשאלת העמדה לדין של ראש הממשלה.

49. משכך, הגיעה עת להביא את החלטותיי.

אשוב תחילה על שאמרתי בפתח ההחלטה. החלטה זו אינה פורסת את מלא התמונה העובדתית העולה מתיקי החקירה, ואת מכלול השיקולים הניצבים בבסיס ההמלצות שבאו בפניי, בבסיס עמדתו של פרקליט המדינה ובבסיס החלטותיי, וזאת מן הטעם שהרחבת התמונה העובדתית בעת הזו, מעבר למפורט, עלולה לפגום בהליך השימוע ובהליך הפלילי ככל שיתנהל.

50. בתיק 1000: החלטתי לקבל את העמדה לפיה חומר הראיות שנאסף בתיק אינו מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בעבירות שוחד, אלא בעבירות מרמה והפרת אמונים, הן בנוגע לקבלת טובות ההנאה ממילצ'ן, הן בנוגע לשורת הפעולות שביצע נתניהו בניגוד עניינים חריף ומתמשך בקשר לאינטרסים של מילצ'ן, והן בנוגע לקבלת טובות ההנאה מפאקר. ההחלטה שלא להעמיד לדין את נתניהו בעבירת השוחד אלא במרמה והפרת אמונים נגזרת ממאפייני הקשר של נתניהו ומילצ'ן כפי שאלה הוצגו בכתב החשדות שנשלח לנתניהו, שבגינם לא ניתן להוכיח ברף שנדרש במשפט פלילי שטובות ההנאה ניתנו בעד פעולה הקשורה בתפקידו. מאפיינים אלה, ושיקולים ראייתיים נוספים, עומדים גם בבסיס החלטתי שלא לראות במילצ'ן כשותף לעבירת הפרת האמונים אשר אני שוקל להעמיד לדין את נתניהו בגינה. כן, עומדת בבסיסה העובדה שמילצ'ן אינו עובד ציבור, שהינו רכיב מרכזי מרכיבי העבירה והחריגות שיש בהעמדה לדין של מי שאינו עובד ציבור בעבירה זו.

לפיכך החלטתי לשקול להעמיד את נתניהו לדין בעבירה של מרמה והפרת אמונים בכפוף לשימוע, בגין החשדות המיוחסים לו שיפורטו בכתב חשדות שיישלח לו.

51. בתיק 2000: החלטתי לקבל את העמדה לפיה יש תשתית ראייתית להעמדה לדין של מוזס בעבירת הצעת שוחד. לפיכך אני שוקל להעמידו לדין בכפוף לשימוע, ויישלח לו כתב חשדות בעניין זה.

כמו כן החלטתי לקבל את העמדה לפיה יש להעמיד לדין את נתניהו בגין השיח שניהל עם מוזס בחודש דצמבר 2014 בתקופת הבחירות. ביחס להוראת החיקוק שנכון לשקול לייחס לנתניהו: מקובלת עלי העמדה לפיה אין די בחומר החקירה בתיק כדי להוכיח, ברמה הנדרשת בפלילים, כי נתניהו אכן ביקש או התנה שוחד; אך עם זאת, חומר הראיות מלמד לכאורה כי נתניהו, בשיחותיו עם מוזס, הפר לכאורה את חובת האמונים שהוא חב כלפי הציבור, ופגע פגיעה מהותית בטוהר המידות של משרתי הציבור ובאמון הציבור בשירות הציבורי, ועל כן אני שוקל להעמידו לדין בעבירת מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע. הכל כמפורט בכתב החשדות שיישלח לנתניהו.

ביחס לח"כ כבל, החלטתי לקבל את המלצת כלל משתתפי הדיונים כי אין תשתית ראייתית מספקת להוכחת רכיבי עבירת השוחד, מהטעמים שפורטו לעיל, ובייחוד בשל העדר אינדיקציה מספקת לכריכה בין פעולותיו בקשר להצעת חוק ישראל היום לבין בקשתו לשיפור הסיקור, וכן בגין היעדר אינדיקציה לכך שמי מקבוצת "ידיעת אחרונות" הניח בפניו הצעת שוחד.

52. בתיק 4000: החלטתי לקבל את עמדת כלל משתתפי הדיון לפיה ממצאי החקירה מלמדים כי מערכת היחסים בין נתניהו לאלוביץ' ורעייתו, מגבשת עבירת שוחד של שלושתם. הכל כפי שיפורט בכתבי חשדות שיישלחו לשלושתם.

כמו כן, החלטתי לקבל את העמדה לפיה אין סיכוי סביר להרשעת גב' נתניהו בעבירת השוחד, מהטעמים שהביאו בפני חלק ממשתתפי הדיון שהביעו עמדה כאמור. הגם שאני מסכים כי הגב' נתניהו הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור, הרי שאין די ראיות להוכיח שהיא הייתה מודעת לכך שהטיית הסיקור ניתנה בעד פעולותיו השלטוניות של נתניהו, כך שקיים חוסר בראיות לגבי מידת מעורבותה בליבת המסכת העבריינית ותכנונה. כמו כן, קיבלתי את עמדת כלל משתתפי הדיונים, כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדת יאיר נתניהו לדין פלילי בעבירת שוחד. כן, קיבלתי את עמדת כלל משתתפי הדיונים, כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של שרה נתניהו ויאיר נתניהו בגין עבירה של שיבוש מהלכי חקירה, בשל העדרה של ראיית סיוע לתמיכה בעדותו המפלילה של עד המדינה חפץ, אף כי זו נמצאה אמינה.

כן מצאתי לקבל את העמדה לפיה אין תשתית ראייתית מספקת להעמדת שרה נתניהו לדין בעבירת קבלת דבר במרמה, שעל פי החשד בוצעה כלפי מבקר המדינה, מהטעמים האמורים שם.

53. לסיכום:

א. ראש הממשלה מר בנימין נתניהו; אני שוקל להעמידו לדין פלילי בגין עבירות מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור במסגרת תיק 1000, בגין עבירת מרמה והפרת אמונים במסגרת תיק 2000 ובגין עבירת לקיחת שוחד ועבירות מרמה והפרת אמונים במסגרת תיק 4000. לפני שאקבל החלטה סופית ביחס לשאלת העמדתו לדין פלילי, יוזמן בא כוחו לטעון נגד אפשרות העמדתו לדין פלילי במסגרת שימוע כמקובל, אם יחפוץ בכך.

ב. רעיית ראש הממשלה הגברת שרה נתניהו; מצאתי כי חומר החקירה שנאסף בעניינה בתיק 4000 אינו מצדיק העמדתה לדין, ועל כן אני סבור כי יש לגנוז את תיק החקירה נגדה, וכך אני מחליט.

ג. מר יאיר נתניהו; מצאתי כי חומר החקירה שנאסף בעניינו בתיק 4000 אינו מצדיק העמדתו לדין פלילי, ועל כן אני סבור כי יש לגנוז את תיק החקירה נגדו, וכך אני מחליט.

ד. חבר הכנסת איתן כבל; מצאתי כי חומר החקירה שנאסף בעניינו בתיק 2000 אינו מצדיק העמדתו לדין פלילי, ועל כן אני סבור כי יש לגנוז את תיק החקירה נגדו, וכך אני מחליט.

ה. מר ארנון מילצ'ן; מצאתי כי חומר החקירה שנאסף בעניינו בתיק 1000 אינו מצדיק העמדתו לדין פלילי, ועל כן אני סבור כי יש לגנוז את תיק החקירה נגדו, וכך אני מחליט.

ו. מר ארנון מוזס; אני שוקל להעמידו לדין פלילי בגין עבירת הצעת שוחד במסגרת תיק 2000. לפני שאקבל החלטה סופית ביחס לשאלת העמדתו לדין פלילי, יוזמן בא כוחו לטעון נגד אפשרות העמדתו לדין פלילי במסגרת שימוע כמקובל, אם יחפוץ בכך.

ז. שאול אלוביץ'; אני שוקל להעמידו לדין פלילי בגין עבירת מתן שוחד, עבירות שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, עבירות הלבנת הון ועבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך במסגרת תיק 4000. לפני שאקבל החלטה סופית ביחס לשאלת העמדתו לדין פלילי, יוזמן ב"כ לטעון נגד אפשרות העמדתו לדין פלילי במסגרת שימוע כמקובל, אם יחפוץ בכך.

ח. איריס אלוביץ'; אני שוקל להעמידה לדין פלילי בגין עבירת מתן שוחד ועבירות שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה במסגרת תיק 4000. לפני שאקבל החלטה סופית ביחס לשאלת העמדתה לדין פלילי, יוזמן בא כוחה לטעון נגד אפשרות העמדתה לדין פלילי במסגרת שימוע כמקובל, אם תחפוץ בכך.

54. אבקש להודות לכל אלה אשר עשו במלאכה המורכבת של הטיפול בתיקים אלה – חוקרי לה"ב 433 במשטרת ישראל, חוקרי רשות ניירות ערך, הפרקליטים בפרקליטות המדינה ואנשי ייעוץ וחקיקה. בעלי מקצוע מיומנים, משרתי שלטון החוק, אשר עשו לילות כימים, במסירות אין קץ, כל אחד במסגרת תפקידו, ובשיתוף פעולה מרשים, כדי להגיע לחקר האמת ולאפשר לי לקבל החלטתי באופן מיטבי, בהתאם לסמכותי ואחריותי.

נספח עיקרי כתב החשדות בתיק 1000

בתיק 1000 נשקלת העמדתו לדין של מר בנימין נתניהו (להלן: "נתניהו") בחשד לביצוע מעשי מרמה והפרת אמונים, שבוצעו בשתי הדרכים הבאות:

האחת, קבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן (להלן: "מילצ'ן") וג'יימס פאקר (להלן:"פאקר"), לאורך שנים, בזיקה לתפקידיו הציבוריים של נתניהו ומעמדו כראש הממשלה, ברציפות ובאופן תדיר, לשימושו ולשימוש רעייתו, בין היתר במענה לדרישות, ובסכומים המצטברים לכדי מאות אלפי שקלים.

השנייה, בפעולות שביצע נתניהו במסגרת תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ'ן, במספר עניינים עסקיים ואישיים, בשעה שנתניהו היה נתון בניגוד עניינים חריף בין טובת הציבור לבין מחויבותו האישית למילצ'ן, על רקע קבלת טובות ההנאה האמורות, כמו גם על רקע יחסי החברות וזיקות נוספות שהתקיימו בינו לבין מילצ'ן.

להלן פירוט תמצית החשדות בגינם נשקלת העמדתו לדין של נתניהו בתיק 1000:

א. מערכת היחסים של נתניהו עם מילצ'ן

בשנים 1999-1996, ומאז שנת 2009 נתניהו כיהן ועודנו מכהן כראש ממשלת ישראל. כמו כן, לאורך השנים (להוציא שנת 2002-1999) כיהן נתניהו בתפקידים ציבוריים בכירים, בהם שר התקשורת בשנים 2017-2014.

מילצ'ן הינו אזרח ישראלי ואיש עסקים המחזיק בעסקים בתחומים שונים, בישראל ובחו"ל. בין היתר, בשנים 2008-2004 החזיק מילצ'ן במניות בחברת "מכשירי תנועה" שהתאגדה בישראל ובשנים 2015-2005 החזיק מילצ'ן במניות ערוץ התקשורת "ישראל 10" (להלן: "ערוץ 10"). תחום מרכזי בעסקיו של מילצ'ן הינו הפקת סרטים בארצות הברית, שם התגורר דרך קבע, אולם נהג להגיע לישראל לביקורים ממושכים.

בשנת 1996, או בסמוך לכך, נתניהו הכיר את מילצ'ן לראשונה, בתקופה בה כיהן כראש ממשלת ישראל. החל בשנת 1999 נרקמה בין נתניהו למילצ'ן מערכת יחסים בעלת זיקות וקשרים שונים שהעמידה אותו בניגוד עניינים חריף ומתמשך, ואלה עיקרן:

א. בין נתניהו למילצ'ן התקיימה גם מערכת יחסים חברית אשר כללה מפגשים מעת לעת, לרבות עם בני משפחותיהם, וקשר טלפוני.

לאורך השנים מילצ'ן סיפק לנתניהו ולרעייתו טובות הנאה שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזים של בקבוקי שמפניה בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים, באופן מתמשך, במספר רב של מקרים, לעיתים לפי דרישות.

מילצ'ן שימש עבור נתניהו איש אמון שביצע בשליחותו משימות תיווך רגישות בתחום הפוליטי. כך למשל, בשנת 2015 פעל מילצ'ן לתווך בין נתניהו לבין יו"ר מפלגת המחנה הציוני דאז, יצחק הרצוג, ואף העמיד לרשותם את ביתו לצורך כך.

מילצ'ן אף שימש עבור נתניהו איש אמון שביצע בשליחותו משימות תיווך רגישות בתחום התקשורתי. כך למשל, פעל מילצ'ן בשנת 2009 בשליחות נתניהו מול ארנון מוזס, בעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות", ומול בעליו של העיתון "ישראל היום" שלדון אדלסון (להלן: "אדלסון"), כדי לקדם הסכמה לפיה אדלסון יגביל את תפוצת מהדורת סוף השבוע של העיתון "ישראל היום" ואילו מוזס יימנע מפרסומים שליליים בעניין נתניהו.

בנוסף, במהלך השנים, ובמועדים שאינם ידועים במדויק, פנה מילצ'ן, בשליחות נתניהו למוזס וביקש ממנו להימנע מפרסומים נקודתיים בעניינו או בעניין משפחתו.

כחלק מהיחסים בין נתניהו לבין מילצ'ן, נתניהו נענה לבקשת מילצ'ן ונשא דברים בשנת 2014 בביתו בארצות הברית בפני קהל הנוגע לתחום עיסוקו, וכן נעתר לבקשת מילצ'ין להצטרף לפמליית ראש הממשלה ולשבת עמה עת נשא נתניהו נאום מדיני בקונגרס האמריקאי בשנת 2015.

נוכח שלל הזיקות למילצ'ן, נתניהו היה נתון במחויבות אישית עמוקה כלפיו, אשר בעטיה אסור היה לו לעסוק בעניינים הנוגעים אליו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים.

ב. קבלת טובות הנאה ממילצ'ן

עפ"י כתב החשדות, בשנת 2003, החל מילצ'ן לתת לו ולרעייתו טובות הנאה, שעיקרן קופסאות סיגרים ובקבוקי שמפניות לשימושם. בתחילה, טובות ההנאה ניתנו במסגרת מפגשים חברתיים, אולם במהלך השנים אופני הקבלה השתנו. כך, בנוסף לקבלת טובות ההנאה במפגשים בבית הזוג נתניהו ובביתו של מילצ'ן, נתניהו ורעייתו החלו לקבלן גם במשלוחים באמצעות עובדיו של מילצ'ן, בין היתר בתקופות בהן מילצ'ן כלל לא שהה בישראל. המשלוחים בוצעו על-ידי עובדיו של מילצ'ן, ונמסרו לנתניהו או למי מטעמו במעון ראש הממשלה בירושלים או לעובדים במשרד ראש הממשלה בנקודות מפגש שונות.

ככלל משלוחי השמפניות הועברו לדרישות הגב' שרה נתניהו, ונתניהו היה מודע לכך שמתקבלות שמפניות עבורה בהיקפים משמעותיים. כמו כן, לעיתים נמסרו גם משלוחי סיגרים לדרישת נתניהו. דרישות נתניהו ורעייתו בקשר לטובות ההנאה, כללו גם התייחסות לסוגן ואיכותן.

בכל אחת מהפעמים בהן ניתנו טובות ההנאה, ובכל אחת מדרכי הקבלה, נתניהו קיבל ממילצ'ן קופסה או קופסאות של סיגרים, ולא סיגר בודד. כל קופסה הכילה 25-10 סיגרים, ושוויה של כל קופסה נע בין 2,000 ל-3,000 ש"ח. באופן דומה, ככלל, בכל אחת מהפעמים ובכל אחת מדרכי הקבלה, ניתן מארז של שישה בקבוקי שמפניה, ולעיתים גם שני מארזים שכאלה, ולא בקבוק בודד. עלות כל בקבוק שמפנייה נעה בין 250 ל-350 ש"ח וממילא העלות של כל שישיית בקבוקים נעה בין 1,500 ל- 2,100 ש"ח.

טובות ההנאה ניתנו לנתניהו ברציפות ובאופן תדיר עד כדי כך שניתן לומר שהן היו בבחינת "קו אספקה" של סיגרים ושמפניות.

בנוסף, בשנת 2016 קיבלה הגב' שרה נתניהו בהזדמנות אחת תכשיטים ממילצ'ן, במענה לדרישתה, ובמעורבותו של נתניהו.

החל בשלהי שנת 2011 ועד סוף שנת 2016, התקופה הרלוונטית לכתב החשדות בהתאם לתקופת ההתיישנות, שווי והיקף טובות ההנאה שקיבלו נתניהו ורעייתו היו בסכומים ניכרים ועלו כדי 477,973 ש"ח, מתוכם סיגרים בשווי 267,254 ש"ח, שמפניות בשווי 199,819 ש"ח, והתכשיטים האמורים בשווי 10,900 ש"ח. עפ"י כתב החשדות, נתניהו היה מודע למלוא היקף הסיגרים ולקבלת התכשיטים, כמו גם לקבלת שמפניות בהיקף ניכר ובאופן שיטתי.

את טובות ההנאה האמורות נתניהו קיבל ממילצ'ן בזיקה לתפקידו הציבורי ולמעמדו כראש הממשלה.

ג. מערכת היחסים עם פאקר וקבלת טובות הנאה

פאקר הינו איש עסקים אוסטרלי. במחצית שנת 2013 מילצ'ן ערך היכרות בין נתניהו לפאקר, ומאז אותה עת התקיים ביניהם קשר שבבסיסו הערצה מצד פאקר לנתניהו כראש ממשלת ישראל.

לאורך שנות היכרותם, בשנים 2016-2014, נתניהו ורעייתו קיבלו מפאקר טובות הנאה שכללו קופסאות סיגרים ומארזים של בקבוקי שמפניה והצטרפו לטובות ההנאה מאותו הסוג שקיבל ממילצ'ן, באותן שנים ממש.

נתניהו ורעייתו קיבלו את טובות ההנאה מפאקר במסגרת מפגשים חברתיים בביתו של פאקר בקיסריה או במעון ראש הממשלה בירושלים; באמצעות משלוחים שביצעו עובדיו של פאקר למעון ראש הממשלה בירושלים; באמצעות העברת טובות ההנאה בין הבתים השכנים בקיסריה; ובלקיחה עצמאית של טובות ההנאה מביתו של פאקר, על ידי נתניהו ובני משפחתו, עת עשו שימוש בביתו של פאקר ובמתקניו, בהיעדרו של פאקר. טובות ההנאה הועברו, ככלל, במענה לדרישות גב' שרה נתניהו, בשעה שנתניהו היה מודע לקבלתן בהיקפים משמעותיים, וכן לעיתים במענה לדרישותיו של נתניהו עצמו.

עפ"י כתב החשדות, טובות ההנאה האמורות ניתנו ברציפות ובאופן תדיר עד כדי כך שניתן לומר שהן היו בבחינת "קו אספקה" של סיגרים ושמפניות.

סך שווי טובות ההנאה שנתניהו ורעייתו קיבלו מפאקר בשנים 2016-2014 הגיע לכדי 229,174 ש"ח, מתוכם סיגרים בשווי 145,577 ש"ח ושמפניות בשווי 83,597 ש"ח. נתניהו היה מודע להיקף הסיגרים שקיבל, כמו גם לקבלת שמפניות בהיקף ניכר ובאופן שיטתי.

טובות ההנאה האמורות ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידו ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.

בסך הכל ניתנו ממילצ'ן ופאקר סיגרים בשווי כולל של 412,831 ש"ח, ושמפניות בשווי של 283,416 ש"ח.

ד. פעולות שלטוניות שביצע נתניהו בהיותו בניגוד עניינים מול מילצ'ן

עוד טרם התקופה הרלוונטית לכתב החשדות, במקביל לכך שמילצ'ן העביר לנתניהו ורעייתו טובות הנאה מהסוגים שפורטו לעיל, מילצ'ן פנה לנתניהו בעניינים שונים הנוגעים לאינטרסים כלכליים או אישיים שלו, כדי שנתניהו יפעל במסגרת תפקידיו הציבוריים לקידומם. כך למשל, בשנת 2009, בשעה שנתניהו כיהן כראש ממשלה, מילצ'ן פנה אליו בבקשה כי יפעל לקדם חוק שיגביל את גובה העמלות שגובים משרדי הפרסום מאמצעי התקשורת, שבכוחו היה להטיב כלכלית באורח ניכר עם ערוץ 10, ונתניהו התחייב כי יעשה כן.

בשנת 2010 מילצ'ן פנה לנתניהו בבקשה כי יפעל לסייע לקדם מיזם בשיתוף איש העסקים ההודי ראטן טאטא שעיקרו הקמת אזור סחר חופשי בשיתוף פעולה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, בו יוקמו מפעל לייצור רכבים בעלות נמוכה ובית ספר למקצועות הרכב. מילצ'ן החזיק באינטרס כלכלי משמעותי בקידומו. נתניהו נענה לפניית מילצ'ן וביצע במסגרת תפקידו שורת פעולות לקידום המיזם, בעצמו ובאמצעות עובדי מדינה הכפופים לו, בהם מנכ"ל משרדו ומתאם פעולות הממשלה בשטחים.

במהלך התקופה הרלוונטית לכתב החשדות, למרות הזיקות האמורות בין נתניהו למילצ'ן ומחויבותו העמוקה של נתניהו למילצ'ן בעטיין, עסק נתניהו במסגרת תפקידיו הציבוריים בענייניו האישיים והעסקיים של מילצ'ן, ופעל לקדמם:

א. ויזה לארצות הברית – בשנים 2014-2013 מילצ'ן פנה לנתניהו מספר רב של פעמים, על מנת שיסייע לו מול גורמים בממשל האמריקאי בפתרון בעיה הנוגעת להארכת הוויזה שלו לארצות הברית. נתניהו נענה לפניותיו של מילצ'ן באופן מיידי ופעל במסגרת תפקידו הציבורי על מנת לסייע לו: תחילה באמצעות פנייה לשגריר ארצות הברית בישראל, אשר הובילה להארכת תוקף הוויזה לתקופת בת שנה, ולאחר מכן, לבקשת מילצ'ן שלא היה שבע רצון מתקופת הארכת הוויזה, באמצעות פנייה למזכיר המדינה האמריקאי, לקבלת ויזה לתקופה ממושכת יותר. במהלך שנת 2014, לאחר פניותיו של מילצ'ן לנתניהו, ופניותיו של נתניהו למזכיר המדינה האמריקאי, תוקף הוויזה הוארך לתקופה בת עשר שנים.

ב. הארכת פטור מתשלום מס הכנסה – מילצ'ן, הנהנה ממעמד של תושב חוזר בישראל המקנה פטור מדיווח ומתשלום מס הכנסה מנכסים והכנסות מחוץ לישראל למשך עשור, פנה בשנת 2013 לנתניהו בבקשה שיפעל לקידום התקנת תקנות שיאפשרו הארכת הפטור באופן פרסונלי לעשר שנים נוספות. מילצ'ן פנה גם לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בבקשה שיתקין תקנות שיאפשרו את הארכת הפטור, אולם לפיד הביע הסתייגות מהבקשה. בעקבות פנייתו של מילצ'ן לנתניהו, האחרון הביע בפני לפיד את תמיכתו באפשרות הארכת הפטור, כך שיחול על מילצ'ן, בשתי פגישות מקצועיות שערך עמו במסגרת תפקידו כראש ממשלה, אך לפיד אמר כי אינו סבור שיש לפעול להארכת הפטור.

ג. מיזוג חברות התקשורת רשת וקשת – בשנת 2015 מילצ'ן בחן אפשרות לרכוש מניות של חברת התקשורת "רשת", וסבר כי ההשקעה תהא כדאית עבורו רק ככל שתמוזג עם חברת "קשת". על רקע זה, מילצ'ן פנה לנתניהו, אשר כיהן כראש הממשלה וכשר התקשורת, בבקשה שיסייע לו בענייני רגולציה על מנת לקדם את המיזוג. נתניהו נעתר באופן מיידי לבקשה, ופעל הן בעצמו והן בהנחיית מנכ"ל משרד התקשורת הכפוף לו, שלמה פילבר, לקידום העסקה, גם משום שחפץ בכך שאיש אמונו יהיה בעמדת השפעה בערוץ תקשורת מרכזי. בתוך כך, פילבר קיים שורת פגישות עם הגורמים הנוגעים לעסקה, בהן הבהיר, על דעתו של נתניהו, כי משרד התקשורת לא יהווה חסם לביצוע המיזוג.

ה. הפרת כללי ועדת אשר

2. נוכח מערכת היחסים מרובת הזיקות של נתניהו עם מילצ'ן, נתניהו היה חייב בדיווח למבקר המדינה, בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים לשרים וסגני שרים, התשס"ג-2003 ("כללי ועדת אשר"), על ניגוד העניינים בו היה מצוי. נתניהו לא עשה כן לאורך שנות כהונותיו בשורת תפקידים ציבוריים, בשעה שחלקם נגעו במובהק לתחומי פעילותו העסקית של מילצ'ן.

ו. מעשי הפרת אמונים

3. על פי החשד, במעשים המתוארים לעיל, ונוכח אופי היחסים עם מילצ'ן ופאקר, נתניהו עשה במילוי תפקידו מעשי הפרת אמונים הפוגעים בטוהר המידות ובאמון הציבור, בשתי דרכים, כמפורט להלן:

א. נתניהו פגע בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו, בכך שבשעה שמילא תפקידים ציבוריים, בראשם תפקידו כראש הממשלה, קיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר, במסגרתה קיבל טובות הנאה בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל, בדרכים שונות, לעיתים לפי דרישה, באופן רציף, בכמויות ובהיקפים משמעותיים, שסכומם המצטבר בתקופה הרלוונטית עולה כדי 707,146 ש"ח.

ב. נתניהו פעל במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים, ובראשם תפקידו כראש ממשלה, לטובת איש העסקים מילצ'ן, כשהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בין מחויבותו האישית העמוקה למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור, וזאת בשלושה מקרים: בפעילותו החריגה מול גורמי הממשל בארה"ב לסייע למילצ'ן בפתרון בעיית הוויזה; בפעילותו החריגה מול שר האוצר לסייע למילצ'ן להאריך את פטור המס הניתן לתושבים חוזרים; ובפעילותו החריגה, תוך הפעלת מנכ"ל משרדו, לסייע למילצ'ן בענייני רגולציה הנוגעים למיזוג החברות רשת וקשת.

נספח עיקרי כתב החשדות בתיק 2000

בתיק 2000 נשקלת העמדתו לדין של מר בנימין נתניהו (להלן: "נתניהו") בחשד לביצוע מעשה מרמה והפרת אמונים, ושל מר ארנון מוזס (להלן: "מוזס") בחשד לביצוע עבירת שוחד.

ברבעון האחרון של שנת 2014 קיימו נתניהו ומוזס שש פגישות. החשד בתיק 2000 מתמקד בעיקרו בפגישה הרביעית ביניהם, מיום 4.12.2014, שהתקיימה בפתח תקופת הבחירות לכנסת העשרים. בפגישה זו, לפי הראיות, מוזס הציע לנתניהו הצעת שוחד, לפיה הוא יפעל לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור שלו ושל משפחתו בכלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות" ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים. מוזס התנה את המתת המוצעת בכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש ממשלה ויפעל במסגרת תפקידו לקידום חוק במתווה מוסכם שיגביל את עיתון "ישראל היום" ויטיב עם מוזס כלכלית באופן משמעותי.

למרות שנתניהו לא נענה להצעת השוחד ולא ביקש או התנה שוחד, הוא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיביה של הצעת השוחד, ועל האופן שבו ניתן להביא אותם לכדי יישום בתקופת הבחירות. נתניהו עשה כאמור, בפגישה זו, ואף בפגישה נוספת שהתקיימה לאחר תשעה ימים, כדי לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורו בכלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות, ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, למצער כל עוד השיחות ביניהם נמשכות, וזאת תוך ניצול לרעה של מעמדו כראש הממשלה.

להלן פירוט תמצית החשדות בגינם נשקלת העמדתם לדין של נתניהו ומוזס בתיק 2000:

א. מערכת היחסים בין מר נתניהו למוזס

1. בשנים 1999-1996, ומאז שנת 2009 נתניהו כיהן ועודנו מכהן כראש ממשלת ישראל. כמו כן, לאורך השנים, כיהן נתניהו כשר במשרדי ממשלה רבים, בהם כשר התקשורת בשנים 2017-2014.

2. מוזס הינו בעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות", המוציאה, בין היתר, את העיתון היומי "ידיעות אחרונות" ומחזיקה באתר האינטרנט "ynet" (להלן: "ynet"). מוזס הינו העורך האחראי של העיתון "ידיעות אחרונות", ובעל השפעה ניכרת על תכני העיתון והאתר.

3. בשנת 2007 ייסד איש העסקים שלדון אדלסון את העיתון "ישראל היום" שהופץ חינם, והסב בכך פגיעה כלכלית ניכרת ל"ידיעות אחרונות".

4. לאורך השנים שררה בין נתניהו למוזס יריבות עמוקה. לצד זאת, כל אחד מהם החזיק באינטרס שהיה בכוחו של האחר לקדם: נתניהו חפץ לשפר את אופן הסיקור שלו ושל משפחתו בקבוצת "ידיעות אחרונות", במיוחד בתקופה של מערכת בחירות, וידע שיש למוזס השפעה מהותית על התכנים ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet. מוזס רצה להביא להטלת מגבלות על "ישראל היום" שיהיה בהן כדי להטיב עמו כלכלית באופן משמעותי.

5. על פי החשד, על רקע קיומם של אינטרסים אלה, קיימו נתניהו ומוזס שלוש סדרות של פגישות בשנים 2009-2008, בשנת 2013 ובשנת 2014, במהלכן דנו בהטלת מגבלות על "ישראל היום", ובאופן סיקורו של מר נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות".

ב. פגישות בשנים 2009-2008 ובשנת 2013 – ההיסטוריה של יחסי נתניהו ומוזס והרקע המקדים לאירועי האישום

6. החל בשלהי שנת 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, קיימו נתניהו ומוזס מספר פגישות, ביוזמת מר נתניהו. הפגישות נשמרו בחשאיות. בפגישות אלו הגיעו נתניהו ומוזס להבנה לפיה מוזס ישפיע על אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ובתמורה נתניהו יפעל לשכנע את אדלסון לבלום את העלאת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום", שהייתה צפויה באותה עת. בעקבות זאת, נתניהו פנה לאדלסון וביקש ממנו לדחות את העלאת המהדורה. המהדורה עלתה בסופו של יום רק בחלוף כשנה לאחר הפגישות.

7. בשנת 2013, סמוך לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה, שבו נתניהו ומוזס להיפגש ביוזמה של מר נתניהו. בפגישות אלה, נתניהו ומוזס סיכמו כי מוזס יפעל להשפיע על אופן סיקורו של מר נתניהו ב"ידיעות אחרונות" ונתניהו יבקש מאדלסון להטיל מגבלות שונות על תפוצת עיתון "ישראל היום". הסכמות אלה לא יצאו אל הפועל, מכיוון שנתניהו מסר למוזס כי אדלסון סירב להצעות.

ג. פגישות בשנת 2014

ג.1. רקע לפגישות

8. בחודש מרץ 2014, הגיש ח"כ איתן כבל וחברי כנסת נוספים את הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, התשע"ד-2014, שביקשה לקבוע חובת גביית תשלום עבור כל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה, ונודעה בציבור בשם: "חוק ישראל היום". הצעת החוק היתה צפויה לעלות להצבעה בקריאה טרומית ביום 29.10.2014, יומיים לאחר פתיחת מושב החורף של הכנסת ומבלי שנדונה קודם לכן בוועדת השרים לענייני חקיקה. באותו היום ביקש כבל לדחות את ההצבעה, דבר שאפשר את ניתובה לדיון בוועדת השרים.

9. ביום 2.11.2014, קיימה ועדת השרים דיון בהצעת החוק והחליטה על מתן חופש הצבעה לחברי הממשלה, וביום 12.11.2014 אושרה ההצעה במליאת הכנסת בקריאה הטרומית.

10. ביום 2.12.2014, נתניהו פיטר את שר האוצר יאיר לפיד ואת שרת המשפטים ציפי לבני. למחרת אושר בקריאה ראשונה החוק להתפזרות הכנסת, ובכך למעשה נפתחה תקופת הבחירות לכנסת העשרים.

ג.2. הפגישות בין מר נתניהו למוזס בשנת 2014 - כללי

11. במהלך הרבעון האחרון של שנת 2014, קיימו נתניהו ומוזס סדרה בת שש פגישות חשאיות במעון ראש הממשלה בירושלים. הפגישות התקיימו בתאריכים: 27.9.2014, 26.10.2014, 1.11.2014 (להלן: "הפגישות המוקדמות"), 4.12.2014 (להלן: "הפגישה הרביעית"), 13.12.2014 (להלן: "הפגישה החמישית") ו-28.12.2014 (להלן: "הפגישה השישית"). הפגישות הרביעית והחמישית הוקלטו לבקשת נתניהו באמצעות המכשיר הנייד של ראש סגל לשכתו, ארי הרו, וזאת ללא ידיעתו של מוזס.

12. ברקע לסדרת הפגישות ניצבו אינטרסים של נתניהו ומוזס, כאשר כל אחד מהם הכיר בכך שלצד השני יש יכולת לקדם את האינטרס שלו. נתניהו חפץ לשפר את אופן הסיקור שלו ושל משפחתו בקבוצת "ידיעות אחרונות", שהיה משמעותי מאד עבורו, במיוחד בתקופה זו, היא תקופת הבחירות לכנסת העשרים. נתניהו ידע שמוזס יכול להשפיע השפעה מהותית על התכנים ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet. מוזס חפץ בחקיקה שתגביל את "ישראל היום" ובכך תטיב עמו כלכלית באופן משמעותי, והיה מעוניין כי נתניהו יפעיל את כוחו לקידומה.

ג.3. הפגישות המוקדמות

13. בפגישות המוקדמות, או בחלקן, נתניהו ומוזס דנו באפשרות להגביל את פעילות "ישראל היום" באמצעות חקיקה מרוככת בהשוואה להצעת החוק של כבל, במתווה שיוסכם ביניהם. כמו כן, נתניהו ומוזס דנו בצעדים קונקרטיים לשינוי אופן הסיקור של נתניהו בכלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות".

14. בנוסף, בפגישות המוקדמות, ובשיחות טלפון שהרו קיים עם מוזס בשליחות נתניהו, נדון המועד הצפוי להצבעה בקריאה טרומית להצעת החוק, ובכלל זה עמדת הממשלה והקואליציה בקשר אליה. בפרט, במהלך אחת משיחות הטלפון שקיים הרו, בשליחות נתניהו, עם מוזס, הוא ביקש ממוזס שיפנה לכבל ושיבקש ממנו לפנות ללוין על מנת שיתאמו את דחיית ההצבעה בקריאה הטרומית וניתובה לדיון בוועדת השרים. בהמשך לכך, בפגישה השלישית, נתניהו אף אמר למוזס כי יפעל לכך שוועדת השרים תיתן חופש הצבעה לחברי הממשלה בקריאה הטרומית, על מנת לאפשר את אישורה. נתניהו אכן פעל כדבריו, וכאמור, הוועדה החליטה על מתן חופש הצבעה. לעניין זה חשוב לציין, כי נתניהו הסתיר ממוזס שדרך פעולתו זו נבעה מתוכנית שחבר הכנסת אלקין הציג לו עוד קודם לכן, לפיה ככל שההצעה תאושר בקריאה טרומית, היא תנותב לוועדת הכנסת, על מנת ש"תיתקע" שם.

15. לאחר אישור הצעת החוק של כבל בקריאה הטרומית ועובר להחלטה על הקדמת הבחירות, התקיימה בהנחיית נתניהו פגישה בין הרו לבין חבר הכנסת לוין, יו"ר ועדת הכנסת באותה עת, שבה דנו בתכנים אפשריים לחקיקה שתגביל את "ישראל היום" במתווה חלופי להצעת כבל.

16. כמו כן, לקראת פגישותיו הבאות של נתניהו עם מוזס, וכוונתו להקליטן, נועץ נתניהו בעורך הדין דוד שמרון. שמרון הזהיר את נתניהו מפני מצב שבו בקשותיו ממוזס ייכרכו בבקשותיו של מוזס אליו כעובד ציבור, בבחינת "דבר תמורת דבר".

ג.4. הפגישה הרביעית

17. הפגישה הרביעית התקיימה יום לאחר פיטורי השרים לפיד ולבני ובפתח מערכת הבחירות לכנסת העשרים. בתקופה זו שינוי הסיקור של נתניהו ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, היה בעל חשיבות רבה מאוד עבורו, והוא ייחס לו השפעה קריטית על סיכויי הצלחתו בבחירות. לצד זאת, בשל תקופת הבחירות, האפשרות להעברת חוקים היא מוגבלת, ועל כן היה למוזס צורך מוגבר בפעולות מצד נתניהו לשם העברת חוק שיביא להגבלת "ישראל היום".

18. לפי כתב החשדות, במהלך הפגישה הרביעית הציע מוזס לנתניהו שוחד. במסגרת הצעה זו הבטיח מוזס לנתניהו, כי יפעל לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור שלו ושל משפחתו בכלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות" ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים (להלן: "המתת"). מוזס התנה את המתת המוצעת בכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש ממשלה לקידום החוק במתווה המוסכם שיגביל את "ישראל היום", ובכך יטיב עמו כלכלית באופן משמעותי. מוזס חזר על הדברים מספר פעמים, ובפרט בדברים הבאים:

"בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, I will do my efforts, שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה".

19. למרות שנתניהו לא ביקש או התנה שוחד בעצמו, הוא לא סירב להצעת השוחד של מוזס, ולא הפסיק את השיחה עם מוזס בשלב זה, אלא הציג בפניו כי יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עם מוזס בהתאם להצעת השוחד. נתניהו לא התכוון, אמנם, לקדם את הצעת החוק, אולם הוא הציע רעיונות אפשריים באשר לקידום החקיקה, ואמר כי יבחן את הדברים עם לוין. מר נתניהו פעל כאמור על מנת לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורו בכלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות" ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו ובמשפחתו, בתקופת הבחירות, לפחות כל עוד השיחות ביניהם נמשכות.

20. נתניהו ומוזס דנו על שינוי כולל של אופן ההתייחסות כלפי נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" (שינוי שכונה על ידיהם: "סיבוב הספינה"), כמו גם על שינוי לרעה בקו הסיקור כנגד מי שנתפסו על ידי נתניהו כיריבים פוליטיים באותה עת. כמו כן, מוזס הציע לנתניהו בפגישה זו ליצור קו ישיר בינו, או מי מטעמו, לבין עורכי "ידיעות אחרונות" ו-ynet, וכן הציע כי יעסיק כתבים מטעם נתניהו ועל פי בחירתו.

21. בכל הנוגע לתוכן החוק במתווה המוסכם, נתניהו ומוזס דנו על האפשרות להגביל את תפוצת "ישראל היום" ולהגביל את תפוסת מודעות הפרסום בעיתון.

22. בכל הנוגע לאופן בו ניתן יהיה לקדם את מתווה החוק המוסכם דנו נתניהו ומוזס על האפשרות לקדם באופן חריג את החוק בתקופת הבחירות באמצעות ועדה מיוחדת בכנסת; באמצעות הצמדת הדיון בחוק זה לחוק אחר בעל חשיבות לאומית; וכן באמצעות חברי הכנסת כבל ולוין, מבלי לגלות להם על הצעת השוחד ועל השיח בין מר נתניהו למוזס בקשר לה.

ג.5. אירועים לאחר הפגישה הרביעית

23. ע"פ חומרי הראיות שנאספו בחקירה, לאחר הפגישה הרביעית פעל מוזס בשני עניינים למימוש חלקי וראשוני של טובת ההנאה שהציע: הצנעת ידיעה שלילית אודות רעיית ראש הממשלה, גב' שרה נתניהו, באמצעות מיקומה בעמוד אחורי, וכן באמצעות סיקור שלילי אודות יריב פוליטי של נתניהו.

24. ביום 12.12.2014, נפגש נתניהו עם אלקין ולוין, בהתאם לדבריו למוזס בפגישה הרביעית, ובירר עמם אם ניתן יהיה לקדם בתקופת הבחירות הצעת חוק שתגביל את "ישראל היום". אלקין ולוין הביעו את עמדתם כי לא ניתן יהיה לעשות כן. נתניהו קיים את הפגישה כדי לטעת במוזס את התחושה כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה אותה ביקש מוזס בהצעת השוחד שהעלה בפניו.

ג.6. הפגישה החמישית והשישית

25. יום לאחר הפגישה עם אלקין ולוין, נפגש נתניהו שוב, ביוזמתו, עם מוזס, כדי לעדכנו ולהמשיך לדון עמו במרכיבי הצעת השוחד שמוזס העלה בפניו בפגישה הרביעית. לאחר שמר נתניהו עדכן את מוזס כי לא ניתן לקדם את החוק בתקופת הבחירות, מוזס הביע אכזבה וחוסר אמון באפשרות להגיע עם נתניהו להסכמות. נתניהו, מצידו, ניסה לשכנע את מוזס שבכל זאת לא יפרסם נגדו פרסומים שליליים. לשם כך, ועל מנת שהשיח עם מוזס יימשך, הציג נתניהו מצג לפיו הוא תומך במתווה החוק המוסכם, ואמר כי יפעל לקדמו לאחר הבחירות. בנוסף, נתניהו אמר למוזס כי עד שיוכל לעשות כן, יבקש מאדלסון להגביל את תפוצת "ישראל היום".

26. בהתאם לכך, נתניהו אכן נפגש עם אדלסון וביקש ממנו להגביל את תפוצת "ישראל היום" בתמורה ל"משיכת" הצעת החוק של כבל. לאחר מכן שב נתניהו ונפגש עם מוזס בפעם השישית ועדכן אותו על פגישתו עם אדלסון. נתניהו עשה כן על מנת להמשיך ולשמר את השיח עם מוזס, במטרה שיימנע מפרסומים שליליים שייפגעו בו ובמשפחתו בתקופת הבחירות, לפחות כל עוד השיחות ביניהם מתקיימות.

ג.7. העבירות בהן חשודים נתניהו ומוזס

27. בהתאם לאמור מעלה, מוזס חשוד כי בפגישה הרביעית הציע שוחד לנתניהו – עבירה על סעיפים 291 + 294(ב) לחוק העונשין.

28. בהתאם לאמור נתניהו חשוד, כי ביצע עבירת מרמה והפרת אמונים – עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין, בכך שפגע פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור, משום שקיים שיח מפורט עם מוזס על מרכיבי הצעת השוחד, והציג בפניו כי ישנה אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני כדי לקדם חקיקה המיטיבה עמו, בהתאם להצעת השוחד. בנוסף, נתניהו ניצל את תפקידו הרם, כדי להמשיך את השיח עם מוזס וזאת במטרה לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורו, בתקופת בחירות, ולהימנע מפרסומים שליליים לגביו, לפחות כל עוד השיחות ביניהם נמשכות, ובכך לשפר משמעותית את סיכוייו לשוב ולהיבחר לראשות ממשלה.

29. במעשיו של נתניהו התקיימו שורה של יסודות מחמירים, בהם, בין היתר, העובדה שביצעם בשעה שנשא בתפקיד הרם ביותר בשירות המדינה, העובדה שהדברים נעשו בתקופת בחירות ובמטרה להשפיע על תוצאותיהן, והעובדה שעירב בדברים עובדי ציבור בכירים נוספים.

נספח עיקרי כתב החשדות בתיק 4000

1. פרשת "4000" עוסקת בעיקרה במערכת היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין איש העסקים, מר שאול אלוביץ'. בתקופה שבין דצמבר 2012 עד ינואר 2017 התקיימה בין השניים מערכת יחסים הדדית של "תן וקח". מערכת יחסים זו כללה מתן טובות הנאה על ידי מר אלוביץ' למר נתניהו בדרך של היענות חריגה לדרישות סיקור של מר נתניהו ובני משפחתו בקשר לפרסומים באתר וואלה, שבשליטת מר אלוביץ' שהביא להטיית הסיקור באתר, ומנגד, הפעלת סמכויות שלטוניות על ידי מר נתניהו באופן שהיטיב עם קבוצת בזק ועם עסקיו של מר אלוביץ'.

2. הטיית הסיקור באתר וואלה היתה בגדר טובת הנאה משמעותית ביותר עבור מר נתניהו נוכח החשיבות שראה בשיפור הסיקור התקשורתי ביחס אליו ונוכח החשיפה הנרחבת של הפרסומים באתר "וואלה", שאפשרה למר נתניהו להפיץ את מסריו. זאת, במיוחד על רקע העובדה שבמהלך התקופה הרלוונטית התרחשו שתי מערכות בחירות ועל רקע העובדה שאתר "וואלה" היה, במועדים הרלבנטיים, אחד משני אתרי החדשות המובילים בישראל. מנגד, הפעולות הרגולטוריות המיטיבות של מר נתניהו, היו בעלות משמעות כלכלית ניכרת ביותר עבור מר אלוביץ' וקבוצת בזק.

3. את דרישות הסיקור החריגות דרש מר נתניהו מבני הזוג אלוביץ' ביודעו כי היענות בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו ניתנת לו בעד פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים, וכי הוא מתבקש או עשוי להתבקש על ידי מר אלוביץ' לקדם את ענייניו השונים – כפי שאכן קרה. עפ"י הראיות שנאספו בחקירה, מר אלוביץ' נתן למר נתניהו את טובות ההנאה האמורות מתוך ציפייה והבנה הדדית, כי בשים לב לכוחו, מעמדו וסמכויותיו, יוכל מר נתניהו לקדם נושאים שיניבו למר אלוביץ' תועלת עסקית וכלכלית עצומה.

4. בתקופה שבין סוף דצמבר 2012 עד ינואר 2017, כיהן מר נתניהו כראש ממשלת ישראל. החל מחודש נובמבר 2014 ועד סוף התקופה הרלוונטית לחשדות כיהן גם כשר התקשורת. מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם כשר התקשורת, היה מר נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק שהיתה בשליטת מר אלוביץ'. נוכח תחומי עיסוקה של קבוצת בזק ונוכח מעמדה המיוחד בשוק התקשורת, היתה קבוצת בזק נתונה לרגולציה שהופעלה והותוותה על ידי משרד התקשורת.

המתת – היענות חריגה לדרישות להטיית הסיקור באתר וואלה

5. בסוף חודש דצמבר 2012 ולאחר ארוחת ערב משותפת בין בני הזוג נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ', החל קשר אינטנסיבי, תדיר וחריג, בין בני הזוג נתניהו לבין אלוביץ', במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה נהגו בני הזוג נתניהו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות ומגוונות שעניינן הסיקור לו זכו באתר "וואלה" ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור של יריביו הפוליטיים של מר נתניהו. איריס אלוביץ' היתה מודעת לקשר חריג זה מתחילתו, והיא נטלה בו חלק אקטיבי החל מחודש ינואר 2015.

6. חריגות הקשר באה לידי ביטוי בכמות רבה מאד של דרישות אינטנסיביות רבות על פני מספר שנים, לעיתים דרישות תכופות, שהועברו לא פעם בשעות יוצאות דופן, לסיקור או למניעת סיקור כזה או אחר. חריגות נוספת של הקשר באה לידי ביטוי בדרישה להתערבות בוטה של בעל השליטה, מר אלוביץ', בתכנים עיתונאיים ספציפיים של האתר לפי דרישות בני הזוג נתניהו. ואכן, במקרים רבים מאד, בעקבות הדרישות, התערב מר אלוביץ' בסיקור שניתן למר נתניהו, לבני משפחתו או ליריביו, ובמקרים רבים התערבותו הובילה לשינוי הסיקור כמבוקש. נוכח זאת, בתקופה הרלוונטית רווחה בקרב גורמים שסבבו את מר נתניהו התפיסה שאתר "וואלה" הוא אתר המשתף עמו פעולה בצורה חריגה וניתן להשפיע על התכנים שבו באופן המיטיב עימו ועם רעייתו, בצורה שאינה אפשרית במרבית כלי התקשורת האחרים.

7. ההיענות החריגה של בני הזוג אלוביץ' לאורך התקופה הרלוונטית לדרישות מר נתניהו ורעייתו בוצעה תוך הפעלת מכבש לחצים על מנכ"ל האתר, אילן ישועה, ובאמצעותו על העורכים והכתבים באתר, שביקשו לפעול בהתאם לנורמות עיתונאיות מקובלות. מסכת לחצים זו הביאה להטיית אופן הסיקור באתר לטובת מר נתניהו, רעייתו ובני משפחתו ולפגיעה ממשית בשיקול הדעת המקצועי של עיתונאי האתר ועורכיו. בנוסף, הדרישות התדירות וההיענות החריגה להן, הביאו באופן הדרגתי ל'אפקט מצנן' וגרמו לכך שהעורכים והכתבים ב"וואלה" הפעילו לעיתים על עצמם "צנזורה עצמית", כך שפרסומים ביקורתיים פוטנציאליים הנוגעים למר נתניהו ומשפחתו, צונזרו מראש ולא יצאו לאור.

8. בני הזוג אלוביץ' הסתירו מהציבור ומעובדי וואלה את התערבותם האינטנסיבית בתכני האתר, כמו גם את העובדה כי התערבות זו נובעת מדרישות מר נתניהו ורעייתו.

9. תדירות ורמת הדרישות גברו סביב תקופות הבחירות שהתקיימו בינואר 2013 ובמרץ 2015, וסביב פרסומים שנגעו לפרשות שונות שעסקו במר נתניהו ובמשפחתו, וביניהן פרשת מני נפתלי, פרשת המעונות, שבמסגרתה נחקרה גב' שרה נתניהו באזהרה, פרשות שנחשפו בדו"חות של מבקר המדינה שעסקו במר נתניהו, ועוד.

10. נדבך מרכזי בדרישות בני הזוג נתניהו נגע לפרסומים שליליים שפורסמו או שהיו עתידים להתפרסם ב"וואלה" ועסקו בהם. בעשרות מקרים דרשו בני הזוג נתניהו מבני הזוג אלוביץ' שימנעו מראש סיקור ביקורתי שלילי או שיתערבו על מנת להסיר מהאתר סיקור ביקורתי שלילי שכבר פורסם, על מנת לשנות כותרת שלילית כך שתהיה חיובית יותר כלפיהם, על מנת להעביר פרסום שלילי למקום פחות בולט באתר ועוד.

11. דרישות הסיקור וההתערבות בתכני האתר הופנו על ידי בני הזוג נתניהו לבני הזוג אלוביץ' הן באופן ישיר והן באופן עקיף. באפיק הישיר, התקיים קשר בלתי אמצעי בין מר נתניהו למר אלוביץ' באמצעות מפגשים ושיחות טלפון. בנוסף, התקיים בין גב' שרה נתניהו לבין גב' איריס אלוביץ' קשר ישיר שהתבסס על התכתבויות במסרונים, שיחות טלפון ומפגשים.

12. באפיק העקיף, העבירו בני הזוג נתניהו את דרישותיהם באמצעות גורמים מתווכים, שהמרכזיים בהם היו זאב רובינשטיין, שהיה מקורב הן לבני הזוג נתניהו והן לבני הזוג אלוביץ', וניר חפץ, ששימש כיועץ התקשורת של משפחת נתניהו. חפץ ורובינשטיין העבירו את דרישות הסיקור של בני הזוג נתניהו למר אלוביץ' ולאילן לישועה. מר אלוביץ' הפעיל על ישועה לחצים על מנת שימלא אחר דרישות אלה, וישועה נהג לפנות לעורכי "וואלה" ולהנחות אותם בהתאם. מר אלוביץ', רובינשטיין וחפץ נהגו לעדכן את בני הזוג נתניהו על ביצוע הדרישות.

13. דרישותיהם של מר נתניהו ורעייתו לבשו צורות שונות. דרישות אלו נועדו לשרת את האינטרס התקשורתי הכללי של מר נתניהו לקבל סיקור חיובי לו ולמשפחתו או לפגוע ביריביו, וכן את האינטרס הספציפי שלו, כראש ממשלה, להיבחר מחדש לתפקיד ולהמשיך לכהן בו, ואת האינטרס של רעייתו לקבל סיקור חיובי שיתרום לתדמיתה הציבורית.

14. בחומר החקירה מצויות מאות דרישות סיקור שונות ומגוונות של מר נתניהו ורעייתו במהלך התקופה הרלוונטית והיענות להן. בכתב החשדות שנמסר לחשודים מפורטות דוגמאות מרכזיות לדרישות אלה ולאופן ההיענות להן. בין היתר נכללו במכתבי החשדות סוגי הדרישות המפורטים להלן, ואופן ההיענות להן:

• דרישות לפרסום מסרים פוליטיים שמר נתניהו חפץ בהפצתם לציבור רחב. כך לדוגמא, דרישתו לפרסם בבולטות סרטון מטעמו ביום בחירות 2015, בו התריע כי "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות" וקרא למצביעי הימין להצביע עבור מפלגתו ודרישתו להשאיר סרטון זה משך שעות ארוכות בדף הבית של האתר. יצוין, כי פרסום סרטון שכזה בערוצי הטלוויזיה היה מנוגד, במועד האמור, לחוקי הבחירות, המגבילים פרסום תעמולה בשידורי רדיו או טלוויזיה. מגבלה זו אינה חלה על פרסום באינטרנט.

• דרישות להגדלת זמן החשיפה של ידיעות רצויות מבחינת בני הזוג נתניהו ולמתן מקום בולט יותר לידיעות אלה. כך למשל, דרישת בני הזוג נתניהו להשאיר ידיעות הנוגעות למצבו הרעוע של מעונו הרשמי של ראש הממשלה למשך זמן רב מהרגיל באתר.

• דרישות לשינוי כותרות שליליות שעסקו במר נתניהו, ברעייתו ובמשפחתם. כך למשל, בסמוך לבחירות 2015 דרש מר נתניהו לשנות כותרת הנוגעת לחששו מפני תוצאות הבחירות.

• דרישות למחיקת ידיעות שליליות שפורסמו אודות בני הזוג נתניהו. לדוגמא, דרישה להסרת ידיעות אודות תביעות שהוגשו כנגד בני משפחת נתניהו על ידי עובדים לשעבר במעון הרשמי.

• דרישות להצנעת ידיעות וכותרות שליליות שעסקו במר נתניהו, ברעייתו ובמשפחתם והעברתן למקומות בולטים פחות באתר ("דרדור ידיעות") ודרישות לצמצום זמן החשיפה של ידיעות אלה. כך למשל, דרישתו של מר נתניהו לדרדר ידיעות הנוגעות להוצאות גבוהות במעונו הרשמי.

• דרישה למנוע שידור ראיון שהתקיים עם נתניהו ולהשמיט ממנו בעריכה קטעים לא רצויים שאותם בחר נתניהו בטרם יפורסם הריאיון, דבר שארע ביחס לראיון שערך דב גלהר עם מר נתניהו ימים ספורים לפני בחירות 2015 וכפי שיפורט בהמשך.

• דרישות להעלאת ידיעות שליליות על יריבים פוליטיים וגורמים אחרים. כך לדוגמא, דרישה להעלאת ידיעה התוקפת את נשיא המדינה ריבלין על דברים שאמר בעקבות פרסום תמונות שלו ושל מר נתניהו במדי אס-אס, שלא נשאו חן בעיני מר נתניהו.

15. לשם המחשה יובא קומץ אירועים המדגימים את מימוש הטיית הסיקור, הכלולים בכתבי החשדות:

א. ביום 11.3.2015, ימים ספורים לפני מועד בחירות 2015, ראיין כתב וואלה, דב גלהר, את מר נתניהו, לאחר תקופה ארוכה בה לא התראיין מר נתניהו לכלי התקשורת. בסיום הריאיון עזב מר נתניהו את החדר בזעם, גער במר אלוביץ' על אופן ניהול הריאיון ואף דרש לבצע את הריאיון מחדש או למנוע את שידורו. בעקבות דרישת מר נתניהו, התחייב מר אלוביץ' שלא לשדר את הריאיון ללא אישור נתניהו, ואף העביר אותו למר נתניהו ולנציגו, חפץ, לצורך קבלת הוראות עריכה לראיון בהתאם רצונו של מר נתניהו. כתוצאה מכך נדחה פרסומו של הריאיון, אף על פי שהיה מדובר בפרסום בעל ערך חדשותי גבוה, ואף על פי שעקב כך ראיונות של מר נתניהו לכלי תקשורת אחרים פורסמו והקדימו את "וואלה" בעניין זה. הריאיון שפורסם בסופו של דבר ביום 13.3.15 נערך וצונזר בהתאם להוראותיו של מר נתניהו. מעורבות מר נתניהו וחפץ בעריכת הריאיון הוסתרה מעיתונאי "וואלה" ומעורכיו.

ב. ביום 10.2.2016 פורסמה ב"וואלה" כותרת ראשית שלשונה: "התקבלה עתירתו של מני נפתלי נגד מעון רוה"מ. יפוצה ב – 170 אלף ₪". בעקבות דרישת מר נתניהו ממר אלוביץ', הנחה מר אלוביץ' את ישועה: "תדאג שזה ימשיך להדרדר גם בדף החדשות הוא צלצל שוב". בתוך זמן קצר דורדרה הידיעה למקום פחות בולט באתר ובהמשך אף הוסרה לגמרי. בהמשך היום הנחו בני הזוג נתניהו את מר אלוביץ' באמצעות חפץ לפרסם את תגובתם לפסק הדין. חפץ העביר את הדרישה תוך שציין כי: "הגברת ביקשה שיופיע בגדול... אתה לא מתאר לעצמך את מחול השדים". כתוצאה מדרישה זו הופיעה בהמשך היום במקום בולט באתר ידיעה שכותרתה: "חרף הפסיקה הנחרצת, משפחת נתניהו מתעקשת: "היחס במעון חם" ולמחרת, לפנות בוקר, אף שופרה הכותרת והפכה לכותרת הראשית באתר, שלפיה: "משפחת נתניהו: היחס במעון חם מצוין ואנושי".

ג. ביום 1.12.2013 פורסמו ב"וואלה" ידיעות שעסקו בגובה הוצאות משפחת נתניהו במעונה הרשמי, אחת מהן בכותרת הראשית: "חשבון המים של נתניהו: 80 אלף שקל לשנה" והשניה תחת הכותרת: "נרות ב – 6,000 ש"ח: חשבון ההוצאות המלא של משפחת נתניהו". בעקבות הפרסומים הנחו בני הזוג נתניהו את מר אלוביץ' באמצעות רובינשטיין לדרדר את הידיעות האמורות למקום פחות בולט באתר. מר אלוביץ' הנחה את ישועה לפעול בהתאם לדרישה והוסיף: "אלו הפציינטים. חשוב מאד שיזדקקו לנו". לאחר שהידיעות לא דורדרו מייד, פנה שוב רובינשטיין למר אלוביץ' תוך שציין כי"הם איתי על הקו... הוא רותח!!! ... הם באטרף...". על פי הנחיית מר אלוביץ' דורדרו הידיעות למקום שולי באתר, וכתבה אחת אף הוסרה לגמרי מן האתר.

16. בעת דרישות הסיקור היה ידוע למר נתניהו כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו היתה חריגה בכל קנה מידה תקשורתי מקובל.

17. בנוסף לדרישות הסיקור של מר נתניהו ורעייתו, ביום 26.8.2015 העביר מר נתניהו למר אלוביץ' מסמך שניתח את אופן הסיקור של מר נתניהו באתר "וואלה" וממנו עלה, לשיטתו של נתניהו, כי האתר מסקר אותו באופן שלילי. את המסמך האמור בחר מר נתניהו להעביר למר אלוביץ' גם באמצעות שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת באותה עת, אף שזה לא עסק בסיקור כלל, ועל אף שבינו לבין מר אלוביץ' התקיימו יחסים של רגולטור ומפוקח.

18. דריסת הרגל החריגה שניתנה למר נתניהו ולרעייתו באתר "וואלה" באה לידי ביטוי גם באפשרות שניתנה להם על ידי בני הזוג אלוביץ', במהלך התקופה הרלוונטית, להביע את עמדתם ביחס לאישור או פסילת מועמדים לתפקידים של עורכים וכתבים באתר. בעקבות זאת, אכן לא מונו מספר מועמדים לשמש כעורכים או כתבים באתר.

19. מחודש ינואר 2017 ואילך, על רקע החשש של נתניהו ושל סביבתו הקרובה מחקירה צפויה, כמו גם לאור חששם של בני הזוג אלוביץ' מחקירה כזו, פחתה משמעותית תדירות הקשר בין הזוגות והעברת דרישות הסיקור פסקה כמעט לגמרי. בנוסף, ועל רקע דרישותיהם של בני הזוג אלוביץ' מישועה לשבש הליכי חקירה וסירובו, כפי שיתואר בהמשך, הפסיקו אנשי "וואלה" במועד זה לשתף פעולה עם הטיית הסיקור.

התמורה – פעולות שלטוניות שביצע מר נתניהו בתמורה למתת

20. במהלך התקופה הרלוונטית לחשדות, במקביל לכך שמר נתניהו דרש וקיבל מבני הזוג אלוביץ' את טובות ההנאה בדמות הטיית הסיקור באתר וואלה, ובהתאם לציפיותיהם של בני הזוג אלוביץ', עסק מר נתניהו בעניינים הנוגעים לעסקיו של מר אלוביץ'. במסגרת זו, הפעיל מר נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור בכיר על מנת לקדם נושאים הנוגעים לעסקיו של מר אלוביץ' ולאינטרסים כלכליים שלו ושל קבוצת בזק, תוך שהנחה פקידים הכפופים לו לפעול באופן החורג מהרגיל. פעולותיו של מר נתניהו בוצעו תוך ניגוד עניינים, שקילת שיקולים זרים הנוגעים לטובתו האישית ולטובת משפחתו, ותוך השחתת עובדי ציבור הכפופים למרותו וסטייה מן השורה.

21. כאמור, במהלך התקופה הרלוונטית כיהן נתניהו כראש ממשלה. ביום 17.11.2014 או בסמוך לו, בעקבות התפטרותו של שר הפנים דאז גדעון סער, החליט מר נתניהו להעביר את השר ארדן מתפקידו כשר תקשורת ולמנותו כשר הפנים. מר נתניהו החל לכהן כשר תקשורת במקביל לכהונתו כראש הממשלה. במועדים סמוכים לפני קבלת החלטה זאת, העביר מר אלוביץ' למר נתניהו תלונות ביחס להתנהלותו של השר ארדן מול קבוצת בזק, ואת בקשתו שהשר ארדן לא ימשיך לכהן כשר התקשורת.

22. התמורה שהעניק מר נתניהו לבני הזוג אלוביץ' בעד טובות ההנאה שלקח מהם כללה את הפעולות שיתוארו להלן.

23. הנפקת חברת "בי-קום" - בחודש ינואר 2014 חתם מר נתניהו על היתר שיעבוד מניות השליטה בבזק, שנדרש לצורך הוצאתה לפועל של הנפקת אגרות חוב של חברת בי-קום בשליטת מר אלוביץ'. חתימתו על היתר השעבוד נדרשה מכוח החוק, ובלעדיה לא ניתן היה לבצע את ההנפקה, שהיתה בעלת חשיבות כלכלית רבה לקבוצת החברות שבשליטת מר אלוביץ'.

24. מכירת אתר "יד2" - בחודש מאי 2014 חתם מר נתניהו על היתר העברת שליטה בחברה בת של "וואלה", שהפעילה את אתר המכירות האינטרנטי "יד2". החתימה אפשרה את השלמתה של עסקת מכירת יד2 מקבוצת בזק לתאגיד תקשורת גרמני, בתמורה לסך של כ-800 מיליון ש"ח שהוזרמו לקופתה של קבוצת בזק בשליטת מר אלוביץ'. לפני חתימת מר נתניהו על היתר העברת השליטה ביד2, עמד מר אלוביץ' בקשר עמו ועם גורמים בסביבתו על מנת להאיץ את חתימתו ואת חתימת שר התקשורת באותה עת, השר ארדן, על ההיתר הנדרש. אישור העסקה באופן מואץ היה בעל חשיבות רבה למר אלוביץ' ולקבוצת בזק, שכן עיכוב במתן האישור הרגולטורי עלול היה להביא לכך שהרוכש הגרמני ייסוג מן העסקה.

25. קידום עסקת בזק-יס - בחודש מרץ 2014 אישר הממונה על ההגבלים העסקיים עסקה שבמסגרתה תרכוש בזק מקבוצת יורוקום שבשליטת מר אלוביץ' את מניות חברת יס שהיו בבעלות יורוקום. תוקף אישור הממונה על תנאיו תחום היה לשנה ולפיכך צפוי היה לפקוע בחודש מרץ 2015. מלבד אישור הממונה, ובהתאם לרישיון של חברת יס, עסקת בזק-יס היתה טעונה אישור שר התקשורת, לאחר התייעצות עם מועצת הכבלים והלווין, שיקולי שר התקשורת אם לאשר העסקה, אינם זהים בהכרח לשיקולי הממונה. לעסקת בזק יס היתה משמעות כלכלית אדירה עבור מר אלוביץ', שכן בתקופה הרלוונטית היו לקבוצת יורוקום חובות עתק לבנקים, אותם התקשתה לפרוע, והקבוצה התחייבה לבנקים שונים שתמורת עסקת בזק-יס תשמש לפירעון חובות אלה.

26. ביום 28.11.2014, מיד בסמוך לאחר תחילת כהונתו כשר התקשורת, נפגשו מר נתניהו ומר אלוביץ' ביחידות במעונו הרשמי של מר נתניהו. הפגישה התבקשה על ידי מר אלוביץ' כדי שיוכל להציג לנתניהו את לוחות הזמנים הדרושים לו לאישור העסקה, נוכח תוקף אישור הממונה העומד לפקוע, וכדי שיוכל לבקש ממר נתניהו לקדם את אישורה במהירות.

27. לאחר פגישה זו, הנחה מר נתניהו את עו"ד איתן צפריר, אותו מינה לתפקיד ראש מטה השר במשרד התקשורת, לפעול לקידומה של עסקת בזק-יס, תוך שהכפיף את הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת, לרבות מנכ"ל המשרד, אבי ברגר, להנחיותיו של צפריר.

28. באותה עת, עמדת הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת, בהם מנכ"ל המשרד אבי ברגר, וסמנכ"ל הכלכלה, הרן לבאות, היתה כי יש להתנות את אישור העסקה בהסכמתה של קבוצת בזק לקידום רפורמה תחרותית בשוק התקשורת ("רפורמת השוק הסיטונאי", אותה הוביל השר ארדן בתקופתו במשרד בממשלת נתניהו). התנייה זו, שהיתה משמעותית מאד מבחינת הגורמים המקצועיים, לא היתה מקובלת על מר אלוביץ' ובזק. עמדה זאת הביאה לתרעומת רבה אצל מר אלוביץ', ותלונותיו בעניין זה וביחס לברגר הועברו למר נתניהו.

29. בהמשך, הנחה מר נתניהו את צפריר ואת ראש לשכתו, דוד שרן, לקדם את קבלת המלצת מועצת הכבלים והלוויין, שנדרשה בנוסף לאישור שר התקשורת, לצורך אישור עסקת בזק-יס. שרן וצפריר פנו ליו"ר המועצה, ומר נתניהו אף חתם על מכתב פנייה למועצה בעניין. רק על בסיס הפניה, החלה המועצה בהליך בדיקת העסקה לצורך גיבוש המלצתה.

30. מיד עם כינון הממשלה החדשה בראשותו של מר נתניהו במאי 2015, בה המשיך לכהן כשר תקשורת, פיטר מר נתניהו את מנכ"ל המשרד, ברגר, שהתנגד לדרישות מר אלוביץ', בשיחה טלפונית. כן החליט מר נתניהו למנות במקומו את איש אמונו שלמה פילבר, שהיה נטול ידע מקצועי בתחום התקשורת, למנכ"ל משרד התקשורת.

31. בסמוך לאחר מינויו, בפגישה ביניהם, הנחה מר נתניהו את פילבר כי עליו לפעול לקידום שורה של סוגיות שונות במשרד התקשורת, באופן שיהיה לשביעות רצונו של מר אלוביץ'. במסגרת זו הנחה נתניהו, בין היתר, את פילבר לפעול לקידום עסקת בזק יס בהקדם, ולמתן את הורדת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי באופן שייטיב עם בזק. כל זאת בניגוד לעמדת הדרג המקצועי אותה עת.

32. בעקבות הנחייתו של מר נתניהו החל פילבר לפעול באופן מיידי על מנת להביא לאישור עסקת בזק יס בהקדם האפשרי, ואכן הביא לאישורה על ידי מר נתניהו בתוך פרק זמן של 16 יום בלבד, באופן שתאם את לוח הזמנים ואת האינטרסים הכלכליים של מר אלוביץ'. פילבר פעל בצורה נחרצת לשינוי עמדתם של הגורמים המקצועיים במשרד, שעד כשבוע לפני אישור העסקה, החזיקו בעמדה לפיה יש להתנות את האישור בקידום רפורמת השוק הסיטונאי. בשל הנחיית מר נתניהו, פעל מולם פילבר באופן נמרץ ונחרץ והציג בפניהם שבכוונתו לשנות את מדיניות המשרד ביחס לאישור העסקה, מבלי שגילה להם שהוא פועל במטרה להיטיב עם מר אלוביץ' בהתאם להנחיית מר נתניהו, ולא בשל עמדה מקצועית שלו.

33. לשם מימוש הנחיית מר נתניהו, קיים פילבר ערוץ תקשורת חשאי עם מר אלוביץ' ועם גורמים נוספים בקבוצת בזק, וביניהם אלי קמיר, ששימש כיועץ לקבוצת בזק. במסגרת ערוץ זה העביר פילבר לאנשי בזק מידע פנימי על התקדמות אישור העסקה. אנשי בזק העבירו לפילבר את דרישותיהם ביחס לנוסח אישור העסקה, ובין היתר עמדו על כך שהעסקה תאושר ללא תנאים מהותיים בהתאם לאינטרסים של מר אלוביץ'. פילבר פעל בהתאם לדרישות אנשי בזק, ואף הביא, לדרישתם של אנשי בזק, לכך שמנוסח אישור העסקה יושמט תנאי משפטי חשוב שנדרש לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד ובראשם היועצת המשפטית של המשרד. השמטת התנאי היתה חשובה למר אלוביץ' שסבר שהסעיף מסכן את קיום העסקה.

34. פילבר הבהיר לגורמי המקצוע במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין שהוא מקדם את אישור עסקת בזק-יס בהתאם להנחיות מר נתניהו כשר התקשורת ולפי רצונו. בין היתר, הביא פילבר לכך שהליך גיבוש המלצת מועצת הכבלים והלוויין התבצע באופן מואץ על מנת לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים לאלוביץ'.

35. ביום 23.6.2015 נמסרו למר נתניהו המלצת מועצת הכבלים הלוויין והמסמכים לאישור העסקה, ועוד באותו יום חתם מר נתניהו על אישור עסקת בזק יס מתוך ידיעה שאישור העסקה קודם על ידי פילבר, על פי הנחייתו, על מנת להיטיב עם מר אלוביץ' ובהתאם לציפיותיו של מר אלוביץ'.

36. עפ"י הראיות שנאספו בחקירה, כל התנהלותו של מר נתניהו, כפי שפורטה לעיל, נעשתה בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בדמות היענות חריגה לדרישות הסיקור שלו ושל רעייתו ועל מנת שבני הזוג אלוביץ' ימשיכו להיענות לדרישות אלה גם בעתיד.

37. מיד בסמוך לחתימתו של מר נתניהו על אישור עסקת בזק-יס הושלמה העסקה, וכפועל יוצא מכך הוזרם סכום של כ-680 מיליון ש"ח מחברת בזק לקבוצת יורוקום שבשליטת מר אלוביץ'. כספים אלה שימשו את מר אלוביץ' ואת יורוקום לפירעון חובות הקבוצה לבנקים. במועדים מאוחרים יותר, בהתאם לתנאי העסקה, וכתוצאה מאישורה על ידי מר נתניהו, שולמו על ידי בזק ליורוקום סכומים נוספים העולים כדי סך כולל של כ-300 מיליון ש"ח נוספים, במהלך השנים 2016 ו-2017.

38. מר אלוביץ' היה מודע לכך שפעולותיו של מר נתניהו לקידום אישור עסקת בזק יס נעשו בקשר לטובות ההנאה שניתנו לו ולמשפחתו על ידי בני הזוג אלוביץ'. כך למשל, בחודש ינואר 2015, בעת שבקשת אישור העסקה המתינה לאישור משרד התקשורת, הנחה מר אלוביץ' את ישועה להסיר פרסום שלא נשא חן בעיני מר נתניהו ורעייתו מאתר "וואלה" שכן הדבר ימנע את אישורה של העסקה. וכלשונו: "תוריד מייד, זה ימנע את אישור יס", ובהמשך אותו יום כתב לישועה כי "הגדול מחפש אותי, כנראה רוצה כתבה הפוכה" (מר אלוביץ' נהג להשתמש בכינוי "הגדול" ביחס למר נתניהו).

39. מתוקף הנחייתו של מר נתניהו לפילבר לעיל, בצד פעולותיו לקידום אישור עסקת בזק-יס, ובדפוס דומה למתואר לעיל, פעל פילבר החל משיחת ההנחיה לקידום ענייניו של מר אלוביץ' במשרד התקשורת גם בסוגיות אחרות. אף במסגרת זאת, פעל פילבר במהלך כהונתו כמנכ"ל המשרד תוך שהוא מקיים, כאמור, ערוץ תקשורת חשאי עם נציגי בזק ובראשם קמיר, תוך הסתרת קשריו עם אנשי בזק מן הדרג המקצועי במשרד ותוך יצירת מצג כוזב של מנהל תקין. פעולותיו של פילבר, שנבעו מן הההנחיה הכללית שנתן לו מר נתניהו בפגישת ההנחיה שתוארה לעיל, חרגו באופן קיצוני מן ההתנהלות המצופה ממנכ"ל משרד ממשלתי, והגיעו כדי סטייה חריפה מן השורה בכל הנוגע לטיפול המשרד בענייני קבוצת בזק.

40. פעולותיו של פילבר שנועדו לסייע למר אלוביץ' הקיפו גם נושאים נוספים, כדלקמן:

• קביעת אופן היישום של רפורמת השוק הסיטונאי בשוק הטלפוניה בהתאם להעדפת בזק, אף שפיתרון זה נדחה בעבר על ידי הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת. בנוסף, סיכם פילבר עם מר אלוביץ' על דחיית הרפורמה בשנה נוספת, בהתאם לאינטרס של בזק שהמשיכה להחזיק במעמד מונופוליסטי בשוק הטלפוניה.

• ברוח ההנחיה, פעל פילבר גם כדי לעכב את יישומה של רפורמת ההדדיות שנועדה לחייב את בזק והוט לאפשר שימוש הדדי בתשתיותיהן לצורך הגברת התחרותיות, לאחר שסיכם עם מר אלוביץ' על עיכוב זה.

• ברוח ההנחיה פעל פילבר גם לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, לשביעות רצונו של מר אלוביץ'. תהליך זה קודם על ידי פילבר בחשאיות, תוך שיתוף פעולה עם אנשי בזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם או עם הייעוץ המשפטי במשרד. מאמציו של פילבר לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בהתאם לאינטרס של קבוצת בזק הגיעו לשיאם בסוף שנת 2016. כך, ביום 22.12.2016 הביא פילבר לכך שמשרד התקשורת שלח לבזק מכתב רשמי של משרד התקשורת, במסגרתו כלל פילבר אי-דיוקים והשמיט פרטים מהותיים הנוגעים לחובת שימוע לפני ביטול ההפרדה המבנית, שהייעוץ המשפטי במשרד סבר שחיוני לכלול אותם במכתב. בכך סייע פילבר לבזק להציג לציבור מצג מטעה שלפיו מהלך ביטול ההפרדה המבנית הוא בעל היתכנות גבוהה בהרבה מן המצב לאשורו. מר אלוביץ' ידע כי הפרטים שנכללו במסמך זה הם פרטים מטעים. למרות זאת, בזק דיווחה לציבור המשקיעים על העברת המכתב ועל תוכנו, ורק לאחר התערבות של גורמים בכירים במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, תוקן מכתבו של פילבר לאחר מספר ימים, כך שהוספה לו חובת השימוע, ובזק תיקנה את הדיווח שלה לציבור. ההפרדה המבנית לא בוטלה עד עצם היום הזה.

41. במהלך התקופה שבה כיהן פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת, ופעל לקדם את ענייניו של מר אלוביץ', דאג מר נתניהו מספר פעמים לוודא מול פילבר שענייני בזק מטופלים על ידי פילבר בהתאם להנחייתו. בין היתר, במהלך אותה תקופה התקשר מר נתניהו לפילבר על מנת לנזוף בו על כך שאינו מפטר את אחד הפקידים הבכירים במשרד, סמנכ"ל הכלכלה, הרן לבאות, שעמד בחזית המחלוקת של המשרד עם בזק בנושא מחירי רפורמת הטלפוניה.

42. מר אלוביץ' ידע והבין כי פעולותיו של פילבר והשינוי שחל ביחס של משרד התקשורת אליו ואל קבוצת בזק, כרוכים באופן ישיר בטובות ההנאה שהוא נותן למר נתניהו באמצעות ההיענות לדרישות החריגות שלו ושל משפחתו להטות את התכנים העיתונאיים ואת עריכתם באתר "וואלה". מר אלוביץ' הכיר טובה למר נתניהו על הפעולות יוצאות הדופן שעשה עבורו והורה לישועה לגמול לו ולעשות כל מאמץ להיענות לדרישות הסיקור שלו ושל רעייתו.

43. באחד המקרים, בחודש יולי 2015, תקופה קצרה לאחר אישור עסקת בזק יס, כאשר נתקל מר אלוביץ' בהתנגדות הכתבים באתר לדרישות, הוא הביע את תסכולו בפני ישועה מכך שמר נתניהו פועל עבורו במשרד התקשורת, ואילו כתבי האתר אינם צייתנים די הצורך:

אלוביץ': מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים.

ישועה: בסופו של דבר אנחנו בסדר זה רק עולה בדם...אפשר יותר אבל צריך יהיה לבנות כאן מערכת אחרת לגמרי לא דוביק ולא אבי

אלוביץ': הגדול מפתיע אותי לטובה כל יום בדברים הכי חשובים. חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו.

ישועה: ברור אני מבין ומחוייב לזה הם לא ינהלו אותנו... בסופו של דבר אנחנו מספקים הסחורה אבל אפשר לשפר

אלוביץ': מגיע לו ואפשר הרבה יותר. אני לא אוהב להיות חייב. הוא באמת בסדר ומשנה את כל המורשת הישנה.

בגין מעשים אלה מיוחסת למר נתניהו עבירת של לקיחת שוחד.

עבירת מרמה והפרת אמונים כנגד מר נתניהו

44. מערכת היחסים בין מר נתניהו לבין מר אלוביץ' בתקופה הרלוונטית, שבמהלכה כיהן מר נתניהו, כאמור, כראש ממשלה ובחלקה גם כשר תקשורת, העמידה את מר נתניהו במצב של ניגוד עניינים בעת שעסק בענייניהם של אלוביץ' ושל קבוצת בזק.

45. כמפורט לעיל, בין מר נתניהו ורעייתו לבין בני הזוג אלוביץ' נרקם קשר חריג שהתבטא בדפוס שיטתי ומתמשך של העברת דרישות סיקור אינטנסיביות בני הזוג נתניהו, ובהענקת מתת בדמות היענות חריגה לדרישות אלה מצד בני הזוג אלוביץ'. קשר זה חרג מקשר רגיל בין גורם מפוקח לגורם בעל סמכות שלטונית. מערכת יחסים זו העמידה את מר נתניהו בניגוד עניינים חריף מול בני הזוג אלוביץ'.

46. בנוסף לכך, התקיימה בין בני הזוג נתניהו לבני הזוג אלוביץ' מערכת יחסים אישית, אשר חרגה מהיכרות גרידא. במסגרת מערכת יחסים זו, נפגש מר נתניהו עם מר אלוביץ' ביחידות ושוחח איתו בטלפון מספר רב של פעמים. המפגשים והשיחות בין מר נתניהו לבין מר אלוביץ' הוקדשו, בין היתר, לדיון באופן הסיקור של מר נתניהו ובני משפחתו באתר "וואלה", וכן לדיון בנושאים רגולטוריים שהיו חשובים למר אלוביץ' ושהיו מצויים בסמכותו השלטונית של מר נתניהו. כמו כן, העביר אלוביץ' למר נתניהו מסרים ובקשות הנוגעים לסוגיות המצויות בסמכותו השלטונית, כפי שפורט לעיל, באמצעות מתווכים.

47. על אף שמר נתניהו היה מודע למערכת יחסים זו ולניגוד העניינים שנוצר בעטיה, פעל מר נתניהו לאורך תקופת כהונתו כראש-ממשלה וכשר תקשורת, בעניינם של בזק ואלוביץ', באופן שהיה בו כדי להיטיב משמעותית עם בני הזוג אלוביץ' ועם בזק ולעתים אף תוך סטייה מן השורה. פעולותיו פורטו לעיל, והן הגיעו לשיאן בפעולות שנקט מר נתניהו לקידום עניינו של מר אלוביץ' באישור עסקת בזק יס, בין היתר באמצעות עובדי הציבור צפריר שרן ופילבר. פעולותיו אלה, תוך סטיה חריפה מן השורה, הניבו למר אלוביץ' רווח של כמיליארד ש"ח.

48. בפעולותיו אלה של מר נתניהו היו גם היבטים מחמירים נוספים ובכללם: השווי הכלכלי העצום שפעולות אלה הניבו למר אלוביץ'; העובדה שמר נתניהו הסתיר את הקשר החריג עם בני הזוג אלוביץ' כפי שיתואר להלן; ההשלכות רחבות ההיקף שהיו לפעולותיו הרגולטוריות בשדה התקשורת; והעובדה שבפעולות שביצע מר נתניהו היתה סטייה חריפה מן השורה .

49. במהלך התקופה הרלוונטית הסתיר מר נתניהו את מערכת היחסים בינו ובין מר אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, וביניהם היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, מבקר המדינה ונציגיו, והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה. בתקופה זו אף מסר מר נתניהו לגורמים אלה מידע חלקי, מטעה ולעיתים כוזב אודות טיב יחסיו עם מר אלוביץ'.

50. כך, בין היתר, על אף בקשות מפורשות של מבקר המדינה ממר נתניהו להתייחס לכל סוגיה העשויה להעמיד אותו בניגוד עניינים, נמנע מר נתניהו משך זמן רב מלהתייחס לעצם קיומה וטיבה של מערכת היחסים החריגה בינו ובין מר אלוביץ'.

51. בנוסף, גם במסגרת מגעיו של מר נתניהו עם נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה האמונים על תחום הסדרת ניגודי עניינים של שרים, הסתיר מר נתניהו את המידע על מערכת היחסים בינו לבין מר אלוביץ' על אף שניגוד העניינים הנובע ממערכת יחסים זו היה ידוע לו.

52. לאור זאת, הסדר ניגוד העניינים שערך למר נתניהו בתפקידו כשר התקשורת היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר יהודה וינשטיין, לא כלל כל התייחסות למערכת היחסים בינו לבין מר אלוביץ'.

53. בחודש אוקטובר 2015, לאחר פרסומו של תחקיר עיתונאי בעיתון "הארץ" על אודות יחסיו של מר נתניהו עם מר אלוביץ' והקשר בינם לבין האינטרסים של אלוביץ' ובזק במשרד התקשורת ולסיקור של משפחת נתניהו באתר "וואלה", פנו נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה למר נתניהו בדרישות לקבל מידע והסברים אודות מערכת יחסיו עם מר אלוביץ', לצורך בחינת ניגודי עניינים אפשריים בתפקידו כשר התקשורת.

54. בתשובות שהועברו מטעמו של מר נתניהו לנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, הוא הזכיר לראשונה את העובדה שהוא מקיים קשרי ידידות עם מר אלוביץ' מזה עשרים שנה, וטען כי הוא ומר אלוביץ' נפגשים בתדירות של אחת למספר חודשים לפגישות בעלות אופי חברתי, וכי השיח המתקיים בינו לבין מר אלוביץ' עוסק בענייני השעה ותו לא. כן ציין מר נתניהו כי החלטותיו בעניינים הנוגעים לחברת בזק התקבלו בהתאם להמלצות והנחיות הדרגים המקצועיים במשרד.

55. תשובות אלה של מר נתניהו לנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, היו מענה חלקי, כוזב ומטעה לשאלות שהופנו אליו על ידם. ראשית, גם בשלב זה, המשיך מר נתניהו להסתיר את העובדה שבינו לבין מר אלוביץ' מתקיים קשר חריג ואת מעורבותו בתחום הסיקור. שנית, בניגוד למידע שמסר מר נתניהו וכפי שפורט לעיל, ההחלטות שקיבל מר נתניהו במסגרת תפקידו כשר התקשורת היו, למצער בחלקן, החלטות שלו, שנבעו מרצונו להיטיב עם מר אלוביץ', תוך הנחיית הגורמים במשרד התקשורת, ולא כתוצאה מעמדותיהם המקצועיות. בנוסף, אף תגובת מר נתניהו, לפיה השיח המתקיים בינו לבין מר אלוביץ' עוסק "בענייני השעה" היה בה כדי להטעות, שכן השיחות בינו לבין מר אלוביץ' עסקו באופן הסיקור של מר נתניהו ושל בני משפחתו ב"וואלה", בדרישותיו להטיית הסיקור ב"וואלה" וכן בנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ומצויים בסמכותו השלטונית.

56. גם תגובתו של מר נתניהו לפיה הוא נפגש עם מר אלוביץ' אחת למספר חודשים בנסיבות חברתיות לא שיקפה נכוחה את תדירות הפגישות ואת אינטנסיביות ואופי הקשר בינו לבין מר אלוביץ'.

57. ביום 14.6.2016, בהתבסס על המידע החלקי והמטעה שמסר מר נתניהו בתשובותיו לגורמים הרשמיים, גובש על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי - מנהלי) הסדר ניגוד העניינים הסופי של מר נתניהו בתפקידו כשר התקשורת.

58. בגין מעשים אלה מיוחסת למר נתניהו עבירת מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור.

עבירות מתן שוחד

1. למר שאול אלוביץ' ולגב' איריס אלוביץ' מיוחסות, על בסיס המסכת העובדתית שתוארה לעיל, עבירות של מתן שוחד לנתניהו, באמצעות הטיית הסיקור באתר "וואלה" לטובתו ולטובת בני משפחתו. זאת, מתוך הבנה וציפייה כי נתניהו יפעיל את סמכויותיו השלטוניות לטובת האינטרסים הכלכליים שלהם, כפי שאכן אירע בפועל.

עבירות שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה

2. לבני הזוג אלוביץ' מיוחסות גם עבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. על פי הראיות שנאספו בתיק, בחודש דצמבר 2016, ועל רקע פרסומים אודות חקירה משטרתית נגד נתניהו, נפגשו בני הזוג אלוביץ' עם חפץ. חפץ הבהיר להם, כי בסביבת נתניהו רווח החשש כי החקירה האמורה, תעסוק ביחסים בין מר נתניהו למר אלוביץ', וכי גם הוא שותף לחשש זה. על רקע זה, ולאור החשש מפני חשיפת התכתובות בין חפץ לבני הזוג אלוביץ', סיכמו השלושה על החלפת מכשירי הטלפון שלהם ועל "העלמת" המכשירים הישנים.

3. על פי הראיות, מיד לאחר פגישה זו זימנו בני הזוג אלוביץ' את ישועה לפגישה בהולה בביתם, באישון לילה, ובה דרשו ממנו למחוק מיידית את התכתובות שלו עמם; להחליף מכשיר טלפון סלולארי ולהשמיד את מכשירו הישן; ולמסור בחקירה עתידית גרסה כוזבת שלפיה כל הבקשות שהעבירו לו בנושא הסיקור היו על רקע אידיאולוגי ולא על מנת להיטיב עם מר נתניהו, וכי הוא יזם את ההתערבות בתכנים באתר וואלה. לאחר מכן, החליפו בני הזוג אלוביץ' את מכשיריהם הסלולאריים ו"העלימו" את מכשיריהם הישנים על מנת למנוע את חשיפת התכתובות בינם לבין גורמים המעורבים בפרשה.

4. במספר הזדמנויות לאחר פגישה זו, וגם לאחר שהחלה החקירה הגלויה בפרשת בזק ניירות ערך בה נחקר מר אלוביץ' באזהרה, מר אלוביץ' פנה לישועה על מנת לברר אם פעל בהתאם לדרישותיו, וכן חזר וניסה להשפיע על ישועה למסור גרסה שקרית אם ייקרא לחקירה.

5. בגין המעשים המתוארים מיוחסות לבני הזוג אלוביץ' עבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.

הלבנת הון – נגד מר שאול אלוביץ'

6. כאמור, נתניהו קידם ואישר את עסקת בזק-יס בתמורה לטובות ההנאה שניתנו לו על ידי בני הזוג אלוביץ'. כתוצאה מאישור העסקה קיבלה יורוקום, בשליטתו של אלוביץ', בין השנים 2015-2017, תשלומים בסכום כולל של כמיליארד ש"ח שחלקו הארי שימש לתשלום חובות של חברות הקבוצה לבנקים. סכום זה, שמקורו, כאמור, בעבירות מתן שוחד שביצעו בני הזוג אלוביץ', היה רכוש אסור כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון. הפעולות שבוצעו בו, לרבות קבלתו לחשבונותיהן של חברות מקבוצת יורוקום, החזקתו שם, העברתו לחשבונותיהן של חברות אחרות מקבוצת יורוקום, ובהמשך, העברתו לבנקים לצורך פרעון חובות, היו כולם בגדר פעולה ברכוש אסור.

7. בגין מעשים אלה מיוחסת למר אלוביץ' עבירת הלבנת הון, ביצוע פעולה ברכוש אסור.

עבירות דיווח – נגד מר אלוביץ'

8. כאמור לעיל, במטרה להיטיב עם מר אלוביץ' ועם בזק, שלח פילבר ביום 22.12.2016 לבזק מכתב אשר כלל מידע מטעה אודות ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. בזק דיווחה בדיווח מיידי לציבור על העברת המכתב ועל תוכנו, וכללה בדיווח זה את הפרטים המטעים שנכללו במכתבו של פילבר. מעורבותו של מר אלוביץ' בניסוח מכתבו של פילבר, מתוך מודעות לכך שהפרטים הכלולים במכתב ידווחו לציבור, גרמו לכך שבדיווח של בזק ייכללו פרטים מטעים, במטרה להטעות משקיע סביר. רק לאחר התערבות של גורמים רשמיים פורסמה הבהרה של משרד התקשורת בעניין, ובעקבותיה פרסמה בזק דיווח מבהיר, שתיקן רק חלק מן הפרטים המטעים שנכללו בדיווח המקורי. שאר הפרטים המטעים שבדיווח הקודם נותרו ללא הבהרה. בגין מעשים אלה מיוחסת למר אלוביץ' עבירת דיווח במטרה להטעות משקיע סביר.

תמצית החשדות נגד זאב רובינשטיין

עבירות סיוע למתן שוחד

9. למר זאב רובינשטיין מיוחסות, על בסיס המסכת העובדתית שתוארה לעיל, עבירות של סיוע למתן שוחד למר נתניהו על ידי בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. זאת, בגין חלקו בתיווך בין בני הזוג אלוביץ' לבין בני הזוג נתניהו, באמצעות העברת דרישות הסיקור של בני הזוג נתניהו לבני הזוג אלוביץ', ובמקביל, העברת מסרים הנוגעים להיענות בני הזוג אלוביץ' לדרישות אלה לבני הזוג נתניהו. על פי המיוחס לו בכתב החשדות, מר רובינשטיין העביר את דרישות הסיקור של בני הזוג נתניהו ואת המסרים בדבר היענות אלוביץ', כאשר הוא מודע לכך שאלוביץ' נותן לנתניהו טובות הנאה בדמות היענות לדרישות הסיקור והטיית הסיקור של בני הזוג נתניהו, בעד פעולות הקשורות לתפקידו הציבורי של נתניהו, ומתוך ציפייה שטובות הנאה אלה יניעו את נתניהו להפעיל את כוחו השלטוני לטובת אלוביץ'. כמו כן, לפי הראיות, רובינשטיין העביר מספר פעמים מסרים לנתניהו באמצעות מקורביו בהם ביקש להיטיב עם אלוביץ' בענייניו העסקיים.