פרקליט המדינה המליץ: שוחד בכל התיקים. נתניהו: דחף לקו קיצוני נגדי

היועץ המשפטי לממשלה החליט אמנם להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ראש הממשלה על שוחד בתיק 4000 - אבל אם הייתה מתקבלת דעת פרקליט המדינה, נתניהו היה מואשם בשוחד בכל הפרשות.

בכתב החשדות שפרסם היועמ"ש אביחי מנדלבליט הופיעה גם עמדת פרקליט המדינה שי ניצן, לפיה המליץ להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו על שוחד הן בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), אבל גם בתיק 1000 (פרשת המתנות) ובתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס).

נתניהו ושי ניצן. תקף אותו בנאומו(צילום: יואב דודקביץ', אלכס קולומויסקי)

בנאומו הערב תקף נתניהו ישירות את פרקליט המדינה ואמר: "לפי התקשורת, אני ניזון מהדלפות כמוכם, שני הפרקליטים שדחפו לקו הקיצוני נגדי הם פרקליט המדינה שי ניצן והפרקליטה ליאת בן ארי. האם זה רק מקרה שבית המשפט קבע שפרקליט המדינה ניצן 'הפלה לרעה אנשי ימין ובאופן שערורייתי עסק באכיפה בררנית נגדם'? אני מקווה שזה לא המצב עכשיו. דבר אחד ברור - יש חוק אחד לכולם וחוק אחר לנתניהו".

נתניהו הוסיף: "אולי תסבירו לי איך אפשר להסביר שליאת בן ארי שדחפה לפרסם את החלטת היועץ דווקא עכשיו, עצרה ב-2013 את החקירות נגד ציפי לבני בטענה אז שזו התערבות בבחירות?".

גורם משפטי בכיר אמר בתגובה לדברי נתניהו: "האשמות מופרכות, תירוצים חסרי שחר. האשמת היועץ בכניעה לשמאל - מביכה".

בהמשך משרד המשפטים מסר בתגובה רשמית לטענת נתניהו כי פרקליט המדינה ניצן נהג באכיפה בררנית כלפי אנשי ימין כי "ראש הממשלה ציטט מפסק דין שנתנה השופטת נאוה בכור מבית משפט השלום בכפר סבא בשנת 2015. בתיק זה הועמד אדם לדין בגין איום ברצח על פרקליט המדינה. הנאשם הורשע ודינו נגזר. בפסק הדין נכללה אכן קביעה כאמור, אלא שהמדינה הגישה ערעור על קביעה זו ובית המשפט המחוזי מרכז קיבל את הערעור בעניין זה וביטל את הקביעה הזו. ראש הממשלה ציטט אפוא קביעה מפסק דין שגוי של בית משפט שלום שבוטלה במחוזי"

במשרד הגיבו גם על הטענה כי עורכת הדין ליאת בן ארי שוויקי, פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה החליטה בשנת 2012 להקפיא חקירה נגד חברת הכנסת ציפי לבני בגלל הקדמת הבחירות: "חברת הכנסת ציפי לבני כלל לא הייתה חשודה בתיק שבו נחקרו החשדות בעניין מפלגת קדימה. החקירה בתיק זה הייתה בנוגע לגזבר המפלגה, רואה החשבון יצחק חדד, בכל הקשור לניהול ענייניה הכספיים של הסיעה. בהמשך אף הוגש נגדו כתב אישום והתיק מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בימים אלו. במהלך שנת 2011 החלה חקירה סמויה בתיק זה. במהלך חודש אוקטובר 2012, וכאשר החקירה עדיין הייתה סמויה, הוחלט על הקדמת הבחירות לכנסת.

"בסמוך למועד זה, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל דאז קיבל החלטה לא לבצע פעולות חקירה בתיק עד לסיום הבחירות הכלליות לכנסת. עורכת הדין בן ארי שוויקי כלל לא הייתה מעורבת בקבלת החלטה זו. אין שום דמיון בין תיק זה לתיקים בעניינו של ראש הממשלה שבהם כל החקירות הסתיימו לפני ההחלטה על הקדמת הבחירות. צר לנו על המתקפות האישיות חסרות היסוד שכוונו הערב נגד עובדי ציבור העושים מלאכתם נאמנה".

הפרקליטים סברו: שוחד בכל התיקים, גם שרה נתניהו לדין

לפי ההודעה שפרסם היועץ, בתיק 1000 פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן ארי, סברה כי חומר הראיות שנאסף בתיק מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בגין עבירה של לקיחת שוחד ממילצ'ן. כן סברה כי יש די ראיות להעמיד את מילצ'ן בגין עבירה של מתן שוחד.

מנגד, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), פרקליט מחוז חיפה (פלילי) ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה סברו כי חומר הראיות שנאסף בתיק אינו מבסס סיכוי סביר להרשעת נתניהו בעבירת שוחד, אלא בעבירות מרמה והפרת אמונים.

עו"ד בן ארי ופרקליט המדינה ניצן(צילום: מוטי קמחי)

פרקליט המדינה ניצן החליט לאמץ את עמדת פרקליטת המחוז בנוגע למערכת היחסים של נתניהו עם מילצ'ן: "עמדתו היא שיש די ראיות להוכיח כי טובות ההנאה בהיקף הנרחב שבו ניתנו, ובדרכים החריגות שבהן ניתנו, נלקחו בעד פעולות במילוי תפקידו של נתניהו". עם זאת, מנדלבליט סבר אחרת - והחליט להעמיד לדין את נתניהו בתיק זה על מרמה והפרת אמונים, ולא על שוחד.

גם בתיק 2000 נחלקו הדעות. פרקליטת המחוז בן ארי סברה שיש תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין של נתניהו בגין עבירה של בקשת שוחד והתניית שוחד, ולהעמדתו של נוני מוזס לדין בגין עבירה של הצעת שוחד. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה אחזו באותה הדעה.

מנגד, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים) סבר כי במכלול נסיבות העניין אין תשתית ראייתית ברמה הנדרשת בפלילים להעמדת נתניהו ומוזס לדין. פרקליט מחוז חיפה (פלילי) סבר כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של נתניהו בעבירה של בקשה או התניית שוחד, אך כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להעמדתו של נתניהו לדין בעבירת מרמה והפרת אמונים, ולהעמדתו של מוזס לדין בעבירת הצעת שוחד.

הכרעות היועמ"ש בתיק 1000

הכרעות היועמ"ש בתיק 2000

ניצן החליט בתיק זה לאמץ את עמדת פרקליטת המחוז בן ארי. לדעת ניצן, "מחומר הראיות בתיק זה, הכולל בראש ובראשונה את השיחות שהוקלטו - בהן משוחחים נתניהו ומוזס - וכן ראיות נוספות, עולה התמונה הבאה: מוזס הציע לנתניהו שוחד בדמות הטיית סיקורו בקבוצת 'ידיעות אחרונות' בתמורה לכך שנתניהו יפעל לקידום חוק שיגביל את 'ישראל היום' בצורה שתיטיב באופן משמעותי מאד עם מוזס 'וידיעות אחרונות'. נתניהו מצדו ביקש ממוזס את הטיית הסיקור בקבוצת 'ידיעות אחרונות' לטובתו ולטובת בני משפחתו ולרעת יריביו הפוליטיים, והכל באופן שיסייע להצלחתו בבחירות הקרבות לכנסת, וזאת בתמורה לקידום החוק על ידו".

לפיכך, החליט ניצן להמליץ בפני מנדלבליט לשקול להעמיד את נתניהו לדין בגין עבירה של בקשת והתניית שוחד ואת מוזס לדין בגין עבירה של הצעת שוחד. מנדלבליט החליט בסופו של דבר על העמדתו לדין של נתניהו בגין מרמה והפרת אמונים, ועל העמדתו לדין של מוזס בגין הצעת שוחד - וכל זאת בכפוף לשימוע.

בתיק 4000 לא היו מחלוקות בנוגע לנתניהו ובני אלוביץ', ועמדת כל המשתתפים הייתה שממצאי החקירה מלמדים כי מערכת היחסים בין נתניהו לאלוביץ' ורעייתו מגבשת עבירת שוחד: "הכול סברו כי יש די ראיות להוכיח כי טובות ההנאה ניתנו לנתניהו על ידי אלוביץ' ורעייתו איריס ונלקחו על ידי נתניהו בעד פעולות במילוי תפקידו, ולפיכך יש לשקול להעמיד את שניהם לדין בגין עבירה זו, בכפוף לשימוע".

הכרעות היועמ"ש בתיק 4000

מנדלבליט(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

עם זאת, בן ארי סברה כי יש להעמיד לדין את שרה נתניהו בעבירת השוחד, כמבצעת בצוותא עם נתניהו. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הצטרפו לעמדת פרקליטת המחוז. מנגד, עמדתם של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) ופרקליט מחוז חיפה (פלילי) הייתה כי אין סיכוי סביר להרשעת שרה נתניהו.

גם במקרה זה פרקליט המדינה סבר כמו עו"ד בן ארי שיש מקום להעמיד לדין את שרה נתניהו. זאת, לדבריו, "משום שקיימות ראיות רבות המלמדות כי אשת ראש הממשלה הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור שהופנו ל'וואלה', אם באופן ישיר ואם באמצעות מתווכים. עוד עולה, לטעמו, כי שניהם פעלו למען מטרה משותפת, תוך מודעותה לכך שנתניהו מבצע במילוי תפקידו, בתמורה, פעולות שנועדו להיטיב עם בני הזוג אלוביץ'. מנדלבליט סבר אחרת - וסגר את התיק נגד שרה נתניהו.