שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עם הפליטים הסורים ביוון: "ישראל היא כבר לא האויב"
    את מרכזי הסיוע לפליטים באיים היווניים מפעילים בעיקר ישראלים. בלסבוס פועל בית ספר ישראלי לפליטים סורים, איראנים, עירקים ואפגנים. בתוכנית שנחשפת כאן לראשונה, משיק הארגון "מוזאיק יונייטד" עם הסוכנות היהודית מיזם ממשלתי של "תיקון עולם"

     

    "כל חיי, מאז ילדותי במערכת החינוך של סוריה, לימדו אותי שהישראלים הם האויב. ואז הדבר הראשון שאני רואה כשאני מתקרב לחוף היווני, זה את המגן-דוד על החולצות של הישראלים, שמושיטים לי יד ומושים אותי אל האדמה".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >> 

     

    הדובר הוא ח' (20), מהעיר חלב שבצפון-מערב סוריה, המתגורר במחנה הפליטים באי היווני לסבוס. ח' הוא אחד מ-14 אלף הפליטים השוהים באיים שסביב ליוון, על פי נתוני נציבות האו״ם לפליטים – ומ-60 אלף הפליטים הסוריים השוהים ביוון כולה.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות : 

     

    ממלחמת האזרחים בסוריה הוא נמלט ללא בני משפחתו, וכיום אין לו מושג מה עלה בגורלם. לאחר שהייה בת שנתיים בטורקיה, החליט כמו מאות-אלפי פליטים אחרים לנסות את מזלו, ולחצות את הים בדרך לאי לסבוס - מרחק קילומטרים ספורים מקו החוף המערבי של טורקיה. על החוף קיבלו אותו אנשי ארגון ״ישראייד״ (IsraAID), המעניקים סיוע הומניטארי מאז שנת 2011 במוקדי משבר ברחבי העולם, וגם בלסבוס.

     

    היהודים שמתקנים את העולם

    בתוכנית שנחשפת כאן לראשונה משיק הארגון "מוזאיק יונייטד" עם הסוכנות היהודית מיזם שצפוי להגדיל באופן דרמטי את מספר הצעירים היהודים העוסקים בתרומה לקהילה. "תיקון עולם", קוראים לזה, לרוב במבטא אמריקני. המושג היהודי הפך לערך מרכזי בקרב בני הדור הרביעי של צאצאי המהגרים היהודים לארה"ב.

     

      ()
    ביקור בבית הספר הישראלי: ח' מלמד כיתה של 25 תלמידים בגילאי 6-9 בשפה הערבית

     

    "לרוב, הדבר היחיד שגורם לסטודנטים יהודים בעולם לחשוב על הזהות היהודית שלהם, זה כאשר מתקיימת הפגנת BDS בקמפוס, או אירוע אנטישמי בעולם", מציין בנג'י לוי, מנכ"ל מוזאיק יונייטד. "מקרים כאלו מרחיקים אותם מהרצון להיות יהודיים או משויכים לישראל".

     

    על פי נתוני נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) לשנת 2018, למעלה מ-5.6 מיליון סורים נמלטו מאז פרוץ מלחמת האזרחים והמרד נגד משטר אסד. רובם (כ-3.3 מיליון פליטים) נקלטו בטורקיה, ואחרים הגיעו גם למדינות שכנות כגון ירדן (למעלה מ-655 אלף פליטים סוריים) ולבנון (בסביבות המיליון פליטים).

     

      (צילום: Angelos Zymaras)
    "תנועה עולמית של התנדבות מישראל והתפוצות למען כל העולם"(צילום: Angelos Zymaras)

      

    השאיפה: להגיע למדינות צפון ומערב אירופה המבוססות. שער הכניסה העיקרי שלהם הוא יוון, אליה הם מנסים להגיע בסירות רעועות מחופי טורקיה. בדרך זו חצו את הים במהלך שנת 2015 ובתחילת שנת 2016 למעלה ממיליון פליטים, ומיוון המשיכו דרך הבלקן והונגריה בדרכם למדינות האיחוד האירופי העשירות.

     

    אחד האירועים המשמעותיים שהביאו לתודעה הציבורית את משבר הפליטים, היה תמונת גופתו של הפעוט בן השלוש, איילן כורדי, שנמצאה בחופי דרום טורקיה. בשנת 2017 דיווח האו״ם על יותר מ-2,700 אנשים נעדרים, שככל הנראה טבעו בדרכם לחופי אירופה מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה.

     

    במקביל, גברה הביקורת על קליטת הפליטים בקרב חלק ממדינות האיחוד, ויוון נאלצה לסגור את גבולה הצפוני למעבר פליטים בשנת 2016. האיחוד האירופי חתם על הסכם עם טורקיה לבלימת ההגירה, ובשלב זה החל לצנוח מספר הפליטים שהגיעו למדינה, וכמה עשרות-אלפים נותרו בשטחה.

     

    אחד מהם הוא ח'. אני פוגש אותו בבית הספר שמפעילים אנשי ארגון "ישראייד" ומתנדבים מטעם ״השומר הצעיר״ באי. ח' מועסק כמורה בבית הספר, ומלמד כיתה של 25 תלמידים בגילאי 6-9 בשפה הערבית. "הייתי התלמיד הבוגר ביותר בבית הספר, והיו זקוקים לסיוע חינוכי בשפה הערבית, אז הפכתי למורה", הוא מספר ל-ynet. "בקרוב אני עוזב לאתונה, לאחר שקיבלתי אישור רשמי. אתגעגע מאוד לבית הספר ולילדים״. באי לסבוס חיים כמה אלפי פליטים שממתינים בדיוק לאותו אישור שקיבל ח', המאפשר להם לעזוב את האי לעבר היבשת ולאתונה בפרט.

     

    "ישראל היא כבר לא האויב"

    בינתיים מנסים אנשי "ישראייד" ו"השומר הצעיר" לסייע לאותם פליטים שממתינים. הם הגיעו לאי עם גלי הפליטים הגדולים בשנת 2015, שבשיאם היו נקלטים אלפי אנשים בכל יום. כיום הישראלים מפעילים את בית הספר העיקרי שנותר באי באופן מאורגן המעניק סיוע הומניטרי, כשלצדם פועלים ארגונים נוספים, אם כי מספרם קטן בהשוואה לשנים הקודמות.

     

      ()
    "בית ספר שלום" - מיזם ישראלי בשלוש שפות (בלי עברית)

     

    בלסבוס הם הקימו, כאמור, את ״בית ספר השלום״, שבו ארבע כיתות לימוד בשפות שונות: ערבית, דארי (ניב של השפה הפרסית הנפוץ באפגניסטן), כורדית וצרפתית, לטובת הפליטים מקונגו. כל המורים בבית הספר הם פליטים מהקהילה, ויש גם רכזת יוונייה שמחברת את בית הספר למערכת החינוך היוונית, ומלמדת את השפה. רוב הילדים צפויים לעזוב את יוון למדינות אירופיות אחרות כגון גרמניה, אוסטריה ושבדיה, שלהן מערכות קליטה יעילות יותר, ולכן הם לומדים אנגלית.

     

    בבית הספר הישראלי לומדים תלמידים מאיראן ואפגניסטן, מסוריה ומעיראק. הדמון "ישראל" הופך פה צורה. "איך אני יכול להמשיך להגיד שאתם האויב?" שואל ח'. ונ', רכזת בבית הספר ופליטה מעיראק, מוסיפה: ״נחשפתי לישראלים רק מהטלוויזיה, אמרו לנו שישראל היא האויב, אבל המציאות מספרת את האמת. ככה כתוב גם בקוראן, אנחנו בני דודים".

     

    מעבר לשפות, לומדים הילדים גם מתמטיקה, חינוך גופני ואף שיעורי חינוך. חוסנה, אחת התלמידות הצעירות מאפגניסטן, מספרת לנו כיצד היא מחכה להגיע לבית הספר, שכן בעברה לא למדה במסגרת חינוכית. פאטימה, תלמידה נוספת מאיראן, אומרת כי היא מקבלת כלים שיסייעו לה בעתיד. למרות המציאות הקשה, לתלמידים הצעירים יש שאיפות להתקדם ולהגיע רחוק ככל האפשר. כשיהיו גדולים הם רוצים להיות רופאים, משפטנים, שוטרים וגם פוליטיקאים.

     

    "אנחנו מרגישים משפחה"

    האיים המוצפים בפליטים מתקשים להתמודד עם המצב, שנראה עוד גרוע יותר ביבשת עצמה. יוון מתמודדת בלאו הכי עם משבר כלכלי עמוק ואבטלה גואה. כחלק מהמאמץ לסייע לקליטתם של הפליטים במדינה, מפעיל "ישראייד" מאז אפריל 2018 מרכז קהילתי בסינדוס, פרבר של העיר סלוניקי שבצפון המדינה.

     

      (צילום: Angelos Zymaras)
    "מחקרים מלמדים ש-72% מהיהודים הצעירים בעולם עוסקים בהתנדבות, אבל רק 18% מהם עושים זאת במסגרת יהודית או ישראלית". בנג'י לוי נפגש עם פליטים בלסבוס(צילום: Angelos Zymaras)

     

    אורי שניצר, המנהל את הפרויקטים מטעם הארגון בלסבוס ובסינדוס, מספר כי הבעיה העיקרית היא בקושי למצוא עבודה, וגם זה רק לאחר שהם נרשמו כפליטים וקיבלו אישור לעבוד. למרכז בלסבוס יש רכזים ישראלים, יוונים ומקרב הפליטים. ״אנחנו מרגישים משפחה", מעידה אנסטסיה, הרכזת היוונייה של המרכז. "לא מבצעים את החלוקה בין פליטים לאנשי הארגון. אנחנו רוצים לתת לכל אחד את ההזדמנות לצמוח״.

     

    היא מציינת כי בקהילה המקומית בסינדוס נמצאים כ-600 פליטים, מתוכם 370 שכבר השתתפו בפעילות במרכז שם הם מקבלים סיוע, לומדים וגם מקבלים ייעוץ לגבי היגיינה ובריאות. נ' העיראקית נמצאת ביוון כבר שנה, מתוכה כארבעה חודשים במרכז הקהילתי. ״הם נתנו לי הזדמנות אמיתית לעבוד כאן, ואני שמחה על כך", היא אומרת. "התחלתי תהליך להיקלט כפליטה ביוון ואני רוצה להישאר כאן, כי המדינה בטוחה עבורנו. כל המשפחה שלי עדיין בעיראק, ואני לא נמצאת איתם בקשר כי זה לא אפשרי״.

     

    "יש עוד דרכים לבטא יהדות"

    ע', פליט מאיראן, שעובד עם ישראייד כבר שנה מציין כי הוא רואה במרכז משפחה: "כולם באים מרקע שונה, עם ידע ושפה שונים". פגשנו גם את דבי ובתיה, שתי מעצבות יהודיות מארה״ב שהגיעו לסייע בהתנדבות בשיפוץ המבנה שמשמש את הפליטים. דבי סיפרה כי השתיים תכננו להכין את התוכנית ולהותיר את הביצוע לפליטים. התוצאה עולה על כל דמיון.

     

    "הדבר הראשון שאני רואה כשאני מתקרב לחוף היווני, זה את המגן-דוד על החולצות של הישראלים, שמושיטים לי יד ומושים אותי אל האדמה". פליט סורי מגיע לחופי לסבוס (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    "הדבר הראשון שאני רואה כשאני מתקרב לחוף היווני, זה את המגן-דוד על החולצות של הישראלים, שמושיטים לי יד ומושים אותי אל האדמה". פליט סורי מגיע לחופי לסבוס(צילום: רויטרס)

     

    וזו בדיוק מטרתו של הפרויקט החדש: להגדיל את מספר המתנדבים היהודים בעולם. "הרבה יהודים מרגישים שהקשר שלהם ליהדות בא לידי ביטוי רק בשמירה על שבת, כשרות וכו׳, אבל אנחנו רוצים להראות שיש דרכים נוספות לבטא את היהדות", מדגיש בנג'י לוי. "אחת מהן היא בעשיית חסד עם האחר. אנחנו בעצם אומרים לצעיר היהודי: ׳יש לך הזדמנות להיות חלק מהעם ואפילו להוביל את הייעוד היהודי המשותף׳". 

     

    עד כה, פעל "מוזאיק יונייטד" בקרב עשרות-אלפי סטודנטים יהודים בלמעלה מ-400 קמפוסים ברחבי העולם, במטרה לעודד סטודנטים שפחות מעורבים וקשורים לפעילות יהודית ולישראל, לקחת חלק פעיל בחיים היהודיים בקמפוס ולחזק את זהותם היהודית והקשר שלהם לישראל. כעת מתרחבת פעילות הארגון גם להקמת מסגרות התנדבות חדשות בפרויקטים הומניטריים בינלאומיים, וחיזוק המסגרות הקיימות.

     

    המדינה משקיעה כ-200 מיליון דולרים

    התוכנית, בשיתוף הסוכנות היהודית, צפויה להגדיל באופן דרמטי את מספר הצעירים היהודים העוסקים בתרומה לקהילה, ולמתג מחדש את המונח "תיקון עולם" תוך כדי עבודה ועשייה בקרב אוכלוסיות מוחלשות. הפרויקטים יופעלו בכל רחבי העולם - מפורטו-ריקו ויוון ועד נפאל, מקסיקו, הודו ואתיופיה, באמצעות ארגונים ויוזמות כמו IsraAID, Project TEN, "תבל בצדק" ועוד.

     

    התמונה שעשתה את השינוי: איילן כורדי, ילד סורי שגופתו נסחפה אל החוף הטורקי ב-2015 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    התמונה שעשתה את השינוי: איילן כורדי, ילד סורי שגופתו נסחפה אל החוף הטורקי ב-2015(צילום: EPA)

     

    לדברי לוי, בחירת הארגונים השונים נעשתה לאחר מחקר רציני. ״מדובר בהמון ארגונים שלא מדברים אחד עם השני, ואף מתחרים אחד בשני. לנו יש את היכולת לראות הכול מלמעלה", הוא מוסיף. ״ניצור רצף אסטרטגי וקשר בין כלל הארגונים. נציג ׳תפריט של אופציות׳ ומי שירצה רק יצטרך לגשת ולבחור".

     

    לדבריו מדובר בהחלטת ממשלה שהתקבלה לפני כמה שנים ועברה לאחריות משרד התפוצות. "הממשלה תשקיע 66 מיליון דולר, שהם שליש מהתקציב. בסך הכול הוא יהיה קצת פחות מ-200 מיליון דולר".

     

    לוי מוסיף כי "מחקרים מלמדים ש-72% מהיהודים הצעירים בעולם עוסקים בהתנדבות, אבל רק 18% מהם עושים זאת במסגרת יהודית או ישראלית". כשהוא מביט על המתנדבים היהודיים במחנות הפליטים ביוון, לוי חולם על "תנועה עולמית של התנדבות מישראל והתפוצות למען כל העולם". המטרה – "לחבר בין ערכים של תרומה לקהילה והתנדבות, עם ערכים יהודיים", תוך חיזוק את הקשר לישראל וליהדות.

     

    מראים להם שאכפת לנו מהתפוצות"

    הוא עצמו עבר תהליך של חיבור מחודש ליהדות ולמדינה. לפני כמה חודשים עלה לארץ, לאחר שניהל בית ספר יהודי עם 1,800 תלמידים בסידני, אוסטרליה. "מדובר באחד מבתי הספר הגדולים בעולם, שגם היווה מרכז לקהילה היהודית המקומית. חשבתי שאם המקום מצליח כל כך, אז למה לא לעשות את זה ברמה עולמית? פנו אליי ממשרד התפוצות והציעו לי להתמודד לתפקיד. לבסוף אכן התקבלתי ועליתי ארצה עם אשתי ושלושת הילדים״.

     

    לוי חדור בתחושת שליחות: ״אנחנו יכולים לכתוב את ההיסטוריה של העם היהודי", הוא אומר. "אני רוצה להקדיש את כל חיי לעם היהודי. מדובר בנושא שנמצא מעל לכל הפוליטיקה. ישבתי עם שרים וח״כים מכל הקשת הפוליטית וכולם תומכים בזה, מתאחדים סביב המטרה המשותפת.

     

    "זה גם מראה ליהודים בתפוצות שאנחנו יכולים להתאחד סביב הרעיון הזה. באתי מבית חילוני והקשר שלי לישראל ולציונות נולד מתוך אותם ארגונים. לצעירים היהודים בפזורה עדיין אכפת מישראל, אבל למה שיהיה להם אכפת מהמדינה אם לה לא אכפת מהם? אנחנו רוצים להראות להם שאכפת לנו מהם. אנחנו רוצים לשתף איתם פעולה".

     

    יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, אומר כי "אנו מביאים בשורה חדשה לצעירים בארץ ובתפוצות. הסוכנות היהודית ביחד עם 'מוזאיק יונייטד' - בפרויקט משותף לממשלת ישראל והעם היהודי, בהובלת משרד התפוצות - יביאו לידי ביטוי בקהילות נזקקות ברחבי תבל את הערך היהודי הקולקטיבי הנפלא 'תיקון עולם'".

     

    • הכותב היה אורח משלחת "מוזאיק יונייטד" במחנות הפליטים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים