שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סכנת חיים לדיירים בתמ"א 38: "זה כמו אתר בנייה - עם פיר מעלית פתוח ללא מעקה"
    מיזמי תמ"א 38 שנועדו לחזק ולשדרג בניין קיים הם מבורכים - אבל לעיתים המתחמים הופכים לאתרי בנייה של ממש ולדיירים נשקפת סכנה. באולפן ynet סיפר אביעד, תושב ר"ג: "זה עניין של זמן עד שמישהו מהדיירים ייפצע"

     

     

    מינהל הבטיחות במשרד העבודה הגביר לאחרונה את מאמצי האכיפה כלפי קבלנים עבריינים, עם הוצאת צווי סגירה לאתרי בנייה שנמצאו בהם ליקויי בטיחות. אך כאשר מדובר במבנים שעוברים חיזוק במסגרת תמ"א 38/1 (חיזוק ושדרוג) - לדיירים המתגוררים בהם נשקפת לעיתים סכנה, כתוצאה מבעיות הבטיחות שנמצאות במבנה.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    בשל ליקויי בטיחות חמורים: 17 אתרי בנייה נסגרו החודש

    סכנה באתרי הבנייה: "הפיגומים בישראל הם מדגם שהשתמשו בו בגרמניה לפני מאה שנה"

    ברגע האחרון: כך נמנעו עבודות לפינוי אסבסט במתחם כיתן המיתולוגי בת"א

     

    כך למשל, דיירי בניין שעובר כיום תמ"א 38 ברמת גן, נאלצים לחיות עם פיר מעלית פתוח ללא מעקות ראויים. אביעד המתגורר בבניין סיפר בריאיון באולפן ynet כי הוא חושש שמדובר רק בעניין של זמן עד שמישהו מהדיירים ייפצע. "יש הרבה מאוד דברים ממש מסוכנים בבניין", אמר, "לא רק ילד עלול ליפול לפיר - גם אדם מבוגר".

       ()
    רמת גן. פיר מעלית פתוח בבניין שעובר תמ"א 38-1
     

    התחושה היא, הוסיף אביעד, שהחיים בבניין הם כמו באתר בנייה. "גם בכניסה לבניין יש כל מיני פלטות של עץ וראיתי בעיניים שלי מישהי נופלת. זה דבר שעלול לקרות לכולם - לא צריך יותר מדי בשביל למעוד, גם ככה אתה נמצא באתר בנייה".

     

    עניין של זמן מבחינתך עד שמישהו נפצע אצלך בבניין?

    "אני מקווה מאוד שלא, אבל כן. ישנם הרבה מאוד דברים שאני רואה שהם ממש ממש מסוכנים".

     

    "במדינת ישראל אף אחד לא רוצה לקחת אחריות"

    פרויקט תמ"א 38/1, שמשמעותו חיזוק הבניין הקיים, הוא פרויקט מורכב, שכן החיים בבניין ובסביבתו ממשיכים פחות או יותר כסדרם, כאשר ליקויי הבטיחות עלולים לסכן מיידית את הדיירים, אורחיהם, שליחים, נותני שירותים ועוד. האחריות המרכזית לביטחונם של הדיירים לפי מינהל הבטיחות היא של מהנדס העיר ברשות המקומית; אולם עו"ד רם א. גמליאל, שמייעץ לפרויקטים של התחדשות עירונית, סבור שיש בכך התנערות של המינהל מאחריות.

     

    "לצערי במדינת ישראל כנראה אף אחד לא רוצה לקחת אחריות", ציין גמליאל, "אתרי בנייה הם מקום מסוכן, בגלל זה יש שלט ענק בכניסה - 'לא להיכנס' - ואם אתה נכנס צריך ציוד מגן, אבל אף אחד לא אוכף את זה".

       ()
    עו"ד רם א. גמליאל
     

    פועל באתר בנייה צריך קסדה ונעליים. האנשים האלה גרים בתוך אתר בנייה ולא חובשים קסדה.

    "אין עליהם חוקים כי יצרו פיקציה, כאילו אתר הבנייה מופרד מהבניין. זה ממש לא נכון. אנחנו צריכים לזכור שלא רק שהאתר פעיל ומסוכן. זה לא 'נחמד' שנופל עלייך פועל מקומה חמישית כי הוא החליט לא לקשור את עצמו ברתמה - ואנחנו מכירים את זה כל יום. עד שלא יאכפו על הקבלנים את הדברים האלה בצורה יותר רצינית, הסכנה תשמר.

     

    "זה מקצוע שהוא לא כל כך מסוכן בשום מדינה מתוקנת בעולם כמו ישראל. תחשבו מה קורה בסופי השבוע אחרי שעות העבודה כשמגיעים ילדים בני 12, 13, 14 ו-15, שיש להם נטייה להסתכן ומתחילים לטפס על סולמות, לקחת סיכונים - ואף אחד לא אוכף את הדבר הזה".

     

    הסיכונים המרכזיים

    בסיועו של עו"ד גמליאל מיפינו את הסיכונים המרכזיים הנשקפים לדיירים:

     

    1. פיגומים לא תקניים שעלולים ליפול בעצמם, לגרום לנפילת עובד או נפילת חפצים וכלי עבודה.

     

    2. גידור ושילוטי אזהרה לא נכונים ומתאימים של אזור העבודה - ובפרט כאשר מדובר בילדים שעלולים להיכנס מתחת לאזורי העבודה.

     

    3. השארת חומרי עבודה בכלל וחומרים מסוכנים בפרט, כששוב - הסכנה העיקרית היא לילדים

     

    4. השארת גישה לאזורי העבודה בשעות העבודה ולאחריהן - כאשר אין אף אחד באתר וילדים עלולים להתפתות להיכנס.

     

    עו"ד גמליאל ציין כי האחריות העיקרית לבטיחות הדיירים מוטלת בראש ובראשונה על היזם והקבלן המבצע. את הדיירים שחוששים מפני ליקויים שעלולים לסכן אותם, הוא מפנה לרשות המקומית וכן למינהל הבטיחות, אולם סביר שהם לא יקבלו כל מענה.

     

    "במישור המנהלי יש לפנות למהנדס הרשות המקומית ולמינהל הבטיחות מכוח הפיקוח על הקבלנים, אבל כנראה שהם לא יקבלו מענה מאף אחד, או שעד שיקבלו אותו - הוא לא יהיה רלוונטי", אמר. "בפועל, אין לדבר הזה אבא ואמא, כי כולם בועטים את הכדור מצד לצד. אני טען שההתנערות של מינהל הבטיחות מהאחריות לבטיחות הדיירים לא נכונה כי אלו לא סתם עבודות שיפוץ".

     

    כך תמזערו את הסיכונים

    הפעולה היעילה שבה ניתן לנקוט לדבריו במקרים כאלו, היא תביעה אישית אזרחית נגד הקבלן, בבקשה להוצאת צו עשה - שיורה לבצע פעולות להגברת הבטיחות, או צו מניעה, שיורה על עצירת העבודות. "זו פעולה מהירה ויחסית אפקטיבית, במיוחד כשיש ליקויי בטיחות מסוכנים", הסביר גמליאל. עם זאת, סייג שפעמים רבות חוששים הדיירים להתמודד באופן ישיר עם הקבלן. "בתמ"א 38 אתה חי עם הקבלן, אתה שבוי שלו ואתה מפחד להיכנס בו", הסביר.

     

    אם לא די בכך, במקרים מסוימים הדיירים עלולים לגלות שגם הם נושאים באחריות במקרה של פציעה של צד ג'. כך למשל במקרה של נותני שירותים שהוזמנו דוגמת אינסטלאטור, מנקה או שליח, שעלולים לתבוע גם את הדייר שהזמין אותם בשל הנזקים שנגרמו להם, בטענה שלא הוזהרו מפני הסכנות ושהוא לא פעל למיזעור הסיכון. הדבר נכון גם במקרה של נזקים לרכוש.

     

    עוד חשוב לדעת שמכיוון שהביטוח הכללי לא תמיד מכסה עבודות בנייה, יש לתת לכך מענה במסגרת ההסכם עם היזם. "קבלנים מקבלים ייעוץ משפטי חינם, מי שמשלם על הייעוץ המשפטי שלהם זה היזם, אבל הוא מחויב לדיירים. לכן תכניסו להסכם את הדברים שחשובים לכם: את הדיור, את הביטוח, את האחריות, מה קורה בסוף שבוע ואיך מקבלים אתר בסוף יום. זה הבניין שאתם גרים בו", המליץ גמליאל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים