נחמה ריבלין עברה ניתוח השתלת ריאה – מצבה יציב
רעייתו של נשיא המדינה, הסובלת מפיברוזיס ריאתי, עברה השתלת ריאה אחת בבית החולים בילינסון. היא עדיין מונשמת ומורדמת אך מצבה יציב
מחזיקים אצבעות לשלומה של נחמה ריבלין: רעיית נשיא המדינה, הסובלת מפיברוזיס ריאתי, עברה בשעות האחרונות ניתוח השתלת ריאה מצעיר שהלך לעולמו השבוע בעקבות אסון. מצבה יציב והיא עדיין מונשמת ומורדמת.
ריבלין סובלת משך שנים ארוכות ממחלת הפיברוזיס הריאתי. מצבה בשנים האחרונות הידרדר עד כדי כך שנזקקה לחמצן בכל שעות היממה לצד תרופות. במצב זה, דרך הריפוי היחידה שמצילה חיים היא השתלת ריאות, המאפשרת לחזור לשגרת חיים מלאה ללא תלות בחמצן. ריבלין המתינה זמן רב להשתלה.
הניתוח המורכב שעברה ריבלין ארך מספר שעות, ובוצע ע"י פרופ' דן ערבות, מנהל מערך ניתוח לב חזה בבילינסון, ולווה על ידי רופאה האישי של ריבלין, הפרופ' מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות בבית החולים.
פרופ' דן ערבות עדכן כי בהשתלת ריאות ניתן להשתיל ריאה בודדת, שתי ריאות או לב וריאות יחד, על פי מחלתו של המטופל. ריבלין כאמור, עברה השתלת ריאה אחת. בישראל אחוזי הצלחת השתלות הריאות הם מהגבוהים בעולם ועומדים על כ-90%. בישראל בוצעו מאות השתלות ריאות ועשרות השתלות לב ריאות, רובן בבית החולים בילינסון.
לחתימה על כרטיס אדי
וכך מתבצע ההליך
מהרגע שהריאות מוצאות מגוף התורם, יש להשתילן בגוף המקבל תוך 6 שעות. בשל כך, במקביל להוצאת הריאות מגופו של התורם מתחיל הניתוח של הוצאת הריאה החולה והכנת הריאה לקליטה אצל המקבל.
ההשתלה עצמה הינה ניתוח מורכב, שמבוצע בפתיחה מלאה של בית החזה. פרופ' ערבות מסביר כי תחילה מנתקים את כלי הדם המחברים בין הריאה החולה ללב ולדרכי האוויר, זאת כדי להוציא את הריאה החולה מגוף המטופל. בשלב הבא משתילים את הריאה מהתורם בבית החזה של המטופל על ידי חיבור הסימפונות, העורקים והוורידים של הריאה מהתורם - לאלה של המטופל.
הצוות המשתתף בניתוח השתלת ריאות כולל בדרך כלל מספר מנתחי לב וחזה, שני מרדימים ושני טכנאי מכונת לב ריאות. משך הניתוח נע בין 8-4 שעות במקרה של השתלת ריאה בודדת ובין 12-6 שעות במקרים של השתלת שתי ריאות. מיד בתום ניתוח השתלת הריאות, המושתל מועבר לטיפול נמרץ במערך ניתוחי לב-חזה.
פרופ' מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות במרכז הרפואי רבין בילינסון, אמר: "אני מטפל בגברת ריבלין מזה כשמונה-תשע שנים, יש לה מחלה לא שכיחה שנקראת פיברוזיס ריאתית או IPF. המחלה שלה גורמת להצטלקות של הריאות והתהליך הולך ומתקדם עד שמגיע שלב שבו קשה לחמצן לחדור לתוך הדם ואז יש צורך בעזרה בחמצן.
כפי שכולם ראו אותה בכל ההופעות שלה, תמיד היא הייתה צמודה לחמצן בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה מצבה הלך והחמיר, היא נזקקה ליותר ויותר חמצן, עם יותר ויותר קושי בהתניידות, ולכן רשמנו אותה להשתלת ריאה. למזלה הגיע תורם מצוין ואפשר היה להשתיל אותה. ההשתלה שלה היא ההשתלה כמעט 750 בבית החולים בילינסון, יש לנו תוצאות טובות, יש לנו ניסיון טוב עם השתלות הריאה.
"היא הייתה במצב מאוד קשה אבל אנחנו מקווים שאחרי שהיא תתייצב היא תתאושש ונוכל להיפטר מהחמצן, היא תוכל לנוע בלי החמצן ולחזור לחיים נורמליים.
"גברת ריבלין נרשמה להשתלה כמו כל החולים שלנו, יש לנו קרוב ל-100 חולים שמחכים להשתלה, וגם הריאה השנייה שהושתלה – הושתלה בחולה אחרת שגם מחכה שנה וחצי להשתלה. אחת קיבלה ריאה ימנית ואחת קיבלה ריאה שמאלית, ואנחנו מקווים ששתיהן תתאוששנה יפה יחד".
"נושאת בגאווה את מחולל החמצן"
לפני כחמש שנים חשפה ריבלין את דבר מחלתה שנגרם על רקע שנות עישון ממושכות. המחלה תבעה ממנה לקיים סדר יום מוגבל ללא מאמצים גופניים משמעותיים. בראיון לידיעות אחרונות היא סיפרה: "הריאות הן האיבר החשוב ביותר בגוף האדם. מאז שחליתי בפיברוזיס, הריאות שלי לא מספקות חמצן כמו שצריך. כשאני צועדת, למשל, אספקת החמצן לדם מאוד נמוכה, היא יורדת. אני לא מרגישה טוב, מסתובב לי הראש ויש לי מין תעוקה כזאת. אני חייבת לעצור. יש אנשים שמאבדים את ההכרה ונופלים. התרחיש הגרוע, לא נעים לומר, הוא מוות. ולכן אני חייבת להשתמש במחולל חמצן.
"ההידרדרות במצב בריאותי הייתה מאוד איטית. לאורך חודשים ארוכים ואפילו שנים התקשיתי לנשום במאמץ, אבל ייחסתי את זה לעישון. זה נהיה יותר ויותר קשה, אפילו די גרוע. בתור מישהי שרגילה ללכת ברגל, הייתי מחשבת מראש מאיפה ללכת ואם יהיו עלייה או טיפוס במדרגות. באחד הימים נסעתי לבקר את האחיינית שלי. היא גרה בבית עם גרם מדרגות די תלול. בסוף הערב טיפסתי חזרה לרחוב והאחיין שלי, שהוא רופא, צעד מאחוריי ושמע אותי מתנשמת בכבדות. כדי לא להלחיץ אותי הוא התקשר לבת שלי ואמר לה, 'תקשיבי, אמא חולה'.
"חשבתי שזה הכל בגלל הסיגריות והחלטתי להפסיק לעשן. ואז עברו עוד כמה שבועות, שלחו אותי לכל מיני מכונים ורופאים, וכולם שלחו אותי הביתה ואמרו שאין לי כלום. באחד המכונים בדקו לי תפקודי ריאה ואמרו שהבעיה מינורית ושאם אפסיק לעשן, ארגיש יותר טוב.
למחולל החמצן קראה ריבלין "המאהב שלי" בחיוך: "אין לי ברירה. אני חייבת להיעזר בו וללכת איתו צמוד. אני זוכרת שכשדיברתי בהתחלה עם הרופא על שימוש במחולל חמצן, זה נראה לי כמו מדע בדיוני. הוא אמר לי, 'מה הבעיה, זה משהו כזה קטן, מי רואה את זה?' אבל תתפלא כמה אנשים רואים ומגיבים. זה כנראה די מבהיל אותם, אז הם שואלים שאלות ומעירים הערות. בהתחלה נורא נפגעתי שבכלל מתייחסים לזה ולא נותנים לזה פשוט 'להיות שם', עד שלמדתי להתייחס לזה בהומור. ואולי בכלל אצלי חל שינוי – פיתחתי ביטחון ואני נושאת אותו בגאווה ולכן אנשים כבר לא מעירים".
השתתף בהכנת הכתבה: אמיר אלון
לפנייה לכתב/ת 
