בקרוב בישראל: הנחיות חדשות לשימוש באמצעי מניעה
ישראל מצטרפת לשאר מדינות העולם, וכעת צפויות להתפרסם הנחיות חדשות המסדירות האיתור, הזיהוי והטיפול בזיהומים המועברים באמצעות מגע מיני. ההמלצה הגורפת: שימוש באמצעי מניעה ליחסי מין מוגנים
בשיתוף רקיט בנקיזר
במדינות העולם המערבי מדובר במסמך מקובל, ועכשיו הוא מגיע גם לארץ: החברה הישראלית לאמצעי מניעה צפויה לפרסם בקרוב נייר עמדה ראשון, בעברית, המסדיר את האיתור, הזיהוי והטיפול בזיהומים המועברים באמצעות מגע מיני.
פרסומו הוא צעד משמעותי בדרך להתמודדות עם הסטטיסטיקה. שכן בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת באיתור מקרים מדווחים של זיהומים כמו עגבת, זיבה וכלמידיה - כולם מועברים באמצעות מגע מיני.
נייר העמדה הותאם לישראל והוא צפוי לכלול בין שלושה לארבעה עמודים בסך הכל, בהם מפורטים הזיהומים העיקריים, אופני האיתור שלהם ודרכי טיפול מומלצות. הוא צפוי להתמקד בזיהומים אצל נשים, אולם הציפייה היא שבעקבותיו ייצאו מסמכים נוספים וכוללניים יותר עבור האוכלוסייה כולה.
ההמלצה הגורפת: מגע מיני מוגן
ההמלצה החוזרת הבולטת היא הקפדה על מגע מיני מוגן ב-100 אחוז מהמקרים, באמצעות קונדום לטקס, שהוכח כיעיל יותר במניעת העברת זיהומים שונים, ביחסי מין וגינאליים, אנאליים וגם אוראליים.
גם הקונדום הנשי הוכח כיעיל ביותר והוא מומלץ לשימוש, אלא שלפחות במקרה הישראלי - מדובר באמצעי מניעה שכמעט ולא נמצא בשימוש.
המסמך כולל גם התייחסות למישור הטיפולי הרגשי: השיח סביב מיניות באופן כללי, וסביב זיהומים המועברים באמצעות מגע מיני, מושתק בדרך כלל. על כן הרופאים המטפלים מתבקשים לנהוג ברגישות יתר בתהליך איסוף המידע הנחוץ למיפוי ההיסטוריה המינית של המטופל או המטופלת, בבדיקות השונות ובמתן התוצאות, וגם בהמלצות להמשך טיפול.
זיהומים המועברים באמצעות מגע מיני מחייבים, לרוב, דיווח למשרד הבריאות. המסמך עצמו כולל את המקרים המחייבים דיווח - בהם HIV (הנגיף הגורם למחלת האיידס), עגבת, זיבה, כלמידיה, מיקופלסמה וגינלית, אבל גם זיהומים שאינם מחייבים דיווח כמו טריכונומס וגינלי, או כאלה שאינם מחייבים טיפול כמו אוראופלסמה - שעשויה להתגלות בבדיקות, אבל בעיקר להדאיג את המטופלים ולא יותר.
העובדה שגם מקרים כאלה נכנסו אל המסמך, מצביעה על השכיחות ההולכת וגוברת שלהם בקרב האוכלוסייה, ועל החשיבות שבאיתור הולם ורגיש, ומתן טיפול יעיל. בנוסף, הושם דגש על התערבות מינית של גורם מטפל, כמקדם שינוי התנהגותי בקרב מטופלים ומטופלות.
אוכלוסיות בסיכון מוגבר
המסמך מפרט גם אוכלוסיות בסיכון מוגבר. בין היתר מומלץ להתייחס לנערות מתבגרות כקבוצת סיכון מובחנת, שכן המצב החברתי שלהן לצד זה הפיזיולוגי - הם קרקע פוריה לשכיחות בהדבקויות.
קבוצות מיוחדות נוספות כוללות נשים המחליפות פרטנרים מיניים בתדירות גבוהה - מחוץ לזוגיות או במסגרתה, נשים שהחלו להיות פעילות מינית בגיל מוקדם, נשים שמקיימות מגע מיני עם נשאי מחלות זיהומיות או כאלה שחלו בעבר בעצמן. קבוצות סיכון נוספות הן מהגרים, תיירים ומבקרים במדינות בסיכון גבוה לאחד מהנגיפים.
השימוש בקונדום לטקס, כאמור, מקבל מקום של כבוד במסמך זה. סקרים הראו שכשליש מהגברים מדווחים על כשל בפעולת הקונדום כתוצאה מקרע, מחבישה מאוחרת או מהסרה מוקדמת שלו. אלה קשורים ישירות לחוסר ניסיון ואימון בשימוש בקונדומים.
אגב, לפי המסמך, גם גברים שטוענים לאובדן זיקפה בשימוש בקונדום - הם גברים שלא אומנו מספיק ביחסים מוגנים בקונדום. לפיכך, נייר העמדה כולל גם המלצות להדרכה לשימוש נכון בקונדום, בהיותו אמצעי המניעה היעיל ביותר.
ההמלצות, אגב, כוללות גם הקפדה על שימוש באמצעי מניעה במסגרת יחסי מין אוראליים. ניפוץ המיתוס סביב הסיכויים להידבקות במגע מיני אוראלי, הוא חיוני לשימור מצב בריאותי תקין, שכן זיהומים רבים מועברים גם באופן הזה.
בשיתוף רקיט בנקיזר
לפנייה לכתב/ת 
