שתף קטע נבחר

פיזיותרפיה נשימתית: השיקום שתעבור נחמה ריבלין

רעיית הנשיא, נחמה ריבלין, שעברה השתלת ריאה, סובלת ממחלת ריאות - הצטלקות ריאתית אידיופטית. איך ניתן לטפל בפיזיותרפיה בטרם ההשתלה? ומהו הטיפול אחר הניתוח להשתלת ריאה?

אשת הנשיא, נחמה ריבלין, עברה השתלת ריאה לאחר שסבלה מ-IPF Idiopathic pulmonary fibrosis - הצטלקות ריאתית אידיופטית. מדובר במחלת ריאות חשוכת מרפא שגורמת לסבל רב בקרב החולים ויקיריהם.

 

מחלת IPF (פיברוזיס ריאתי) היא מחלה קשה, המחמירה באופן הדרגתי ומאופיינת בהחלפה של חלק מרקמת הריאה הבריאה ברקמה צלקתית, שאינה מתפקדת ומפריעה לחילוף גזים תקין המתרחש בריאה.

 

החולים במחלה חווים פגיעה קשה באיכות חייהם כבר בשלבי המחלה הראשונים מאחר ופעולות יומיומיות אשר נחשבות פשוטות לכל אדם (הליכה, סידור הבית, שיחות מתמשכות) הופכות לאתגר של ממש עבור חולי IPF.

 

נחמה ריבלין העניקה פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית (צילום: דוברות בית הנשיא )
נחמה ריבלין (צילום: דוברות בית הנשיא )

ככל שהמחלה מתקדמת, קוצר הנשימה גובר ומופיע במנוחה ואף בשינה, תחושת העייפות והתשישות מתגברת, מופיעים שיעולים תכופים ותחושה של חוסר יכולת לקחת נשימה עמוקה. המגבלות הללו לעתים מעוררות בקרב חולי IPF תחושה של חוסר מסוגלות ופחד מתנועה או ממאץ. ההימנעות עלולה להביא אותם לצמצום משמעותי במעורבות החברתית שלהם, לבדידות, למועקה רבה ולדכדוך.

 

בשלבי מחלה מתקדמים החולים נזקקים לתגבור של חמצן, בהתחלה במאמץ או בשינה ובהמשך יש צורך בתמיכת חמצן רציפה לאורך היממה.

 

הטיפול במחלה הוא משולב וכולל טיפול תרופתי, שמטרתו להאט את תהליך הצטלקות הריאה ושיקום נשימתי שמתבצע על ידי פיזיותרפיסט אשר הוסמך לכך.

 

מהו שיקום נשימתי?

שיקום נשימתי הנעשה על ידי פיזיותרפיסט הוא אחד מטיפולי היסוד בחולים הלוקים במחלות ריאה חריפות וכרוניות, כגון מחלות ריאה חסימתיות, ברונכואקטזיס, סיסטיק פברוזיס, מטופלים נוירולוגיים, דלקות ריאה קשות ועוד. אוכלוסיות מטופלים נוספות שעשויות להיתרם רבות משיקום נשימתי הן מטופלים המחלימים מניתוחי ריאה או מניתוחי בטן מורכבים, מונשמים ועוד.

 

פיזיותרפיה נשימתית היא טיפול מבוסס מחקר, בעל השפעות חיוביות רבות, בינהן הפחתת קוצר נשימה במאמץ, שיפור סבולת לב-ריאה, הקלה משמעותית בביצוע פעולות יום-יומיות (הליכה, עלייה במדרגות, מקלחת, הרמת משאות) ושיפור באיכות החיים.

 

הפיזיותרפיסט שעוסק בשיקום נשימתי מכיר לעומק אמצעי טיפול המסייעים לאוורור מיטבי של הריאה ופינוי הפרשות מדרכי הנשימה וכן, הוא בעל ידע רחב בבניית תוכניות כושר גופני על כל מרכיביו לאוכלוסייה מורכבת זו.

 

הטיפול במחלה הוא משולב וכולל טיפול תרופתי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הטיפול במחלה הוא משולב וכולל טיפול תרופתי(צילום: shutterstock)

 

טיפול במחלות הריאה

מחלות ריאה גורמות לתסמינים קליניים רבים, בינהם שיעול, ליחה וקוצר נשימה במאמץ ובמנוחה. תסמינים אלו גורמים לרוב להימנעות מביצוע פעולות שדורשות מאמץ. ההימנעות נובעת מחשש ממשי של המטופל מלהכניס את הגוף למצב בו יזדקק לצריכת חמצן מוגברת ובעקבות כך יחווה תחושה של קוצר הנשימה. ההשלכות של "ההתנהגות הנמנעת" הן ירידה הדרגתית ומתמשכת ביכולת התנועה, ירידה במסת השרירים ובסיבולת לב-ריאה ולבסוף צמצום ברמת התפקוד היומיומית.

 

מאחר והיקף הפעילות הגופנית שהמטופל מבצע הולך ומצטמצם, כך גם מסת השריר שלו הולכת וקטנה, כולל פגיעה בשרירי הנשימה, מה שמוביל בסופו של דבר להופעה של קוצר נשימה בפעולות יום-יומיות הכי פשוטות ובהמשך גם במנוחה.

 

כך מתפתח "מעגל קסמים" של פחד מקוצר נשימה בעקבות מאמץ, והימנעות מתנועה וממאמץ גופני, ירידה מתמשכת בכושר הגופני, החרפה בתחושת קוצר הנשימה וחוזר חלילה. בשלב הזה יש חשיבות רבה במפגש עם פיזיותרפיסט מיומן במטרה לשבור את "מעגל הקסמים" ולשמר את הכושר הגופני, את התפקוד היומיומי והנשימתי של המטופל, וזאת תחת עבודה מבוקרת ומקצועית.

קוצר נשימה במאמץ ובמנוחה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
קוצר נשימה במאמץ ובמנוחה(צילום: shutterstock)

הטיפול התרופתי שניתן מקל מאוד על התסמינים של המחלה ומאפשר למטופל להתחיל תהליך של שיקום נשימתי ובהדרגה להשיב לעצמו בטחון בתנועה, עצמאות בחיי היום יום ונשימה רווחת יותר.

 

השילוב של טיפול תרופתי ופיזיותרפיה הוא המפתח לשמירה על אורח חיים תיפקודי ואיכות חיים טובה יותר במחלות אלו. במצבים מסוימים קיימת חשיבות למעורבות של אנשי מקצוע נוספים, כדי לתמוך ולקדם את תהליך השיקום: דיאטנית קלינית שתפקידה לבדוק את המצב התזונתי של המטופל וכן פסיכולוג קליני ועובדת סוציאלית שנותנים מענה להיבטים רגשיים של המחלה ובעיות פסיכו-סוציאליות.

 

כאשר המחלה מתקדמת ופוגעת באופן קשה בתפקוד הריאתי ובאיכות החיים של המטופל, למרות הטיפול הניתן, נבחנת האפשרות לביצוע של השתלת ריאה.

 

לאורך תהליך ההתאוששות וההחלמה מהשתלת הריאה, לטיפול פיזיותרפי תפקיד משמעותי במניעת סיבוכים שאחרי הניתוח ובחזרה הדרגתית לתפקוד ולכושר גופני מיטבי.

 

קראו עוד:

תורם הריאה לנחמה ריבלין - תרם את לבו לאמאל

COPD: האבחון והטיפול המתאימים

נדיר: אחרי שנה בה הייתה מונשמת ועברה השתלת ריאות - ליז התעוררה

 

מהו תפקיד הפיזיותרפיסט לאחר השתלת ריאה?

המפגש הראשון עם הפיזיותרפיסט לאחר הניתוח קורה במעבר למחלקת ההתאוששות או ליחידת טיפול נמרץ. בשלב זה מושתל הריאה מחובר למכונת הנשמה. הפיזיותרפיסט, שותף פעיל בתהליך המורכב של גמילה ממכונת ההנשמה כבר מהיום הראשון לאחר הניתוח.

 

בהמשך, כאשר המטופל נושם בכוחות עצמו, תפקידו של הפיזיותרפיסט למנוע סיבוכים שלאחר הניתוח כגון דלקת ריאות ולסייע למטופל (בנוכחות של צנרת מרובה של עירוים וצנתרים) לההתנייד במחלקה בכוחות עצמו.

 

הטיפול כולל תרגילי נשימה בעזרת אביזרים יעודיים, טכניקות ידניות לשיפור אוורור ריאתי והגדלה של נפחי הריאה, תרגילים לשיפור תנועתיות של חגורת הכתפיים ובית החזה, פיתוח יכולת עצמאית לקום מהמיטה ולהתנייד במחלקה או מחוצה לה. המטרה של הטיפול היא לפתח יכולת ניידות עצמאית מבלי שיזדקק לחמצן שהיה תלוי בו כל כך עד הניתוח המיוחל.

 

פיתוח יכולת עצמאית לקום מהמיטה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
פיתוח יכולת עצמאית לקום מהמיטה (צילום: shutterstock)

כיצד מתבצע שיקום נשימתי?

שיקום נשימתי, יכול להתבצע כטיפול יחידני או קבוצתי. המסגרת המקובלת יותר היא המסגרת הקבוצתית. לטיפול בקבוצה יתרונות רבים כאשר הבולטים בהם - הרשת החברתית והתמיכה שהמטופלים מקבלים מחברי הקבוצה. עם זאת, מטופלים בעלי צרכים מיוחדים, עשויים להיתרם יותר מטיפול יחידני.

 

הטיפול מתקיים במכוני פיזיותרפיה שמצוידים במכשור המתאים, במסגרת של בית חולים, קופת חולים או מכונים פרטים. במקרים בהם השיקום במסגרת המוסדית אינו זמין או כאשר קיים קושי להגיע למכון פיזיותרפיה, ניתן לבצע שיקום בביתו של המטופל.

 

תוכנית שיקום סטנדרטית כוללת שני מרכיבי טיפול עיקריים: אימון לשיפור סיבולת לב-ריאה ואימון כוח לשיפור חוזק שרירי הגפיים והנשימה. בנוסף, במסגרת התוכנית ניתן דגש על תרגול שיווי המשקל והתנועתיות, וכן ניתנת הדרכה להתמודדות עם אתגרים שונים בחיי היום-יום, לדוגמה לימוד דפוסי נשימה יעילים במאמץ והתאמת תנוחות מקלות על קוצר נשימה בזמן התקף.

 

בשנים האחרונות ישנן מחקרים רבים אשר בודקים תוכניות אימון מגוונות כגון: טאי צי, יוגה, הליכה באמצעות מקלות הליכה נורדיים והתעמלות במים. המחקרים הראו כי שילוב של שיטות תרגול בתכנית השיקום מעלה את רמת המוטיבציה, מחזק את ההתמדה בתכניות שיקום ארוכות טווח ומביא לשינוי התנהגותי בקרב המשתתפים.

 

מה משך השיקום המומלץ?

תוכנית השיקום מבוססת ברובה על תרגול אקטיבי בניית שרירים וכושר גופני. מכיוון שכך, התוצאות הרצויות מושגות לא ביום אחד של אימון. על פי הספרות, טיפול סדיר ורציף, במשך 6-4 שבועות לכל הפחות מניב תוצאות טיפוליות חיוביות.

 

מחקרים עדכניים מראים, כי מטופלים שהשתתפו בתוכניות שיקום ארוכות מועד (למעלה מחודשיים, פעמיים בשבוע) או כאלה שהמשיכו בטיפול באופן סדיר ללא הגבלת זמן וללא הפסקה, הניבו תוצאות טובות יותר מאשר מטופלים שעברו שיקום קצר מועד (חודש-חודש וחצי).

 

שיקום נשימתי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול במחלות ריאה והוא החלק המשלים לטיפול התרופתי שהמטופל מקבל. הטיפול חייב להתבצע ע"י אנשי מקצוע ע"מ לקיים טיפול בטוח, יעיל ומותאם לצרכיו של המטופל.

 

בחרו את מסגרת השיקום המתאימה לכם מבחינת נגישות ומבחינת עניין והנאה. המפתח הוא לנוע ולא להימנע.

ולרעיית הנשיא נאחל החלמה מהירה ובריאות איתנה ומהירה

 

הכתבה מוקדשת לזכר הפיזיותרפיסטית סוזן ניימרק, אשר נפטרה ב-12 במרץ 2019 ממחלה קשה. סוזן, הייתה מנהלת בית הספר לפיזיותרפיה באסף הרופא והייתה מחלוצות הפיזיותרפיסטיות הנשימתיות במדינת ישראל.

 

הכותבות: אירינה פאיוק היא פיזיותרפיסטית, מומחית בתחום הנשימתי, מוסמכת לגישת לאבאן לניתוח תנועה ופילאטיס שיקומי, קליניקה PhysioLab. עירית סמילנסקי היא פיזיוטרפיסטית מומחית לספורט ואורטופדיה בעל מרכזים לפיזיוטרפיה ורפואת ספורט


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים