שתף קטע נבחר

לטייל בעקבות האירוסים

לא פחות מ-16 מינים של אירוס גדלים בישראל. מאירוס הגלבוע הסגול, דרך האירוס הנצרתי המנומר ועד לאירוס טוביה הכחול והנדיר – ריכזנו עבורכם שלל מסלולי טיול מצפון ועד דרום שבהם תוכלו להיתקל בפרח הנאה

 

 

הרבה סוגי פרחים מבשרים את בוא האביב, אבל אין ספק שהמיוחדים ביותר שבהם הם האירוסים. לאירוס 16 מינים הגדלים בישראל – ורוב המינים הללו ייחודיים לארץ. עם זאת, מדובר בפרחים נדירים אשר נמצאים בסכנת הכחדה, הן עקב צמצום תפוצתם בשל בנייה והן בעקבות מטיילים שקטפו אותם בשל יופיים.

 

לטייל בעקבות הצבעוני

 

המטיילים בעונת החורף כנראה יפגשו ברוב המסלולים בארץ את האירוס הארצישראלי, אשר שמו הבינלאומי הוא "איריס פלשתינה". מדובר במין של אירוס הגדל רק בישראל ובסביבתה הקרובה, ופרחיו לבנים עם פס צהוב במרכז עלי הכותרת. האירוס הארצישראלי פורח בחודשים דצמבר עד פברואר, אולם בשל החורף הגשום ייתכן שתפגשו פרטים בודדים גם כעת. הוא פורח במקביל לשיא פריחת הכלניות, ובדרך כלל גם יימצאו יחדיו באותם השדות.

 

אירוס אחר שסביר מאוד שתפגשו ברוב המסלולים בארץ בימים אלו הוא הצהרון המצוי – שקיבל את שמו בשל העובדה שפרחיו נפתחים רק בשעות הצהריים, ובערב כבר נובלים. רק חדי העין ישימו לב לגבעולים היבשים המזדקרים מהאדמה בבוקר, אך החל מהצהריים כבר לא ניתן יהיה לפספס את הפרחים הסגולים והיפים של הצהרון.

צהרון מצוי בכרמל (צילום: גלעד כרמלי)
צהרון מצוי בכרמל(צילום: גלעד כרמלי)
 

ואיפה תפגשו את האירוסים האחרים? ריכזנו עבורכם כמה מסלולים מומלצים לצפייה במיני האירוסים השונים. אך לפני כן, נזכיר: כל האירוסים הם פרחים מוגנים, ורובם נמצאים בסכנת הכחדה. אין לקטוף את הפרחים, אין לגעת בהם ויש להיזהר מאוד שלא לרמוס אותם או לדרוך עליהם.

 

אירוס הגלבוע: שמורת הר ברקן

אירוס הגלבוע, שפרחיו סגולים ובמרכזם כתם כהה, גדל רק בארץ ישראל - בהרי הגלבוע וברצועה צרה בצפון השומרון. הוא פורח בחודשים מרץ ואפריל. בעבר נפגעו אוכלוסיות רבות של אירוס הגלבוע, הן בגלל קטיפה של מטיילים והן כתוצאה מפעולות ייעור. הנזק שנגרם לאירוס זה היה בין הגורמים שהביאו לחקיקת החוק להגנה על פרחי בר, אולם אירוס הגלבוע עדיין ניצב בפני סכנת הכחדה.

אירוס הגלבוע (צילום: אמיר לוטרמן)
אירוס הגלבוע(צילום: אמיר לוטרמן)

 



אירוס הגלבוע (צילום: אמיר לוטרמן)
אירוס הגלבוע(צילום: אמיר לוטרמן)

אירוס הגלבוע (צילום: רחל אשבול, רשות הטבע והגנים)
אירוס הגלבוע(צילום: רחל אשבול, רשות הטבע והגנים)
 

הר הגלבוע עצמו משתרע לאורך כ-18 ק"מ במקטע שבין עמק הירדן לעמק יזרעאל, ולו כמה פסגות. אחת הפסגות המתאימות ביותר לחובבי פריחות באופן כללי ולחובבי אירוס הגלבוע בפרט היא הר ברקן. שביל האירוסים מתפתל על מורדותיו הדרום-מזרחיים של פסגת ברקן, בתוואי שעולה אל ראש ההר. במקום ניתן למצוא בנוסף גם מרבדים מרשימים של פשתה שעירה, נורית אסיה, דרדר כחול ועוד המון פרחים צבעוניים.

 

המסלול קל והמרחק מהחניה אל הפסגה הוא כ-400 מטרים. מומלץ להמשיך לפי השלטים עד מצפור ההתיישבות, ומשם לחזור לחניה דרך כביש ההר. נקודת תחילת המסלול: חניון הר ברקן. אתרים נוספים בגלבוע לצפייה באירוס הגלבוע הם שמורת הר לפידים הסמוכה לחניון שער הזהב (מסלול "העמק הנעלם" אשר מתאים למטיילים מטיבי לכת), הר אחינועם, הר יצפור, היערות שמדרום-מזרח למלכישוע, שמורת אום זוקא (למטיבי לכת) וחמדת בבקעת הירדן.

 

• למסלולים נוספים לצפייה בפרחים בסכנת הכחדה - הקליקו.

 

• למידע על פרחים מוגנים נוספים – הקליקו

 

אירוס נצרתי: הר יונה

פרחיו המנומרים של האירוס הנצרתי, שגם תפוצתו מוגבלת כמעט אך ורק לצפון ישראל, הופכים אותו לאחד האירוסים היפים ביותר. הוא פורח בחודשים מרץ ואפריל, בעיקר על מדרונות סלעיים ושטופי שמש. גם האירוס הנצרתי נמצא בסכנת הכחדה.

אירוס נצרתי בהר יונה (צילום: רחל אשבול, רשות הטבע והגנים)
אירוס נצרתי בהר יונה(צילום: רחל אשבול, רשות הטבע והגנים)
 

למרות שמו, תחום תפוצתו של האירוס הנצרתי משתרע על פני כל מזרחו של הגליל, העליון והתחתון, ואף למרגלות החרמון. מסלול מומלץ ובו אירוסים רבים ממין זה נמצא בהר יונה – ההר הגבוה ביותר בהרי נצרת, אשר נקרא על שם יונה הנביא. השבילים בשמורה קלים והשיפועים מתונים, והמסלול מתאים גם למשפחות עם ילדים קטנים. מדובר במסלול של כ-500 מטרים או יותר, לפי העניין.

 

כדי להגיע לשמורת הר יונה, לבאים מכיוון דרום נצרת עילית, מכביש 75 פונים ימינה לרחוב דרך החטיבות. ברמזור השני ממשיכים ישר ברחוב שדרות מעלה יצחק (רחוב ארוך שמקיף את נצרת עילית). ממשיכים ישר וחולפים על פני בית העלמין ועל פני כיכר ובה פסל של סוס ועגלה ומעגל כניסה להר יונה. ממשיכים ישר ועוברים את הכניסה לעין מאהל. מיד לאחר מכן פנייה ימינה - עושים פניית פרסה בכיכר וחוזרים לכביש הראשי. בצומת מיד פונים שמאלה בנסיעה איטית כדי להבחין בפנייה ימינה לדרך צדדית – שם יש שלט שמפנה לחניה. ריכוז גדול של האירוס הנצרתי ניתן למצוא גם ליד בית העלמין עצמו, ובגבעת המורה בעפולה.

אירוס נצרתי בגבעת המורה (צילום: אמיר לוטרמן)
אירוס נצרתי בגבעת המורה(צילום: אמיר לוטרמן)

אירוס נצרתי בגבעת המורה (צילום: אמיר לוטרמן)
אירוס נצרתי בגבעת המורה(צילום: אמיר לוטרמן)

 

אירוס הביצות: אחו נוב

אחד ממיני האירוסים היותר נדירים הוא אירוס הביצות, שפורח בצהוב בחודשים פברואר ומרץ. בעבר היה אירוס זה שכיח בקרקעות כבדות ובוציות, אך משום שרוב האדמות הללו הפכו על ידי האדם לשטחים חקלאיים הוא נעשה נדיר ומוגדר כפרח בסכנת הכחדה חמורה.

 

הריכוז הגדול ביותר של אירוס הביצות הוא בשמורת אחו נוב שבדרום רמת הגולן, אשר מתפרסת על פני מישור ביצתי ייחודי לאזור. בשמורה פריחה מרשימה כמעט לכל אורך השנה, ובחורף היא מהווה מוקד עלייה לרגל לצורך צפייה גם בפריחת הנרקיסים. בשמורה מסלול מעגלי באורך של כקילומטר, אשר מתחיל בחניון ומסתיים כ-200 מטר צפונית לו. מומלץ להגיע למקום עם מגפיים ונעלים וגרביים להחלפה.

 

פרטים בודדים של אירוס הביצות ניתן לפגוש גם בנחל חילזון מזרח, נחל אורן בכרמל ואזור כפר יהושע בעמק יזרעאל.

 

אירוס הלבנון ואירוס החרמון: רכס בשנית

אירוס הלבנון, עם פרחיו הכחולים והבוהקים, נחשב לנדיר בארץ – אך בגליל העליון, בגולן ובחרמון הוא שכיח למדי ברום שמעל 800 מטרים. הוא פורח בחודשים ינואר ופברואר, אך בגלל החורף הגשום לו זכינו השנה, ייתכן שעדיין תתקלו בו באזורים אלו.

אירוס הלבנון ברכס בשנית (צילום: אמיר לוטרמן)
אירוס הלבנון ברכס בשנית(צילום: אמיר לוטרמן)
 

ברכס בשנית, המוכר גם כהר חזקה, ניתן לפגוש את האירוס ממין זה ביער האלונים. כקילומטר וחצי מצפון ליישוב אלוני הבשן יש פנייה מזרחה בכביש רעוע אל רכס חזקה (ברוש גבוה בצומת הקטנה). נוסעים עד ההגעה למעבר בקר, שלט של "שביל הגולן" ושלט עם סימון שבילים ירוק שעליו רשום "ג'ואיזה". הכניסה למסלול, המסומן בירוק, היא מעבר למעבר הבקר. בחודשים מרץ ואפריל ניתן לפגוש ברכס בשנית את אירוס החרמון – אשר מזכיר בצבעו ובצורתו את האירוס הנצרתי.

 

בחודשים דצמבר עד פברואר ניתן לפגוש באזורים אחרים בארץ את אירוס הסרגל, אשר מזכיר מאוד את אירוס הלבנון. בין היתר, ריכוזי פריחה של אירוס הסרגל נמצאים באזור דליה, הר חורשן, הר שוקף ושביל הכרמל למרגלות המוחרקה.

  

אירוס הארגמן: נתניה, נס ציונה ותל אביב

כמו אירוסים רבים, גם אירוס הארגמן הוא פרח בלעדי לישראל. בעבר היה אירוס הארגמן נפוץ בחולות וברכסי הכורכר במישור החוף, מאשדוד ועד בנימינה, אולם הפיתוח של האזור פגע ברוב האוכלוסיות שלו – וכיום הוא בסכנת הכחדה חמורה.

אירוס ארגמן רגיל וצהוב בנס ציונה (צילום: אמיר לוטרמן)
אירוס ארגמן רגיל וצהוב בנס ציונה(צילום: אמיר לוטרמן)
 

אירוס הארגמן פורח בחודשים ינואר עד מרץ. צבעיו נעים בין בורדו כהה לשחור, ולעתים רחוקות ניתן למצוא גם פרטים בצבע צהוב כהה. ניתן לפגוש אותו במלוא הדרו בשמורת אירוס הארגמן ליד בית חנן, שמורת אירוס הארגמן בנתניה וליד שלולית החורף הסמוכה, שער פולג ונחל פולג, ליד שכונת עין הים בחדרה ובשמורת חוף גדור הסמוכה, ביער קדימה, ביער אילנות, בגבעת חומרה שבפלמחים, בגבעת האירוסים בראשון לציון ובגבעת הכורכר הסמוכה לנס ציונה, ואפילו בתל אביב – במתחם מערות אפקה.

אירוס ארצישראלי במערות אפקה (צילום: גלעד כרמלי)
אירוס ארצישראלי במערות אפקה(צילום: גלעד כרמלי)

אירוס ארצישראלי במערות אפקה (צילום: גלעד כרמלי)
אירוס ארצישראלי במערות אפקה(צילום: גלעד כרמלי)

 

אירוס עָנֵף: אגם בית ינאי

בעבר היה האירוס הענף, שפרחיו בצבע צהוב בוהק, נפוץ בארץ בביצות מים מתוקים ועל גדות נחלים איטיים – אולם הוא נכחד יחד עם הנוף הזה שכמעט ונעלם. כיום הוא נדיר ביותר, וניתן לראות אותו פורח בחודשים אפריל-מאי רק בשמורת החולה ובעין תינה שברמת הגולן – ולמרבה ההפתעה, גם במרכז הארץ: ליד בית ינאי.

  

את האירוס הענף ניתן לפגוש באגם בית ינאי – אגם שנוצר סמוך לכביש החוף, מזרחית לכביש הגישה למושב בית ינאי, במהלך העבודות להקמת מחלף ינאי בתחילת שנות ה-90' עקב חדירת מי תהום לחציבות בקרקע. האגם משך עופות מים והתפתחה סביבו צמחיית גדות סבוכה, ולאחר כמה שנים זוהתה במקום גם פריחת אירוס ענף. הכניסה לאגם אסורה, אך בחלקו הדרום-מערבי הוסדרה טיילת עץ המאפשרת תצפית.

 

אירוס שחום: כוכב השחר וגבעות גורל

גם באזורים המדבריים פורחים אירוסים – ואחד מהם הוא האירוס השחום, שמזכיר מעט את אירוס הארגמן ממרכז הארץ. צבעו של האירוס השחום חום כהה עד שחור, והוא פורח בחודשים מר-אפריל.

אירוס שחום בגבעות גורל (צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק
אירוס שחום בגבעות גורל(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
 

אחד הריכוזים היפים של האירוס השחום נמצא בשמורת כוכב השחר (קובת א-נג'מה) שבמזרח הרי בנימין. כדי להגיע, נכנסים דרך שער יישוב כוכב השחר ועולים לכיוון ההר שגובהו מעט יותר מ-700 מטר. אפשר לעשות את המסלול באופן רגלי או עם רכב. השביל עולה כמעט עד פסגת ההר, שם ניצבת סככה של רשות הטבע והגנים. במדרון הסמוך לפסגה ניתן לראות פריחה של האירוס השחום. מי שמעוניין לעשות מסלול, ניתן ללכת דרך הסככה לסימון השביל העולה לפסגה - שם מחכה תצפית של 360 מעלות, ממנה ניתן לראות ביום בהיר את ירושלים ואף את החרמון. הירידה דרומה לתחתית השביל מובילה חזרה לכוכב השחר למי שהגיע רגלית, וניתן גם לחזור על עקבותיכם לרכב שממתין ליד הסככה.

 

ריכוזים רבים של אירוס שחום יש גם בגבעות גורל שבצפון הנגב, בחבל יתיר, בבקעת באר שבע, ליד תל ערד ובנחל תקוע.

 

אירוס ירוחם: השמורה ליד ביסל"ח

אירוס ירוחם פורח בחודשים מרץ ואפריל רק באזור ירוחם ודימונה שבנגב. פרחיו בצבע ארגמן כהה עד שחור, ולעתים נדירות ניתן לפגוש גם פרחים צהובים. באזור גידולו הוקמה שמורת טבע מיוחדת – שמורת אירוס ירוחם. השמורה שוכנת סמוך לבסיס ביסל"ח של גדוד 906, שאף אימץ את השמורה ומסייע לשמור עליה ולתחזק אותה.

אירוס ירוחם (צילום: עדן אוליאל, רשות הטבע והגנים)
אירוס ירוחם(צילום: עדן אוליאל, רשות הטבע והגנים)
 

אירוס ירוחם במופע צהוב (צילום: עמרם צברי, רשות הטבע והגנים)
אירוס ירוחם במופע צהוב(צילום: עמרם צברי, רשות הטבע והגנים)

מכביש דימונה ירוחם לכיוון דרום, כביש 204, יש לפנות לבסיס מחנה משואה, שם יהיה גם שלט חום לשמורת אירוס ירוחם. לאחר חמש דקות נסיעה מגיעים לחניה, ומשם יש לגשת לכיוון שביל עם חבלים משני צדדיו ולהמשיך למסלול קל ומעגלי של כחצי שעה. את האירוס הראשון ניתן לראות אחרי כ-10 דקות הליכה מתחילת המסלול. אין לרדת מהשביל, זאת על מנת לשמור על צמחי הבר הגדלים במקום. הכניסה לשמורה אפשרית רק בסופי שבוע מאחר שמדובר בשטח צבאי.

 

אירוס הנגב: "דרך השדות" ליד צאלים

בחולות מרכז ומערב הנגב, עד אל-עריש שבחצי האי סיני, פורח אירוס הנגב – שגם הוא בלעדי רק לאזור. הפרחים סגולים וקטנים יותר מאלו של רוב האירוסים האחרים, והאירוס פורח בחודשים פברואר ומרץ.

אירוס הנגב באזור צאלים (צילום: גדעון פיזנטי)
אירוס הנגב באזור צאלים(צילום: גדעון פיזנטי)
 

אירוס הנגב בחולות שונרה (צילום: אמיר לוטרמן)
אירוס הנגב בחולות שונרה(צילום: אמיר לוטרמן)

את אירוס הנגב ניתן לפגוש ב"דרך השדות" – דרך נופית-חקלאית שמשתרעת לאורך כ-20 ק"מ ומתחילה ליד שער הכניסה לקיבוץ צאלים. הדרך עבירה לרכב פרטי וחושפת לעיני הנוסעים בה את החקלאות המשגשגת של הנגב. שימו לב לשלט קטן של קק"ל המפנה ימינה ועליו ציור של אירוס – שלט אשר יוביל אכם לריכוז יפה של פרחי אירוס הנגב. בהמשך הדרך פורח ריכוז נוסף של אירוסים.

 

 

אירוס טוביה: בורות לוץ

אירוס טוביה הוא האירוס הכי דרומי בארץ, והוא בלעדי לאזור ארץ ישראל. הוא נדיר מאוד וצומח רק בהר הנגב המרכזי, בעיקר צפונית למכתש רמון, ובהרי אדום. מין זה מזכיר בצורתו את האירוס הארצישראלי, אך פרחיו בצבע כחול דהוי. האירוס נקרא על שמו של הבוטנאי טוביה קושניר, שנפל בשיירת הל"ה. הוא מוכר גם בשם "אירוס עוזיהו".

אירוס טוביה בבורות לוץ (צילום: צור מוסרי)
אירוס טוביה בבורות לוץ(צילום: צור מוסרי)
 

אירוס טוביה פורח בחודשים ינואר ופברואר, אולם בימים אלו עדיין פורחים פרטים מעטים בשמורת בורות לוץ. בשמורה עצמה 17 בורות מים הפזורים על פני שטח של 2 קמ"ר. למשפחות מומלץ לטייל במסלול הקצר, שמתחיל ונגמר בחניון בורות לוץ וממנו נמתח שביל המסומן בסימון שבילים אדום לכיוון צפון. מדובר בשביל מעגלי קל העובר לצד מאגרי מים קדומים, טרסות עתיקות ותעלות לניקוז מים – כולם עדות אילמת לחקלאות שפרחה כאן בימי קדם. מלבד האירוסים, בשמורה פורח גם הצבעוני הססגוני המרהיב.

 

אורך המסלול כ-3 ק"מ וההליכה אורכת בין שעתיים לשלוש שעות. כדי להגיע נוסעים בכביש 40 (מצפון) לכיוון מצפה רמון, לפני שמגיעים ליישוב פונים מערבה לכביש 171, וממנו פונים לפי השלט לחניון לילה בורות לוץ.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גדעון פיזנטי
אירוס הנגב באזור צאלים
צילום: גדעון פיזנטי
מומלצים