זכותנו לא לשתף פעולה עם האו"ם
מחר יפורסם עוד דו"ח מוטה, הפעם על ההפגנות על הגדר בעזה. ללא שקיפות, ללא חקירת ארגוני הטרור ותוך הסתמכות על סטנדרט פלילי מופרך
(Photo: AFP)
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, מועצת זכויות האדם של האו"ם בג'נבה צפויה להגיע מחר (יום ב') לשיאו של פסטיבל האבסורד, שבו יפורסמו לא פחות משבעה דוחות נגד ישראל. לצד הרשימה השחורה (שפרסום חלק ממנה נדחה), המועצה תאמץ דוח המאשים את צה"ל בפשעי מלחמה במהלך ההפגנות האלימות על גבול עזה. כמו בדוחות או"ם קודמים לאחר עופרת יצוקה וצוק איתן, הדוח נועד לשרת מסקנות שהוכתבו מראש על ידי ארגונים המתיימרים לקדם זכויות אדם, כולל כאלו הקשורים לארגוני טרור עצמם.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כשברקע נמשכת מדיניות חוסר שיתוף הפעולה הרשמי של ממשלת ישראל עם הוועדה המיוחדת שמונתה לכתוב את הדוח, היה מכון המחקר NGO Monitor אחד מארגוני החברה האזרחית היחידים שהציג בפניה את הפן האלים של האירועים בעזה, מתוקף מעמדו המיוחד כגוף מייעץ לאו"ם. האינטראקציה עם חברי הוועדה, ומחקר בנושא, נתנו לנו הזדמנות להבין מה הכשלים המרכזיים בוועדת הבדיקה ובדוח עצמו.
ראשית, מנדט הוועדה מסמיך אותה לחקור אך ורק את התנהלותה של ישראל, ללא כל הנחיה ברורה לחקר פעולות השחקנים הפלסטינים בזירה. אופיין הצבאי של ההפגנות, שתכליתן לפרוץ את הגבול עם ישראל, לחתור לעימות צבאי עם חיילי צה"ל ואף לפגוע באזרחים באמצעות בלוני תבערה – מוזער עד כדי התעלמות. העובדות בשטח והממצאים מראים כי ארגוני הטרור חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית פרשו חסותם על ההרוגים מהצד הפלסטיני ואף זיהו אותם כפעיליהם. כמו כן תועד שימוש רחב במגוון של אמצעי לחימה וירי של כ-300 רקטות לעבר עוטף עזה במהלך העימותים.
שנית, הוועדה לוקה בחוסר שקיפות. האם המרואיינים בה הם פעילי חמאס או אזרחים? האם הצוות המקצועי הוא בעל ידע צבאי או הבנה בדיני מלחמה באזורי סכסוך? כיצד נאספו נתונים משטח בשליטת חמאס?
האו"ם לא מוכן לפרסם את הפרטים הללו והם מוגדרים סודיים ביותר. חברי ועדות מסוג זה באירועים קודמים התגלו כחסרי כל הבנה צבאית או ידע במשפט צבאי ודיני מלחמה באזורי סכסוך. חוסר השקיפות והאנונימיות של חברי הוועדה היא הפרה של סטנדרטים ברורים בעניין ומטילה צל כבד על מקצועיותה.
שלישית, הוועדה מחילה על ישראל סטנדרטים של משפט פלילי מקומי מתחום אכיפת החוק ומשתמשת במונחים של "הפגנות" מקומיות, תוך התעלמות מהעובדה שמדובר בגבול בינלאומי מוכר עם ישות עוינת.
הדבר מייצר בעיה קשה מבחינת המסגרת המשפטית שבה מוצגים הטיעונים נגד ישראל: הוועדה מתייחסת להפגנה כאילו הייתה אל מול כוחות שיטור, במקום להתייחס לאירועים כמצב של סכסוך מזויין ולהחיל סטנדרטים של משפט צבאי. הרצון של המפגינים לפגוע באזרחים לאחר חציית הגדר, רצון שהפך למציאות בעשרות ניסיונות חצייה ופגיעה באזרחים וחיילים, אינו נכנס למערך השיקולים של הועדה.
זה דוח שנכתב על ידי פקידי או"ם חסרי מומחיות ומוטים פוליטית, המתבסס ברובו על נתונים של ארגונים פוליטיים – כשהמטרה היא למסגר את האירוע כאירוע אזרחי ולא מבצע צבאי מאורגן על ידי ארגוני טרור עוינים.
לכן, ישראל כנראה לא תנצח את המנגנון המשומן שמובילה מועצת זכויות האדם של האו"ם, וכל עוד הוא מוטה בצורה כל כך בוטה, זכותה לא לשתף עמו פעולה. אם אכן נפל פגם בהתנהלותו של לוחם כזה או אחר באירועי הגדר בעזה, ישראל צריכה לחקור, לא כי האו"ם או ארגוני "זכויות האדם" אומרים, אלא כי זה הדבר הנכון לעשות.
- אן הרצברג היא היועצת המשפטית של NGO Monitor והאחראית על קשרי הארגון באו"ם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
אן הרצברג
מומלצים
