שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אנשים חשבו שאני באמת מהמוסד"
    רואה החשבון שון עיני הצליח להתל ברבים שהאמינו שדף הטוויטר הפארודי שלו באמת מייצג את ארגון הביון: "תמיד הייתי מעורב באקטיביזם, אבל רציתי לעשות משהו מצחיק". וגם: מה חושב "ביג דדי" מדרום אפריקה על ההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד? פגשנו את שניהם בכנס פעילי רשת. צפו

    כשלגופו חולצה שחורה מכופתרת ומכנס מחויט, שון עיני בן ה-39 נראה בדיוק כפי שהייתם מצפים מרואה חשבון בגיל העמידה להיראות. אבל אחרי כמה דקות של שיחה ידידותית הוא לא יהסס לגלות לכם בעצמו - מאחורי תווי הפנים הנעימים מסתתר סוכן רשת של "המוסד". נכון, לא מדובר בדובר הרשמי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אלא במי שהקים את דף הטוויטר הנועז "המוסד", שמייצר תוכן פרודי, ולצידו מעביר גם מסרים פרו-ישראליים רציניים ליותר ממאה אלף עוקבים. כל קשר לארגון הביון מקרי בהחלט.

     

     

    "היו מקרים שאנשים לקחו את זה ברצינות, חשבו שאני באמת מהמוסד", מספר עיני בשיחה עם ynet. "למשל, לפני שנה היה איזה פוליטיקאי אמריקני שהוא אנטי-ישראלי, אנטישמי, שכאילו חשף את המוסד. 'הנה המוסד, תראו מה הם עושים', הוא אמר. צחקו עליו שהוא נפל בפח וחשב שאני אמיתי".

     

    עיני נולד בקנדה להורים ישראלים. בשנת 2010 עלה לארץ והתחיל חיים חדשים. הוא התחתן, הביא לעולם שלושה ילדים ומצא עבודה כרואה חשבון. כמי שתמיד ראה את עצמו כאדם מצחיק ושנון, היה לו רצון לענות לכל מפריחי תיאוריות הקונספירציה על פעולות המוסד במטבע שלהם. לאחר ששמע מנהיג מוסלמי בבריטניה מתראיין ומספר כי סוכני מוסד פרצו לביתו, וכל מה שהם לקחו הייתה נעל אחת (כן כן, לא זוג), הוא החליט לפתוח את חשבון הטוויטר של "המוסד" ומשם לראות מה קורה.

     

    שון עיני (צילום: ירון ברנר)
    "רציתי לקחת את זה למקום אחר". שון עיני(צילום: ירון ברנר)
    אחד הציוצים שסייעו להפוך את הדף לוויראלי, זמן קצר לאחר פתיחתו ב-2016, היה ציוץ תגובה שפרסם עיני למנהיגה של צעדת נשים בארה"ב, שצייצה כי כל ההודעות שלה נמחקו מהטלפון שלה. היא שאלה אם מישהו יודע למה זה קרה, ועיני מיהר לענות לה, בתור "המוסד", תשובה שכללה מילה אחת: "כן". זה היה רגע מכונן בהצלחת הדף. "הציוץ הזה קיבל עשרת אלפים לייקים וזה מה שהקפיץ אותי", נזכר עיני. "בן-לילה היו לי עוד עשרת אלפים עוקבים, ומשם זה באמת התחיל".

     

    באופן כללי, עיני חושב שההומור לא פחות חשוב מהמסרים הרציניים שהוא משלב בעמוד שלו. "תמיד היה לי חוש הומור ותמיד הייתי מעורב באקטיביזם ברשת החברתית. אבל רציתי לקחת את זה למקום אחר, לעשות משהו מצחיק. כל הנושא של הסכסוך הערבי-ישראלי מאוד רציני. אנשים צריכים לצחוק". 

     

    מתוך הטוויטר של
    נחזיר את אינסטגרם ופייסבוק כשנסיים

     

    "כאשר פייסבוק ואינסטגרם נפלו", הוא מדגים, "צייצתי שאנחנו השבתנו אותן ונחזיר כשנסיים. זה הגיע כבר ל-4,000 לייקים עד לרגע זה. זה מביא עוקבים, ותוך כדי אני זורק מסר רציני".

     

    עיני צריך לשלב בין עבודתו הרגילה לניהול שוטף של עמוד הטוויטר שלו, אך הוא לא רואה בעדכון הדף עבודה קשה מדי. שאלנו איך ירגיש אם ילדיו, שהגדול בהם בן חמש והקטן רק בן שנה, ירצו להתחפש גם הם לאנשי מוסד יום אחד. "אני מאחל רק שיהיו שמחים", השיב, "שיעבדו במה שהם באמת אוהבים. אם זה ריקוד, אם זה משחק, אם זה להיות דובר ממשלתי או אקטיביסט ברשת החברתית. העיקר שישמחו".

     

     

    מתוך הטוויטר של
    משימה בלתי אפשרית

     

    הפגישה שלנו התקיימה בתל אביב במסגרת #DigiTell19, כנס של המשרד לנושאים אסטרטגיים שסיכם שנה של פעילות עם כמאה אנשים שעומדים מאחורי הדפים והפרופילים המשפיעים ביותר בדברור של ישראל ברשתות החברתיות ברחבי העולם. פעילים מ-17 מדינות - מארה"ב, אמריקה הלטינית, הודו, דרום אפריקה ואפילו ניו זילנד - הגיעו כדי לבקר בירושלים, במצפה רמון ובתל אביב. על הדרך הם קיבלו כלים דיגיטליים שיאפשרו להם להיאבק באנטישמיות וביוזמות אנטי-ישראליות.

    ביג דדי נגד ה-BDS

    אחד מפעילי הרשת היותר מעניינים שהגיעו לכנס הוא סינקלה נגובסה מדרום אפריקה, המכונה גם "ביג דדי" בגלל ממדי גופו. נגובסה, שעשרות אלפים עוקבים אחריו בטוויטר, פעיל במכון הדרום-אפריקני ליחסי הגזע, ויש לו גם תוכנית רשת חדשה בשם "תוכנית החירות של ביג דדי".

     

    "אני בישראל במשימה לגלות יותר", סיפר ל-ynet. "אני תומך נלהב שלה, ואני חושב שזו חברה שצריכה להיות מיוצגת ברחבי העולם כדמוקרטיה בחלק של העולם שבו דמוקרטיות הן די נדירות". הוא הוסיף כי יש לו אפשרות להגיע למדינה כדי "ללמוד עוד, לראות עוד - אבל גם להיפגש עם אנשים מכל העולם בכנס הזה, שהם גם תומכים של ישראל, ולהחליף איתם רשמים".

     

    אפרטהייד? אל תרגיזו אותו. "ביג דדי"(צילום: ירון ברנר)
     

     

    נגובסה, שנמצא בימים אלו בתהליך גיור, מספר כי בניגוד לאיך שדרום אפריקה מצטיירת בתקשורת בישראל, הרוב הגורף של תושביה אוהד את ישראל. "אם תקשיב לפוליטיקאים שלנו, ישראל היא דמות הרוע, הנבל. כך יראו אותה. אבל לאנשים שרואים את ישראל בדרך יותר דתית יש הרגשה חיובית וביתית לגביה. זה ההבדל בין השניים: חמאס, BDS וחלק גדול מקואליציית השמאל במדינה מראים את ישראל כשורש כל רע, אבל בשביל שאר האוכלוסייה זה לא איך שאנחנו חווים את ישראל".

     

    שאלנו אותו כיצד הוא מתייחס לשימוש במילה אפרטהייד במתקפות נגד ישראל. כאן השתנה הטון של נגובסה, וכעס רב ניכר על פניו. "חייתי בסוף האפרטהייד ואני מבין היטב מה זה", אמר. "אני רואה את זה כמאוד פוגעני כשמישהו - בייחוד BDS - מציע שישראל אפילו מזכירה משטר אפרטהייד. הייתי בישראל רק שלושה או ארבעה ימים, והחוויה הראשונה שהייתה לי כשירדתי מהמטוס הייתה לנסוע לירושלים ולראות שלטי הכוונה שכתובים בשלוש שפות".

    "הטבע של האפרטהייד היה מדיר", אומר נגובסה, "הוא חיפש להדיר קבוצה מסוימת מטעמי גזע או שפה והוא שלט באוכלוסיות, לדוגמה באמצעות חיובם של שחורים לדבר בשפה שאינת שפת אימם. זה אפרטהייד. החברה הישראלית היא מכילה, יש בה שלוש שפות בשלטים והיא מגוונת תרבותית. איך אתה קורא לזה אפרטהייד?"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים