שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היהודים התפלאו, המוסלמים התפלאו: מורה חרדית באום אל פאחם
    בכיסוי ראש, לבוש חרדי למהדרין ועם ברכת הרב שלה, הגיעה איטל לוי לראיון עבודה בבית ספר מוסלמי - ומאז היא שם. התלמידים המוסלמים התקשו לקבל אותה, ולא פעם היא נשאלה על הדת שלה, אבל לוי לא נשברה והוכיחה שאפשר לנצח את הסטיגמות בהרבה אהבה

     

     

    בשעה 11:00 בדיוק מסתיימת ההפסקה בבית הספר היסודי קחאווש באום אל פחם. אחרי שהתרוצצו ברחבה המרכזית ושיחקו זה עם זה, נכנסים תלמידי כיתה ו'-4 לשיעור עברית. אל הכיתה נכנסת המורה איטל לוי. "בוקר טוב, תלמידים", היא פותחת את השיעור. "בוקר טוב, המורה", משיבים התלמידים לאחר שהם קמים מהכיסא, והשיעור מתחיל.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    לוי, תושבת עפולה המנהלת אורח חיים חרדי, עוסקת בחינוך כבר 12 שנים, והיא המורה היהודייה היחידה בבית הספר הזה. בשנתיים האחרונות היא מלמדת עברית בשלושה בתי ספר באום אל פחם, אחרי שהחליטה לעשות שינוי מקצועי.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

    כשנטע עשתה ושתי: מגילת אסתר מתעדכנת

     

    "החלטתי שאני הולכת על זה", היא מספרת בחדר המורים. כיסוי הראש שלה בולט במיוחד על רקע החיג'אב שאותו עוטות על ראשן רבות מהמורות האחרות. "שאלתי את הרב שלנו בעניין. שלחתי לו הודעה וכתבתי שיש לי ראיון עבודה שפותח צוהר למשהו אחר. הוא כתב לי: 'תתחילי – וה' עוזר'. זה מה ששכנע אותי לעשות את זה. הרגשתי שזה הדבר הנכון".

     

    כמעט שנתיים לאחר שהגיעה לפה, הוצע לה לאחרונה לשמש סגנית מנהלת בבית ספר חדש בעפולה, אך היא סירבה. "אני נשארת באום אל פחם", היא מסבירה.

     

    ההורים שאלו שאלות, המורים הרימו גבה

    לוי הגיעה לאום אל פחם לאחר משבר מקצועי, רגע לפני שחשבה לפנות לכיוון אחר לחלוטין. "יום אחד גלשתי באחד מאתרי האינטרנט, וגיליתי מודעת דרושים של 'יוזמות אברהם' למורים דוברי עברית בבתי ספר במגזר הערבי", היא מספרת. "הבנתי שזה משהו שלא התעסקתי בו עד היום, ושזה חינוך מזווית אחרת".

     

    המורה איטל לוי (צילום: אלעד גרשגורן)
    "זה תהליך, והיא הייתה מאוד נחושה. לאיטל אמרתי מראש שיכול להיות שהילדים ישאלו שאלות, למשל אחרי פיגועים"(צילום: אלעד גרשגורן)

     

    זמן קצר לאחר מכן מצאה את עצמה לוי בריאיון עבודה בג'ת. הם דמיינו אותה אחרת, היא הייתה דווקא אדישה. "לאחר שראו את החזות שלי, כי הרי אי אפשר היה לגלות דרך הטלפון או קורות החיים, שאלו אותי מספר פעמים במהלך הריאיון: 'את מבינה שאת תעבדי באום אל פחם?' זה לא הרתיע אותי. אני לא יודעת להסביר למה. אולי זו אינטואיציה, אבל הרגשתי את זה בבטן. היום אין לי ספק שזה היה הדבר הנכון".

     

    במקביל, נערך בית הספר באום אל פחם להגעתה של לוי, והשמועה על קליטתה של המורה החרדית גררה גם תגובות. "המורים הרימו גבה", מספרת סמאהר קוסאי כבהא מחאגנה, מנהלת בית הספר. "לא פגשנו מישהי כמו איטל. כשישבתי איתה, לפני שהתחילה לעבוד כאן, אמרתי לה שזה יהיה לה קצת מוזר, אבל הבהרתי לה שאני מגבה אותה".

     

    המנהלת מספרת כי "גם ההורים שאלו שאלות. חלקם שאלו למה דווקא מורה דתייה, והתעניינו מה היא תלמד. עם זאת, הם לא שמו לה רגל. בהמשך הרפו, פשוט כי ראו את העשייה שלה ואת היחס האישי שהיא נותנת לתלמידים. בכל פעם שתלמיד לא מגיע לבית הספר – איטל מתקשרת להוריו ומבררת מה הסיבה להיעדרות. היא לא באה לפה כדי להנחית תרבות חדשה, ובדרך העבודה העלתה מודעות לכך שאפשר גם אחרת.

     

    "הייתה כיתה שבהתחלה התקשתה לקבל את זה שאיטל תיכנס אליה. הם לא עשו מזה סיפור, אבל דיברו על כך ביניהם ולא הבינו למה היא נכנסה לבית הספר. זה תהליך, והיא הייתה מאוד נחושה. לאיטל אמרתי מראש שיכול להיות שהילדים ישאלו שאלות, למשל אחרי פיגועים. היא אמרה לי, 'תסמכי עליי'. היום התלמידים מעריצים אותה, והערך המוסף שהיא הביאה משמעותי מאוד".

     

    שאלות בנושאי דת

    לא רק בבית הספר קיבלו בהפתעה את המורה החדשה שהגיעה לבית הספר, אלא גם בסביבתה הקרובה של לוי. "כל אחד ששומע שאני עובדת באום אל פחם מרים גבה", היא אומרת. "בן זוגי חי איתי כבר הרבה שנים, אז זה לא הפתיע אותו. לאמא שלי היו קצת הסתייגויות, אבל באותה נשימה גם היא הייתה בטוחה שאסתדר. יש משהו בדמות שלי וביכולת שלי לגשר על פערים ולבנות גשר בין אנשים, זה משהו שהוא חלק ממני".

     

    המורה איטל לוי (צילום: אלעד גרשגורן)
    "אני לא צריכה ליווי צבאי, ואפשר ללכת פה בכל מקום". לוי בחדר המורים(צילום: אלעד גרשגורן)

     

    לוי לא מתעלמת ממה שהיא מכנה "סטיגמה קשה על המגזר הערבי, ובמיוחד על המקום הזה. צריך לשים את הדברים על השולחן: אום אל פחם וטרור הם שני דברים שמתחברים זה לזה בתודעה היהודית הישראלית, וזו תודעה מוטעית לחלוטין. הרבה אנשים שואלים אותי האם אני מסתובבת עם נשק או עם ליווי. שואלים אותי גם מה עשיתי בצבא, והאם אני בטוחה שאני יכולה להסתדר פה. אז כן, אני יכולה להסתדר פה. אני לא צריכה ליווי צבאי, ואפשר ללכת פה בכל מקום. אני מסתובבת בעיר עם הרכב שלי, קונה בגדים ומבקרת חברות".

     

    שאלות נוספות שעמן נאלצה איטל להתמודד הופנו אליה גם מתלמידיה החדשים. "הילדים שאלו המון, בעיקר בנושאי דת", היא מספרת. "בגלל שאני יהודייה ודתייה, אז מיד נושא הדת עלה. הם שאלו האם אני מתפללת, באיזה אלוהים אני מאמינה, האם אני יכולה להגיד 'אללה הוא אכבר' או לא, האם כשאנחנו מתפללים אנחנו גם אומרים זאת, איך היהודים מתפללים, איך נראה בית כנסת, מהן הרצועות השחורות האלו שמגלגלים על היד, למה אני מכסה את השיער, למה ירושלים חשובה לנו כמו שהיא חשובה להם, וגם למה החרדים שונאים ערבים יותר משאר היהודים. התמודדתי עם אין סוף שאלות".

     

    גם התלמידים מודים שבהתחלה זה היה מוזר. "פתאום נכנסה מורה חדשה לכיתה שלנו", מספרת ג'אנה, תלמידת כיתה ו' בבית הספר. "היא מורה מאוד טובה", אומרת סימא, חברתה לכיתה, ומוסיפה כי "לפניה לא ידענו עברית כל כך טוב, ועכשיו אנחנו יודעים את השפה הרבה יותר טוב".

     

    אחמד, שלומד גם הוא בכיתתה של לוי, אומר כי שמח: "אנחנו רוצים מורה שתשפר את השפה שלנו". חברו, חמזה, מוסיף: "הרגשתי שהיא נותנת לנו יחס טוב והיא מורה טובה. היא מתרגמת לתלמידים החלשים".

     

    כשהמציאות דופקת בדלת

    על אף התגובות החיוביות שקיבלה לוי – לפעמים המציאות המורכבת והקשה באזור ביקרה גם אותה. ביולי 2017 רצחו שלושה מחבלים תושבי אום אל פחם את רס"מ כמיל שנאן ורס"מ האיל סיתאוי, שוטרים ביחידת הר הבית של המשטרה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה על פירוקה המיידי של סוכת האבלים שהוקמה בעיר. בתחילת השנה התייצבה לראשונה לוי באחת הכיתות בבתי הספר בעיר.

     

    המורה איטל לוי (צילום: אלעד גרשגורן)
    "כל אחד ששומע שאני עובדת באום אל פחם מרים גבה"(צילום: אלעד גרשגורן)

     

    "התלמידים לא קיבלו את זה שאני נמצאת שם, וראיתי שזה יושב על מקום מאוד חזק", לוי מספרת. "התחלתי לברר מה קורה בכיתה, מיהם התלמידים, מה הם חוו ומה היה שם לאחרונה. גיליתי שחלק מהם היו עדים לפירוק של סוכת האבלים. כוחות הביטחון באו לפנות את הסוכה, התרחש שם עימות והתלמידים היו חשופים אליו.

     

    "חשבתי שזו הזדמנות לשבור סטיגמה ולנהל שיח פורה על סיטואציה לא פשוטה. לאחר כמה ימים פתחתי את זה מולם, ואמרתי שאני רוצה לדבר על זה שאני מרגישה שלא מקבלים אותי, ושאני מבינה שקשה להם בגלל החוויה הקשה מצד אנשים שאני בעיניהם מייצגת אותם. הזמנתי אותם לדבר על זה ולספר איך חוו את זה. זה היה דיאלוג פורה וזה נפתר. בהמשך הלכנו למיני ישראל ביחד, והם הצליחו לדבר עם המדריכה בעברית. סיימתי עם הכיתה הזו את שנת הלימודים ואף הגעתי לטקס הסיום שלהם, שהיה בזמן הרמדאן, באולם בלב אום אל פחם. הגעתי כי היה לי חשוב להיות חלק מהיום הזה שלהם".

     

    האתגר המשמעותי של מערכת החינוך

    לוי, בוגרת מכללת אורנים, מתכוונת להמשיך ללמד באום אל פחם גם בשנה הבאה, אבל גם בעמותת "יוזמות אברהם" מודים כי על אף הניסיונות משרד החינוך להגדיל את מספר המורים היהודים בבתי הספר הערביים, השעות שהוקצו לכך עדיין מועטות. "אנחנו מאמינים שמי שדובר את השפה כשפת אם, צריך להיות גם זה שמלמד אותה", אומרת מאי ערו, מנהלת תחום שפות ב"יוזמות אברהם", ומי שראיינה את לוי לתפקיד.

     

    המורה איטל לוי (צילום: אלעד גרשגורן)
    שיפור השפה העברית בקרב התלמידים הערבים הוא אחד האתגרים המשמעותיים במערכת החינוך הערבית. המורה איטל לוי בכיתה(צילום: אלעד גרשגורן)

     

    ערו מנהלת את התוכנית "עברית בסלאם", שמטרתה לחזק את לימודי העברית בקרב התלמידים הערבים בבתי הספר היסודיים, על ידי מורים יהודים. עם זאת, המספרים נמוכים וכיום רק 22 מורים יהודים מלמדים ב-33 בתי ספר במגזר הערבי במסגרת התוכנית. "מורים ערבים צריכים ללמד ערבית בבתי ספר יהודיים, ומורים יהודים צריכים ללמד עברית בבתי ספר ערביים. זה הדבר הכי טבעי והכי נכון. המורים מלמדים גם שפה וגם תרבות, וזה דבר שקורה בכל העולם. בשטח יש מעט בתי ספר וזו תוכנית קטנה, אבל זו התחלה".

     

    שיפור השפה העברית בקרב התלמידים הערבים הוא אחד האתגרים המשמעותיים במערכת החינוך הערבית. באוגוסט 2015, מספר חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, הכריז שר החינוך, נפתלי בנט, על תוכנית חדשה לחיזוק העברית הדבורה בקרב תלמידים ערבים.

     

    לא עוזבת את אום אל פחם

    עם זאת, נתונים שפרסמה רק לאחרונה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך מטילים ספק ביעילותה, ומשרטטים תמונת מצב עגומה באשר לרמת העברית של התלמידים הערבים. מהנתונים המבוססים על מחקר שנערך בשנה שעברה, ובו השתתפו יותר מ-4,300 תלמידי כיתות ו' דוברי ערבית (ערבים, בדואים ודרוזים) מ-194 בתי ספר, עולה כי יותר משליש מהתלמידים הערבים מגלים בקיאות נמוכה בעברית, רבע מהם חוששים לדבר את השפה - ומגמת השיפור בידיעתה נבלמה.

     

    המורה איטל לוי (צילום: אלעד גרשגורן)
    המורה איטל לוי(צילום: אלעד גרשגורן)

     

     

    במחקר השתתפו גם 591 מורים, ו-32% מהם דיווחו כי "אמצעי ההוראה לא מספיק איכותיים", וכי הם עצמם סובלים מ"מחסור בשעות הדרכה על ידי המדריכים לעברית". "צריך להבחין בין השפה הדבורה לדקדוקית", אומרת לוי. "השפה הדקדוקית אכן נלמדת ברמה מאוד גבוהה, אבל היכולת להוציא אוצר מילים שנלמד לפועל כמעט ואיננו קיים. בבית הספר, כשהתלמידים מסיימים כיתה ו' ולא חוו את הוראת השפה המדוברת, יכולת השליטה שלהם בדיבור היא מראש נמוכה".

     

    "לצערי, רמת העברית לא הכי גבוהה בקרב התלמידים, כי הם לא נחשפים אליה", אומרת המנהלת, קוסאי כבהא מחאגנה, "אפשר ללמוד ולקרוא ספרים, אבל זה אחרת לעומת לצאת לאוכלוסייה היהודית ולהיחשף לשפה".

     

    אנשי חינוך במגזר הערבי מודים כי יש צורך בשעות הוראה נוספות של השפה הדבורה. "אם יש מורות יהודיות ששומעות או רואות את זה וחושבות שזה מתאים להן, הן מוזמנות", כך לוי. "אני חושבת שהערך פה הוא דו כיווני, כי זוכים להכיר עולם שהוא כל כך קרוב אלינו פיזית, אבל כל כך רחוק מאתנו מנטלית. אני בהחלט רוצה להישאר פה. היו לי הצעות אחרות, אבל סירבתי בנחמדות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים