זיכרונות משושן: הארכיאולוג הישראלי שחפר באיראן
בשנת 1969 השתתף הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי בחפירות שנערכו בשושן הבירה שבאיראן. הממצאים העשירים שנתגלו במקום שופכים אור על סיפור מגילת אסתר: "כארכיאולוג ישראלי ויהודי הרגשתי כאילו אני משתתף בתוך הדרמה של המגילה"
העיר שושן, המוזכרת במגילת אסתר בספר דניאל ובספר נחמיה, היא אחת מן הערים החשובות של המזרח הקדום. חורבותיה של של שושן (Susa) משתרעות על פני כארבעת-אלפים דונמים וממוקמות בדרום מערבה של איראן, במחוז ח'וזסתאן, בסמוך לעיר שוש (Shush) המשמרת את שמה של העיר הקדומה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
ואתם חייבים להיכנס לעמוד פורים המיוחד שלנו
כעשור טרם עליית שלטון האייתולות בסוף שנות ה-60, השתתף הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי בחפירה שהתקיימה בשושן הבירה שבאיראן, ורשמיו מן הביקור מלווים אותו עד היום: "כארכיאולוג ישראלי ויהודי הרגשתי כאילו אני משתתף בתוך הדרמה של מגילת אסתר, במקום שבו התרחשו המאורעות עצמם", הוא מספר.
עוד פורים בערוץ היהדות :
- כשנטע עשתה ושתי: מגילת אסתר מתעדכנת
- קוזאקים ויין של הרבי: פורים ברחוב החרדי
- משלוח מנות בגטו ורשה: 100 גרם עוגיות ג'ינג'ר
על הביקור באיראן אמר: "זאת הייתה חוויה חד-פעמית. כיום אי אפשר לחלום על כך, אבל אני מקווה שיבוא יום בו יתאפשר שוב לבקר באירן ולסייר בה. העם האיראני הוא עם טוב ואוהב שלום".
העיר שושן היא בת אלפי שנים. לאורך תקופה ארוכה שימשה כבירתה של ממלכת עילם הקדומה, עד לחורבנה על ידי הבבלים. בתקופת ממלכת פרס האחמנית חזרה לשמש שוב כעיר חשובה, אחת מתוך חמש הערים המרכזיות של האימפריה הפרסית, אשר השתרעה ממערבה של הודו ועד לצפון מזרחה של יבשת אפריקה. המלך אחשוורוש, המזוהה בפי חוקרים רבים כחשיארש הראשון, נמנה אף הוא על אותה שושלת מלוכה מפוארת, ומקובל לתארך את זמן שלטונו לשנים 465-485 לפני הספירה.
עושר של כתובות קדומות
החפירות הארכיאולוגיות בשושן החלו כבר במאה ה-19 ומתנהלות לאורך כ-150 שנה. בשנות ה-60 נוהלו החפירות על ידי המשלחת הצרפתית לחקר פרס. בראש החפירה מונה לעמוד הארכיאולוג הצרפתי, פרופ' ז'אן פרו, אשר קודם לכן עבד בארץ ישראל והיה שותף למספר חפירות שנוהלו בארץ.
אף שלא היה יהודי דיבר עברית צחה והיה מעורה מאוד בנעשה בישראל. לצורך החפירה בשושן גייס ז'אן פרו את הארכיאולוגית הישראלית, מרים רוזן-איילון מן האוניברסיטה העברית בירושלים. מרים פנתה לסטודנט שלה, גבריאל ברקאי, וביקשה ממנו להתלוות אליה למשך שלושה חודשים כעוזר מחקר.
החפירות התנהלו בחורבות התל הקדום של שושן. לאורך שנותיה הרבות של החפירה נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים רבים השופכים אור על תולדות העיר, ובדגש על פרק הזמן של התקופה הפרסית שבו הגיעה העיר לשיא תפארתה. ברקאי, שהיה אז סטודנט צעיר בן 25, לקח חלק פעיל בחפירה, במסגרתה נחשף לעושר האדיר של הממצאים הרבים שנתגלו בשושן.
"אחת החוויות החרוטות בזיכרוני קשורות למוסך קטן שנבנה בסמוך לשטח החפירה, כולו בנוי מלבני בוץ שהובאו משטח החפירה", הוא מתאר. "תחילה נראה היה כי מדובר בלבנים פשוטות, אולם בהיכנסי פנימה הבחנתי כי צד הלבנים הפונה אל פנים המבנה, נשא כתובות קדומות מתקופות שונות. בצורה זו הגנו על הלבנים מפני שדידתן. כארכיאולוג ישראלי שאינו רגיל לעושר כתובות שכזה, אני זוכר כיצד נשארתי המום. על חלק מן הלבנים הופיעו אותיות בכתב הארמי הדומה לכתב העברי המודרני שבו אנו משתמשים כיום".
ארמונו המפואר של אחשוורוש?
במתחם המכונה "אפדנה" (Apadana), ששימש כחלק מקריית השלטון של שושן בתקופה הפרסית, נחשפו עיטורי קיר מרשימים מאוד, שנעשו באמצעות טכניקה מיוחדת של לבנים מזוגגות בזכוכית צבעונית.
בנוסף, נמצאו פריטים אדריכליים המדגישים את עוצמתם של שליטי התקופה ואת עושרם הרב. מן המרשימים שבהם היו כותרות העמודים הגדולות המגולפות באבן בצורת ראשי שוורים. חלק מהעיטורים נלקחו למוזיאון הלובר בצרפת ומוצגים שם. עיטורים אלה מתקופת השושלת האחמנית הם בני זמנם של המאורעות המתוארים במגילת אסתר, ומדגישים את הפאר וההדר שנהגו באותה תקופה כפי שמשתקף מן הכתוב במגילה.
"בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו: חֵיל פָּרַס וּמָדַי, הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ" (מגילת אסתר א', ב'-ד').
על גדתו המערבית של הנהר השאהור (Shahoor), העובר בסמיכות לחורבות שושן, נחשף ארמון מפואר שתוארך אף הוא לתקופת השושלת האחמנית. תוכניתו תוארה על ידי ברקאי: "זהו ארמון מפואר ונתגלתה בו סדרה של עמודי אבן מגולפים. מסתבר שהוא יכול היה להיות של אחד המלכים הפרסיים, והוא תואם את התיאורים המקראיים של ארמונו של אחשוורוש כפי שמתואר במגילת אסתר, כגון גינות פנימיות, אולמות וחצרות".
"וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. חוּר, כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן, עַל גְּלִילֵי כֶסֶף, וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ, מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת" (א', ה'-ו').
יהודי, אבל לא מאותה עדה
לאחר סיומה של החפירה הארכיאולוגית בשושן, טייל ברקאי במשך מספר שבועות ברחבי איראן, והגיע לבקר גם בעיר פרספוליס אשר שימשה כבירה הטקסית של האימפריה והשתמרה להפליא. בעיר אפשר היה להבחין בתבליטים הרבים של שושלת המלוכה האחמנית, וביניהם תבליטים המתארים את דמותו של חשיארש הראשון המזוהה בקרב רבים עם המלך אחשוורוש.
אחת החוויות המשמעותיות ביותר של ברקאי הייתה בעת ביקורו בעיר שיראז. במסגרת סיורו התארח בערב שבת אצל משפחה יהודית מקומית: "אני זוכר שאכלנו על גבי שטיחים על הרצפה ובירכנו יחד בעברית. היה זה ערב שבת ובקידוש שרנו יחד את 'אשת חיל'. הילדים של המשפחה השתאו על כך שאני מתפלל יחד איתם ודובר את שפת התפילה. הם מעולם לא פגשו ביהודי שאינו בן עדתם".
בנסיעותיו הרבות ברחבי איראן התרשם ברקאי מן הנופים המרהיבים של חבל הארץ ההררי. הסיורים הביאו אותו להתוודע לבני העם האיראני ולתרבותם המיוחדת: "בנסיעותיי הרבות באוטובוס הייתה חוויה שלא אשכח; בעת שעברנו בתוך עמק הררי נפתח לפתע הנוף לעמק רחב ומרשים מאוד. בשלב זה נהג האוטובוס עצר בנקודה הפונה לנוף, וכל נוסעי האוטובוס ירדו לתצפית להשתחוות ולברך".
מאז שנת המהפכה באיראן ישראלים אינם מורשים עוד לבקר במקום. ואולם תקוותו של ברקאי כי מציאות זאת תשתנה בעתיד: "אני מקווה שיבוא יום ובו נוכל לחדש את הקשרים עם איראן, שנוכל לשוב ולבקר באתרים הללו ולפגוש את העם האיראני".
- הרצאתו של הארכיאולוג, ד"ר גבריאל ברקאי, על החפירות הארכיאולוגיות בשושן הבירה ועל עושר הממצאים שנתגלו בה, תתקיים במצפה המשואות בירושלים בתאריך (26/3). לפרטים נוספים לחצו כאן
.