ביהמ"ש עצר את התוכנית להעברת מפעל תעש לנגב בעקבות התנגדות הבדואים

ברקס למעבר תעש לנגב: חודשיים לאחר שהוועדה המחוזית אישרה תוכנית להקמת אזור תעשייה ביטחונית ברמת בקע בנגב, שנועדה לקליטת מפעלי תעש מערכות (שנרכשה לאחרונה על ידי אלביט), בית המשפט המחוזי באר שבע הורה שלשום (ג') לוועדה לשוב ולדון בתוכנית.

המדינה הזרימה 5 מיליארד שקל לתעש מאז 1989

מפרישת המתחרים עד פליטת הפה: מאחורי הקלעים של מכירת תעש

סוכם: אלביט תרכוש את תעש בכ-1.8 מיליארד שקל

זו תהיה הפעם הראשונה שיתאפשר למאות בדואים תושבי האזורי להביע את עמדתם לאור העובדה שהתוכנית מחייבת את פינויים. במהלך הדיון לחצה השופטת חנה סלוטקי על המדינה לחתור לפתרון מוסכם עם התושבים ולהימנע מפינוי בכוח.

תע"ש מערכות(צילום: תעש מערכות יחסי ציבור)

הפתרון שהמדינה מבקשת ליישם הוא להרוס את ביתם ולהעבירם ליישובים סמוכים תמורת פיצוי של 350-250 אלף שקל לבית אב ומגרש חינם לבניית בית חדש. תוכנית הפינוי הזו הוצגה בדצמבר בפני הוועדה המחוזית, אך גובשה ללא הסכמת התושבים ומבלי שניתנה להם הזדמנות להגיב לה.

אזור התעשייה הביטחוני שאושר בתוכנית משתרע על פני שטח של כ-52 קמ"ר וממוקם כ-12.5 ק"מ דרומית לבאר שבע, ממזרח לכביש מס' 40 ומול אזור התעשייה בנאות חובב. התוכנית תאפשר הקמה של שני אזורי תעשייה - האחד ישמש את אלביט להקמת המפעל החדש של תעש מערכות במקום זה שברמת השרון, ואזור התעשייה האחר ישוּוק בעתיד הקרוב להקמת מפעלים ביטחוניים פרטיים.

על פי ההסכמות בין אלביט למערכת הביטחון, החברה צריכה להשלים את העברת מפעל תעש מערכות מרמת השרון לרמת בקע בנגב עד שנת 2023. את עלות המעבר שמוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל תממן המדינה.

"התוכנית מטילה מגבלות בנייה ופיתוח"

החלטת בית המשפט השבוע נולדה בעקבות עתירה של בני משפחת אבו קרניאת באמצעות עו"ד קייס נאסר, בטענה כי התוכנית מטילה מגבלות בנייה ופיתוח על 455 דונם שבבעלותם, מונעת את הסדרת שכונת המגורים שלהם בצורה חוקית, תאלץ אותם לפנות את ביתם, וכן תפגע במקור הפרנסה העיקרי של כל בני המשפחה- הקרקע שחלק גדול ממנה משמש לחקלאות.

בית המשפט קיבל את טענת העותרים כי ההחלטה על אישור התוכנית התקבלה בלי להתחשב בעמדתם ובעמדת עשרות משפחות אחרות המתגוררות בשטח התוכנית. בדיון שערכה הוועדה המחוזית ב-3/12/2018 לקראת אישורה הסופי של התוכנית, הוועדה ביקשה מרשות הבדואים להציג פתרון ל-550 משפחות המתגוררות בשטח ויאלצו להתפנות. אבל הדרישה הזו צצה רק בעקבות התנגדות שהגישה משפחת אבו קרניאת וכן העמותות עדאלה ובמקום.

שעה קלה לפני הדיון בהתנגדויות התושבים, ערכה הוועדה דיון בתיקונים לתוכנית שביקשו אלביט, חברת החשמל ונתיבי ישראל. העותרים טענו בפני בית המשפט כי דיון זה בתיקונים לתוכנית מלמד כי הוועדה המחוזית התכוונה לאשר אותה בלי לשקול את טענות התושבים.

בסופו של הדיון בדצמבר, הוועדה המחוזית ביקשה מרשות הבדואים להציג לה במסמך את רשימת התושבים והישובים שיקלטו אותם. עשרה ימים אחר כך הציגה הרשות לוועדה את המסמך, זאת מבלי שהתאפשר לתושבים להגיב למסמך ומבלי שניתן בו מענה לבעיה הספציפית של העותרים משפחת אבו קרניאת.

מהעתירה עולה כי לבני המשפחה 455 דונם בשטח, כ-60 דונם מהשטח משמשים למגורים של 76 איש ב-15 בתי אב. על 90 דונם מהשטח הם חתמו חוזה עם חברת RES להקמת שדה פוטו וולטאי, שטח נוסף משמש לחקלאות. העותרים מבהירים כי לא מדובר בקרקע מדינה, אלא קרקע פרטית בבעלותם. הם קיבלו אותו לאחר הסדר עם המדינה במסגרתו ויתרו על תביעת בעלות בשטח אחר שגודלו 5,000 דונם.