שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשאנשי עמק הסיליקון אומרים לא לפנטגון
    מחאה שהתעוררה בקרב עובדי גוגל גרמה לענקית הטכנולוגיה לסגת מפרויקט בינה מלאכותית משותף עם משרד ההגנה. מפעילי המל"טים בצבא האמריקאי יסתדרו גם בלעדיה, אבל בתעשייה חוששים מהתרחבות התופעה

    Anduril היא חברה חדשה ואלמונית, שהקים מייסד אוקולוס (משקפי המציאות המדומה), פאלמר לאקי. היזם הצעיר בן ה-26 חשף את עצם קיומה במסגרת חוזה חדש שסגר עם הפנטגון, שעיקרו אספקת יכולות בינה מלאכותית לצבא האמריקאי ושילובן בפרויקט גדול שלו, המכונה Maven.

     

    לא מדובר בפרויקט סודי: עיקריו מפורסמים מאז 2017 באתר של משרד ההגנה האמריקאי, והם גלויים לעיני כל. הפרויקט, שחלקים מתוצריו כבר נוסו בשטח במהלך הקרבות נגד כוחות דאעש בסוריה, מיועד בעיקר לספק לצבא ארה"ב סט של כלים טכנולוגיים מתקדמים, שניתן לשלב בפעילות מבצעית. דוגמה אחת היא כלי שפיתחה חברת גוגל, שנועד לסייע למפעילי מל"טים לבצע ניתוח מהיר של תמונה המועברת מהמצלמות שלהם, והדגשה של אלמנטים חשודים, שעין רגילה של בן אדם עשויה להחמיץ.

     

    מטה גוגל ומל
    מטה גוגל ומל"ט מסוג Reaper(צילום: shutterstock)

     

    מל"טי ה-Reaper האמריקאיים משמשים באופן קבוע במשימות תקיפה, בעיקר במדינות או באזורים שבהם אין לארה"ב תמיד כוחות קרקע זמינים, כמו עיראק, אפגניסטן, סוריה או פקיסטן. תפקידם הוא, לרוב, משימות חיסול, אך לא רק. עם זאת, השימוש בהם זכה לביקורת חריפה בארה"ב, בשל הנזק העקיף שנוצר בלא מעט משימות חיסול - מל''ט שיורה טיל על מטרה, גם כשיש בה חפים מפשע. בזירות לוחמה שבטיות כמו באפגניסטן או בסוריה, לוחמי האויב חיים ומתפקדים לעתים בתוך הסביבה המשפחתית שלהם. התוצאה: הרוגים תמימים ואסון יחצ''ני עבור הפנטגון.

     

    הרעיון העומד בבסיסו של פרויקט Maven הוא דווקא לנסות להפחית תקלות מהסוג הזה. ניתוח של זירות קרב בעזרת כלי בינה מלאכותית, מערכות למידת מכונה וטכנולוגיות מציאות מדומה מאפשר לקבל תמונת מצב עדכנית ואמיתית יותר. צורת התפעול הנוכחית של המל''טים, המתבססת על "טייסים" שמקום מושבם הוא בכלל אלפי קילומטרים מהמטרה, לצד העומס הגדול המוטל עליהם, עלו לא פעם בטעויות שגרמו להרג של חפים מפשע.

     

    "חלק מעסקי המלחמה"

    אבל עבור רבים מעובדי גוגל, עצם שיתוף הפעולה עם הפנטגון הוא גלולה מרה מדי לבליעה. הם טענו כי העבודה עם הצבא האמריקאי

    על פרויקטים מסוג זה תגרום לפגיעה חמורה בחברה שחרטה על דגלה את הסיסמה: "אל תהיה רע". במכתב שנשלח לראשי החברה ונחתם בידי כ-3,100 עובדים, ביניהם כ-12 בכירים, נטען, כי "יצירת טכנולוגיה שתסייע לממשלת ארה"ב במבצעים צבאיים בעלי תוצאות קטלניות אינה מקובלת". עוד טענו הכותבים, כי הם "מאמינים שגוגל לא צריכה להיות חלק מעסקי המלחמה. אנו דורשים שהחברה תתחייב ותיישם מדיניות שתמנע שימוש בטכנולוגיה שלה או של קבלניה לצרכים מלחמתיים".

     

    רק שפרויקט Maven לא נסמך רק על פיתוחים מבית גוגל. כמו Anduril של פאלמר לאקי - כל חברה מוזמנת לתרום לו פיתוחים משלה. באחרונה, למשל, חתם הצבא האמריקאי על חוזה לאספקת עשרות אלפי משקפי מציאות מוגברת "הולולנס" של מיקרוסופט. החוזה, שהוערך בכחצי מיליארד דולר, מיועד לענות על צורך ייעודי: פיתוח של ממשק שליטה ותקשורת חדש עבור החיילים. היוזמה הזו של הצבא האמריקאי ידועה בשם HUD 3.0, והרעיון הוא לייצר מערכת מידע שניתן להקרין על משקפי החיילים בזמן אמת, וכוללת משימות, יעדים, פקודות, אזימוט וזיהוי מטרות. בדיוק כמו בקסדות הטייסים במטוסי קרב.

     

    משקפי הולולנס (צילום: Shutterstock)
    הולולנס. עשרות אלפי זוגות משקפיים(צילום: Shutterstock)


    בשלב הראשון הצבא מעוניין בפלטפורמה לצורך אימונים מבצעיים. היא תאפשר לנתח את הפעולות המבצעיות מכל כיוון אפשרי, קצת כמו קבוצת כדורגל או כדורסל, שמנתחת משחקים ואימונים כדי לשפר את ביצועיה. היתרון שמספקים משקפי ה"הולולנס" הוא "שכבה" וירטואלית, שניתן לייצר בה סימולציה של מצבים אמיתיים, ולהתנסות במצבי קרב וירטואליים שנראים אמיתיים לגמרי. בגרסתם הסופית, המשקפיים יכללו גם תמיכה בראיית לילה ובניטור של בריאות החיילים.

     

    מיקרוסופט לא הייתה היחידה שהתחרתה על החוזה. גם חברת "מג'יק ליפ" ניגשה למכרז, תחת כסות של חברה-בת, בעלת שם אחר. ככל הנראה ב"מג'יק ליפ" חששו לקשר בין שם החברה לבין מכירת אמצעים טכנולוגיים לצבא ארה"ב. כ-25 חברות בסך הכול השתתפו במכרז, ביניהן לוקהיד מרטין, בוז אלן המילטון וריית'און - כולן ספקיות מוכרות של הפנטגון, וכולן נחשבות כבעלות חטיבות טכנולוגיה מתקדמות.

     

    שרידי שנות ה-60

    מתברר, שמה שנראה טבעי והגיוני לעובדי לוקהיד מרטין, לא נראה כך בשביל עובדי עמק הסיליקון. עובדי גוגל הצליחו לכופף, בסופו של דבר, את ההנהלה: דיאן גרין, ראש חטיבת הענן של גוגל, שהייתה אחראית על הפרויקט, הכריזה בעקבות המחאה, כי החברה לא תחדש את החוזה מול הפנטגון.

     

    חשוב לזכור, כי החיבור בין ההיי-טק האמריקאי לבין הפנטגון לא התחיל אתמול. למעשה, רשת האינטרנט עצמה נולדה בזכותו. מי שיזמה ותיחזקה את האב הקדמון של רשת האינטרנט היתה Darpa, סוכנות הפיתוח המיוחדת של הפנטגון, שעם השנים זקפה לזכותה לא מעט המצאות ופיתוחים מתקדמים. אבל עובדי ההיי-טק בעמק הסיליקון חיים, כמובן, באתוס שונה לחלוטין מעובדי החברות המפתחות ומייצרות נשק וציוד ביטחוני. המפתחים של גוגל או מיקרוסופט גדלים בחממות היי-טק הרחוקות מאוד מצבא וביטחון, עם יסודות חזקים שנותרו בהן ממאבקי הסטודנטים בשנות ה-60. האפשרות לעבוד עבור הממסד התעשייתי-ביטחוני המאיים מהווה לעיתים סוג של "ייהרג ובל יעבור" עבורם.

     

    זה לא מונע מגוגל, אגב, לשקול שיתופי פעולה עם הממשל הסיני, שאינו חשוד בפציפיזם, ולא מונע ממיקרוסופט לספק מערכות "חלונות" לכל כוחות צבא ארה"ב. ובכל זאת, טכנולוגיות מתקדמות נחשבות עדיין סוג של טאבו, והחיבור בין בינה מלאכותית ומל''טי תקיפה עם היסטוריית הפעלה בעייתית הוא כנראה יותר מדי עבור אנשי מאונטיין ויו.

     

    בזכות הכפיר והלביא

    ארה"ב היא לא מקרה מיוחד. מקורן של רוב הטכנולוגיות הצבאיות המתקדמות בפרויקטים אזרחיים. בישראל, למשל, תעשיית ההיי-טק התבססה בעבר על שלושה פרויקטים עיקריים: פיתוח טילי השביט בשנות ה-60, שהביאו לישראל ידע וניסיון עצום בפיתוח מערכות טיסה ובקרה; הפרויקט שהוביל להקמת הכור בדימונה, ופרויקטי הפיתוח של מטוסי ה"כפיר" וה"לביא", שסייעו לפתח יכולות הנדסיות מתקדמות, שעד היום משפיעות על תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. פרויקט פחות ידוע הוא שילוב כלי בינה מלאכותית במערכות המחשוב של צה''ל, שהחל עוד בשנות ה-80 בהובלת פרופ' משה בן בסט.

     

    מג'יק ליפ. גם הם השתתפו במכרז (צילום: Magic Leap) (צילום: Magic Leap)
    מג'יק ליפ. גם הם השתתפו במכרז(צילום: Magic Leap)

     

    בן בסט, שהחל את דרכו בפרויקט הלביא, הפך לאחד מחלוצי הבינה המלאכותית בישראל. הכלים שפיתח המשיכו איתו ל"קליקסופטוור" ול"פלטיין", שתי חברות שהיו חלוצות עולמיות בתחומי הבינה המלאכותית ומחשוב הענן.

     

    אבל לא רק בן בסט. מוטורולה ישראל, למשל, שואבת לא מעט מכוח האדם שלה מיוצאי צה"ל. גם עולם הסייבר הישראלי הוא תולדה ישירה של יחידה 8200 של חיל המודיעין, כך שהחיבור אצלנו בין עולם הטכנולוגיה לתחום הביטחוני הוא מובהק.

     

    שלא כמו בפרויקטים ביטחוניים ייעודיים, תחום הבינה המלאכותית מפותח יותר כיום בסקטור האזרחי. בפנטגון הבינו, שאם הם רוצים לקבל גישה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, הפיתוחים יימצאו רק בעולם האזרחי. הפיתוחים של פאלמר, למשל, מיועדים בעיקר לניטור ולשמירה.

     

    החיישנים החכמים של החברה שלו מיועדים לשימוש משמר הגבולות האמריקאי, לצורך הקמת "חומה וירטואלית" בין ארה"ב למקסיקו. ניסויים שנערכו לאחרונה הראו יעילות מוכחת, והמערכת סייעה כבר לעצור כ-55 ניסיונות הסתננות.

     

    למרות המחאות, הפנטגון מתכוון להעמיק את מודל שיתוף הפעולה הזה. הכוונה היא שהיוזמות לשיתופי הפעולה יגיעו לא ממעבדות הפיתוח הממשלתיות אלא דווקא מסטארט-אפים וחברות טכנולוגיה יעילות וגמישות. המודל הזה, מתברר, עובד היטב בסין, והוא סייע לסינים לפתוח פער לא קטן מול ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית. כעת נותר לראות האם תצליח המדינה לסגור אותו גם בלי עזרת ממשיכי דרכם של ילדי הפרחים מעמק הסיליקון.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כשאנשי עמק הסיליקון אומרים לא לפנטגון
    צילום: shutterstock
    מומלצים