רוכשי שטח הגישו תביעה "מיתממת" - וישלמו

חברת השקעות שקנתה מגרש באשקלון טענה שלא קיבלה את מלוא השטח המגיע לה, וביקשה לפנות חנויות משטח סמוך. היא נדחתה וחויבה בהוצאות

עו"ד מרגלית הרפז | פסקדיןפורסם: 27.03.19 , 15:28

בית משפט השלום באשקלון דחה לאחרונה את תביעתם של חברת השקעות ובעליה, שרכשו מגרש באזור התעשייה בעיר וטענו שמגיע להם שטח נוסף שבו נמצאות חנויות שיש לפנות לטובתם. השופט עידו כפכפי קבע שהתובעים לא הוכיחו כל זכות בשטח שממנו ביקש לסלק את הנתבעים. "נהפוך הוא, עולה כי שטח זה הוחרג במפורש מהסכם המכר איתם", כתב.

מדובר בשטח שכלל מגרשים על שני גושים שונים, ונרכש מכונס נכסים לאחר שבעליו הקודמים משכנו אותו לטובת בנק הפועלים. לימים מונה כונס נכסים שהחל לפעול למכירת השטח, ובסופו של דבר בהליך משפטי מול הבנק נקבע, במסגרת הסכם פשרה, כי חנויות מסוימות הוחרגו מהשעבוד שמכוחו פעל הכונס.

חוק ונדלן

רוכשי דירה יפוצו על איחור "בגלל צוק איתן"

מערכת פסקדין

הנכס נמסר 18.5 חודשים אחרי המועד. ביהמ"ש דחה את גרסת "בולווארד נדל"ן", שטענה שהאירועים ב-2014 גרמו לעיכוב. מה גובה הפיצוי?

רוכשי דירה יפוצו על איחור "בגלל צוק איתן"

התובעים רכשו את המגרש מהכונס ב-2005 תמורת כ-1.2 מיליון שקל. נקבע שידוע לקונים שלמרות הרישום ברשות מקרקעי ישראל, הנכס הוא אך ורק כפי שמוגדר בהסכם, ולגבי יתרת הזכויות בקרקע אין לבנק שעבוד על זכויות אלו עקב "הסכמתו להחריג את החנויות במקרקעין מהשעבוד הרשום לטובתו".

אבל התובעים הצביעו על גודל השטח שרכשו, וטענו כי לאחר הסכם המכר בוצע הליך של אישור תכנית שיכון ציבורי וכי מגרשם קטן מכפי שהם זכאים. לטענתם, נוצר מצב שבו חסרים להם 457 מ"ר שרכשו ולא קיבלו. את הפער הם ביקשו לקבל מתוך השטח המוחזק על ידי הנתבעים, באופן שתיגרע מחנויות הנתבעים רצועה בשטח כולל של השטח שנלקח מהתובעים.

מנגד טענו הנתבעים ששטח החנויות הוחרג במפורש מהשעבוד בעקבות הליך משפטי בין הכונס לבין בעלי החנויות, כך שהכונס לא יכול למכור מה שלא היה של הבעלים הקודמים, ולכן מדובר בשטח שבו לתובעים אין כל זכות. בהקשר זה הם הפנו להסכם הפשרה מ-2004, ולפיו החנויות הוחרגו מהשעבוד של בנק הפועלים.

הנושא נדון רבות

ואכן, השופט עידו כפכפי כתב כי "התובעים מתעלמים בתביעתם ובתצהיר התובע מהוראות הסכם המכר ומהנסיבות שקדמו לחתימתו תוך ניסיון לתת משמעות דווקנית לשטח המאוזכר בהסכם. עדות יחידה זו של בעל דין, המתעלמת מהמשא ומתן שקדם להסכם עם הכונס ולהליכים קודמים בין הצדדים, מנותקת מהמציאות ומיתממת".

הוא הוסיף כי "אין זה סביר כי התובע שרכש לאחר משא ומתן ממושך נכס מסחרי גדול, תוך שהוא מיוצג על ידי עורך דין, לא הבין וידע במפורש כי החרגת החנויות משמעותה כי אין לתובעים כל זכות בשטח המוחזק בפועל על ידי בעלי החנויות".

השופט הפנה לכך שכונס הנכסים ציין בתחילת ההליך כי נושא החרגת החנויות מהנכס נדון רבות בינו לבין התובעים במהלך המו"מ על חתימת ההסכם, ונלקח בחשבון לצורך קביעת סכום המכר, וציין מפורשות כי זכויות בעלי החנויות ששוחררו מהשעבוד לא נמכרו בכינוס הנכסים.

לכן התביעה נדחתה. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט מוגברות ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל. השופט כפכפי לקח בחשבון את "טענות הסרק של התובעים אשר היה ידוע להם, מראשית ההליך ועוד בהליכים קודמים, כי אין סיכוי לקבל את הסעד שנתבע".