המבקר: חשש לפלילים ברכש משטרתי; החברה של גנץ קיבלה הקלות תמוהות

מבקר המדינה מצא ליקויים בהתקשרות בין המשטרה לבין חברת "המימד החמישי" - שיו"ר כחול לבן בני גנץ היה היו"ר שלה. המבקר אמנם לא מזכיר את שם החברה או את שמו של גנץ, אך לפי כתבה שפורסמה בחודש שעבר ב"הארץ" אכן מדובר בה. גם הפרטים שאותם כותב המבקר, כמו שנת הקמת החברה ואופי הפעילות שלה - זהים לזה של "המימד החמישי" - אך כיוון שאינה חברה או גוף ממשלתי, מבקר המדינה אינו יכול לבדוק את התנהלותה. בעקבות הדו"ח, דרשו בליכוד לפתוח בחקירה פלילית נגד גנץ.

לקריאת הדו"ח המלא

עוד בדו"ח המבקר:

פרשת ליאור חורב: המשטרה לא פעלה למנוע ניגוד עניינים

המבקר: ליקויים במערך המסוקים בצה"ל, בעיית כשירות במערך החילוץ וההצלה 

בנוסף מצא המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח מיוחד על תחום הרכש במשטרת ישראל המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד'), כי "בבדיקה של ההתקשרויות לביצוע הליכי רכש באמצעות בקשת הצעת מחיר, נמצא כי במרבית ההתקשרויות האמורות היו ליקויים משמעותיים עד כדי חריגה של ממש מהוראות הדין, ובמקרים מסוימים אף עלה חשש למעשה פלילי". 

אלשיך, גנץ והמערכת

על-פי דו"ח המבקר, שבדק בין היתר רכש מערכת טכנולוגית מתקדמת, בשנת 2016 הציעה חברה המכונה א', שהיא ככל הנראה "המימד החמישי", למשטרה לרכוש מערכת טכנולגית מתקדמת שהיא מפתחת. בעקבות פניית החברה הורה המכפ"ל דאז, רב ניצב רוני אלשיך, לבצע בדיקה מעמיקה בדבר יכולת המערכת ומידת התאמתה לצורכי המשטרה. ביולי 2016 בוצעה בחינה ראשונית של מידת התאמתה של אותה מערכה לצורכי המשטרה, בהתאם למדדי הצלחה שהגדיר הארגון. הבחינה נעשתה ללא תמורה וללא אישור של ועדת המכרזים.

(צילום: מוטי קמחי )

לאחר שבחינת היכולת בוצעה בהצלחה, ניהל מנהל טכנולוגיות במשטרה משא ומתן עם החברה ובאוגוסט 2016 הוחלפו טיוטות חוזה, שעסקו ברכש המערכת. בין היתר נקבע כי אם הפיילוט יבוצע בהצלחה, המשטרה תתחייב לבצע את שלב ב', שהוא רכש המערכת המלאה במאפייניה הנוכחיים ובכלל זה שירותי הדרכה וייעוץ בשווי כולל של כ-50 מיליון שקל.

ב-30 באוגוסט 2016 התקיים דיון בנושא החברה, בראשות המפכ"ל אלשיך. בדיון השתתפו בין היתר סמפכ"ל המשטרה דאז וגם נציגים בכירים של החברה - יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה - כלומר גנץ ודורון כהן. בסיכום הדיון הנחה אלשיך, בין היתר, כי תבוצע התקשרות בפטור ממכרז, מסוג פטור מבצעי.

מבקר המדינה, שבחן את פרוטוקול הדיון, העיר למשטרה כי יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של החברה בדיון. הוא הוסיף כי מדובר בחברה שהיא בעלת עניין ועל פי מהלך הדיון, הייתה הסתברות לכך שהמשטרה תידרש לנהל משא ומתן לקראת התקשרות עם החברה. לדברי המבקר, במצב דברים זה לא היה מקום לכך שבמסגרת הדיון המקצועי שבו נוכחים נציגים בכירים של הבחרה ידונו גורמים בכירים במשטרה במסלול ההתקשרות עם החברה.

בתגובת "המימד החמישי" למבקר המדינה נאמר כי דיון זה עסק ב"הצגה כללית של החברה, המערכת והפתרון הייחודי שפותח על ידי החברה. בישיבה זו דובר על פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה ועל אפיקי פעולה אפשריים, ולא נדונו פרטי התקשרות עסקיים ובוודאי שלא סוכם בה כל הסדר מסחרי". המבקר העיר כי על פי פרוטקול הדיון, נציגי החברה נכחו במהלך סבב ההתייחסויות של גורמי המטה במשטרה, שכלל גם התייחסות למסלול ההתקשרות עם החברה.

באוקטובר 2016 סיווגה ואישרה ועדת המכרזים את ההתקשרות לביצוע הפיילוט בסכום של 4 מיליון שקלים בפטור מבצעי. במחצית השנייה של 2017 בוצע הפיילוט במשטרה. לצורך ביצוע הפיילוט רכשה המשטרה חומרה בסך 1.5 מיליון שקל.

(צילום: shutterstock)

המבקר בדק אילו פעולות נעשו לאיתור ספקים פוטנציאלים בתחום זה לצורך ביצוע תמחור. בבדיקה התברר כי לא בוצעה כל פנייה רשמית בכתב לחברות טכנולגיות אחרות, כל שכן פנייה שכללה הסבר על צורכי המשטרה, על היקף ההתקשרות הפוטנציאלי, ובקשה לקבל מידע בדבר יכולותיהן בתחום. המבקר כתב כי מהשתלשלות האירועים עולה כי המשטרה ביצעה שתי בדיקות לבחינת מידת ההתאמה של המערכת - בחינת יכולת ופיילוט וכי בשתי הבדיקות נבחנה המערכת של החברה הספציפית בלבד ולא בוצע פנייה לחברות טכנולוגיות נוספות תוך הצגת מידע מלא על ההתקשרות הפוטנציאלית ככל שיעמדו בדרישות המשטרה, בסך של כ-50 מיליון שקל, כנדרש על פי ההוראות.

המבקר העיר למשטרה כי אילו הייתה נוקטת צעדים שונים - כגון עריכת מכרז סגור בדומה לתקנות חובת המכרזים במערכת הביטחון, עריכת מכרז דו-שלבי לרכישת מערכת הטכנולוגיות או קיום הליך תחרותי הכולל מסירת מידע רק לחברות טכנולוגיות בעלות סיווג ביטחוני מתאים - היה ביכולתה למזער את הסיכון לחשיפת דרכי הפעולה ושיטות עבודה שלה.

עוד העיר המבקר כי במסגרת פעולתיה המשטרה נהגה בחוסר שוויון בין "המימד החמישי" לבין חברות נוספות בתחום הטכנולוגיה שעשויות היו לעמוד בקריטריונים שהוגדרו, בכך שלא הביאה לידיעתן כי בכוונתה לבצע רכש בסך עשרות מיליונים שקלים בשנים 2017 ו-2018, שכאמור תוקצב בתוכנית העבודה של המשטרה ולא איפשר להן להוכיח את יכולתיהן בתחום זה על מנת שיכולו להתחרות בחברה, שהיו"ר שלה בזמנו היה גנץ.

סמל החברה שגנץ עמד בראשה

בנוסף, כך מצא המבקר, ועדת המכרזים במשטרה הסתמכה על חוות דעת ובה פורט מידע עסקי מהותי על ה"מימד החמישי". בין היתר נכתב ב-2016 כי היא פועלת ארבע שנים ולחברה יש כחמישה לקוחות, גופים ביטחוניים. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, הורה למשנה למנכ"ל משרדו "לבצע בחינת עומק של המשרד בנושא ה'מימד החמישי'. בינואר 2018 פרסם המדען הראשי במשרד דו"ח המציג כי החברה נוסדה רק ב-2014 ולא ב-2012, היא עסקה רק בפיתוח המוצר ולא ביצעה מכירות או התקנות. המבקר הוסיף כי גם על פי נתוני החברה במרשם החברות היא נוסדה במאי 2014.

המבקר העיר כי "יוצא איפוא שהתשתית העובדתית שהציג מנהל טכנולוגיות במשטרה לוועדת המכרזים בעת קבלת החלטתה לבצע רכש בפטור בשווי 4 מיליון שקלים מהחברה, ולפיה יש לחברה לקוחות שהם גופים ביטחוניים וכי החברה קיימת ארבע שנים, לא הייתה נכונה". בנוסף כתב המבקר כי "העובדות ולפיהן שום גוף לא רכש את המערכת מהחברה וממילא אין לה חמישה לקוחות המוגדרים גופים ביטחוניים - הן עובדות משמעותיות ורלוונטיות לקבלת החלטה בעניין ביצוע רכש בפטור ממכרז ולפיכך עובדות אלו היו חייבות להיות מובאות לידיעת חברי ועדת המכרזים שנדרשו לבחון את הנושא ולקבל החלטה".

הפיילוט עצמו הסתיים בספטמבר 2017. בסיומו הורה המפכ"ל לקדם משא ומתן עם החברה לרכש "המגה-פרויקט". כמו כן הורה כי המימון הראשוני יתבצע מתקציב המשטרה ובהמשך באופן מדורג המימון יתבצע בעזרת משטרה זרה. כאשר המערכת תפותח בתוך המשטרה. בשלב זה תוכנית העבודה של המשטרה לשנים 2018-2017 כללה תקציב בסך 50 מיליון שקלים לביצוע המגמה פרויקט.

המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך(צילום: אבי מועלם)

במאי 2018 הוצג לסגן החשב הכללי באוצר ולצוותו כי בכוונת המשטרה להגיש לוועדת הפטור בקשת פטור ממכרז לצורך התקשרות עם ה"מימד החמישי" לרכש המגה פרויקט. נציגי האוצר הבהירו למשטרה כי יהיה צורך בפרסום בקשת הפטור כדי לאפשר השגות ספקים נוספים בתחום זה, וכן יהיה צורך לבצע "בדיקת שוק מעמיקה בכדי שנמליץ לוועדת הפטור באוצר על מתן פטור 'ספק יחיד'".

בביקורת עלה כי המשטרה לא שיתפה את המשרד לביטחון הפנים בנושא ה-G2G (שיתוף פעולה עם גוף זר אחר) בשלביו הראשונים, הגם שיש למשרד קשרי חוץ שעשויים לסייע למשטרה.

ליקוי נוסף שהתגלה היה בתחום הקניין הרוחני. נמצא כי המשטרה קיבלה החלטה עקרונית, שלא השתכללה לכדי החלטה סופית, למסור לחברה קניין רוחני בתחום הטכנולוגי המסוים, על מנת שתשתמש בו לצורך פיתוח המערכת שלה. על פי התכנון, הקניין הרוחני היה אמור להימסר לשימושה של החברה תמורת הנחה חד-פעמית בהתקשרות לביצוע המגה פרויקט, אם יתבצע. זאת, בלי שחשב המשטרה העריך את ערכו של הקניין הרוחני של המשטרה שאמור היה להימסר לחברה א', ובלי שקדמה לכך פנייה לחשב הכללי כמתחייב מהוראות תכ"ם.

"ליקויים בהתקשרות של המשטרה עם החברה שניהל גנץ"(צילום: תומריקו)

משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה על שבחרה לפעול בלא להיוועץ בוועדת הפטור באוצר, בחשב הכללי, בגורמי מינהל הרכש במשרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים ובלא לשתף אותם בתהליך ההיערכות לרכש - עד לשלבים מאוחרים בתהליך זה. עקב כך רק באמצע שנת 2018 החלה המשטרה בתהליך עבודה משותף עם מינהל הרכש במשרד האוצר, לצורך מילוי הצורך המבצעי באמצעות שכירת כוח אדם במכרז מרכזי. המבקר כתב כי בחירת המשטרה לפעול באופן עצמאי לא תרמה לקידום יעיל ותכליתי של מתן מענה לצורך הטכנולוגי. "בתהליכי רכש משמעותיים הן מבחינת העלות והן מבחינת השימוש בקניין רוחני של המדינה, על המשטרה להיוועץ בגורמים האמורים ולשתפם בתהליכי העבודה", כתב המבקר שפירא.

'כחול לבן' מסרו בתגובה: "אנו מודים למבקר המדינה על עבודתו החשובה. מדובר בדו"ח העוסק בהתנהלות המשטרה בכל הקשור למכרזים ופטור ממכרזים. בפעילותו של גנץ כיו"ר 'המימד החמישי' לא נפל דופי.

"לצערנו דווקא בפרשה הביטחונית החמורה שמרחפת מעל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנוע מבקר המדינה מלחקור, בשל חקירת המשטרה בפרשה המתנהלת. אנו מקווים שבסופו של דבר ידע הציבור מדוע נתניהו שיקר ואז הודה שאישר מכירת צוללות מתקדמות למצרים מתחת לאפה של מערכת הביטחון? ואיך זה הגיוני שראש ממשלה מרוויח 16 מיליון ש״ח בעסקת 'צוללות תמורת עמלות'".

בתגובה לפרסום הדו"ח, הגישה מפלגת הליכוד דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח מיידית בחקירה פלילית נגד בני גנץ. מהמפלגה נמסר כי "התלונה הוגשה לאור הממצאים החמורים העולים מדו״ח מבקר המדינה ומעלים חשד שגנץ התקשר באופן לא חוקי עם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך בניסיון לקחת במרמה 50 מיליון שקלים מכספי הציבור לחברת 'המימד החמישי' בראשותו.

"לפי דו"ח המבקר - החברה של גנץ שיקרה לוועדת המכרזים, גנץ ואלשיך פעלו בחוסר שקיפות, החברה של גנץ גרמה למשטרה הפסד של 4 מיליון שקלים, הפסד שהיה צומח ל-50 מיליון שקלים לולא גנץ פשט את הרגל עוד קודם לכן. התקשורת וגורמי האכיפה קבעו כללי משחק שהציבור חייב לדעת הכל על מועמד לראשות ממשלה לפני הבחירות. בוגי יעלון אף אמר ש'ישראל צריכה ראש ממשלה שאין מה לחקור עליו'. אסור שיהיה דין אחד לנתניהו ודין אחר לבני גנץ. יש להורות על חקירה מיידית של בני גנץ".

מהמשטרה נמסר בתגובה כי "ההחלטה לאמץ טכנולוגיות של בינה מלאכותית התגבשה במשטרה בהסתכלות לטווח הארוך, נוכח המציאות הטכנולוגית המתהווה ועל מנת לתת כלים למשטרת ישראל להתמודד עם אתגרים אלה ולמלא את תפקידיה כגוף אכיפה וחקירה. ההחלטה לצאת לפיילוט נועדה לבחון הצדקת הקמת פלטפורמת בינה מלאכותית במשטרת ישראל ובכל מקרה לא ניתנה כל התחייבות ולא בוצעה כל התקשרות מעבר לפיילוט זה. הפיילוט נדרש כדי לדייק את הדרישה המבצעית שתאפשר קיומו של הליך תחרותי.

"ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט, התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל. הפיילוט בוצע במתקן משטרתי שהוקמה בו תשתית יעודית לטובת הפיילוט. כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות בטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד וכל המידע שעלה נמחק מיד עם סיום הפיילוט. אנו בטוחים כי תוצריו של הפיילוט שממומשים בימים אלו בתוך המשטרה, ישדרגו בעתיד באופן משמעותי את היכולת הטכנולוגית של המשטרה לממש את ייעודה, ויהוו כלי נוסף במאבק בפשיעה על כלל גווניה". 

18 הזמנות עם חשש לפלילים

המבקר כתב כי במסגרת הבדיקה נמצאו 18 הזמנות שהעלו חשש לביצוע מעשה פלילי. בהתאם לנתיב הקבוע בחוק מבקר המדינה, הזמנות אלו הובאו לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, והוא הורה להעבירן לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. המבקר לא פירט מהם המקרים ומי מעורב בהם.

המבקר כתב כי הרכש שמבצעת המשטרה, המסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל בשנה, מהווה נדבך משמעותי בכלל הרכש הממשלתי. בביקורת נמצאו ליקויים בשלבים שונים של תהליך הרכש, ובכללם - תכנון לקוי של הרכש במבט חוצה ארגון, היערכות מקצועית לקויה לביצוע רכש, סיווג התקשרויות בפטור ממכרז שלא בהתאם לעקרונות ולהוראות של חוק חובת המכרזים, ליקויים בבחינת זיקות לצורך שלילת חשש לניגוד עניינים בהקשרים שונים, וכן ליקויים בתחומי השמירה על השוויון וההגנה על הקניין הרוחני בעת ניהול התקשרות מרכזית של המשטרה בתחום הטכנולוגי.

מפצלים רכישות כדי להימנע ממכרזים

אחד הליקויים שמצא מבקר המדינה הוא למעשה דפוס פעולה במשטרה, שלפיו לעיתים כאשר סכומי הרכש של הטובין או השירותים היו גדולים מ-50 אלף שקלים, סכום המחייב ביצוע מכרז, פוצלה הרכישה לכמה הזמנות נפרדות, שכל אחת מהן הסתכמה בפחות מ-50 אלף שקלים. הפיצול נעשה באופן שנראה מלאכותי, כדי להימנע מרכש באמצעות מכרז, כאשר לפי העקרונות שעומדים ביסוד חוק חובת המכרזים, הוראת תכ"ם (תקנון כספים ומשק) של משרד האוצר ויעדי המשטרה נדרש היה לבצע מכרז המאחד את כל ההזמנות המפוצלות לכדי פעולת רכש אחודה.

לדברי המבקר, דפוס פעולה זה עלול להביא לרכישת אותם שירותים מאותו ספק אך במחירים שונים במסגרת התקשרויות נפרדות, והוא גם מגדיל במידה ניכרת ושלא לצורך את מספר ההתקשרויות שאנשי מרו"ם וחשבות המשטרה נדרשים לטפל בהם, הדורשות השקעת תשומות רבות.

עוד נמצא כי לעתים, בעת שיחידות המשטרה מבצעות רכש של טובין או שירותים, הן נמנעות מרכישה בסך 50 אלף שקלים ומעלה, זאת באמצעות הפחתה מכוונת ויזומה של איכות הטובין או השירותים או באמצעות הפחתת כמות הרכש המבוקשת - כך שסכום הרכש יהיה קטן מ-50 אלף שקלים, והדבר יאפשר להם להימנע מרכש באמצעות מכרז.

המבקר העיר כי פרקטיקה זו עלולה לגרום בין היתר לוויתור על דרישות נחוצות לפעילות המשטרה, וכן עלולה לפגוע ביכולת תכנון הרכש עבור כלל המשטרה, בשל היעדר תמונה ברורה ומלאה של כלל צורכי הרכש של יחידות המשטרה, שכאמור מרודדים על ידי היחידות.

בכמה מקרים שכן הגיעו למכרז - נמצאו גם כן ליקויים. בשלב טרום ההתקשרות עם הספק, נמצא בין היתר כי לעתים, שלא בהתאם לנהלים, יחידות המשטרה המבקשות לרכוש טובין או שירותים לא כתבו דרישה מבצעית רלוונטית שתאפיין ולו באופן בסיסי את האמצעי הדרוש, מחמת חוסר מקצועיות או ידע בתחום הנוגע לרכש הדרוש. כמו כן, למרות חשיבותו של סקר השוק כתנאי מרכזי להצלחת המכרז, בביקורת נמצא כי לא ניתנו לעורכי המכרזים הכלים לבצע ניתוח שוק סדור וכי אין במשטרה תורה סדורה ומתודולוגיה הכוללת אבני דרך ברורות לגבי אופן ביצועו של סקר שוק.

בנוסף התברר כי 76 מ-118 החלטות המאשרות התקשרויות בפטור "תרבות והווי" - שכללו שני שירותים או יותר, הנדרשים לאינטגרציה ביניהם - שאישרה המשטרה מינואר 2016 ועד מאי 2018, אינן מתיישבות עם תקנות חובת המכרזים המחייבות ביצוע התקשרויות לרכישת שירותי ארגון וקיום ימי עיון, פעילויות הדרכה, כנסים ואירועים באמצעות המכרז המרכזי. למשל, המשטרה החליטה לאשר התקשרות בפטור תרבות והווי בסך 2 מיליון שקלים, לרכש שירותי קולנוע והסעדה, ונמנעה מלרכוש שירותים אלו באמצעות המכרז המרכזי כנדרש.

מאות אלפי שקלים על מזוזות

בפרק העוסק בהתקשרות בפטור ממכרז בדרך של בקשה להצעת מחיר - מצא המבקר כי ב-260 (כ-68%) מ-379 ההזמנות שבוצעו בדרך של בקשה להצעת מחיר, שנבדקו באופן פרטני נמצאו ליקויים שונים, בהיבטים של תקינות הצעות המחיר על פי הוראות תכ"ם, תקינות החשבוניות, ומתן הזדמנות שווה לספקים להתחרות על התקשרויות עם המשטרה. המבקר העיר כי בחלק מההזמנות נמצא יותר מליקוי אחד. המבקר הוסיף כי במסגרת הבדיקה נמצאו 18 הזמנות שהעלו חשש לביצוע מעשה פלילי.

בבדיקה הפרטנית נמצא כי ב-11 הזמנות, קיבלה המשטרה כמה הצעות מחיר לצורך אותה ההתקשרות, מספק אחד בלבד, באופן שבפועל ההתקשרויות בוצעו בלא שהתקיים הליך תחרותי כמתחייב בהוראות תכ"ם, ובכ-9% מההתקשרויות בחרה המשטרה ספק, בין באמצעות קבלת כמה הצעות מאותו גורם, בין באמצעות ניהול משא ומתן רק עם אחד המציעים ובין באמצעות פיצול התקשרויות, באופן שאיפשר להסתפק בקבלת הצעה אחת בלבד לכל אחת מההתקשרויות.

עוד נמצא כי בשנים 2016 ו-2017 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות בדרך של בקשה להצעת מחיר בסכום של כ-20 אלף שקלים כל אחת, וכי היא בחרה באופן עקבי, מראש, בשלושה ספקי מזוזות קבועים, כאשר בכל פעם באחד מהשלושה - ולא בספקים אחרים. המבקר העיר כי התקשרויות אלו, שבוצעו תוך בחירת הספק מראש, הסתכמו בכ-340 אלף שקלים.

הבכיר שהעסיק יועץ חיצוני בלי לפרסם את קשריו איתו

בנוסף מצא המבקר ליקויים בנוגע לטיפול בחשש לניגודי עניינים בפעילות הרכש של המשטרה. בין היתר מפרט המבקר בדו"ח זיקה בין בעל תפקיד בכיר לבין יועץ חיצוני. בפברואר 2016 החליטה המשטרה לגייס אזרח לתפקיד ראש חטיבת אוכלוסייה, תקשורת וקהילה. ראש את"ק, שדרגתו תת-ניצב, אחראי במסגרת תפקידו בין היתר על מערך הדוברות במשטרה. כמו כן, המשטרה שכרה בשנת 2016 את שירותיה של חברת ייעוץ שהעניקה למפכ"ל לחטיבת את"ק שירותי ייעוץ תקשורתי, באמצעות יועצים שעליהם נמנה גם יועץ, ששימש כיו"ר החברה בשנים 2017-2016.

לפי המבקר, ראש את"ק לא דיווח למחלקת המשמעת מאז אפריל 2016, מועד התחלת מתן השירות של חברת הייעוץ, ועד מאי 2018 על העבודה המשותפת שהייתה לו במהלך השנים 2016-2011 עם היועץ ולא פירט על היקף העבודה המשותפת ועומק הקשר שהיה ביניהם. עוד נכתב כי בחינת העסקתו של ראש את"ק נעשתה על ידי מחלקת המשמעת במהלך שנת 2016, שלא על סמך מידע מלא, ברור ומפורט.

מספטמבר 2016 ואילך - במהלך העסקת היועץ כיועץ מטעם חברת הייעוץ - הובאו לידיעת המשטרה כתבות עיתונאיות שבהן נכלל מידע בדבר קיומה של זיקה לכאורה בין ראש את"ק לאותו יועץ. אף על פי כן, מצא המבקר, המשטרה לא בחנה את הזיקה שהועלתה בכתבות אלו לצורך שלילת חשש לניגוד עניינים.

לדברי המבקר, בחינה של המידע בדבר הזיקה בין היועץ לראש את"ק התבקשה בפרט לנוכח העובדה שראש את"ק טיפל במישרין בסוגיית הארכת ההתקשרות של המשטרה עם חברת הייעוץ. ראש את"ק כתב המלצה מקצועית התומכת בהמשך ההתקשרות עם חברת הייעוץ בפטור ממכרז, נטל חלק בהליכי אישור שהתקיימו במשטרה בעניין זה וייצג את המשטרה בפברואר 2017 לפני ועדת הפטור שבמשרד האוצר, שדנה בבקשה לאישור התקשרות המשך בפטור ממכרז.

מבקר המדינה העיר בסיכום הדו"ח כי כגוף המופקד על אכיפת החוק, המשטרה מחויבת לפעול לכך שמערך הרכש שלה יפעל בהתאם להוראות ולעקרונות שבדין, בהוגנות, ביעילות, בשקיפות ובשוויוניות. תיקון זה אף יגביר את אמון הציבור במשטרה, ויבטיח התנהלות אחראית ושימוש זהיר בכספי ציבור. המבקר הוסיף כי ראוי כי משרד האוצר יפקח על תיקון הליקויים שהועלו וכן ישתף את ממצאיו של דו"ח זה עם כלל מערך הרכש הממשלתי ויקדם תהליך הפקת לקחים רוחבי, כדי להטמיע את מסקנות הדו"ח בפעילותו של מערך זה.

משטרת ישראל מסרה בתגובה: "משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, עוד בטרם פרסומו. דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. נציין כי משטרת ישראל למדה את דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: המשרד רואה בחומרה רבה את ממצאי המבקר המעלים ליקויים וכשלים חמורים בהליכי הרכש המשטרתי עד כדי חשש למעשים פליליים. דו"ח המבקר מוכיח באופן חד משמעי שיוזמת השר ארדן (שנבלמה על ידי משרד האוצר) להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לביטחון הפנים הייתה יוזמה נכונה, שהייתה מאפשרת פיקוח יעיל ומקצועי על הרכש המשטרתי וחוסכת כסף רב".