המבקר מזהיר: ליקויים במוכנות לחילוץ במלחמה
בדו"ח ביקורת על מוכנותו וכשירותו של פיקוד העורף לפעול באתרי הרס מורכבים, כולל גורדי שחקים. בפרק על מערך המסוקים נמצאו כשלים בבניין הכוח המוסק וחשש לבעיה מערכתית באחזקת כלי הטיס, מה שעלול להוות סיכון בשדה הקרב
השבוע היינו נוכחים פעם נוספת לסכנת ירי הרקטות לעבר ישראל והצורך האפשרי בחילוץ נפגעים מבין ההריסות, אך למרות האיום מתברר שיש ליקויים רבים ברמת הכשירות והמוכנות של פיקוד העורף לחירום ולמלחמה. כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה המתפרסם אחר הצהריים (יום ד'). מהדו"ח עולה כי פיקוד העורף אמנם משקיע מאמצים לשיפור מוכנותו לביצוע משימות חילוץ והצלה בחירום, אך נמצאו ליקויים, חלקם משמעותיים, בדבר רמת כשירותו ומוכנותו המבצעית של סדר כוחות המילואים לחילוץ ולהצלה לפעול באתרי הרס מורכבים.
דו"ח המבקר, כתבות נוספות
המבקר: חשש לפלילים ברכש משטרתי; החברה של גנץ קיבלה הקלות תמוהות
פרשת ליאור חורב: המשטרה לא פעלה למנוע ניגוד עניינים
המבקר מצביע על היעדר ניתוח של התאמת היקף גדודי החילוץ וההצלה לצרכים המבצעיים בהתאם לתרחיש הייחוס. הוא מצא כי מ-1992 לא נותח היקף סדר הכוחות הנדרש של גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף בהתאם לתרחיש הייחוס לעורף. עקב כך לא ניתן לקבוע אם היקף סדר הכוחות גדול מהנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס לעורף או קטן ממנו.
עוד נמצאה חוסר התאמה בתוכניות המבצעיות של פיקוד העורף. לפי המבקר, על פי התוכניות המבצעיות שבתוקף, ייתכן שגדודי החילוץ וההצלה הסדירים יידרשו לבצע הן משימות חילוץ והצלה במסגרת התוכנית המבצעית של פיקוד העורף והן משימות בתוכנית פינוי אוכלוסייה - משימות אשר עשויות להיות מופעלות בו זמנית בסמוך לפתיחת הלחימה, עת שבה צפויה פגיעה בעורף שתחייב התמודדות מהירה בתחום החילוץ וההצלה. המבקר כתב כי במצב זה מימושן של שתי התוכניות עלול להיפגע בשל כפל המשימות המוטלות על גדודי החילוץ וההצלה הסדירים.
בנוסף מצביע המבקר על פערים ביכולות לחילוץ ולהצלה אל מול אתגרי הבנייה המודרנית. בישראל נבנו בשנים האחרונות רבי-קומות וגורדי שחקים רבים, בנייה רוויית ברזל ובטון, בנייה הכוללת מעטפת זכוכית, תשתיות תת-קרקעיות ובנייה היברידית – מה שמציב אתגרים חדשים במענה המבצעי בתחומי חילוץ והצלה.
"אף שהמענה לחילוץ ממבנים גבוהים עומד על סדר היום של פיקוד העורף זה שנים רבות, הוא אינו נמצא בהלימה מספקת למול האתגרים בפניהם ניצבת מדינת ישראל", כתב המבקר. "לפיקוד העורף אין יכולת מספקת לחילוץ יעיל ומהיר של לכודים בקומות הגבוהות, בכמה אתרים בו זמנית, וזאת נוכח האפשרות שהיחידה הארצית לחילוץ ולהצלה והגדודים הסדירים יבצעו בד בבד גם פעולות חילוץ והצלה באתרי הרס מורכבים. מצב זה מחמיר עקב אי-כשירותם של גדודי המילואים של פקע"ר לפעול במתארים כאלה, שכן הם לא תרגלו תכנים הרלוונטיים לחילוץ מגובה".
לדברי המבקר, הצורך המבצעי לחילוץ בגובה וחילוץ בשיפוע הועלה בפיקוד העורף כבר בשנת 2010, אבל פיקוד העורף לא פרסם במשך השנים טכניקות ייעודיות. המבקר מדגיש כי ליקוי זה הוא מהותי נוכח העובדה שטכניקות אלה משמשות בסיס להכשרת המחלצים לביצוע פעולות החילוץ ושזה יותר מעשור נושא זה עומד על סדר היום של פיקוד העורף, בלי שטכניקות אלה הושלמו והוטמעו.
וזה לא הכול: בתחום הציוד המכני ההנדסי מצא המבקר כי לפיקוד העורף אין מענה מלא ועקב כך יתקשו גדודי המילואים לבצע פעולות חילוץ והצלה באתרי הרס מורכבים. עוד נמצא כי לרשות פיקוד העורף עומדים רק כ-8% ממספר האמבולנסים הדרוש לו בהתאם לפקודות. עקב המחסור באמבולנסים בפקע"ר, וכן עקב מחסור במד"א בצוותים רפואיים להפעלת אמבולנסים בעת חירום, לא ניתן יהיה להבטיח פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי ההרס.
ליקויים במערך המסוקים בצה"ל
בביקורת נמצאו ליקויים, חלקם משמעותיים, בתחום המוכנות להתמודדות מערך המסוקים עם האיומים עליהם בשדה הקרב. המבקר מצא פערים בתורת הלחימה נוכח האיומים; ליקויים בבניין הכוח של מערך מסוקי הסער, הנשען על סדר כוחות ותיק, שחלק ניכר ממנו חורג ממגבלת שעות הטיסה המקוריות שקבע היצרן בלי שיש תקדים לכך בעולם, וכן ליקויים בבניין הכוח של מערך מסוקי הקרב.
מבקר המדינה כתב כי הדבר טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים, נוכח הצורך להטיס מסוקים אלה במתארים מבצעיים. סדר כוחות מטוסי היסעור הנוכחי, כך לפי המבקר, גם אינו נותן מענה מלא על הצורך המבצעי שהוגדר במסמך אסטרטגיית צה"ל מאוגוסט 2015.
עוד נמצא כי בטייסות מסוקי הקרב התגלו פערים משמעותיים בחלפים ובאחזקת המסוקים. כמו כן נמצאו ליקויים בשיתוף הפעולה בין מערך המסוקים ובין כוחות היבשה, העלולים להביא לפגיעה של ממש ביכולת המקצועית של כוחות היבשה להפעיל את המסוקים לכשיידרשו לכך בעת לחימה.
המבקר גם הזכיר את הדוח המסכם של חיל האוויר, שהכין הצוות לבדיקת תאונת המסוק הקטלנית שהתרחשה באוגוסט 2017, וממנו עלה שהאירוע נגרם עקב שרשרת של ליקויים. לדברי המבקר, התמונה הנשקפת מן הדוח מעלה חשש לבעיה מערכתית במערך האחזקה של המסוקים, ואף עלולה להצביע על תרבות ארגונית לקויה שיש לה השלכות על חיי אדם, שכן בעובדות המתוארות בדוח המסכם יש חריגה מנורמות עבודה תקינות וקבלת החלטות שאינה בהתאם לכללים.
המבקר הדגיש כי עקב רגישותו הביטחונית של הדוח החליטה ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת שלא לפרסם חלקים נרחבים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.
בסיום הפרק כתב המבקר כי "הליקויים המשמעותיים שעלו בדוחות אלה בנוגע למערך המסוקים בחיל האוויר, שעליו מוטלות משימות מבצעיות, ובנוגע למערך הכוחות בפיקוד העורף, שליבת עשייתו היא הגנה על העורף, ליקויים אלה מחייבים מעורבות ישירה של שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ומפקד פיקוד העורף לצורך תיקונם. זאת כדי לשפר את מוכנותם של מערכים אלה נוכח האיומים האזוריים".
תגובת דובר צה"ל לדו"ח מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום: "טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מיידי. בניגוד לממצאי הביקורת, אין פער בסדר כוחות בפיקוד העורף. הנושא נבחן כמה פעמים לרבות בחודשים האחרונים. לאחרונה הוסדר מול מד"א כי אחריות הפינוי מאתרי הרס בעת מלחמה תבוצע על ידי מד"א ולא תסתמך על ריתוק אמבולנסים אזרחיים. צה"ל קולט בימים אלו 160 אמבולנסים חדשים באופן הדרגתי עד סוף שנת 2020. כמו כן, צה"ל רכש אמבולנסים נוספים ממד"א אשר יחולקו לאחר השבחתם".
תגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא מערך המסוקים: "מרבית הנושאים המועלים בדו"ח טופלו ותוקנו במהלך ביצוע הביקורת וטרם פרסום הדו"ח. הערות הדו"ח בחלקן יושמו בתוכניות העבודה של חיל האוויר לשנת 2018 וחלקן מיושמות בשנת 2019 ובתוכנית רב שנתית המגובשת בימים אלו לשנים הבאות. חיל האוויר דוגל בקיום תחקירים איכותיים ומקיפים של כל תאונה בחיל, קלה כקשה, באופן מעמיק ובלתי מתפשר לאיתור כלל הליקויים העולים. לכל תאונה נבנית תוכנית ליישום הלקחים, חלקם באופן מיידי וחלקם במסגרת תוכניות ארוכות טווח".
לפנייה לכתב/ת 
