מה מזהים מצביעי פייגלין? לא אופיום ולא דת
מפלגת זהות מציעה פתרונות חדשים-באמת, מפורטים, מנומקים ושלובים לתפיסה כוללת. תגובה למי שתומכת בדמוקרטיה רק עבור מי שחושב כמוה
משה פייגלין (צילום: מוטי קמחי)
בתגובה ל"משה פייגלין – אופיום להמונים" מ-26 במרץ
במאמר שפרסמה כאן בשבוע שעבר העלתה בתיה כהנא דרור כמה טענות: למשל, שמערכת הבחירות לא עוסקת בנושאים שמדאיגים את צעירי ישראל, כגון בחירת מסלול לימודים. היא הוסיפה שהיקף התמיכה במפלגת זהות מעיד על קריסת הדמוקרטיה והחברה, שמתבטאת בבריחה מהמציאות של הצעירים אל הסמים והדת. לדבריה, במוקד התופעה נמצא משה פייגלין, שלטענתה מתחזה לדתי ולליברל, אך בעצם גזען משיחי. לבסוף, קבעה, הפתרון הוא "להיפטר מהפייגליניזם באמצעות העלאת גיל ההצבעה", אחרת המדינה בסכנה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אתייחס לטענותיה אחת לאחת. לצעירי ישראל יש עוד דאגות חוץ מבחירת מקצוע. למשל יוקר המחיה, הסיכוי המתרחק להגיע לדירה, האיום הביטחוני, מצב מערכת החינוך והפוליטיקאים שלא פותרים ולא מציעים פתרון אמיתי לכך.
עלייתה של "זהות" לא מעידה על קריסת הדמוקרטיה והחברה אלא להיפך. אחרי עשורים של קיבעון קמה מפלגה שמציעה פתרונות חדשים-באמת, מפורטים, מנומקים ושלובים לתפיסה כוללת. הצעירים כנראה שמחים שנמצא מי שמציע פתרונות ואוהבים את הפתרונות עצמם. זו דווקא הוכחה לחיותה של החברה הישראלית, שמסוגלת לתקן ולחדש.
אם זו בריחה לסמים, איך זה ש"עלה ירוק" לא הצליחה להתקרב להצלחה של זהות? אם זו בריחה לדת, איך זה שהנוער נוהר אל מפלגה שדורשת לבטל את חוקי הכפייה הדתית?
בחירות 2019 - טורים נוספים:
- מתקפת הסמסים: המפלגות יודעות עליכם הכול
- אם רק היו לישראל מנהיגים ראויים
- אין ימין חברתי. אתם מצביעים נגד עצמכם
- הטעויות שעלולות לעלות לנתניהו בבחירות
אדם יכול לקיים מצוות ולהיות ליברל אמיתי. תומכי זהות מעכלים בטבעיות את היהדות הלא-מתייגת שמקבלת כל יהודי ככזה, ולא משנה איפה הוא על הספקטרום האמוני או המיני. פייגלין הזכיר פעם מעל במת הכנסת שמנורת המקדש היא סמל המדינה, ושהרצל בעצמו כתב בספרו הנבואי: "בית המקדש. הוא שב ונבנה יען כי המועד בא", כלומר חלק מתבקש מהציונות. והשיר "שירו של אבא" של נעמי שמר, שמדבר על בניית המקדש, נלמד פעם בגני הילדים והושמע ברדיו. זה לא יותר "משיחי" מהציונות עצמה.
אפרופו, זו לא גזענות לרצות מדינה יהודית. זו זכות בסיסית של עם למדינה שתבטא את תרבותו. לערבים יש 22 כאלו.
ייתכן שהמצביעים הצעירים, שגדלו בין אוטובוסים מתפוצצים לרקטות, ורואים את הרצחנות מסביב, הפנימו שהחזון המשיחי והמסוכן הוא דווקא זה שלפיו הרוצחים שהפכו "שותפים לשלום" הם שיחסלו עבורנו את חמאס (יצחק רבין, 1 במרץ 1994). החזון שפייגלין הזהיר מפניו בעקביות, גם כאשר שאר הפוליטיקאים והאלופים הצטרפו למגמה שמתוצאותיה אנו עדיין סובלים.
ההצעה "להיפטר מהפייגליניזם באמצעות העלאת גיל ההצבעה" היא דוגמא לגישת הדמוקרטיה-על-תנאי שלפיה מי שלא חושב כמוך טועה וצריך להתעלם מבחירתו. אותה גישה שיוחסה בעבר ליצחק בן אהרון מהמערך, שאמר על תוצאות הבחירות לכנסת: "אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה".
זו זכותה הדמוקרטית של בתיה כהנא דרור לחשוב ולבטא את דעותיה, כולל דעות לא-דמוקרטיות ולא-מכבדות במפורש. וזו זכותם הדמוקרטית של צעירי ישראל לבחור באופן מושכל את הבחירה הפוליטית שלהם, גם בניגוד לדעתה.
- אורי נוי הוא איש הייטק, תומך מפלגת זהות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
