שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המחוזי ביטל נוהל שמנע סיוע בדיור ציבורי לנשים המקבלות קצבת מזונות
    השופטת מיכל אגמון גונן ציינה בפסק הדין כי המטרה של מערך הדיור הציבורי היא לסייע לאוכלוסיות מוחלשות - ולכן אין להפלות נשים שמקבלות קצבת מזונות. ההחלטה תיכנס לתוקף בעוד כשנה
    בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה היום (ב') על ביטול נוהל של משרד השיכון, לפיו נשים שמקבלות קצבת מזונות במקום הבטחת הכנסה - לא יכולות לקבל דיור ציבורי. במטרה לאפשר למשרד להיערך, נקבע כי ההחלטה תיכנס לתוקף בעוד כשנה.

     

    >>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו  

     

    בית קטן בערבה: פרויקט הבנייה הגדול של הדרום יוצא לדרך

    הריבית האפסית מנפחת בועה בנדל"ן להשקעה בשוויץ

    שני מגדלי מגורים בדרך לאזור התעשייה של הרצליה פיתוח

     

    התביעה הוגשה על ידי דבורה אלבז, אם חד הורית לשלושה ילדים, נגד משרד השיכון, לאחר דחיית כל בקשותיה הקודמות לקבל דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה. כפי שמפורט, כמי שזכאית לקצבת מזונות, היא לא יכלה לעמוד במבחן המוכיח שאינה יכולה לעבוד, שזהו אחד התנאים לקבלת דיור ציבורי.

    דיור ציבורי בבית שאן (צילום: עמידר) (צילום: עמידר)
    דיור ציבורי בבית שאן(צילום: עמידר)
     

    לפי נהלי משרד השיכון, אחד הקריטריונים לקבלת הזכאות הוא עמדה במבחן תעסוקה, שבוחן האם הפונה ממצה את יכולת ההשכרות שלו, כלומר עושה מאמץ להתפרנס בכוחות עצמו. הדבר התאפשר רק באמצעות קבלת קצבת הבטחת הכנסה לאורך זמן, אולם אלבז קיבלה קצבת מזונות, עובדה ששללה ממנה את האפשרות להוכיח מיצוי כושר השתכרות וכתוצאה - גם את הזכאות לסיוע בדיור.

     

    חסמים בדרך לזכויות

    השופטת מיכל אגמון גונן ציינה בפסק הדין כי מכיוון שמטרת הדיור הציבורי היא סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אין להפלות נשים שמקבלות קצבת מזונות, ויש לאפשר להן להוכיח שהן עומדות במבחנים לקבלת דיור ציבורי. לפיכך קבעה כי ההוראה בנוהל תבוטל והורתה למשרד השיכון לבחון שוב את פניית העותרת, ללא ההוראה המפלה.

     

    השופטת התמקדה בפסק דינה במבחנים הנדרשים להוכחת מיצוי כושר השתכרות, כתנאי לקבלת זכאות לשיכון ציבורי, ועמדה על הקשיים שיש לנשים החיות בעוני במיצוי זכויותיהן ועל החסמים בהם הן נתקלות במגעיהם מול הרשויות, בעיקר מחסור במידע וקשיים בנגישות לרשויות המינהל ולבתי המשפט.

     

    "עתירה זו מפנה את הזרקור לחסמים הרבים העומדים בפני דבורה אלבז, כמו בפני אנשים אחרים החיים בעוני, למיצוי זכויותיהם, בין היתר בכל הנוגע לדיור הציבורי", מצוין בפתח פסק הדין. "הנהלים המסורבלים, חוסר הידע וחוסר הנגישות לרשויות המינהל ולבית המשפט, העומדים בין דבורה אלבז ואחרות במצבה לזכויות המוקנות לה".

     

    השופטת תיארה גם באריכות את סיפורה האישי של העותרת, לצד דיאלוגים של נשים החיות בעוני. כפי שמפורט, מאבקה הארוך של אלבז לקבל דיור ציבורי, "הסתיים בהחלטה לקונית של הוועדה הציבורית העליונה במשרד השיכון, הדוחה את בקשתה לקורת גג בשש מילים: "למרות הנסיבות לא ניתן להיענות לבקשה".

     

    "הכוונה היא לעמוד על סיפורה האישי של דבורה אלבז, כדי להדגיש את הקושי שלה, כמו רבות במצבה, לקבל את הסיוע המגיע לה במסגרת התקציב והקריטריונים שנקבעו; להדגים, באמצעות סיפורה של דבורה אלבז, את הקשיים במיצוי הזכויות הנתונות לזכאים במסגרת מדיניות הרווחה; לגרום לכך שדבורה אלבז ואחרות במצבה ידעו כי יש מי ששומע את קולן, ולהביא לכך שדבורה תדע, ותוכל לומר בלב שלם לילדיה, כי עשתה הכל כדי להשיג להם קורת גג".

     

    בפסק הדין עמדה השופטת על החשיבות של קורת גג לכל אדם והדגישה, כי הזכות לדיור נאות מעוגנת ברובה בנהלים מורכבים וסותרים של משרד השיכון. בנוסף היא מתחה ביקורת על המשרד, שטען שאין בידיו את הכלים לבחון האם נשים במצבה של אלבז עומדות במבחן תעסוקה על פי הנוהל הקיים, וציינה כי דברים אלו סותרים את הנוהל של סיוע בשכר דירה, במסגרתו נקשר המשרד עם חברות שמטרתן לבחון האם הפונים עומדים במבחנים שנקבעו בנהלים.

     

    בסיכום קבעה השופטת:י "סעיף 2.12 לנוהל יבוטל, כך שהמבקשים דיור ציבורי, לרבות נשים המקבלות קצבת מזונות, יוכלו להוכיח מיצוי יכולת השתכרות

    שלא רק באמצעות קבלת קצבת הבטחת הכנסה. התנאים הקבועים היום בסעיף זה, לרבות קבלת קצבת הבטחת הכנסה כאמור בנוהל, יהווה את אחת הדרכים להוכחת מיצוי כושר השתכרות אך לא הדרך הבלעדית". בנוסף היא חייבה את משרד השיכון לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחה של העותרת בסכום של 25,000 שקלים, וחתמה את פסק הדין במילים: "אני תקווה כי בעקבות פסק הדין יתוקנו כלל הנהלים, כך שדבורה אלבז וילדיה, יחד עם נשים אחרות במצבה, יתעוררו לבוקר חדש עם תחושה חדשה".

     

    עתירה עקרונית לביטול נוהל מפלה

    העתירה הוגשה שמה של התובעת על ידי מחלקת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, כעתירה עקרונית בבקשה לביטול הנוהל המפלה.

     

    התובעת, דבורה אלבז, מסרה: "אני מאד מתרגשת, אני לא מעכלת ומקווה שעזרתי לאימהות נוספות במצבי שנמצאות במלחמה יום יום לקיים את הילדים שלהן, לתת להם גג בכבוד, שיוכלו לגדול כמו ילדים רגילים עם אפשרויות שעומדות בפני ילדים רגילים. המצב שלי ושל אימהות נוספות הוא בלתי אפשרי, גם ככה אנחנו תלויות בקצבאות שלא מאפשרות לנו לצאת לעבוד ולהרוויח משכורת מכובדת והפחד התמידי מפינוי דירות הוא משתק. אני מחכה ליום שאני וילדיי נזכה לדירה משלנו".

     

    בפסק הדין עמדה השופטת על החשיבות של קורת גג לכל אדם והדגישה, כי הזכות לדיור נאות מעוגנת ברובה בנהלים מורכבים וסותרים של משרד השיכון. בנוסף היא מתחה ביקורת על המשרד, שטען שאין בידיו את הכלים לבחון האם נשים במצבה של אלבז עומדות במבחן תעסוקה על פי הנוהל הקיים, וציינה כי דברים אלו סותרים את הנוהל של סיוע בשכר דירה, במסגרתו נקשר המשרד עם חברות שמטרתן לבחון האם הפונים עומדים במבחנים שנקבעו בנהלים. 

    השופטת מיכל אגמון גונן (צילום: אתר בתי המשפט) (צילום: אתר בתי המשפט)
    השופטת מיכל אגמון גונן(צילום: אתר בתי המשפט)

    בנוסף חייבה השופטת את משרד השיכון לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחה של העותרת בסכום של 25,000 שקלים, וחתמה את פסק הדין במילים: "כולי תקווה כי בעקבות פסק הדין יתוקנו כלל הנהלים, כך שדבורה אלבז וילדיה, יחד עם נשים אחרות במצבה, יתעוררו לבוקר חדש עם תחושה חדשה".

     

    עורכות הדין דקלה צרפתי-דלג'ו ואיילת הלברשטט, שהגישו את העתירה, מסרו: "מדובר בפסק דין משמעותי במיוחד שמותיר חותם בתחום 'משפט ועוני' ובזכות לקורת גג, ומהווה בשורה לאימהות חד הוריות. ניכר כי בית המשפט מכיר במורכבות של אנשים החיים בעוני. בית המשפט נחשף ומבין את המכשולים והחסמים שחווים אנשים בעוני במיצוי זכויות ובפרט נשים חד הוריות החיות בעוני במאבקן לקבל קורת גג לילדיהן. כפי שהשופטת ציינה, יש לקוות שפסק דין ייתן לאנשים האלה אופק ועתיד חדש".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים