שתף קטע נבחר

וואטסאפ משיקה שירות לבדיקת עובדות בהודו

השירות עלה לאוויר כשבוע וחצי לפני הבחירות הכלליות שייערכו בתת היבשת. חברה מקומית תסווג את ההודעות לפי ארבע קטגוריות ותנסה לבחון את דפוסי הפצת החדשות הכוזבות

וואטסאפ השיקה היום (ג') בהודו שירות לבדיקת עובדות, שבאמצעותו יוכלו המשתמשים לדעת אם הודעה שקיבלו נכונה ואינה פייק ניוז. הכלי הושק לקראת הבחירות הכלליות במדינה שייערכו בשבוע הבא.

 

בוואטסאפ מסרו כי הם עובדים חברת "פרוטו" ההודית על מנת לסווג את ההודעות כ"נכונות", "שקריות", "מטעות" או "שנויות במחלוקת". ההודעות נשלחות למספר ייעודי שהפיצה החברה, ולאחר שהמשתמשים מאשרים כי הם רוצים לבחון את אמינות המידע שהועבר להם – ומקבלים תשובה לאחר בדיקת המערכת.

כך נראה שירות בדיקת העובדות
כך נראה שירות בדיקת העובדות "צ'קפוינט"(צילום מסך )
 

השירות החדש יוכל לבחון מידע שיגיע בצורת טקסט באנגלית או בארבע שפות אזוריות בהודו, תמונות וסרטונים. ברויטרס דיווחו כי הודעה כוזבת שנשלחה לבדיקה לשירות לא זכתה למענה גם אחרי שעתיים, למרות שהתקבלה הודעה שבה נכתב: "קיבלנו את בקשתכם, אתם תשמעו מאיתנו תוך זמן קצר".

 

במסגרת היוזמה החדשה של וואטסאפ, "פרוטו" תיצור מאגר מידע של שמועות המופצות באפליקציית המסרים המיידיים כדי ללמוד את דפוסי המידע הכוזב הנשלח ל-Checkpoint Tipline, שירות בדיקת העובדות של החברה.

 

"מטרת הפרויקט היא לבחון את גודלה של תופעת הפצת המידע הכוזב", אמר אחד ממייסדי החברה ההודית "פרוטו" לרויטרס, "ככל שיותר מידע יגיע אלינו, כך נוכל לזהות את הנושאים, המקומות, השפות והאזורים שבהם מופץ הכי הרבה מידע חשוד". בוואטסאפ אמרו כי שתי חברות נוספות יסייעו ל"פרוטו" בפרויקט ומסרו כי "האתגר במידע כוזב המופץ והופך לוויראלי דורש מאמץ משותף, ולא יכול להיפתר על ידי ארגון אחד בלבד".

 

 

המהלך של וואטסאפ הוא חלק מהמלחמה הבלתי-נגמרת של החברה, הנמצאת בבעלות פייסבוק, בחדשות כוזבות ובהפצתן באפליקציה. בחברה מסרו לפני חודשיים כי כשני מיליון משתמשים נמחקים בכל חודש במסגרת הניסיונות למנוע שימוש ברעה בפלטפורמה.

 

בחברה בוחנים בגרסאות בטא גם שירות חיפוש תמונות בגוגל מתוך האפליקציה, עוד אופציה לבדיקת אמינות המידע המועבר באפליקציה. בנוסף, הגבילו בוואטסאפ את יכולת העברת ההודעות בפלטפורמה לחמישה נמענים בלבד בניסיון למנוע הפצת מידע כוזב בקלות.

 

וואטסאפ ספגה בעבר ביקורת רבה עקב הקלות שבה ניתן להפיץ באמצעותה פייק ניוז, מה שהוביל גם לכמה מקרי רצח בהודו – השוק הגדול ביותר של החברה עם יותר מ-200 מיליון משתמשים. לכך התווספה פרשת הפצת חדשות כוזבות לקראת הבחירות בברזיל שנערכו בסוף השנה שעברה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים