שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי קבע שמוכרחים להיות שמח? היו עצובים
    "לאן שלא נפנה את מבטנו, נראה מסרים כגון 'חיוך לא עולה כסף', או 'תחשוב חיובי', כאילו שזה תמיד הדבר הנכון לעשות. לטעמי, מסרים מסוג זה הינם מסוכנים. הם מביאים לכך שתחושות עצב לא נתפסות כלגיטימיות וביטוי של עצב נתפס כלא נורמטיבי. תפיסה זו הושרשה עמוק בתודעה כדי לגרום לנו לעשות כל מה שנדרש כדי להציג מצג שווא של אושר. הסכנה היא שהמאבק על האושר מסיט אותנו ממשאב פסיכולוגי שהשתמר כדי שנוכל ליהנות ממנו"

    הרשי לעצמך להיות עצובה. זה בסדר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הרשי לעצמך להיות עצובה. זה בסדר(צילום: shutterstock)
     

    מה תראו יותר ברשת החברתית? תמונות חייכניות מטיולים ואירועים חברתיים, או פוסטים קורעי לב ובהם וידויים על מצבנו הנפשי הקלוקל? אין ספק שהרוב המכריע של הפוסטים ברשתות החברתיות מייצרים תמונת מציאות ורודה, בטח כשמסתכלים על הפיד הסטנדרטי באינסטגרם. תסכול או אכזבה מובעים בעיקר בהקשר של גורם חיצוני כמו שרים, אנשי עסקים או שירות רע שקיבלנו. בכל מה שקשור למציאות האישית שלנו, כמעט תמיד הכול נהדר ומצטלם טוב כמובן. מצב זה הוא מעט אירוני על רקע דיווחים על אחוזים הולכים וגדלים של דיכאון המתפשט כמגפה. הביקוש לנוגדי דיכאון עלה ב-50% מאז שנות ה-90, ונוגדי דיכאון הפכו לאחת מתרופות המרשם השכיחות ביותר בחברה המערבית של השנים האחרונות.

     

    החיפוש האובססיבי אחר האושר

    הציווי בתרבות המערבית הוא להיות מאושר, לחשוב חיובי וליהנות מהרגע. מסר זה ניבט אלינו מכל עבר דרך שירים, מודעות ופרסומות. מאות ספרים על "כיצד למצוא את האושר?" נכתבו בשנים האחרונות, ותעשייה שלמה של מומחים לעזרה עצמית שואבת את זכות הקיום שלה מהחיפוש המתמיד שלנו אחר האושר הנכסף. גם באקדמיה, חקר האושר הפך לאחד מתחומי המחקר הפופולריים ביותר. אך למרות הכת הכמעט אוניברסלית המטיפה לאושר, הסיפוק מהחיים בחברות מערביות לא השתפר במשך דורות. ולמרות שתחושות שליליות כמו צער ועצב הן חלק אינטגרלי וחשוב מהחוויה האנושית, אנו חיים בתקופה שלא נותנת לגיטימציה לתחושות הללו, ובמקום לעודד ביטויים של עצב כחלק ממכלול הרגשות, ביטויי עצבות נתקלים בחרדה.

     

    האקס שלי מעולם לא רצה לפגוע בי. אני יודעת

     

    לא פעם יוצא לי לצפות במחזה שגרתי למדי בו פעוט בוכה כדי לבטא מחאה או תסכול ואמו, במקום לעזור לו להבין איך הוא מרגיש ולמה הוא מרגיש כך, מתחננת בטון היסטרי: "אל תבכה חמוד של אמא", בעודה שולפת מהתיק חמישה סוגי חטיפים בטעמים וצבעים שונים עד שיימצא האחד שיגרום לבנה לנגב את הדמעות. עצב הוא אחד ממכלול הרגשות האנושיים, והוא התפתח מכיוון שיש לו תפקיד מהותי בהישרדות שלנו. במקום לעזור לילדינו להבין שזה בסדר לבטא עצב ותסכול, מגיל צעיר אנו מלמדים אותם שזה לא בסדר לבכות. כל מחווה של עצב נתקלת בניסיונות להסיט את הילדים מתחושותיהם, אך בכך אנו מונעים מהם את האפשרות להכיר את עצמם, להבין מה גרם לעצב שהם מרגישים ולאמץ סט כישורים שיאפשר להם להתמודד עם תחושות דומות של עצב בעתיד.

     

    אפקט בומרנג

    מחקר שפורסם ב-2017 מצא שעידוד בלתי פוסק לחוש רגשות חיוביים מוביל בטווח הארוך להגברה של תחושות שליליות. הערכת היתר המושמת על תחושות חיוביות יוצרת לחץ לא מודע, ומביאה לכך שכל תחושת עצב מלווה בשאלה - מדוע אנו לא חשים באופן שאנו "אמורים להרגיש"? הלחץ מביא להדחקה של התחושות השליליות, מה שבטווח הארוך עשוי להוביל לדיכאון.

    אלא שכמו לכל שאר הרגשות, גם לעצב יש מטרה אבולוציונית. פרדוקס מעניין הוא שהרגשות הכי פונקציונליים הם גם הכואבים ביותר. מוחנו מחווט להפנות קשב ולזכור מצבים שהובילו לתחושות שליליות כיוון שמהן ניתן ללמוד הכי הרבה. עצב הוא תגובה להפסד של משהו או מישהו שאנו אוהבים, כמו גם כישלון בהשגת מטרת מסוימת. הוא מאפשר לנו להתכנס בתוך עצמנו ולהבין מה לא עבד בפעם הקודמת.

    עצב מאפשר לנו לנתח בצורה מדויקת יותר את המצב (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    עצב מאפשר לנו לנתח בצורה מדויקת יותר את המצב(צילום: Shutterstock)
     

    רגשות משפיעים על האופן שבו אנו מעבדים מידע. רגש חיובי משמש כסמן המעיד על מצבים בטוחים ומוכרים, ולכן מצריך פחות ריכוז ומיקוד בפרטים, ומעודד מיקוד בסביבה החיצונית. עצב, לעומת זאת, מוביל למיקוד פנימי, לזיכרון טוב יותר של פרטים, לשיפוט מדויק יותר ולניתוח המצב. הוא כאילו אומר לנו - עד עכשיו לא הייתי מספיק מרוכז וזה מה שקרה, ולכן עכשיו נתמקד בפרטים הקטנים. הוא מגביר את הריכוז בכדי לאפשר לנו לנתח את המצב שהוביל לתחושות הללו. עצב מאופיין בהבעות פנים ייחודיות ומייצר תגובות גופניות ייחודיות המבחינות אותו משאר הרגשות. במקום לספק לגוף אנרגיה להתמודד עם האיום כמו במקרה של כעס, הוא שואב מאתנו אנרגיה. רמת הפעילות שלנו יורדת וגופנו מאט. עוצמת השינויים הגופניים משתנה כתלות במשמעות ההפסד שחווינו.

     

    דיון באולפן ynet על מחלת הדיכאון    (צילום: חגי דקל)

    דיון באולפן ynet על מחלת הדיכאון    (צילום: חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יתרונות העצב

    כמובן שעצב מתמשך בעוצמה גבוהה כמו דיכאון הינו הפרעה מתישה וחמורה, אך מחקרים שנעשו לאחרונה מציעים שדווקא התחושות המצויות נמוך על ציר האושר, מקדמות רווחה פסיכולוגית בטווח הארוך. עצב מתון ולזמן קצר עשוי לשמש כמטרה יעילה ואדפטיבית בכך שהוא יסייע לנו להתמודד עם שלל אתגרים ומצבים. היכולת לחוות את מנעד הרגשות היא מהות החיים. מי שלא חווה צער בחייו, לא חי באמת. חוץ מזה, חוויה של צער בונה עמידות ומחשלת אותנו. זה אומר שמבחינה פסיכולוגית, אתה לא יכול להתחשל אם לא התמודדת עם דברים קשים בחיים. יתרון נוסף לעצב הוא שבזמנים קשים אנחנו יוצרים את הקשר הקרוב ביותר עם אנשים אחרים. בנוסף, תחושות דכדוך ומלנכוליה היוו השראה ליצירות עבור האמנים הגדולים ביותר בעולם.

     

    לאן שלא נפנה את מבטנו, נראה מסרים כגון "חיוך לא עולה כסף", או "תחשוב חיובי", כאילו שזה תמיד הדבר הנכון לעשות. לטעמי, מסרים מסוג זה הינם מסוכנים. הם מביאים לכך שתחושות עצב לא נתפסות כלגיטימיות וביטוי של עצב נתפס כלא נורמטיבי. תפיסה זו הושרשה עמוק בתודעה כדי לגרום לנו לעשות כל מה שנדרש כדי להציג מצג שווא של אושר. הסכנה היא שהמאבק על האושר מסיט אותנו ממשאב פסיכולוגי שהשתמר כדי שנוכל ליהנות ממנו.

     

    הגיע זמן להעריך מחדש את תפקיד התחושות השליליות בחיינו. אין הכוונה שננסה להיות עצובים, אלא שלא ננסה להימנע מכך בכוח. עצב, כמו כל שאר הרגשות, הינו מצב זמני, אז כדאי לנצל את התחושה הזאת כל עוד היא שם. היא מסייעת לנו לעבד את מה שקרה וללמוד ממנו.

     

    ד"ר לירז מרגלית היא חוקרת התנהגות משתמשים בעידן הדיגיטלי ומרצה בבינתחומי

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים