בשבועות האחרונים, כמו בכל תקופת בחירות, נראה שהפוליטיקה השתלטה על חיינו. כמעט בלתי אפשרי להיכנס לפייסבוק, להיפגש עם חברים או לקפוץ לפיצוצייה מבלי להיגרר לדיון פוליטי סוער שנגמר כפי שהתחיל – בחוסר הסכמה גורף בין המשתתפים בו. הדיונים, שלא לומר הוויכוחים הללו, משרתים אותנו במידה רבה. אומנם לרוב אנחנו לא מצליחים לשכנע את הצד השני בצדקתנו, אולם הם מאפשרים לנו לחזור על דעותינו, לבסס ולאשרר אותן ביתר שאת.
4 צפייה בגלריה
"למשפחתה יש מסגד לביבי". נדב ותהילה
"למשפחתה יש מסגד לביבי". נדב ותהילה
"למשפחתה יש מסגד לביבי". נדב ותהילה
(צילום: אוסף משפחתי)
  • אל תתנו לוויכוח פוליטי להרוס לכם את הקשר
  • אשתי שמאלנית ואני ימני. כישלון ידוע מראש?
לעיתים האדם שמחזיק בדעות המנוגדות לדעות שלנו הוא דווקא האדם הקרוב אלינו ביותר – בן הזוג שלנו שחולק איתנו בית, ילדים ושלל החלטות משותפות שנוגעות למהלך חיינו. ודווקא במקום הבטוח שלנו שבו מקבלים אותנו כפי שאנחנו, אנחנו נתקלים בחוסר הסכמה לגבי השקפותינו הפוליטיות. כיצד המתיחות של העת האחרונה משפיעה על זוגות החלוקים בדעתם הפוליטית, ואיך ניתן למנוע מהרוחות הסוערות לחולל מהפכה של ממש בבית?
קחו לדוגמה את אלי וליהי בסקין, נשואים זה שלוש שנים. אלי (38) מצביע לליכוד, ליהי (36) מצביעה כחול לבן, ואחד מתחביביהם הוא לנהל דיונים פוליטיים בלהט יצרים. "הכרנו לפני כארבע שנים באתר הכירויות, ואחרי חודש כבר עברתי לגור אצלה", מספר אלי. "לאחר ארבעה חודשים התחלנו לחפש בית משותף ותוך פחות משנה הצעתי לה נישואים". לזוג יש ילד משותף ועוד אחד בדרך. "ליהי אמורה ללדת ביום של הבחירות. אם נהיה בחדר הלידה באותו יום כנראה שלא נצביע, אבל גם ככה הקולות שלנו מבטלים אחד את השני".
את מרבית הוויכוחים מתחילים לנהל בני הזוג כבר בבוקר, בנסיעה המשותפת שלהם לעבודה. "נסיעת הבוקר שלנו היא רק רבע שעה, אבל יש בה הרבה מאוד חילוקי דעות", משתף אלי. וליהי מוסיפה: "אנחנו שומעים בדרך רדיו והתוכניות מספקות חומר לדיונים. עשינו את הדיונים האלה של מה הדבר הנכון ביותר לכלכלה ומה הדבר הנכון ביותר לביטחון כבר כל כך הרבה פעמים, כך שמהר מאוד זה מגיע לעניינים פרסונליים".
4 צפייה בגלריה
אלי וליהי. "רוב השיחות בינינו מנומקות"
אלי וליהי. "רוב השיחות בינינו מנומקות"
אלי וליהי. "רוב השיחות בינינו מנומקות"
(צילום: אוסף משפחתי)
"חשוב לי להגיד שאני לא מצביע לביבי", מוסיף אלי. "אני חושב שרעיונות הם הרבה יותר גדולים מאנשים, וליכוד זו מפלגה לאומית ליברלית לפי החוקה שלה". "ואני לא מצביעה לגנץ", אומרת ליהי, "אני פשוט בעד שתהיה ממשלה שתוכל להרכיב כמה שיותר אנשים שפויים ללא מפלגות קצה וסחטנות חרדית. בעקבות אלי נהייתי יותר ליברטיאנית בנושא הכלכלי, אבל לאף מפלגה אין את זה באמת. אלי חושב שיש את זה בליכוד ולכן הוא מצביע להם, אבל אני חושבת שהוא מתעלם קצת מהמציאות".
אתם נהנים מהדיונים הפוליטיים האלה?
"אלי ממש אוהב את הדיונים האלה", אומרת ליהי. "חוץ ממני גם רוב החברים שלו בדעה שונה ממנו והוא איפשהו מחפש את הדיון הזה. אני אישית לא צריכה את הקונפליקט, ולפעמים פשוט לא בא לי לדבר על זה, אבל לאלי אין בעיה להתווכח כשצריך. למרות זאת, הרוחות בינינו מתלהטות רק לעיתים נדירות".
"רוב השיחות בינינו מנומקות. זה לא סתם כי מישהו לא בא לנו יפה בעין או בגלל תחושת בטן. אנחנו יודעים לדבר בהיגיון ובאופן מנומק, אנחנו פשוט לא מסכימים. וכמובן שאני עדיין מצפה שאלי ישתכנע יום אחד ולא מבינה למה זה לא קורה", היא מוסיפה וצוחקת.
חילוקי הדעות ביניכם משפיעים על שאר תחומי החיים הזוגיים?
"לא, כי יש בינינו הרבה כבוד הדדי", עונה אלי. "אני לא צועק 'ביבי! ביבי!'. זאת לא רמת הדיונים שלנו. סך הכול אנחנו עושים את זה בצורה מאוד נעימה. אנחנו אוהבים ומכבדים האחד את השני, וחשוב לנו לנהל את הדיונים באופן הזה".
"אם לא היינו מכבדים אחד את השני אז כנראה שלא היינו נשואים", מרחיבה ליהי. "אנחנו לא מגיעים למצב שזה באמת משפיע על שלום בית, ואין סיבה שזה יגיע לזה. מעבר לכך, בדברים הלא פוליטיים של חיי היומיום אנחנו די מסונכרנים. תמיד יהיו דברים שבהם לא נראה עין בעין. יש לנו ילד ועוד אחד בדרך, אבל אם יש פערים בינינו בשיטות חינוכיות למשל, אנחנו נדבר ונחליט ביחד מהי הדרך הנכונה".
דו הקיום של אלי וליהי מעלה שאלה - מה קורה כשהילדים גדולים יותר? שהרי אנו יונקים את תפיסותיהם הפוליטיות של הורינו, ומעצבים את תפיסותינו האישיות כבר מהבית. מה עושים כשההורים אוחזים בתפיסות מנוגדות? אוהד ושלומית עוזיאל, נשואים זה 13 שנים, מספקים דוגמה מצוינת לדרך שבה ניתן לעשות זאת על הצד הטוב ביותר.
אוהד מגיע מבית ימני מובהק - אביו הוא העיתונאי והסופר מאיר עוזיאל, הידוע בפעילותו התקשורתית כאיש ימין. אוהד ממשיך את דרכו של אביו בכתיבה, ולא מזמן פרסם את ספרו הראשון "תל אביב-גן עדן-גיהינום". גם בדעותיו הימניות הוא ממשיך את דרכו של אביו, בזמן ששלומית, אשתו, שמאלנית ומצביעה למרצ. "אני חושבת שדעות פוליטיות הן משהו שאדם מביא איתו מהבית והדרך שלפיה הוא רואה את עצמו", היא אומרת. "כל אחד מאיתנו נושא את ביתו על גבו", מוסיף אוהד. "באתי מבית ימני ואני גאה בכך שאני ימין".
נראה שאתם מאוד מגובשים בהשקפות שלכם. הן מובילות לדיונים או ויכוחים ביניכם?
"בסופ"ש הראשון שבילינו ביחד נסענו לצפון ויצא לנו לדבר על פוליטיקה", נזכרת שלומית. "תוך כדי נסיעה התווכחנו והתווכחנו וניסינו להגיע לעמק השווה כדי שנוכל להמשיך. ואנחנו חושבים שבנסיעה הזאת יישבנו את העניין גם לשנים הבאות. אוהד הוא ימני שאפשר לעבוד איתו. הוא אוהב אדם והוא לא משיחי. יש אנשים שהדעות שלהם באות ממקומות משיחיים, אבל אוהד לא בא ממקום שאינו רואה אנשים כבעלי זכויות. הוא חושב שיש כאן בעיה קשה לפתרון, ואני מסכימה שהיא קשה לפתרון".
"אנחנו מסכימים שלכל אחד יש זכות דיבור", מסביר אוהד. "היא חושבת שאני טועה, ואני חושב שהיא טועה, אבל לכל אחד יש זכות. יש בינינו ערכים משותפים, המחלוקת בינינו היא לא ברמה העקרונית אלא ברמה היותר מעשית בעצם. יש לנו ויכוח פרקטי על הדרך, שהוא גם עניין ערכי של איזה ערך חשוב יותר מערך אחר. למשל שוויון וחירות – מה יותר חשוב? ובכל מקרה, זה לא שאחד מאיתנו מבטל את הערך של האחר".
4 צפייה בגלריה
אוהד ושלומית. מנסים להסביר לילדים על המחלוקת הפוליטית
אוהד ושלומית. מנסים להסביר לילדים על המחלוקת הפוליטית
אוהד ושלומית. מנסים להסביר לילדים על המחלוקת הפוליטית
(צילום: אוסף משפחתי)
איך מחנכים את הילדים כשההורים חלוקים בדעותיהם?
"כשהילדים שלנו היו בני ארבע ושנתיים אמרתי לאוהד שאני רוצה לקחת אותם למצעד של ה-1 במאי, וזה היה בסדר מצידו", מספרת שלומית. "כיום, כשהגדול כבר בן 13, אנחנו לא מדברים על פוליטיקה בינינו, כי אחד את השני כבר לא נשכנע, ורוב השיחות שלנו הן בעיקר עם הילדים", ממשיך אוהד. "אנחנו מנסים להסביר להם את כל צדדי הסוגיה, גם את הצד הימני וגם את הצד השמאלי, והם יבחרו בעצמם כשיהיו קצת יותר גדולים. הילדים קולטים שזה נושא שנמצא במחלוקת, והילד אפילו התלונן לא מזמן ששוב אנחנו רוצים לדבר איתו על השטחים וזה לא מעניין אותו".
נשמע אידיאלי. יש עוד נושאים שלגביהם דעותיכם חלוקות?
"כשרצינו להתחתן, לאוהד היה מאוד חשוב לעבור דרך הרבנות כחלק מהמדינה ומהסיפור הציוני", נזכרת שלומית. "אני הייתי נגד מסיבות ברורות - לא כל אחד יכול להתחתן שם וזאת מערכת ערכים ומוסד שאני לא מסכימה איתם, אז הצעתי לעשות טקס עם רב רפורמי. הייתה לנו ממש מחלוקת בעניין הזה. בסוף אוהד אמר שאם אסכים שנתחתן ברבנות ואעבור הדרכת כלות וכל הדברים האלה, אז הוא ישיר לי את האינטרנציונל בחתונה. וכך היה, מול בני משפחתי ההמומים מההתיישבות העובדת".
"זייפתי כמו משוגע", צוחק אוהד. "בואו נודה בעובדות – כשאני שר זה נשמע רע מאוד. בכלל, אחת הסיבות שבגללן אנחנו נשואים באושר היא שלאשתי יש עיוורון כלפיי והיא חושבת שאני שר יפה. בכל אופן, אנחנו לא מסכימים על המון דברים, החל מכביסה ועד לאיך לחנך את הילדים, כי אנחנו שני אנשים אוטונומיים. אבל הרוח הזאת של 'אני מכבד את זכותך לטעות' – שורה בכל דבר ובכל מקום".
הגעה מבתים עם נטייה פוליטית מובהקת יכולה להפוך מורכבת עוד יותר - כשבני הזוג שדעתם שונה מוצאים עצמם מול המשפחה. נדב גרינברג (24) ותהילה חדד (28) הם סטודנטים בשנה האחרונה לרפואת שיניים בהדסה בירושלים. הם הכירו בלימודים לפני כשלוש שנים, ומבלים יחדיו 24 שעות ביממה. תהילה היא דתייה ירושלמית שמגיעה ממשפחה של מצביעי ליכוד. נדב הוא מושבניק מעוטף עזה, חילוני ומצביע גנץ-לפיד. "אם זה היה תלוי בי הייתי מונע מכולם להצביע ביבי בבחירות הקרובות", הוא אומר.
4 צפייה בגלריה
תהילה ונדב. "זאת היא, עם כל החבילה. אני לא מצפה שהיא תשתנה בשבילי"
תהילה ונדב. "זאת היא, עם כל החבילה. אני לא מצפה שהיא תשתנה בשבילי"
תהילה ונדב. "זאת היא, עם כל החבילה. אני לא מצפה שהיא תשתנה בשבילי"
(צילום: אוסף משפחתי)
"תהילה היא לא סתם מצביעת ליכוד", מספר נדב. "היא מצביעת ליכוד נלהבת, ולמשפחתה יש מסגד קטן בבית לפנים של ביבי. המשפחה שלה לוחצים עליי באופן אקטיבי להצביע ביבי. בת דודה שלה, למשל, שולחת לי סרטונים וקישורים בפייסבוק. בגלל שתהילה מגיעה ממשפחה דתית-לאומית ואני חילוני לגמרי, יש להם הרבה מה להשחיל אותי מעבר לפוליטיקה. אבל אני לא מפחד להגיד את הדעות שלי ולא מסתיר אותן – נושאים של התרת נישואים אזרחיים, שוויון קהילת הלהט"ב, וכולי. מבחינתי, זה מי שאני. מצד שני, אני גם לא מנסה להשפיע על הדעות שלהם. זה חלק מהדמוקרטיה לדעתי".
את מרבית הדיונים הפוליטיים אתה מנהל מול משפחתה של תהילה ולא עם תהילה בעצמה?
"הדיונים היותר רגועים הם ביני לבין תהילה, גם בגלל שאנחנו מכירים אחד את השנייה, וגם כי הכיוון הכללי של שנינו בחיים דומה. המשפחה שלה יותר שמרנית, כך שרוב הדיונים הפוליטיים המהותיים קורים בעיקר מולם, ובמיוחד בארוחות שבת. סך הכול אנחנו זוג משעמם. אנחנו עוקצים אחד את השני לפעמים, אבל לא נגיע למצב שהרוחות מתלהטות. כשהתחלתי לצאת עם תהילה יצאתי איתה בידיעה שהיא לא הולכת להשתנות במהלך הקשר. לא מבחינת המסורת שלה ולא מבחינת הדעות הפוליטיות שלה. אני יודע שזאת מי שהיא, עם כל החבילה, ואני לא מצפה שהיא תשתנה בשבילי".
אז אתה מניח לה ולא מנסה להשפיע על דעותיה?
"כמובן שאנחנו מנסים לשכנע האחד את השנייה. למשל, תהילה אמרה שהמצב הביטחוני כרגע לא יכול להיות יותר טוב, וכשההורים שלי מתעוררים מפיצוצים במהלך הלילה, אני לא מבין איך אנשים לא רואים את זה, במיוחד תהילה שהיא בת הזוג שלי. וגם במקרה ההפוך - תהילה רואה משמעות חשובה בהשקעה בעוד בתי כנסת ולא מבינה איך אני לא רואה את זה. וואלה, יש מספיק לדעתי. וזה בסדר, זאת רק דעה, זה לא שאני כופה את זה עליה. לכן אני חושב שלא יצא שבאמת התווכחנו על משהו. אנחנו פשוט מכבדים".
יש גם יתרונות לשוני ביניכם?
"בסופו של דבר, זה מה שמוסיף לקשר והופך אותו למעניין יותר. לא סתם אומרים שהפכים נמשכים. יש לנו את האישיות הפרטית של כל אחד מאיתנו, ואנחנו רואים את זה כמשהו שמחזק אותנו דווקא. בנוסף, אם שנינו היינו באותן דעות, אני בספק אם היינו מעורים בפוליטיקה כמו עכשיו, כי לאף אחד לא היה טריגר להיות מעורב יותר ולדעת יותר. פשוט היינו מצביעים עם הראש בקיר.
"יותר ויותר זוגות מעורבים נוצרים בארץ. מרשתות פוליטיות שונות, מדעות דתיות שונות, לפעמים אפילו מדתות שונות, כי אין מה לעשות, אנחנו חיים פה ביחד. כשזה קורה, החוכמה היא לדעת לקחת את הלימונים האלה ולעשות מהם לימונדה, במקום לתת לשוני הזה להקשות עוד יותר על הקשר. המפתח הוא חיה ותן לחיות. לא משנה מי אתה, אני אוהב אותך ואתה אותי, הכול בסדר. הכול בסופו של דבר מסתכם בהחלטה להקשיב לאחר ולכבד אותו".