אשתי שמאלנית ואני ימני. כישלון ידוע מראש?
דעתניות היא תכונה נפוצה בישראל. לכל אחד יש דעה על כל דבר שהוא, בטח ובטח כשמדובר בנושאים פוליטיים. אבל אל דאגה, בחירה בגישה הנכונה תדאג שהשלום ישכון אם לא בין ישראל לפלסטינים, אז לפחות אצלכם בבית
דעות פוליטיות שונות הן אחד הדברים שמעוררים הכי הרבה אנטגוניזם בין בני אדם וקשה מאוד לפשר ביניהן. בישראל במיוחד, קשה למצוא אנשים שאינם מתעניינים בפוליטיקה או שאין להם דעות פוליטיות כלל. עבור אלה מכם שרגילים לויכוחים בנושא, או שלא יכולים לדמיין את החיים עם בן או בת זוג בעלי דעות פוליטיות מנוגדות, יש לי הפתעה: לעיתים דעות מנוגדות בזוגיות יכולות דווקא לתרום למערכת היחסים. זוג כזה, בהגדרה, צריך שיהיו לו נקודות חוזק אחרות שיפצו על החיכוך המתמיד בתחום הפוליטי.
עוד בנושא:
להתקשר או לא להתקשר? פוליטיקה חברתית
פתאום החבר שלי עושה קמפיין בחירות בבית
הגיע הזמן שתבחר: אני או ההורים שלך
בנוסף, כשנכנסים לקשר בידיעה ברורה שקיים בו קושי, בני הזוג מלכתחילה באים כשהם "מוכנים לעבוד". משמעות הדבר היא שהם מפתחים מיומנויות תקשורת ופתרון סכסוכים טובות, הם מתרגלים לגמישות, לסובלנות כלפי האחר ואולי אפילו לפשרות וויתורים לטובת השני. מיומנויות אלו הולכות איתם לאורך כל הדרך ומסייעות להם לשמור על זוגיות בריאה וטובה, לא רק בהקשר הפוליטי אלא בכל קושי שהם עשויים להיתקל בו.
אם אתם מוצאים את עצמכם במערכת יחסים עם בן או בת זוג בעלי דעות פוליטיות מנוגדות, אחד הדברים הראשונים שכדאי לעשות הוא להפסיק להגדיר את עצמכם על בסיס הדעה הפוליטית שלכם. אתם בן או בת זוג, ילדים להוריכם, חברים טובים, אנשי מקצוע, בעלי תחביב.
השתמשו בכל המאפיינים השונים של האישיות והחיים שלכם כדי למצוא את המשותף עם בן או בת הזוג במקום להדגיש את הריחוק. בנוסף, נסו ליצור הגדרות משותפות לשניכם: אתם הורים, שותפים, קולגות וכדומה. להלן מספר גישות שיוכלו לגרום לזוגיות כזו לעבוד. בחרו את הגישה אליה אתם הכי מתחברים.
זוגיות מודל שוויץ
העיקרון בגישה זו היא שהבית הוא שטח נייטרלי. בני הזוג מגדירים מלכתחילה שפוליטיקה בכלל לא נכנסת הביתה ואינה חלק מהזוגיות שלהם. ברגע שהם נכנסים הביתה, הם משאירים את הדעות הפוליטיות שלהם בחוץ. הם לא מדברים על זה, גם לא בתקופת בחירות או כשיש אירוע חריג, הם לא צופים בחדשות ביחד, הם לא עושים מנוי לעיתון שמגיע הביתה, הם לא מדביקים סטיקרים פוליטיים על המכונית.
אם רוצים להתעדכן במה שקורה בעולם כל אחד מבני הזוג יכול לקרוא עיתון או לצפות בחדשות מחוץ לבית: בעבודה, בבית קפה, בזמן שממתינים לילד בחוג או במפגש עם חברים בעלי דעות דומות. כשחברים מגיעים לקפה בשישי - מדברים איתם על סרטים, על טיולים, על הילדים, על ספורט, מה שמתחשק – חוץ מפוליטיקה. אותה משאירים מחוץ לבית.
אפשר לטעון שגישה זו קשה ליישום, שהיא מאולצת או לא טבעית. זה בהחלט נכון, לפחות בהתחלה. אבל במקביל, היא גם מונעת מתחים וחיכוכים תמידיים ויכולה להציל זוגיות שיש לה פוטנציאל טוב מקריסה. חשוב גם לזכור שמה שמתחיל בתור מאולץ או לא טבעי הופך ברבות הימים להרגל ולטבע שני.
זוגיות מודל האו"ם
במקום להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לדלת, בני הזוג מתחייבים להשאיר את השיפוטיות והביקורת בחוץ ולזכור שבבית יש מקום לכולם. לכל אחד מבני הזוג יש בבית מקום בטוח משלו, עם דעותיו והשקפותיו, וללא ביקורת מצד בן הזוג השני. כל אחד צופה במהדורת החדשות שמתאימה לו או קורא את העיתון שנוח לו איתו. כל אחד מדביק את הסטיקר שלו על המכונית שלו, או שעל המכונית המשותפת יש שני סטיקרים שונים. רוצים ללכת להפגנה? מתאמים בייביסיטר וכל אחד הולך להפגנה שלו. בבית מקבלים את בן או בת הזוג באהבה על כל מגרעותיו, בין אם הוא בלגניסט, מאחר כרוני או בעל דעה פוליטית מנוגדת לשלנו. לא מתווכחים ולא מנסים לשנות.
גישה זו מחייבת סבלנות עצומה ועור של פיל. אין ספק שלכל אחד מאיתנו קשה לראות או לשמוע דברים שאנחנו מתנגדים להם ולהבליג או להתאפק מתגובה. אבל אין זה בלתי אפשרי, במיוחד עם קצת תרגול ומודעות. בנוסף, ברמה החינוכית יש לגישה זו ערך רב. היא מאפשרת ללמד את הילדים על סובלנות וקבלה של האחר, וחושפת אותם למגוון דעות כדי שיוכלו לגבש את דעתם בעצמם.
זוגיות מודל הפרלמנט
זהו המודל הקשה ביותר ליישום מפני שהוא מחייב שליטה עצמית חזקה מאוד ומיומנויות דיון ופתרון סכסוכים מעולות. העיקרון השולט בגישה זו הוא שבני הזוג אינם מסוגלים או אינם מעוניינים לנתק את הדעות הפוליטיות שלהם מהאישיות שלהם ומהזוגיות שלהם. יתכן שהם פעילים ועוסקים בתחום כקריירה או ששניהם פשוט מתעניינים בנושא ברמה גבוהה מאוד. כך, הויכוחים והדיונים הפוליטיים הם בהכרח חלק מהתרבות בבית ולא ניתן לסלקם.
במצב כזה, על בני הזוג לזכור שאסור בתכלית האיסור לתת לדיון הפוליטי הענייני לזלוג להכפשות אישיות. למרבה הצער, אנחנו רואים שנוהג זה רווח מאוד בעולם הפוליטי של ימינו, אבל בזוגיות הוא צפוי להיות הרסני וחובה על בני הזוג להתאפק ולא לאפשר לדיון הפוליטי לחצות את הגבול לתחום האישי. אסור בשום פנים ואופן לצעוק או להשתמש בשפה לא הולמת. זכרו שאתם משמשים גם מודל לתרבות דיון עבור הילדים שלכם. בנוסף, אל תיקחו את אי ההסכמה באופן אישי. בזמן ויכוח יש בכל זאת לנסות ולזכור שבן או בת הזוג אוהבים אותנו מאוד, ושההתנגדות שלהם היא לדעה מסוימת ולא אלינו אישית.
חשוב לדעת לסיים את הויכוח ולא לגרור אותו הלאה, למיטה, לחלוקת התפקידים בבית וכדומה. ויכוח פוליטי אינו הזמן להזכיר את העובדה שמישהו שכח לזרוק את הזבל או לא מתפקד כראוי במיטה. קבעו כללים ברורים לדיון או זמנים מוגדרים ועמדו בהם. הקפידו גם לא ללכת לישון כועסים, אלא להקדיש זמן מסוים, גם אחרי ויכוח מר, לחזרה לתפקידכם בתור בני זוג אוהבים.
כפי שציינתי, זה המודל הקשה ביותר ליישום מכיוון שהוא דורש הרבה כוחות מצד בני הזוג. הם לא מרחיקים את הבעיה או מתעלמים ממנה אלא מתמודדים עמה שוב ושוב. בנוסף, בכל מקום שבו מתקיים ויכוח, יש סיכוי שהויכוח ייצא משליטה ויהפוך לריב, מה שבוודאי לא יתרום לזוגיות. אולם במקביל, בני זוג שמצליחים להקפיד על תרבות דיון ומוציאים דרך לחיות יחד למרות הבדלי הדעות מחזיקים כנראה במפתח להצלחה.
לבסוף, זכרו שכל ויכוח הוא הזדמנות ללמוד להכיר את בן או בת הזוג יותר לעומק. יתכן שלא תסכימו עם הדעות שלהם, אבל טוב וחשוב להבין איך הם חושבים, מה הדברים שהם מעריכים ועל פי אילו סדרי עדיפויות הם מוכנים לפעול. גם כשאתם לא מסכימים, הקפידו להקשיב, ודעו גם מתי לשתוק.
לכל הכתבות - עשו לייק בעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים!
ד"ר דניאל דריי, רופא סקסולוג, מטפל מיני וזוגי, מנהל אתר "תורת היחסים" לחיי אהבה טובים יותר.
לפנייה לכתב/ת 
