המוות הפתאומי של רוכבי האופניים: איך לזהות בעיות בלב לפני שזה הופך לקטלני?

לפני כשבוע פרסמנו ב-ynet על מותם הפתאומי של מאמן הטריאתלון ניב דיין (54) ורוכב האופניים מוטי פישביין (44) בעת אימון רכיבה, בהפרש של פחות משעה זה מזה.

ד"ר שירית כזום-בייזר, התארחה באולפן ynet בעקבות האירועים הללו ואמרה: "הסיבה הראשונה למוות במקרים אלה בדרך כלל היא דום לב. ולמה זה קורה? כי אותם אנשים הם לא אנשים שעסקו אולי בספורט כל חייהם, ויש להם גורמי סיכון או איזשהי הסטוריה משפחתית והם לא מודעים לכך.

"אולי הם מתהלכים עם מחלת לב סמויה שאנחנו לא יודעים עליה ואז עוסקים בספורט עצים מבלי להיבדק קודם, וחשופים לסכנות שנגרמות כתוצאה מהפעלה של מאמץ שהוא מאמץ קיצוני על הלב שלהם".

היא מוסיפה ואומרת כי הדרך למנוע מקרים כאלה, היא לדאוג שהאנשים שעוסקים בספורט כזה, צריכים לעבור בדיקה רפואית מקיפה לפני שהם מתחילים בו.

צפו בראיון איתה:

פרופסור יהודה אדלר, מתייחס למותם של שני הספורטאים ואומר: "באחרונה אנו עדים להתגברות של התופעה בקרב אנשים בעשור הרביעי עד השישי לחייהם, מדובר בעיקר באנשים מתחום ההייטק, במהנדסים ובכאלה שיושבים רוב השבוע מול מחשב, ואז בסוף השבוע חושפים את עצמם למאמץ פיזי קיצוני ולא מתון.

למעשה גורם המוות בשני המקרים האחרונים כמו גם במקרים רבים אחרים הינו דום לב.

"דום לב הוא כינוי למצב בו ישנה הפסקה מוחלטת בפעילות הלב. כיוון שפעילות הלב פסקה, ישנה הפסקה מיידית של זרימת הדם בגוף. חוסר באספקת דם גורם למוות של תאים עקב חוסר בחמצן. חוסר חמצן במוח גורם ללוקים בדום לב לאיבוד הכרה ולהפסקת נשימה תוך זמן קצר מאוד מרגע הפסקת פעולת הלב. פגיעה מוחית תתרחש קרוב לוודאי תוך כארבע דקות (לאחר 4 דקות נגרם נזק מוחי בלתי הפיך) למעט בנפגעי היפותרמיה".

הוא מוסיף ואומר כי "הגורם העיקרי לדום לב פתאומי הוא אוטם בשריר הלב (המכונה בשפת העם התקף לב או בשמו הרפואי ( MI -Myocardial Infraction) אצל הסובלים ממחלת לב איסכמית. בעקבות האירוע הלבבי עלול החולה לפתח הפרעות בקצב הלב (המכונות בשפה המקצועית אריטמיות).

"ישנן מספר הפרעות קצב אשר בהופעתן הלב חדל לפעום באופן מיידי- העיקרית שבהן היא פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation), ) בה חדרי הלב רוטטים במקום להתכווץ, ובכך בעצם לא מזרימים דם לגוף. סיבות נוספות הינן: מחלות לב שאינן איסכמיות- קרדיומיופטיה (מחלת שריר הלב) שהן השכיחות לבעיה מתחת לגיל 35, אי ספיקת לב גודשית, אי סדירויות מבניות בלב ובכלי הדם הלבביים וכו".

הוא מסביר כי בעקבות פציעה, ייתכן וייגרמו הפגיעות הבאות, שבתורן יכולות להוביל לדום לב- חזה אוויר בלחץ (בו אוויר יוצא מריאה פצועה ונלכד בתוך החזה עד דחיקה של הלב ממקומו), טמפונדה לבבית (בה דם נלכד בשק העוטף אותו בפריקרד ומפריע לפעולת הלב), הלם היפוולמי (הנגרם בעקבות איבוד דם מאסיבי) וכו'. ישנם מספר גורמים נוספים, כמו הפרעות במאזן המלחים בגוף, הרעלות מסוימות, חמצת של הדם וכו'.

אבחון דום לב

אופי אבחון דום הלב ישתנה בהתאם לרמתו המקצועית של המטפל הניגש לסייע לאדם ולרמת הציוד שישנה ברשותו:

עובר אורח, ללא הכשרה רפואית או בעל הכשרה רפואית בסיסית, מונחה להתייחס לכל מצב בו האדם שמולו מחוסר הכרה ואיננו נושם (או נושם בצורה לא יעילה- נשימה אגונלית) כאילו מדובר באירוע של דום לב.

בעל הכשרה רפואית יאבחן דום לב על ידי בדיקה וחיפוש של דופק בעורק הצוואר (קרוטיד) בחולה מבוגר או בעורק הזרוע (ברכיאלי) בתינוק.

בנוכחות מיכשור מתקדם בעל יכולת להציג את קצב הלב, יאבחנו אנשי סגל רפואי את דום הלב, ואף יגדירו מהו קצב הלב הנוכחי בזמן דום הלב- פרפור חדרים ( VF טאכיקרדיה חדרית או אחר...)

טיפול בדום לב

הטיפול הראשוני והמיידי בדום הלב יכלול ביצוע החייאת לב-ריאה בסיסית על ידי הנוכחים הראשונים באירוע, והזעקת צוותי רפואה למקום. בבית החולים יוזנק צוות החייאה אם קיים, ומחוץ לכותלי בית החולים- יוזנק אמבולנס (בשאיפה לאמבולנס טיפול נמרץ).

חשוב לזכור כי הפעילות הספורטיבית צריכה להיעשות באופן מתון ובהדרגה, שכן סיבולת לב-ריאה היא תהליך שנבנה לאורך זמן. במקביל, רצוי לקיים את הפעילות הספורטיבית בקרבת יישובים או באזורים שגישת כוחות הצלה אליהם תהיה מהירה ונוחה בעת הצורך. כמו כן מומלץ להצטייד בטלפון סלולרי למקרה חירום.