שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אז מה בעצם קובע התיקון לחוק הסמים?
    הוראת השעה קובעת שנגד צרכני קנאביס שנתפסו בפעם הראשונה או השנייה לא ייפתח תיק פלילי. איך ישפיע התיקון על הצרכן הביתי?

     

    גראס (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    בשבוע שעבר נכנס לתוקפו תיקון חדש לפקודת הסמים, שזכה לכינויים "אי הפללה באחריות" ו"חוק הקנסות", והוא למעשה שינוי במדיניות האכיפה וההעמדה לדין כלפי מי שנתפס מחזיק או משתמש בקנאביס לצריכתו העצמית.

     

    עד כה, אדם בגיר שנתפס מחזיק או עושה שימוש בקנאביס לצריכה עצמית היה צפוי לפתיחת תיק פלילי במשטרה, שלעיתים אף היה מגיע לכדי הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי. לאחר כניסתו לתוקף של התיקון, אם אדם נתפס כשהוא מבצע עבירה זו בפעם הראשונה או השנייה, יוטלו עליו קנסות מנהליים בלבד.

     

    לא מדובר בחקיקה קבועה אלה בעצם בהוראת שעה שהתוקף שלה הוא לשלוש שנים בלבד. בסיומן תתבצע בחינה נוספת של שינוי המדיניות וייתכן שתוקפה של הוראת השעה יוארך לכמה שנים נוספות או שיוחלט על הכנסת השינוי באופן קבוע בחקיקה מוסדרת (קיימת גם אפשרות ללגליזציה מלאה של הקנאביס, מה שכמובן ייתר את הוראת החוק).

     

    במסגרת התיקון, שיזם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, בשלוש השנים הקרובות (לפחות) יוטל על מי שייתפס בפעם הראשונה בעבירה של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית קנס בסכום של 1,000 שקל. במקרה של עבירה שנייה בתוך פרק זמן של חמש שנים יוטל כפל קנס, 2,000 שקל.

     

    התיקון לחוק למעשה לא חל על כלל האזרחים במדינה. כך למשל, הוא לא חל על קטינים (מי שבמועד ביצוע העבירה היה מתחת לגיל 18), חיילים, או מי שביצע את העבירה כשהוא אסיר.

     

    בדומה, התיקון לא יחול על מי שהורשע בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה בעבירה מסוג פשע, עבירה שהעונש הקבוע בצידה הוא לא פחות משלוש שנות מאסר. ההתייחסות היא לעצם ההרשעה בעבירה עצמה. כלומר, גם אם לא הוטל בסופו של ההליך המשפטי אף לא יום אחד של מאסר וגם אם ההליך המשפטי הסתיים בעונשים של מאסר מותנה או תשלום קנס, עדיין לא תהיה תחולה לתיקון המקל.

     

    עוד הוחלט כי רישום הקנסות יעשה בנפרד מהמרשם הפלילי, מתוך כוונה לייחד את ההליך. בשל כך פעלה המשטרה להקמת מערכת משטרתית ייעודית אך ורק לצורך אכיפת התיקון לחוק. מדובר בשינוי דרמטי לעומת המצב הקודם שבו חקירת אדם במשטרה בחשד לביצוע עבירה שעניינה החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית לוותה בפתיחת תיק פלילי שגם אם נסגר ללא הגשת כתב אישום, היה נרשם במרשם המשטרתי הפלילי של אותו האזרח.

     

    על פי התיקון, בכדי להחליט אם מדובר בעבירה ראשונה או שנייה לצורך הטלת הקנס המנהלי, לא יילקחו בחשבון תיקי החזקה ושימוש קודמים שנסגרו או שלא הוגש בהם כתב אישום טרם כניסת התיקון לתוקף. בהתאם, מאגר מרשם הקנסות החדש אינו מכיל מידע אודות אנשים שנתפסו עם קנאביס לשימוש עצמי ולא הוגש נגדם כתב אישום.

     

    לעומת זאת, לצורך הטלת הקנס כן ניתן יהיה לקחת בחשבון תיקים שבהם הוגש לבית המשפט כתב אישום, גם אם ההליך הפלילי והסתיים ב"אי הרשעה", נסגר בהליך של הסדר מותנה או אם הוחלט על עיכוב ההליך הפלילי.

     

    איך זה יעבוד בפועל?

    על פי התיקון, כשלשוטר ישנו חשד סביר כי אדם ביצע עבירה של החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית הוא יכול למסור לאותו אדם את הודעת הקנס.

     

    הנקנס יכול לבחור אם לשלם את הקנס בתוך פרק זמן של 60 ימים או להגיש בקשה לביטול הקנס תוך 30 ימים. יש לזכור כי הגשת בקשה לביטול הקנס אינה דוחה את מועד תשלום הקנס ואי תשלום הקנס במועד הוא למעשה הודאה בביצוע העבירה.

     

    הנקנס רשאי כאמור להגיש בקשה להישפט תוך 30 ימים. אולם, במידה שבית המשפט יחליט בסופו של ההליך לקבוע כי אותו נקנס ביצע את העבירה, יושת עליו קנס בסכום הגבוה לפחות פי שלוש מהקנס המקורי.

     

    בית המשפט רשאי גם להשית על נקנס שבחר לנהל הליך משפטי תשלום הוצאות משפט אם הוא סבור כי ניהול ההליך היה בחוסר תום לב או תוך הכבדה שלא לצורך על ההליך בבית המשפט.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עומר לוי
    עו"ד נדב גרינולד
    עומר לוי
    מומלצים