רגע לפני הבחירות: בנק ישראל חותך את תחזית הצמיחה ל-2019

ההאטה הכלכלית מגיעה לישראל: בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה לרמה של 3.2% והותיר את הריבית בשיעור של 0.25%. כך קבעה היום הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשה עומד הנגיד, פרופ' אמיר ירון.

>> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

ברגע האחרון: 875 מיליון שקל עברו בוועדת הכספים

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי; לא צופה העלאה ב-2019

אחרי 7 וחצי שנים: העלאת ריבית ראשונה - ל-0.25%

בתחזית המקרו כלכלית האחרונה של חטיבת המחקר מחודש ינואר, עדכנה החטיבה את תחזית הצמיחה ל-2019 כלפי מטה - לשיעור של 3.4%, כאשר הערכתם היתה כי האינפלציה צפויה להסתכם בשיעור של 1.3% השנה. היום, כאמור, חטיבת המחקר פרסמה את התחזית המעודכנת והורידה את תחזית הצמיחה עוד יותר לרמה של 3.2%. התחזית ל-2020 נותרה ללא שינוי (3.5%). עיקר הירידה בצמיחה השנה נגרם מירידה בייצוא הנובעת מההאטה הצפויה בעולם והשלכותיה על המשק הישראלי, ובעקבות שינוי הערכות הנוגעות לפעילות החברות הגדולות במשק.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל(צילום: אוהד צויגנברג)

לפי תחזית חטיבת המחקר הריבית תעלה ל-0.5% לקראת סוף הרבעון השלישי של 2019 (בעוד שהערכה הקודמת דיברה על העלאת הריבית במהלך הרבעון

השלישי ולא בסופו). חטיבת המחקר שינתה את התחזית הקודמת שלה מחודש ינואר האחרון ומעריכה כעת כי במהלך 2020 הריבית תעלה רק עוד פעמיים לשיעור של 1%, בעוד שבינואר האחרון העריכה כי במהלך 2020 תעלה הריבית ל-1.25%.

עוד מעריכים בחטיבת המחקר כי האינפלציה תגיעה השנה ל-1.5% (בינואר ההערכה עמדה על 1.3%) ובשנה הבאה על 1.6% (במקום 1.8%)

במסגרת גורמי הסיכון שישפיעו על התחזיות כתבה חטיבת המחקר כי "על רקע הבחירות הקרובות קיימת אי-ודאות באשר לשאלה אם, ובאיזו מידה, תשנה הממשלה את התנהלותה בתחום יוקר המחיה ובשוק הדיור. כמו כן קשה להעריך מראש איך תתמודד הממשלה החדשה עם הצורך לבצע התאמות פיסקליות; הצעדים השונים שתנקוט הממשלה ישפיעו על הצמיחה והאינפלציה. נוסף לכך שוררת אי-ודאות לגבי התפתחותו העתידית של שער החליפין של השקל, עוצמת התגברות התחרות במשק, והשפעת שני אלה על האינפלציה במשק".

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר ב-0.1% כאשר האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים עמדה על 1.2%, תחתית טווח יעד האינפלציה שנע בין 1%-3%. בחודש נובמבר העלה הבנק את הריבית אחרי שלוש וחצי שנים של קבעון, בטרם מונה הנגיד החדש ירון, כאשר המשנה היוצאת, ד"ר נדין בודו טרכטנברג מילאה את מקומו.

הנגיד: "חוסר ודאות בנוגע לגורמים שישפיעו על המדיניות"

על השאלה מה האתגר הכלכלי המרכזי שיעלה על שולחן הממשלה החדשה, הזכיר הנגיד ירון שני נושאים: "האספקט הפיסיקלי שצריך לטפל ולחשוב בתוך תהליך ההתאמות את אותם מוקדי שיפור צמיחה ארוכת טווח. אלה הנושאים החשובים".

הנגיד התייחס לכך שהפד בארה"ב מאותת כי לא יוסיף להעלות את הריבית השנה, ואמר כי "במידה והעלאת הריבית בארה"ב אכן תושהה, מרחב התמרון להעלאת הריבית בישראל מבלי לצמצם את פער הריביות שנפתח בשנים האחרונות בין ארה"ב לישראל יפחת במידת מה. אזכיר, שהמדיניות המוניטרית אכן מאוד מרחיבה מבחינת האופן בו היא משתקפת בריבית הריאלית לטווח הקצר, אבל הריבית הריאלית לטווח ארוך יותר דומה יותר לארה"ב, שבה ריבית הבנק המרכזי גבוהה יחסית, מאשר לאירופה, שבה הריבית מאוד נמוכה".

ירון התייחס לחוסר הוודאות בתקופה הנוכחית ואמר: "בבואה לקבוע את המדיניות, הוועדה המוניטרית מתייחסת למכלול רחב של שיקולים. כפי שפירטתי, בשלב זה קיימת אי ודאות לגבי מספר גורמים מרכזיים שישפיעו על המדיניות בעתיד הקרוב - התפתחות שער החליפין, תמונת הכלכלה העולמית ובפרט המדיניות המוניטרית בחו"ל, ההתפתחויות בכלכלה הריאלית, המדיניות בה תנקוט הממשלה החדשה, ועוד". בין היתר קיימת אי ודאות בכל הנוגע למדיניות בה תנקוט הממשלה הבאה כדי לסגור את הגרעון שנפרץ בתקופתו של כחלון - שכן להעלאות מיסים יכולה להיות השפעה גם על האינפלציה.

לדברי הנגיד "ייסוף עשוי לעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד, ולכן הוא עשוי להשפיע גם על תוואי המדיניות המוניטרית. בחודשים האחרונים בנק ישראל כמעט שלא התערב בשוק המט"ח, אולם במידה ויהיו תנודות חריגות שלא יתאמו את התנאים הכלכליים הבסיסיים, כלי ההתערבות בשוק המט"ח עדיין עומד לרשות בנק ישראל".