שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בזמן שבחרתם: קרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל
    תחזית הצמיחה לשנת 2019 הורדה בשתי עשיריות האחוז והקרן צופה שיעור צמיחה דומה גם ב-2020. נתון הצמיחה הסופי של 2018 עודכן כלפי מטה - מ-3.6% ל-3.3%. להערכת כלכלני הקרן, האבטלה במשק תעלה השנה מ-3.9% ל-4%. אתמול בנק ישראל עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנת 2020 - ל-3.5%

    חדשות לא מועדדות מוושינגטון: לפי התחזית הכלכלית העולמית ל-2019 (WEO) שמפרסמת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מדי אפריל ואוקטובר עבור כלכלות העולם, הוריד הארגון הכלכלי הבינלאומי החשוב בעולם את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי בשתי עשיריות האחוז, לרמה של 3.3%. בכך מיישר הארגון קו עם שאר הארגונים הכלכלים, בעולם ובישראל.

     

    >> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    מהפך: כולם רוצים את תיק האוצר

    רגע לפני הבחירות: בנק ישראל חותך את תחזית הצמיחה ל-2019

    הפד הותיר את הריבית ללא שינוי; לא צופה העלאה ב-2019

     

    אלא שבניגוד לבנק ישראל - שגם עדכן את תחזית הצמיחה כלפי מטה רק אתמול אך צופה צמיחה של 3.5% ב-2020 - הקרן מפגינה פסימיות גדולה לגבי כלכלת ישראל, ומעריכה כי שיעור הצמיחה יעמוד על 3.3% גם בשנה הבאה. 

     

    משה כחלון באולפן ynet (צילום: מוטי קמחי)
    שר האוצר משה כחלון(צילום: מוטי קמחי)
     

    ה-IMF גם עדכנה את נתון הצמיחה של ישראל ב-2018: בתחזית שפרסמה באוקטובר 2018 עבור שנת 2018 כולה, חזתה הקרן צמיחה של 3.6% למשק הישראלי; כעת, בפרסום של אפריל 2019, נתון הצמיחה הסופי עומד על 3.3%, ירידה של 3 עשירויות האחוז. חשוב להדגיש: בשלב זה המספרים פחות חשובים; מה שחשוב הוא "הלך הרוח" של אותם מספרים, המעידים על פסימיות גדולה יותר כלפי כלכלת העולם בכלל וכלכלת ישראל בפרט.

     

    עדכון כלפי מטה גם של האינפלציה החזויה

    המשך ההאטה בצמיחה הכלכלית של ישראל מלווה גם בעדכון - אף הוא כלפי מטה - של האינפלציה החזויה: לפי כלכלני הקרן, האינפלציה ב-2019 תעמוד על 0.9% - מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%), ובניגוד לתחזית הקודמת שבישרה על אינפלציה בתוך היעד - 1.3%. לפיכך, אם תחזיות הקרן תתממשנה, גם השנה יפספס בנק ישראל את יעד יציבות המחירים, זו הפעם השישית ברציפות.

     

    הורדת תחזית האינפלציה מתכתבת עם הורדת תחזית הצמיחה, שכן הירידה בביקושים צפויה להביא עימה ירידה ברמת המחירים במשק. כלכלני הארגון עדכנו גם את תחזית האבטלה למשק הישראלי, אם כי באופן מתון יחסית: מרמה של 3.9% ל-4%.  
    יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד(צילום: AFP)

     

    האטה בכלכלה העולמית

    עוד עולה מתחזיות הקרן, כי כלכלני הארגון גם הורידו בחדות את תחזית העודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים - נתון שבישראל מקבל פחות תשומת לב, על אף חשיבותו. החשבון השוטף מתאר את הכניסה והיציאה של מטבע חוץ (מט"ח) אל תוך המשק ומחצה לו, הנובעים מיצוא ויבוא של סחורות, שירותים, הון, השקעות ישירות ועוד. ככל שנכנסים יותר דולרים למשק, כך נרשם עודף, ולהיפך. לפרמטר הזה השלכות מרחיקת לכת על שער החליפין של השקל אל מול המטבעות של שותפות הסחר של ישראל, שכן כניסה מאסיבית של דולרים מבשר על התחזקות השקל אל מול הדולר - ולהיפך.

     

    ככלל, מדינה שסובלת מגירעון בחשבון השוטף צפויה לסבול מפיחות במטבע שלה (ולהפך כמו במקרה של כלכלת ישראל שסובלת מייסוף יתר הפוגע ביצואנים,

    א"פ). לפי הנתונים המעודכנים, העודף בחשבון השוטף יעמוד ב-2019 על 1.7% מהתוצר המקומי גולמי (לעומת תחזית קודמת של 2.3%), כאשר הוא צפוי לרדת שוב לרמה של 1.4% מהתמ"ג ב-2020. העדכונים הללו מאותתים כי כלכלני הקרן פסימיים יותר לגבי קצב יצוא הסחורות והשירותים של ישראל (לעומת היבוא), וזאת בהתאם להערכות בנק ישראל, שגם עדכן אתמול כלפי מטה -  ובחדות - את תחזית הגידול ביצוא.

     

    "אחרי צמיחה כלכלית רציפה ורחבה שנמשכה כמעט שנתיים, הכלכלה העולמית האטה במחצית השנייה של 2018. הפעילות הכלכלית התמתנה על רקע המתחים בסחר בינלאומי בין ארצות הברית לסין, ירידה באמון העסקים, הידוק בתנאים הפיננסיים ואי-הוודאות הגבוהה במדיניות הכלכלית של כלכלות רבות. אחרי שיא של כ-4% בצמיחה בשנת 2017, הצמיחה העולמית נותרה חזקה - ברמה של 3.8% במחצית הראשונה של 2018 - אך ירדה ל-3.2% בלבד במחצית השנייה של השנה", כותבים כלכלני הקרן בפתח הסקירה.

     

    כלכלני הקרן פסימיים במיוחד בכל הנוגע לכלכלות גוש היורו - הלקוח העיקרי של היצוא הישראלי - ומסבירים כי "הצמיחה בגוש היורו הואטה יותר מהצפוי בשל שילוב של גורמים, לרבות: היחלשות אמון הצרכנים והעסקים; רגולציה חדשה בנושא פליטת דלקים של מכוניות דיזל בגרמניה; חוסר ודאות במדיניות הפיסקאלית, מרווחים גבוהים באג"ח ממשלתיות והתמתנות ההשקעות באיטליה; תסיסה חברתית תוך מחאות רחוב שפגעה במסחר הקמעונאי ובצריכה הפרטית בצרפת; והחששות הגוברים לביצוע 'ברקזיט' ללא הסכם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים