כלכלה במבחן: אלה האתגרים הכלכליים שעומדים בפני הממשלה החדשה

>> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

המאני טיים: סיכום העמדות הכלכליות של המתמודדים

מהפך: כולם רוצים את תיק האוצר

בזמן שבחרתם: קרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל

מליאת הכנסת(צילום: אוהד צויגנברג)

לשפר תשתיות ולהגדיל קצבאות - תוך צמצום גירעון

צמצום הגירעון והכנת התקציב הבא: קופת המדינה מצויה בגירעון של 10-15 מיליארד שקל מעבר ליעד (2.9% תוצר). בחודש מרץ נמדד גירעון של 3.6 מיליארד שקל, והגירעון המצטבר מתחילת 2019 כבר הגיע ל-9.3 מיליארד שקל - לעומת גירעון של 2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנת התקציב לשנת 2020 דחופה, שכן נהוג להביאו לאישור סופי עד דצמבר, בהליך מורכב וממושך.

תקציב ראשון של ממשלה חדשה כולל תמיד רפורמות גדולות שמחייבות לא אחת לקצץ תקציבים. ניסיון לקצץ בתקציב הביטחון כדי להעביר כספים למשרדים האזרחיים יתקל כנראה בחומת מגן: בנימין נתניהו מעולם לא תמך בכך, ונראה ששלושת הרמטכ"לים מהצד השני גם לא יתמכו בזה, הגם שכל הכלכלנים והמומחים סבורים שניתן לבצע בו קיצוץ לא קטן.

מה נדרש: קיצוץ גדול בתקציב משרדי הממשלה, וכנראה העלאת מסים וביטול פטורים ממס.

קצבאות הזקנה: קבוצה שנותרה מאחור הם מקבלי קצבת הזקנה, שיהיה צורך להעלות את קצבתם בהקדם. אחת ההצעות תהיה להצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע או החציוני במשק - צעד שיעלה מיליארדי שקלים.

מה נדרש: מתווה להעלאת קצבאות הזקנה.

מחירי הדיור: עליית המחירים אמנם נבלמה, אך ירידת המחירים זעומה. אם לא די בכך, המשבר בתחום בניית הדירות החריף. במקום לבנות 60,000 דירות בשנה או יותר מכך, ניבנו רק 45-50 אלף דירות והירידה בהיצע מול הגידול בביקושים תגרום לעליית מחירים.

מה נדרש: עידוד התחלות בנייה, וכן קביעת עתידה של תוכנית "מחיר למשתכן" - האם תיגנז או תימשך.

שכונת הרקפות בראשון לציון. הירידה בהיצע מול הגידול בביקושים תגרום לעליית מחירי הדירות(צילום: דנה קופל)

שיפור תשתיות התחבורה: תחום התשתיות בישראל מפגר בעשרות שנים אחרי המדינות המפותחות. יחד עם ראש הממשלה ושר התחבורה, יש לתכנן איך יוצאים מהפקקים. 

מה נדרש: הקדמת הנחת פסי רכבת, הקדמת ביצוע קווי הרכבות הקלות בתל אביב ובירושלים, והקמת מחלפים בכבישים רבים שהעומס בהם הולך וגדל.

משבר בתי החולים: שר האוצר, יחד עם שר הבריאות הבא, יצטרך למצוא מימון לבניית בתי חולים והרחבת הקיימים, כדי שבעוד ארבע שנים לא תאושפז שום זקנה במסדרון של בית החולים.

מה נדרש: הוספת מיטות, תקנים לצוות רפואי והגדלת תקציבים.

יוקר המחיה: למרות ארבע שנות מדד שלילי, וחרף הורדות המכסים ומסי הקנייה במסגרת תוכניות "נטו", יוקר המחיה לא הוקל.

מה נדרש: אחד הפתרונות המוצעים הוא להכניס מאות מוצרים לפיקוח כפי שנעשה בתוכנית הייצוב בשנת 1985, אולם מי שדוגלים בשוק חופשי (כחלון ומשה פייגלין) ודאי לא ינקטו בצעד קיצוני מסוג זה.

הפתרון לפקקים - צעדים לא פופולריים

נתיבי תחבורה ציבורית: חובה לקצר את לוחות הזמנים של תוכנית נתיבי התחבורה הציבורית במרכז, לצרף את הערים שעדיין מחוץ לתוכנית בגלל התנגדויות לא תמיד ענייניות של ראשיהן, וליצור נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) בכבישים בין עירוניים.

מה נדרש: צביעת מסלולים מחדש, למשל כפי שעשתה נתיבי ישראל בהוראת ישראל כץ, והולידה נתיב שלישי בין לטרון לשער גיא וחיסלה פקק של חצי שעה.

רכבת ישראל: רק השבוע סירבה ועדת הכספים לאשר תקצוב הרכבת הקלה ורכש רכבות בטענה שהבקשה הוגשה באיחור ואינה דחופה. כמו כן, השלמת המסילה הרביעית באיילון והמסילה המזרחית מתוכננות רק לשנת 2025.

מה נדרש: לצד מינוי מנכ"ל חדש לרכבת, השר החדש יצטרך להילחם על קיצור לוחות הזמנים להשלמת המסילות.

בעיית הפקקים: בעשר שנות כהונתו דחף כץ לצמצום הפערים בתחום הכבישים, אבל הפערים בתחום התחבורה הציבורית רק התרחבו, מה שהחמיר את בעיית הפקקים בארץ.

בעית הפקקים נמשכת(צילום: יובל חן)

מה נדרש: זה הזמן לקבל החלטות קשות ולעיתים לא פופולריות לעידוד תחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי, תוך יצירת אלטרנטיבה אמיתית עבורו. זה הזמן לאגרות גודש, לעודד שימוש בתחבורה שיתופית ולתגמל מעסיקים להפעלת זמני עבודה גמישים.

טיסות לאילת: ההחלטה להעביר את שדה התעופה של אילת אל מחוץ לעיר ולסגור את שדב דב תחסל את התעופה הפנים ארצית.

מה נדרש: השר החדש יהיה חייב להילחם על ביטול סגירת השדה התל אביבי, והפעלתו על שטח מצומצם עד למימוש התוכנית לבניית שדה חדש על אי בים.

להודות בפרויקטים כושלים - ולטפח את שדה רמון

פרויקט דירוג המלונות: מיליוני שקלים כבר הושקעו בפרויקט הכושל הזה, כאשר אחרי ארבע שנות דירוג, פחות משליש מהמלונות דורגו.

מה נדרש: להחליט על ביטול הפרויקט ולתת ל"קול העם" לקבוע מה טוב ומה לא.

הורדת מחירי הלינה: זו בעיה כואבת שמאלצת ישראלים רבים לנפוש בחו"ל, וגם גורמת לכך שתיירים רבים מגיעים לישראל ולנים בשטחי הרשות הפלסטינית, או עוברים את הגבול לעקבה ומצרים.

מה נדרש: בנייה מואצת של מלונות עממיים עשויה להוזיל את מחירי הנופש בישראל. נושא נוסף הוא קיצור הביורוקרטיה להקמת מלונות חדשים. יזמים עדיין עוברים מדורי גיהנום עד שמקבלים היתרים להקמת בתי מלון.

עידוד פעילות בשדה התעופה רמון: עונת החורף מתחילה בעוד חצי שנה, והשר הנכנס יהיה חייב לוודא שיימשך סבסוד הנוסעים שמגיעים לאילת בטיסות לואו קוסט (60 יורו לאדם).

נמל התעופה רמון(צילום: מוטי קמחי)

מה נדרש: השר יהיה חייב לדאוג לתקציב הסבסוד, אחרת שדה התעופה החדש ברמון יהיה ריק.

רכבל תיירותי בירושלים: אין זה סוד שהעיר הזאת פקוקה. התיירים כועסים על כך שכל טיול של חצי שעה נמרח שעות ארוכות בגלל העומס הגדול.

מה נדרש: במאי 2018 אושרה הקצאת 200 מיליון שקל לרכבל תיירותי לעיר העתיקה. השר החדש חייב לוודא שהפרויקט ייצא לפועל.

שמירה על תקציב השיווק: תקציב השיווק של המשרד גדל מ-445 מיליון שקל לחצי מיליארד שקל בשנת 2019. התוצאות היו טובות, ובשנת 2018 הגיעו לישראל 4.1 מיליון תיירים, כשההכנסות למשק היו מעל 20 מיליארד שקל.

מה נדרש: במהלך הקדנציה של לוין התקציב שולש, ומספר התיירים שבר שיא של כל הזמנים. אם רוצים לשמור על הגידול בתיירות - המשרד יהיה חייב לוודא שהתקציב לא יישחק.

לצמצם רגולציה וביורוקרטיה - ולעודד תעשייה מקומית

הגדלת התעשייה המקומית: מפעלים רבים שמייצאים את תוצרתם בוחרים להקים את קווי הייצור בחו"ל, בסמוך לשווקים, והמספר נטו של מפעלים חדשים כמעט שלא קיים.

מה נדרש: עידוד יזמים לפתוח מפעלים, סיוע בהרחבת מפעלים.

משיכת חברות להשקיע פה: בכל העולם מציעים תנאים מפתים יותר משלנו למשקיעים, אך כשחברה רב לאומית מגיעה הנה, היא מייצרת דור שלם של יזמים מקרב עובדיה לשעבר.

מה נדרש: הטבות מס ותמריצים לחברות גדולות.

מאבק בהונאות: הונאות הקשישים בטלפון הפכו למכת מדינה.

מה נדרש: יש להמשיך ולשפר את תחום הגנת הצרכן, ולהילחם ככל האפשר בהונאות הקמעונאיות שמתפתחות בארץ ולהמשיך ולפקח על רשתות המזון.

הסרת חסמי ביורוקרטיה: אנחנו ממש עולם שלישי מבחינת רגולציה וחסמים.

מה נדרש: לסייע בהפחתת הרגולציה ולהעניק תמריצים.

"לעודד תעשייה מקומית"(צילום:)

אין מנוס - חייבים עוד מיטות אשפוז, אנשי צוות רפואי ותקציבים

תוספת מיטות, אחיות ורופאים: במשרד הבריאות הוסיפו רק 200 מיטות אשפוז בשנה האחרונה, וזאת למרות שמוערך שכדי להתמודד עם הגידול באוכלוסייה והזדקנותה, יש צורך בהרבה יותר מכך.

מה נדרש: תוספת מיידית של 1,000 מיטות אשפוז כללי, 600 מיטות גריאטריות ו-150 מיטות שיקום. כמו כן, יש צורך בתוספת של לא פחות מאלף תקני אחיות ורופאים.

הגדלת תקציב סל התרופות: הטיפולים התרופתיים הופכים להיות ממוקדים יותר ומותאמים אישית למטופל. כתוצאה מכך עלות התרופות גדלה, ולמרות שבשנה האחרונה תקציב סל התרופות עמד על 500 מיליון שקל - תרופות טובות ויעילות נותרו בחוץ.

מה נדרש: הקצאה של בין 750 מיליון למיליארד שקל בשנה.

גירעונות קופות החולים ובתי החולים: כל קופות החולים נמצאות בגירעונות. לאחרונה העביר האוצר 550 מיליון שקל למאוחדת, 700 מיליון שקל ללאומית, 1.3 מיליארד שקל למכבי ו-3 מיליארד שקל לכללית לכיסוי הגירעונות. גם בתי החולים נמצאים בחובות: אסותא באשדוד צבר חובות אדירים ולחלק מבתי החולים האחרים שבגירעון הוצמד חשב מלווה.

מה נדרש: שינוי אופן החלוקה של מקורות המימון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

חייבים עוד מיטות אישפוז(צילום: חיים הורנשטיין)

השקעה ברפואה הציבורית: כדי לפגוש ראומטולוג תאלצו להמתין חצי שנה, וזמן ההמתנה הממוצע לניתוח להחלפת פרק הירך הוא לא פחות מ-110 יום. מנגד, תמורת אלפי שקלים ניתן יהיה למצוא תורים בבתי

החולים הפרטיים בפרק זמן קצר משמעותית. בישראל ההוצאה הלאומית על בריאות היא 7.3% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), שנותרה ללא שינוי לפחות עשור. בצד השני, ההוצאה הפרטית על בריאות הולכת וגדלה.

מה נדרש: הגדלת ההוצאה הלאומית על בריאות ציבורית כדי לעצור את הסחף.

הבדלים בשירותי הרפואה בין מרכז לפריפריה: תוחלת החיים בפריפריה נמוכה בארבע שנים מזו של תושבי המרכז. זמינות שירותי הרפואה בדרום ובצפון קטנה יותר מזו של תל אביב.

מה נדרש: קביעת תוכנית לאומית שתילחם באי השוויון במערכת הבריאות - בין היתר באמצעות עידוד רופאים לעבור לפריפריה באמצעות הגדלת מענקים ובאמצעות האצת בניית בתי החולים החדשים בבאר שבע ובקריית אתא.